פרויקט "פורשים כנף" לשמירה על הנשרים בגולן
הנשרים בגולן מהווים אוכלוסיה נדירה ההולכת ומצטמצמת בשל הרעלות קשות הגורמות למותם של מספר רב של נשרים בוגרים וגוזלים כאחד, ולנטישת קינים בהם היו גוזלים
הזקוקים להוריהם על מנת להתקיים.
במחוז צפון הבינו שבכדי להציל את הנשרים בגולן מהכחדה צריך לעשות מעשה! והחליטו להפיק פרויקט שמוקדש לנושא הנשרים בגולן, תוך התמקדות בבעיות הקיום הקשות של אוכלוסיה זו ובניסיונות לשמרה.
פרויקט "ילדי הגולן פורשים כנף" מתקיים זו השנה הרביעית והינו פרי יוזמה משותפת של רשות הטבע והגנים, מועצה אזורית גולן, מועצה מקומית קצרין, מועצה מקומית בוקעתא ובמימונן המלא של המועצות. הפרויקט נבנה ומודרך על ידי מרכז חינוך והסברה גולן של הרשות, ונבחרו להשתתף בו מרבית תלמידי כיתות ז' של הגולן, במסגרת פעילויות שנת בר המצווה אותה הם חוגגים. בפעילויות אלו מחזקים הילדים את הקשר לאזור בו הם חיים, תוך פיתוח אחריות אישית ומנהיגות סביבתית.
לדברי יעל סלע, מנהלת הפרויקט אשר זכתה באות הצטיינות על פועלה בו: "מצב הנשרים בגולן ההולך ומתדרדר משנה לשנה הוביל אותנו ליוזמה זו, בה אנו מנסים להחדיר ולחנך את הדור הצעיר לערכי שמירה על הטבע ועל אוכלוסיית בעלי החיים בכלל והנשרים בפרט. אנו מכירים להם את חיי הנשרים ואורח חייהם מ-א' ועד ת' ומנסים לקרב אותם לנושא ככל האפשר, מתוך האמונה שכשמכירים משהו זה הופך להיות יקר לך באופן אישי".
במסגרת הפרויקט, המתפרש מידי שנה על פני תקופה של מספר חודשים, נערכים מפגשי היכרות של התלמידים עם הנשר, הביולוגיה שלו, שמירת טבע בארץ ובגולן והיכרות עם רשות הטבע והגנים. התלמידים מגיעים לשמורות ומתוודעים לאוכלוסיית חיות הבר בגולן, בדגש על הנשרים, באמצעות פעילויות חקר, משחקים, תצפיות וקטעי סרטי וידאו. הילדים מכירים רעלים שונים ואת אופן פגיעתם בבעלי החיים, וכן את החיות המגיעות למקום ואת דרכי הטיפול וניסיונות ההצלה של צוות המקום. כמו כן, בעזרת המדריכים, הם מעבירים הרצאות ועושים פעילות הסברתית של חשיפת הנושא לכיתות הנמוכות בבית ספרם ובפני הוריהם.
לבסוף מתקיים מפגש חגיגי לסיום הפרויקט במתכונת 'חידון הנשר העולמי' (המתחקה אחר חידון התנ"ך) עם הצגת החומר הנלמד במהלך הפרויקט.
מחוז צפון של הרשות רואה חשיבות גדולה בהעלאת נושא זה לסדר היום של תושבי הגולן, ומקווה שתלמידי הכיתות יכירו בחשיבות הנושא, ויסייעו בהעלאת המודעות לשמירת הטבע בגולן.
|
הילדים בשטח בזמן פעילות והסברה
צילום: אטי קוריאט
הילדים משקיפים על נשר דרך טלסקופ
צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים
|
ציון יום הנדידה הבינלאומי 2008 בגן לאומי בית גוברין
גם ישראל ורשות הטבע והגנים הצטרפו לחגיגה
>> ליבנה שמילה - רכזת הדרכה, מחו"ה שפלה וחוף
יום הנדידה הבינלאומי, המתקיים בכל שנה בשבת השנייה לחודש מאי, הוא יום המצוין ברחבי הגלובוס, במטרה לחשוף את הצורך ההולך וגדל בהגנה על העופות הנודדים וצרכיהם. השנה, מדינת ישראל הצטרפה לשכנותיה על כדור הארץ וציינה את יום הנדידה הבינלאומי.
גם רשות הטבע והגנים הצטרפה בגאווה לחגיגה העולמית והזמינה את הקהל הרחב להשתתף בהפנינג מעשיר וחוויתי לכבוד בעלי הכנף, אשר התקיים בגן לאומי בית גוברין ביום שבת ה- 10.5.08, ואשר הופק על ידי מרכז חינוך והסברה שפלה וחוף.
באירוע נכחו כ- 1700 מבקרים שהתרשמו, נהנו והביעו עניין רב במגוון הפעילויות.
שיאו של היום היה שחרור והשבת עופות לאחר שיקום לטבע.
הרעיון לציון יום זה ולקיום האירוע החל בחודש אפריל לאחר שאוהד הצופה- אקולוג בחטיבת מדע פנה לממוני קהל וקהילה ברשות, בהצעה מפתה ומאתגרת של הפקת וקיום אירוע בנושא יום הנדידה הבינלאומי.
אייל מיטרני מהמחוז, הרים את הכפפה, והחליט לבחון את כוחו, יכולתו ותגובתו המהירה של הצעיר במרכזי החינוך וההסברה של המחוז - מחו"ה שפלה וחוף - שם נענו בחיוב לאתגר להפיק אירוע גדול בנושא הנדידה, בזמן ובתקציב מוגבלים, והוחלט שהאירוע ייערך במתחם מערות הפעמון אשר בגן לאומי בית גוברין.
מרגע זה והלאה אומצו, שולבו ורוכזו כוחות של חטיבת מדע, מחוז מרכז, מרחב שפלה וחוף, גן לאומי בית גוברין וכמובן מרכז החינוך וההסברה, במטרה אחת שעמדה לנגד עינינו - לקיים אירוע ערכי ומכובד בנושא יום הנדידה הבינלאומי 2008.
לקראת יום זה הופקו חומרים שונים כדוגמת באנרים, שילוט, מדבקות וחידון "דע את הנדידה"- כרטיס פעילות ותוכניה שחולקו לכל המשפחה בקופת הגן ביום האירוע למען השתתפות הקהל. המקום קושט ועוצב ברוח יום הנדידה, עם ציפורי נוי עשויות מגבס ומבטון יצוק, אשר נמכרו גם כיצירות לקהל הרחב. כמו כן קושט המקום בפוסטרים, חומרי הסברה ובפלקטים שונים העוסקים בעופות דורסים, דורסי לילה ובעובדות מדהימות על עופות נודדים, ועוד ועוד.
במהלך היום הקהל הרחב התרווח לו על מחצלות במערת הפעמון, וצפה בהנאה רבה בסרט שהוקרן, "נדידת עופות", בעריכתו ובאדיבותו של אוהד הצופה. בהמשך, נהנה מ"סיפורי ציפורים" על ידי רן ורד, מספר הסיפורים הדגול, אשר ריתק את כולם בסיפורים שונים המתקשרים לציפורים ועופות.
בנוסף, הוקמו במתחם האירוע מספר מוקדי פעילות ותחנות הסברה ועניין לקהל הרחב בנושא הנדידה:
"נדידת העופות"- עמדת הסברה שהתמקדה בצירי הנדידה של העופות על פי אמנת C.M.S והסכם A.E.W.A וחשיבותה של ארץ ישראל בכלל ושפלת יהודה בפרט לבעלי הכנף הנודדים. התחנה אשר הייתה מאוישת על ידי רון רוזן, מדריך המחו"ה, הציעה למבקריה לשחק במשחק גלגל המזל וליהנות, ללמוד ולהחכים בנושא.
"צפרים צעירים"- עמדת הסברה של מחו"ה, התמקדה בפעילותה של הרשות למען העופות הנודדים, דוגמאות של טבעות טיבוע מהארץ ומהעולם וסוגי משדרים.
בתחנה זו, שאוישה על ידי אבישי מאיר, מדריך במחו"ה, הופעל משחק מאתגר לקהל הרחב, שבמהלכו היו צריכים המשתתפים לאתר דמויות עופות נודדים שהוסתרו על מצוקי הקרטון ובינות לענפי העצים, לזהותם עם משקפת, ולהתאים את האות המודגשת על העוף שמצאו למספר המצוין בכרטיס הפעילות שקיבלו. המטרה הסופית הייתה חשיפת המשפט "מעוף ללא גבולות".
"שחרור והשבת עופות לאחר שיקום לטבע"- שיאו של היום היה ללא ספק, שחרור עופות דורסים (דיה שחורה ועקב חורף) וחסידות לבנות ששוקמו במרכז לטיפול ושיקום חיות בר. השחרור בשיתוף ובנוכחות הקהל, התבצע ביד רמה על ידי אוהד הצופה, שהביא את סיפורו של העוף המשוקם.
עמדת הרצאה בהדרכת "המרכז הבינלאומי לצפרות" אשר התמקדה בשיטות הטיבוע והמעקב אחר עופות נודדים ומבנה בעלי הכנף, כל זאת בהדגמה על פוחלצים.
עמדת הפעלה ומכירה בהנחיית "המרכז לטיפוח ציפורי בר בחצר הבית". בעמדה זו יצרו הילדים ערכות האכלה לציפורים בחצר הבית והשתמשו במיכלים שונים בשימוש משני.
לסיכום הוכתר האירוע כהצלחה גדולה וכפי הנראה הפך לאירוע הפותח מסורת שנתית לציון יום הנדידה הבינלאומי של העופות.
|
ציון יום הנדידה הבינלאומי במערות הפעמון
גן לאומי בית גוברין // צילום: דיוד בן יאיר
דיה שחורה עוברת טיבוע טרום שחרור
צילום: ליבנה שמילה
ליטוף טרום שחרור של הדיה
צילום: ליבנה שמילה
|
הדברת מינים פולשים בשמורת עין פרת - הצלחה או אשליה...?
>> כתב וצילם: אורי ליניאל, מנהל שמורת טבע עין פרת
שמורת נחל פרת, נחל שופע מים כל השנה המסמן את הגבול בין השומרון למדבר יהודה, מתחיל באזור ירושלים ברום של כ 800 מ' מעל פני הים (בקו פרשת המים) ונשפך לירדן בגובה של כ 300 מ' מתחת פני הים.
הנחל נובע באזור ספר מדברי ובשל מגוון בתי הגידול אותם הוא חוצה בדרכו הוא מושך אליו מינים רבים של בעלי חיים וצמחייה, החל מצמחי ועופות מים דרך ים תיכוניים ועד מינים יובשניים ומדבריים.
כמו הרבה מקומות שופעי מים ומזון מסוג דומה, משכילים לנצל את סביבת הגידול הזו גם פולשים "שאינם שייכים לנו" כמו כלבי בר, חזירי בר ומיני צומח שונים, כמו טבק השיח ואורחת לא קרויה בכלל שהגיעה לאחרונה - השיטה המכחילה.
בין שלל המינים הללו תופס מקום מכובד מין של דשא ביתי בשם "קוקויה" - "Kikuyu grass" (זיפנוצה חבויה - Pennisetum Clandestinum).
צמח של אור מלא, עמיד בקרה, ביובש ובמליחות, גדל בכל אזורי הארץ ומוצאו מאפריקה הטרופית המזרחית (א. פאהן, ד. הלר ומ. אבישי - 1997).
זהו סוג עשב שנחשב חזק ופולשני במיוחד ומספיקה שארית שורש קצוצה עם אדמה ושפע מים כדי שהוא יתחיל לצמוח כמעט בכל מקום.
בעין פרת זוהה הדשא כבר מזה מספר שנים ועם הזמן הוא התפשט על גדות הנחל ובתוך הנחל עצמו ותוך כדי גרם נזק כבד בתחומים שונים. כך למשל הוא
חיסל את כל מיני הצומח הטבעיים שאפינו את שפת הנחל (מאז ומעולם) וגם שינה את תוואי גוף המים עצמו - הנחל הפך להיות כר דשא גדול וירוק מלא שורשים עד לעומק רב גם בנחל עצמו, שהצרו את אפיק הזרימה ונתנו צל תמידי בתוך המים. כמו כן גורם הקוקויה לשינוי בבית הגידול של דגי הנחל ושאר היצורים המצויים בו (סרטני נחלים, שחריר הנחלים ועוד).
לדשא אין בשמורה אויב טבעי והוא מתפשט ללא גבול ובלימה טבעית.
שפני הסלע שחיים במקום למדו לאכול את הדשא - דבר שגרם להעמקת שורשיו (בדומה לכיסוח דשא במכסחת) וכמובן שזה נעשה על חשבון המזון הטבעי אותו היו אמורים לזלול.
מספר מומחים בעלי שם עולמי בהדברה טענו שזו מלחמה אבודה, אולם בעידוד ביולוג המחוז - החלטנו לבצע ניסיונות הדברה שונים והייתה זו תחילתה של הכרזת מלחמת עובדי האתר בקוקויה- ראש בראש או ראש בשורש.
זו אכן נראתה מלחמה אבודה - דובר על שטח של מעל 4 דונם מלא דשא ירוק בריא ועקשן!
כל הניסיונות הראשונים אותם ביצענו נחלו כישלון מוחלט. בין השאר נעשתה חניקה של הדשא בעזרת ניילון שקוף/בד ייעודי שחור/כיסוח בעזרת חרמש מוטורי ומריחת חומר הדברה ועקירה ידנית של שורשים בתוך המים.
לאחר מספר חודשים עמדנו שוב - עייפים, רטובים וכמעט מיואשים בנקודת ההתחלה. כמו כן לא ניתן היה להיעזר בשום ניסיון קודם כיוון שכאמור "הרופאים" עצמם לא נתנו סיכוי לנצח את הגידול הזה.
בשלב זה הוחלט להכניס לשדה הקרב את הכלים הכבדים. הייתה זו החלטה לא קלה בכלל, שכן הבנו שחייבים להיעזר בטרקטור וריסוס סיסטמי מסיבי של גדות הנחל, מאחר ולעבודה ידנית וריסוס סלקטיבי כמעט ולא הייתה השפעה, ובטח בלתי אפשרי עימם להגיע לרמה של חיסול שטחים גדולים, כמו אלו הקיימים בשמורה. מדובר על טרקטור שיעמוד בתוך תוואי הנחל ויחפור אותו, וכמובן ישנה אותו - לא ניתן היה לדעת מה תהיה התועלת או הנזק המדויק של מהלך כזה. כמו כן, ריסוס מסיבי מחסל את כל הצמחייה במקום באופן לא סלקטיבי, וגרוע מכך, רעיל ביותר לבעלי החיים המימיים.
דרך קרן "הפרויקטים לשמירת טבע" קיבלנו תקציב למימוש התכנית והתחלנו לחפש קבלן חיצוני שישמש כשכיר החרב שלנו במלחמה. קבלן גינון והדברה מסוים הציע בפנינו חומר שידוע כבעל רעילות נמוכה לדגים והתחלנו בחשש רב להניע את הפרויקט. לאחר מספר ריסוסים מקומיים עם נגיעה של חומר ההדברה בגוף המים ראינו שעדיין יש דגים חיים בנחל והתחלנו לעבוד עם מרסס מוטורי על משטחים גדולים. כמו כן, הכנסנו JCB לתוך המים וגדות הנחל אשר תלש את הדשא עם השורשים ופינה אותו.
בסך הכול פונו מהנחל כ- 8 משאיות מלאות דשא (חלקן נתרם לבדואים שכבשיהם חגגו על המציאה) וטרקטור עבד במקום כשבועיים ביחד עם עוד מספר עובדים שביצעו ריסוס ועקירה ידנית במקומות בעיתיים. כמו כן רוססו כמה עשרות ליטרים של חומר ההדברה.
בסיכומו של יום (או כמה ימים ארוכים) ניצחנו בקרב והצלחנו להכניס לפולש מכה חזקה... האזורים בהם עבדנו כיום נקיים ממשטחי הקוקויה האיימתנים (לקול טענות הקהל - "זה דווקא היה נוח לשים שם את המנגל"), אולם בפירוש לא ניצחנו במלחמה, וכנראה כמו שאמרו המומחים זו מלחמה אבודה מראש, שכן במקומות רבים במורד הנחל אליהם לא הגענו, חוגג הדשא את שלטונו הבלעדי, וגם במקומות בהם טיפלנו, יוצאים ניצנים חדשים מידי שבוע.
כעת עברנו לשלב של מלחמת ההתשה, בה אנו ממשיכים מידי חודש בריסוס סלקטיבי ומתקדמים בצורה ידנית ואיטית אל תוך שטחים בהם עדיין לא טיפלנו. יהיה זה כנראה מאבק ארוך שכנראה יימשך כל עוד השמורה קיימת.
למרות זאת, תענוג לראות את גדות הנחל שפתאום התרחבו ולאט לאט מאכלסות שוב את הצמחייה המקומית המגוונת ואף את בעלי החיים שחוגגים את ניצחוננו - מגוון פרפרים וחרקים שלא נראו מעל הדשא קודם וכן דגים וסרטנים שנפתח להם אפיק נחל רחב שוב.
לסיכום- למדנו בשמורה כי המאבק במין פולש הוא לרוב מאבק סיזיפי, הדורש השקעת משאבים, ימי עבודה וסבלנות עד אין קץ וקשה מאוד להגיע להצלחה גורפת. לצוות השמורה במקום אין ספק שהנושא היה חשוב ומשמעותי, אולם השאלה שהעלתי בכותרת הכתבה, נשארת לצערי בסופה - פתוחה.
|
גדות הנחל מלאים בדשא // צילום: אורי ליניאל
פלריג שחור // צילום: אורי ליניאל
עקירה ידנית של שורשים במים באורך מטר ויותר.
צילום: אורי ליניאל
המצב לאחר הטיפול בדשא ה"קוקיה"
צילום: אורי ליניאל
תחילת התאוששות צמחיה מקומית
צילום: אורי ליניאל
|
לא כל יום בונים ארמון
מצדה - הארמון המערבי - פרוייקט החלפת קירוי "גרעין" הארמון
>> אורית בורטניק - רכזת שימור, מחוז דרום
>> סאס פיאלקו - ממונת קהל וקהילה, מחוז דרום
למעלה מ- 2000 שנים חלפו מאז בנה הורדוס את ארמונו על במת מצדה, אך בנייתו המונומנטאלית והפאר הרב ששרד אלפי שנים של מלחמות, רעידות אדמה, איכלוס ההר על ידי חיל מצב רומי, משפחות הקנאים בימי המרד, נזירים ושכחה ועזובה - עדיין ממלא כל מבקר בהשתאות ופליאה.
לא מזמן עסק צוות השימור של מחוז דרום בוילה הפרטית (הארמון הצפוני) של הורדוס הבנויה על שלוש מדרגות סלע בקצה הצפוני של ההר, והחזיר בין היתר את הפרסקו המקורי והמהודר לאתרו לאחר פעולות שימור שנעשו בהנחיית מומחה שימור איטלקי "רומאי", מר מראוריציו טאליאפייטרה. לצד המקור הוצבו גם העתקים של פרסקאות המוצגים במוזיאון החדש.
העבודה המתבצעת בימים אלה מתמקדת בארמון המערבי. זהו הארמון המלכותי הבנוי משלושה אגפים- בהם חדרי מנהלה, אחסון וכדומה. בימיו של הורדוס היה הארמון מקורה, ונראה שאף התנשא מעבר לקומה אחת.
כיום, הארמון אינו מקורה למעט ה"גרעין", בו התגלו כבר בשנות השישים, אלמנטים עדינים ונדירים בהשתמרותם, כדוגמת מערכת פסיפסים מרהיבה, טייחים וסטוקו שעיטרו את קירות הארמון, ומערכת בריכות לרחצה ופינוק, שמהן הייתה גישה למלך אל חדר הכס (בו גילו החופרים ארבע גומחות המעידות, כפי הנראה, על מיקום הכס והאפריון).
במשך יותר מ- 30 שנים התנשא גג אסבסט בעל חזות לא אסתטית מעל כל אלה. לאחר "מתיחת הפנים" שעברה מצדה, הגיע תורו של הארמון המערבי המהווה נקודת עניין, הסבר ותצפית מרהיבה. הפרויקט הנוכחי של חידוש הגג ידגיש את מיקומו של הארמון המלכותי ויהווה אלמנט מרכזי לבאים ממזרח וממערב כיאות.
העיקרון המנחה של צוות המתכננים הינו גג במתכונת של "השפה האדריכלית" במצדה, שעיקרה גג שטוח מוסתר ומכותר בנדבך אבן, כשאר הגגות ששוחזרו במצדה - כמו לשכת המפקד, בית המפקד, בית המרחץ, שער שביל הנחש ועוד.
שלב הקמת הקונסטרוקציה הסתיים, וכעת עובד במקום צוות השימור של מחוז דרום בתפקיד של שימור ושיחזור קירות המעטפת של ה"גרעין".
היקף העבודות מתוכנן לחצי שנה בה יהיה "גרעין הארמון" סגור למבקרים.
הפסיפסים ייחשפו שנית לעיני המבקרים רק בגמר הפרויקט.
|
הארמון בבנייה
צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים
העבודה בארמון המערבי
צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים
רצפת פסיפס
צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים
|
פעילות נגד פלישת דבורת הדבש הננסית
המאיימת לפגוע בהאבקה, בטבע ובחקלאות
במהלך החודשים האחרונים נצפו באילת ובקיבוץ איילות ריכוזים של מין פולש של דבורת דבש - דבורת הדבש הננסית. דבורת דבש ננסית(Apis florea (dwarf honeybee היא דבורה לא אגרסיבית, וגודלה כמחצית מדבורת הדבש. היא בונה חלות קטנות חיצוניות על גבי שיחים ועצים ומקורה במזרח אסיה, אך לאחרונה הגיעה גם לירדן ולדרום ישראל. האורחות הלא קרואות התפשטו בכל האזור ובשל כך נוצר החשש שיתחרו עם דבורות הדבש המקומיות ויפגעו אגב כך בענף המכוורות.
יתרה מכך, ברשות חששו שבמידה והדבורים תתפשטנה למרכז הארץ קיים סיכון כי תהוונה איום על דבורות הבר, בין אם כתוצאה מתחרות על האבקה ובין אם כתוצאה מהעברת טפילים. כמו כן, דחיקת דבורת הבר עלולה לפגוע קשות בצמחיית הבר בישראל.
במאבק המתנהל בשיתוף משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, מחלקות התברואה בעיריית אילת והמועצה האזורית ובשיתוף חוקרים רבים, מגדלי דבורים, חקלאים ואזרחים באזור, לוקחת חלק פעיל גם רשות הטבע והגנים במחוז אילת, שפקחיה פועלים על מנת למנוע התפשטותן של הדבורים והכוורות ולמזער נזקים.
על פי ד"ר שרוני שפיר (האוניברסיטה העברית): "מדובר במין אשר מצליח לבסס עצמו בהצלחה באזורים מחוץ לאזור התפוצה הטבעי, גם באזורים שבהם התנאים הסביבתיים אינם נחשבים לאופטימאליים עבור מינים טרופיים. לדבורה הננסית יכולת שרידות בטווח טמפרטורות רחב ביותר. אי-לכך, צפויה ככל הנראה הרחבה של שטח התפוצה של דבורת הדבש הננסית לאזורים נוספים במזרח-התיכון ולאורך הים-התיכון, הרבה מעבר לתפוצתה הנוכחית כיום".
ד"ר בני שלמון, אקולוג מחוז אילת ברשות הטבע והגנים: "החשש הוא מהתפשטות של המין צפונה, ומתחרות של הדבורה הננסית במיני דבורים שקיימים בישראל- דבורת הדבש ודבורת הבר. הנזק יכול להיות ישיר- כתוצאה מטפילים לדבורי דבש שמביא עימו המין הפולש, או כתוצאה מתחרות על האבקה. תחרות שכזו תגרום נזקים לענף המכוורות. החשש הגדול יותר הוא מהתפשטות של המין לשטחים הפתוחים במרכז וצפון הארץ. התפשטות שיכולה לגרום לפגיעה בדבורי הבר. פגיעה שכזו יכולה לגרום לנזק גדול לפרחי ארץ ישראל, שכן ללא האבקת דבורי בר חלק ממיני הפרחים ייעלמו".
מכיוון שדבורים אלו הן ממין חדש ולא מוכר בארץ, פועלים גם בתחום מחקר ופיתוח. הדבורים והחלות מועברות לבדיקה וטרינרית של רופא הדבורים הראשי במשרד החקלאות, ד"ר בוריס יעקובסון וכמו כן הועברו דגימות מייצגות מנחילים שונים לבדיקת GENOTYPING בגרמניה.
ד"ר ראובן אורטל, מחטיבת מדע בירושלים: "דבורת הדבש הננסית הופיעה כפולש חדש באזור אילת, ומעדויות שונות עולה שייתכן שהיא נמצאת באזור זה החל מדצמבר 2007, אולם לידיעת הרשות הגיע מידע זה רק בסוף חודש מרץ 2008. במרוצת הזמן שחלף מאז, התארגן מחוז אילת בראשותו של בני שלמון, אקולוג מחוז אילת, והחל במבצע לזיהוי ואיסוף הקינים בכדי לקדם את הידע על מין זה בישראל מאחר ואלו היו החלות והדבורים הראשונות שהגיעו לבדיקה בישראל".
בשלב זה מרוכזים המאמצים בהובלת משרד החקלאות למציאת גורמי משיכה לדבורים אלו ובדיקת שיטות אפשריות ללכידה מסודרת של הדבורים. ברשות פנו לכל תושבי אילת ולמוסדות בבקשה להירתם לעזרה ולהודיע אם הם נתקלים בקינים באזורם, ונעשה מאמץ לאיסוף מרבי של נחילים וחלות דבורים לצורך קידום הבדיקות הוטרינריות והמחקר לשיטות בפתרון הבעיה.
|
מושבה תלויה של דבורות דבש ננסיות
צילום: ד"ר בני שלמון
מושבה ובה לפחות 4 זכרים
צילום: ד"ר בני שלמון
חלה של דבורות הדבש // צילום: ד"ר בני שלמון
זכר ופועלות מדבורות הדבש הננסיות
צילום: ד"ר בני שלמון
 | חזור לעמוד הראשי |
|
|
