גן לאומי מצדה - חפירה ארכיאולוגית בבור המים המזרחי
במסגרת תכנית רב שנתית לשיקום נזקי השיטפונות החל ד"ר גיא שטיבל מהמכון
לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, לחפור במצדה את בור המים המזרחי.
התכנית כוללת שימור ושיקום מקומות במצדה שנפגעו בשיטפון הגדול שהיה לפני כ-4
שנים וכן תכנית למניעת נזקים אם וכאשר יגיע שיטפון גדול נוסף (כפי שקרה בחודש ינואר
בעין גדי ואילו במצדה באותו יום לא ירדה אפילו טיפת גשם אחת).
בדיקת מערכת הניקוז על במת ההר העלתה כי כשליש משטח ההר מתנקז אל הבור
המזרחי. הוצע והוסכם כי לאחר שיוכשר בור זה יקלוט אליו חלק ניכר ממי הנגר על במת
ההר. לפיכך הוזמן ד"ר גיא שטיבל על ידי רשות הטבע והגנים כדי לחפור את הבור.
בתום החפירה, הבור יוכשר לקליטת מי נגר. מידות הבור הן 17x8 מ' ועומקו 8 מ'.
נפחו כ-1000 מ"ק ועל קירותיו לפחות 4 שכבות טיח אחת על גבי השנייה כאשר השכבה
הקדומה ביותר היא מימי החשמונאים.
פרופ' משה כוכבי (2008-1928) חופר תל אפק, (גן לאומי ירקון), הלך לעולמו
משה כוכבי - כוכבי בפי חבריו - נולד ברומניה ועלה ארצה עם הוריו בגיל חמש. בתש"ח
לחם בגדוד השלישי של יפתח/פלמ"ח, ונפצע פעמיים. בפעם השנייה, הוא נחשב לחלל,
אך חובשת חילצה אותו מערימת הגוויות.
כוכבי למד ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית וב-1967 השלים את עבודת הדוקטורט על
תקופת הברונזה התיכונה. אחרי מלחמת ששת הימים ניהל את הסקר הארכיאולוגי בארץ
יהודה, ויחד עם אסתר ידין ופרופ' עמיחי מזר סקר יותר ממאתיים אתרים. ב-1968 עבר
לאוניברסיטת תל אביב יחד עם מורו פרופ' יוחנן אהרוני, והיה ממשיכו בתחום הגיאוגרפיה
ההיסטורית של א"י. הוא היה ממקימי המכון לארכיאולוגיה ומ-1985 עמד פעמיים בראשו.
מ-1972 עסק כוכבי במאמץ העיקרי של חייו המקצועיים - חפירת תל אפק שליד ראש העין,
שאותה ניהל כל קיץ עד 1985 יחד עם פרופ' פרחיה בק ז"ל. בספרו "אפק-אנטיפטריס:
חמשת אלפים שנות היסטוריה" פירסם כתובות מסוף התקופה הכנענית, השופכות אור
על מעמדה הבינלאומי של אפק. אחר כך עבר לחפור בארץ גשור שברמת הגולן.
ב-1985 חפר כוכבי יחד עם ד"ר אבי עופר בתל רומיידה שבחברון. ב-1998, בתפקידו כיו"ר
המועצה לארכיאולוגיה, התלונן שבניית הקבע בתל רומיידה "הורסת שכבות ארכיאולוגיות
ומונעת מחקר וחשיפה אל העבר הטמון בהן".
במלאת לו שישים הקדישו לו תלמידיו את הקובץ "מנוודות למלוכה: היבטים ארכיאולוגיים
והיסטוריים על ראשית ישראל". תלמידו, פרופ' יצחק בית-אריה, אומר שמעבר לתרומתו
הגדולה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל הוא היה "בעל אישיות נדירה, נדיב כלפי עמיתיו
ותלמידיו". כתלמידו של כוכבי ובאותו העת כמפקדו בשירות המילואים, הכרתי אדם מיוחד
שניכר בנועם הליכותיו, בצניעות ובמקצועיות שהובילה לאווירה מיוחדת שהקרינה על
תלמידיו וחבריו.
יהי זכרו ברוך.
גן לאומי אשקלון - שחזור השער הכנעני
לאחרונה הושלם בגן הלאומי אשקלון שחזור השער הכנעני שנבנה לפני כ - 3,800 שנה.
לפני כעשרים שנה נחפר השער על ידי משלחת מאוניברסיטת הרווארד בניהולו של פרופ'
לורנס סטייגר. לאחר מכן רשות העתיקות ביצעה במקום עבודות שימור נרחבות, כולל
הקמת גג מעל השער בתרומת קרן ליאון לוי. לאחרונה הושלם שחזור השער בביצוע צוות
מתחום השימור של רשות העתיקות ובסיוע המועצה לישראל יפה. טקס רשמי של חנוכת
השער יתקיים בחודש אפריל.
תל דן - השלמת תיק לאונסקו
"שער שלושת הקשתות בתל דן" יוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסקו בוועידה העולמית
של הארגון בחודש יולי 2008 בקוויבק, קנדה. על מנת שההכרזה תתאפשר שקדו על הכנת
תיק האתר לקראת הדיון על הכרזתו בוועידה. בסוף חודש ינואר הגישו רשות הטבע והגנים
בשיתוף עם ההיברו יוניון קולג' ובניהול הוועד הישראלי לאונסקו את השלמת הפרטים
שנדרשו לתיק. במסגרת השלמת התיק הוכנה מפה מאירת עיניים הממחישה את השטח
המוצע להכרזה (בריבוע סגול) ואת שטח אזור החייץ (תוך המסגרת האדומה). לאונסקו נשלחו
גם הסברים לגבי פעולות השימור הננקטות ולגבי שמירת השטח החקלאי שמחוץ לגבול
השמורה. את התיק הכינה אסתי בן חיים בסיוע גילה קוק מההיברו יוניון קולג', רענן כסלו
מרשות העתיקות, זאב מרגלית, גיל בן נון, איתן ניסים וצביקה צוק מרשות הטבע והגנים.
המפה נעשתה על ידי שמוליק אמיר מה-GIS (מפת הבסיס) ואביגדור אורגד (הגרפיקה
שעל המפה).
ובקרוב נזכה להכרזה על אתר נוסף כאתר מורשת עולמית של אונסקו.
סוסיתא
דו"ח החפירה של אתר סוסיתא לשנת 2007 יצא לאור זו השנה השמינית ברציפות.
התגלית החשובה של שנה זו היא טביעת רגל של סנדל ממוסמר בטיח טרי שנותרה באתר.
באיור על שער הדו"ח, הצעת שחזור של הרגל של בעל הסנדל.... בנוסף, בעונת החפירה
האחרונה הושלמה חשיפתו של הרחוב הראשי - הדקומנוס מכסימוס - המבקרים באתר
יכולים ללכת לכל אורכו משער העיר ועד הפורום. את הדו"ח הוציאו מנהלי החפירה:
פרופ' ארתור סגל ומיכאל אייזנברג ושותפיהם מארה"ב ומפולין
ברעם
סקר פריטים אדריכליים שנעשה באתר בשנה שעברה הוביל אותנו לסידור הפריטים ברחבה
מול חזית בית הכנסת. עתה אנו מתכננים משחק הדרכה חדש שיקרא 'אתה האדריכל של
בית הכנסת'.
פארק אשכול שחזור תחנת דרכים ממלכתית מצרית
חפירות ארכיאולוגיות שביצעו פרופ' רם גופנא ודן גזית בשנים 1983-1970 חשפו מבנה בנוי
לבני בוץ מיובשות בשמש מתקופת הברונזה הקדומה 1ב (בערך לפני כ5100- שנים). סגנון
הבנייה והממצאים היו בעלי אופי מצרי מובהק והעידו על תחנת דרכים ממלכתית מצרי.
עתה שוחזר מהיסוד מבנה לבני הבוץ על יד אורית בורטניק ממחוז דרום בהנחיית דן גזית.
פרופ' רם גופנא שהגיע לביקור במקום התרגש עד דמעות לראות את המבנה המשחזר
בנאמנות את תחנת הדרכים.
בולי המורשת העולמית
לאחרונה יצאו לאור 2 בולים חדשים בסדרת בולי מורשת עולמית. האתרים המככבים
בבולים: דרך הבשמים והתלים המקראיים. שני הבולים החדשים מצטרפים לשלוש הבולים
שיצאו בשנה שעברה: תל אביב, עכו ומצדה. בשונה משלושת הבולים שכל אחד מהם מייצג
אתר אחד, התמודד המעצב יחד עם השירות הבולאי ובעזרה שלנו לגבי עיצוב בולים של
הכרזות סדרתיות. התוצאה מוצלחת מאד ומראה בבול של דרך הבשמים את השער
באקרופוליס של עבדת, ממצא של גמל מחרס ואת תוואי דרך הבשמים עם התחנות שלה.
בבול של התלים המקראיים מופיע צילום אוויר של תל חצור, חותם "לשמע עבד ירבעם" עם
סמל האריה ממגידו ותכנית של תל באר שבע. בשובל מופיע סמל המורשת העולמית וסמל
הוועד הישראלי לאונסקו. עתה כשהושלמה הסדרה, אנו מקווים לזכות בעוד שתי הכרזות
בשנה הקרובה שיובילו להגדלת הסדרה.
|
גן לאומי מצדה
צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים
פרופ' משה כוכבי, ז"ל
שלט הסבר לפני השער
צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים
השער המשוחזר
צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים
תל דן, אתר לשימור מורשת עולמית
צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים
סוסיתא // צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים
ברעם // צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים
פארק אשכול תחנה מיצרית
צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים
בולי המורשת הלאומית
|
| 
