גן לאומי כפר נחום

​​​

גן לאומי כפר נחום משקיף על נופי הקסם של חופי הכנרת. תמצאו כאן מעיינות  ואתרי טבע, תל מקראי ושרידי כפר יהודי מימי בית שני, בית כנסת קדום וכנסיות שהעולם הנוצרי כולו נושא את עיניו אליהן

מוקדי עניין

  • חופי הכנרת
  • אתרים קדושים לנוצרים
  • מעיינות
  • טיילת לאורך חוף הכנרת

מקום בארץ

גן לאומי כפר נחום משתרע על פני 1,700 דונם בקירוב לאורך חופה הצפוני של הכנרת, מתל כנרות במערב עד לחורשת האקליפטוסים שבחוף ספירית במזרח. גבולו הצפוני הוא כביש 87 והדרומי הוא חוף הכנרת.   

תצפיות נוף

תל כנרות: נקודת תצפית מרהיבה מראש גבעה תלולה, המתנשאת 90 מ' מעל לכנרת. מתל כנרות נראים נופי גן לאומי כפר נחום על כנסיותיו ואתריו, הכנרת, הגולן, החרמון ומזרח הרי הגליל.

תעודת זהות

גן לאומי כפר נחום משמר רצועת חוף טבעית באורך כ-5 ק"מ בצפון מזרח הכנרת, ובה 3 מעיינות ונופי לגונות ומפרצים, המשמרים עולם חי וצומח אופייני לכנרת. בתחום הגן הלאומי יש אתרים ארכיאולוגיים חשובים כגון תל כנרות וכפר נחום, וכן מקומות מקודשים לנצרות – "אתרי חובה" למאמינים נוצרים המבקרים בארץ. מעגן הספינות בכפר נחום הוא "שער הכניסה הימי" לביקור באתרי הכנרת. השטחים בתחום הגן הלאומי השייכים לכנסיות הם מובלעות עצמאיות.

הסיבות להכרזה

  • שמירה על רצף החופים הטבעיים של צפון הכנרת
  • שמירה על עולם החי והצומח הטבעי של חופי הכנרת
  • שימור עולם החי של המעיינות, בייחוד של הסרטן האנדמי סומית הגליל
  • שימור סביבת האתרים מראשית הנצרות
  • סלילת טיילת משפך הירדן עד אתרי הצליינות הנוצריים

 

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

  • בניית מזח צף לסירות המשייטות בכנרת ומשרתות את הצליינים הנוצרים
  • סלילת טיילת בגן הלאומי
  • חקר אוכלוסיית הסרטן הנדיר סומית הגליל ופעולות לשימור המין

 

פירוט מוקדי העניין

הטרמינל הימי: רשות הטבע והגנים הקימה בטרמינל הימי מעגן ובו מזח צף יחיד במינו, המאפשר לקלוט נוסעים של סירות במפלסים משתנים של האגם. יש כאן פינות ישיבה נעימות מול הכנרת ושילוט הסבר על כפר נחום, אמפיתאטרון לתפילות, כרמים וחנות מזכרות. ליד הכביש סללה רשות הטבע והגנים טיילת באורך כ-3.5 ק"מ, והיא מוליכה לעין שבע.  

כפר נחום: על פי הברית החדשה, לאחר שעזב את נצרת קבע ישו את מרכז פעילותו בכפר נחום. 4 מ-12 השליחים הראשונים – פטרוס הקדוש, אחיו אנדריאס, יעקב בן זבדי ואחיו יוחנן – התגוררו בכפר נחום. בחפירות ארכיאולוגיות התגלו במקום שרידי מבנה מתומן מהמאה ה-5 לספירה, שנבנה מסביב לחדר קדום יותר. בחדר הקדום התגלו פיסות טיח נושאות כתובות בעלות מאפיינים נוצריים, רובן בשפה היוונית. המסורת הנוצרית רואה במקום את ביתו של פטרוס. מעל למבנה הקדום נבנתה בשנת 1990 כנסייה חדשה.

כפר נחום חרב ברעש האדמה הגדול בשנת 749 והיישוב החדש נבנה מעט ממזרח לקודמו. היום אזור זה ומתחם העתיקות כולו שייכים לכנסייה היוונית-אורתודוקסית , כולל כנסיית 12 השליחים, הניכרת לעין בכיפותיה הוורודות. הקירות הפנימיים של הכנסייה מכוסים בציורי קיר מרהיבים.  

בית הכנסת בכפר נחום: בית הכנסת נבנה במאה ה-4 לספירה, אולי על מבנה בזלת מהמאה ה-1 לספירה. וירג'יליו קורבו וסטנסילו לופרדה, הארכיאולוגים שחפרו במבנה, טוענים שייתכן שזהו המבנה הקדום שנזכר בברית החדשה – המבנה שבנה שר המאה הרומי לקהילה היהודית של כפר נחום (לוקס ז 5). אם נכון הדבר, במבנה זה התפלל ישו.

בבית הכנסת נעשה שחזור חלקי וניתן להתרשם מפארו. חזיתו פונה דרומה, לכיוון ירושלים. המבנה עשוי אבני גיר מסותתות היטב. בחזית המבנה 3 פתחים, והיא עוטרה בגילופים עשויים ביד אמן, אם כי דמויות רבות הושחתו במזיד. במשקוף הפתח המרכזי מתואר עיט פרוס כנפיים ומעליו קופידונים. בשני צדי המשקוף יש עיטור נאה של עץ תמר. במשקופים של הפתחים הצדדיים כנראה היו מתוארים אריות.

הגילופים שעל האפריזים שבחזית הקומה השנייה מתארים דגמים גיאומטריים ודמויות מיתולוגיות כגון סוסון ים, נשרים ומנורה בת 5 קנים. בחלק מהאפריז, שהיה בנוי באולם המרכזי ככל הנראה, מתואר ארון ברית על עגלה דו-אופנית. הארון מעוצב כמקדש על עמודים ובחזיתו פתח, ולו שתי דלתות ומעליו קונכייה. ייתכן שזה ניסיון לתאר את עגלת ארון הברית. 

באולם המרכזי ניצבו 3 שורות עמודים בצורת האות חי"ת, שנשאו קומה שנייה. כותרות העמודים גולפו בסגנון קורינתי. אחת מהן נושאת גילוף המתאר שופר, מחתה ומנורה בת 7 קנים. קירות האולם טויחו בטיח צבעוני – תופעה יוצאת דופן לגבי בתי הכנסת הקדומים.

אפשר לראות עוד עיטורים שלא שולבו בשחזור המבנה, הם מוצגים לראווה בריכוז הפריטים הארכיטקטוניים ליד בית הכנסת.

אחוזת קבר (מאוזולאום):  כ-200 מ' מצפון לבית הכנסת נמצאו שרידי אחוזת קבר המתוארכת למאות 1­-2 לספירה. רוב המבנה העל-קרקעי, שהיה בנוי אבני גיר מסותתות היטב, נהרס. החלק התת-קרקעי נבנה אבני גזית מבזלת. בחדר המרכזי התגלו ארונות קבורה עשויים אבן. נראה כי אחוזת הקבר הייתה שייכת למשפחה אמידה שהתגוררה בכפר נחום.

מעיינות: בתחום הגן הלאומי נובעים 3 מעיינות. הגדול הוא עין נור. ספיקתו 2,000 מ"ק בשעה, אך מימיו מלוחים ואינם ראויים לשתייה. מעל למעיין בנויה בריכה מתומנת, מכוסה גג בטון, שיסודותיה כנראה מהתקופה הרומית. המעיין הוא ראש המוביל המלוח, הקולט מי מעיינות מלוחים ומזרים אותם לירדן, מחוץ לכנרת. בעין נור חיה סומית הגליל – מין סרטן נדיר ביותר שאינו נמצא בשום מקום אחר בעולם.

מעיין אחר הוא עין שבע (עין אל-חאציל), הנובע במתחם השייך לכנסייה הפרנציסקנית. מימיו מוטים אל המוביל המלוח. עוד מעיין הוא עין איוב (חמאם אל איוב), ומעליו בריכת הרמה. בריכות הרמה נבנו בתקופה הרומית או בתקופה הביזנטית כדי להרים את מפלס המים במעיין ולשגרם לשדות בכוח הכבידה. יש מסורות שקושרות את המעיין לאיוב המקראי.  סמוך לעין איוב זורם מפל איוב. המפל נוצר כתוצאה של קידוח של תה"ל.

עין שבע (טבחה): לפי המסורת הנוצרית זה אתר נס הלחם והדגים של ישו: די היה לו בחמש כיכרות לחם ובשני דגים להזנת 5,000 איש, ובמאה ה-4 נבנתה כאן כנסיית הלחם והדגים לציון הנס. בכנסייה בת ימינו משולבים שרידים מהכנסייה הישנה, בהם רצפת פסיפס מרשימה מהמאה ה-5.

בעין שבע ניצבת גם כנסיית הבכורה של פטרוס, או כנסיית ההבטחה (היא שייכת לפרנציסקנים). על פי המסורת הנוצרית כאן התגלה ישו לשליחיו לאחר שקם מהמתים, והעניק לפטרוס את הבכורה. גם בכנסייה זו משולבים שרידים מכנסייה שנבנתה במאה ה-4.

שמו היווני של עין שבע היה הפטפגון, וממנו נגזר שם הבקעה בערבית – טבע'ה (השם המקובל כיום הוא טבחה). השם מציין את שפע המים במעיינות הנובעים בבקעה.

תל כנרות: כאן נמצאים שרידי העיר המקראית כנרת, עיר מבוצרת בנחלת שבט נפתלי. התל שוכן בראש גבעה המתנשאת כ-90 מ' מעל הכנרת. הגבעה חוצצת בין בקעת גינוסר בדרום לבקעת עין שבע בצפון. התל משתרע על 100 דונם בקירוב, והתגלו בו חרסים המעידים על התיישבות אדם במקום כבר בתקופה הניאוליתית, לפני כ-7,500 שנה. בתקופת הברונזה התיכונה (1550-2000 לפנה"ס) הקיפה את היישוב חומה איתנה ומחוזקת בחלקלקה.
כנרת חרבה בכיבוש האשורי, בימיו של תגלת פלאסר ה-3 (744/743 לפנה"ס). בשער העיר התגלו ראשי חץ רבים, אבני קלע וסימני שריפה וחורבן, והם מעידים על הקרב הקשה שהתחולל כאן. מראש התל יש תצפית מרהיבה על הכנרת. בתל עוברת "דרך הבשורה" (The Gospel Trail) המודרנית – שביל הליכה מהר הקפיצה בנצרת, דרך תל כנרות ועד כפר נחום.

גיאוגרפיה

גן לאומי כפר נחום שוכן בבקעת עין שבע (טבע'ה), על חופה הצפוני-מערבי של הכנרת. זוהי בקעה צרה וארוכה המצטיינת בשפע מעיינות ובקרקע פורייה. ממזרח לגן הלאומי פרוסה בקעת בית צידה וממערבו בקעת גינוסר.
החוף הצפוני של הכנרת משתרע למרגלות רמת כורזים – רמה בזלתית המפרידה בין עמק החולה לכנרת. מבחינה גיאולוגית היא ינוקא, מכיוון שההתפרצויות הגעשיות שציפו אותה בסלעי בזלת (בזלת יַרְדָּה) קרו רק לפני כ-700 אלף שנה. רמת כורזים צונחת בתלילות כ-300 מ' אל החופים הצפוניים של הכנרת, ולכן החוף בנוי בעיקר מלשונות סלע והם יוצרים מפרצים קטנים. המפרצים משמשים מקומות הטלה ומסתור לדגי הכנרת. רוב החופים סלעיים ואינם נוחים לרחצה, למעט מפרץ אמנון – הגדול במפרצי הכנרת בחוף הצפוני.
בגן הלאומי עוברים שני נחלים: כורזים וכנרות. נחל כורזים מנקז את שטחו של הגן הלאומי. הוא מגיע  מהרי צפת, חוצה את רמת הבזלת של כורזים ונשפך לכנרת ליד מעגן כפר נחום. לנחל כנרות אגן ניקוז קטן יותר, והוא נשפך לכנרת ליד כנסיית הלחם והדגים. שניהם נחלי אכזב. 
בגן הלאומי יעבור שביל סובב כנרת. 

היסטוריה וארכיאולוגיה

בשל שפע המים, הצמחייה והדגה התיישבו בני אדם באזור זה כבר בתקופות פרהיסטוריות. בכנרת נמצאו עדויות להתיישבות אדם גם בתקופות מאוחרות יותר.
בקעת עין שבע (טבע'ה, הידועה בעיקר בשם טבחה) הייתה זירת הפעולה הראשונה של  ישו בבואו מנצרת לכנרת. כאן נפגש עם תלמידיו הראשונים וכאן העניק לשמעון פטרוס את הבכורה. אירועים אלו נחשבים אבני יסוד בכינונה של הנצרות.
בסוף תקופת בית שני התרחב מאוד היישוב באזור. בתקופות הרומית והביזנטית הוקמו כאן מפעלי מים גדולים, ובמאה ה-4 נבנו בבקעה הכנסיות הראשונות להנצחת  האירועים ההיסטוריים שנקשרו בישו ובתלמידיו.
בתקופה העות'מאנית סבל האזור מפשיטות של שבטים נודדים, ויישובי הקבע באזור הכנרת נהרסו כמעט כליל. מגמה זו השתנתה במאה ה-19, עם חידוש הכנסיות וחידוש הקשר לאתרים הקדושים לנוצרים.
בבקעה שכנו בני השבט הבדווי הקטן זנע'ריה. הם התפנו מהמקום במלחמת העצמאות.

צומח

לשינויים במפלס הכנרת השפעה רבה על הרכב הצמחייה. לשם נוחיות חילקנו את הצמחייה על פי בתי הגידול והצמחים המאפיינים אותם. 
א. קבוצת שיח אברהם מצוי: קשורה לצמחייה באזור שמעל "הקו האדום העליון". אזור זה מתאפיין בתשתית קרקע העשויה צרורות אבן – בית הגידול המתאים לשיח אברהם. לידו צומחים עצי שיזף מצוי וגם שיחי ינבוט השדה נפוצים מאוד.
ב. קבוצת אשל הירדן: אשל הירדן משתלט על החופים הנחשפים עם נסיגת הכנרת, וכשמפלס המים עולה האשלים נראים טבולים במים. לידם צומחים קנה מצוי, עבקנה שכיח וערבה מחודדת. עוד צמחים נפוצים הם מיני גומא כגון גומא ארוך וגומא צפוף, אגמון החוף ושנית גדולה.
ג. מי הכנרת: במי האגם צומחים מיני צמחים שגופם טובל במים. המינים העיקריים הם אלף העלה המשובל ונהרונית צפה.

חי

סבך הצמחים בכנרת הוא מקום משכן אידיאלי לחזירי-בר. בעל חיים סתגלן זה ניזון ממזון צמחי וגם מפגרים ומבעלי חיים קטנים. מצוי פחות ממנו הוא חתול הביצה – טורף זריז המסוגל לצוד דגים, מכרסמים וציפורים. סלעי הבזלת הסמוכים לחוף נותנים מסתור לשפני סלע.

במי הכנרת ניתן לצפות לעתים בנוטריה – בעל חיים בעל פרווה חומה, הניכר בשיניו הכתומות. הנוטריות הובאו מדרום אמריקה בסוף שנות ה-50 כדי לגדלן ולנצל את פרוותן. הגידול נכשל, אך הנוטריות נמלטו משביין והתאקלמו היטב בארץ, עד כדי גרימת נזקים. לעומתן הלוטרה (כלב הנהר), חיית בר ישראלית, נעשתה נדירה מאוד. מן הזוחלים נפוץ מאוד נחש המים, הטורף בתיאבון דגים קטנים.

הכנרת נמצאת על ציר נדידה ראשי של עופות, ועל כן פוקדים אותה מינים רבים של ציפורים. מין בולט הוא קורמורן גדול, הנוהג לקנן במושבות על צמרות עצי האקליפטוס בחורף. נפוץ פחות אך דייר קבע כל השנה הוא קורמורן גמד. כן נפוצים מיני שלדגים, אנפות ואנפיות, לבניות, צוללים, טבלנים וברווזים. בסבכי הצמחים מוצאים מקלט מינים רבים של עופות שיר, כגון פשוש ומיני קנית.

כיצד להגיע:

כפר נחום שוכן בצפון-מערב הכנרת. בצומת כפר נחום, השוכן בכביש טבריה - ראש פינה (כביש מס' 90) פונים מזרחה לכביש 87. אתר כפר נחום נמצא ארבעה ק"מ מהצומת.
ניתן להגיע לכפר נחום גם מהכביש המזרחי של הכנרת (כביש 92).

עונה מומלצת: 

 כל השנה 
 

שעות פתיחה

 הכניסה לגן נסגרת שעה לפני שעת הסגירה הרשומה
ביום שישי 8:00 - 15:00
בימים א'-ה' ושבת  8:00 - 16:00
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

דרכי התקשרות

טלפון: 04-6793865

דמי כניסה

הכניסה ללא תשלום

    התוכן בבנייה, המידע יופיע בקרוב.
    32.880765,35.574451
    גן לאומי כפר נחום
    כפר נחום