גן לאומי תל ערד

תל ערד הוא אתר ארכיאולוגי מהחשובים בישראל. באתר נחשפו שרידי עיר כנענית מבוצרת ומצודות מתקופת מלכי יהודה. במצודות התגלו שרידי מקדש יהודאי ייחודי ומפעל מים יוצא דופן מתקופת מלכי יהודה

- מוקדי עניין

  • מפעל מים שראשיתו בתקופה הכנענית (הברונזה הקדומה)
  • שרידי עיר מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה
  • מצודה מהתקופה הישראלית (תקופת הברזל) ובה מקדש ייחודי ומפעל מים יוצא דופן
  • חניון לילה - החאן הכנעני
  • ריכוז פריחה של אירוס שחום וצמחיית קרקעות לס

פירוט מוקדי העניין

העיר הכנענית

ערד הכנענית הייתה עיר מתוכננת כבר בראשית תקופת העיור בכנען. העיר מוקפת חומה ויש בה חלוקה למבני ציבור ולמתחמי מגורים. עושר הממצאים שהתגלו בחפירות מלמד על מגוון ענפי כלכלה כגון חקלאות בעל, מרעה, אמנות ומסחר. ערד הייתה מרכז עירוני לתושבי הסביבה.
אלה אתרי העיר הכנענית העיקריים:
מאגר המים: בתי המגורים בעיר נבנו באופן שמי הגשם שניגרו על המדרון נאספו במאגר מוקף מבנים משלושת צדיו. רק מזרח המאגר נותר פתוח ובו נבנה כנראה הסכר ועצר את מי הנגר. במרכז המאגר נחצבה באר בעומק 16 מ', כנראה בתקופה הישראלית הקדומה.
הביצורים: ערד הכנענית הוקפה חומה חזקה באורך 1,200 מ' ובעובי 2.4 מ'. נראה כי התנשאה לגובה 5 מ'. בחומה הותקנו פשפשים ובולטים ממנה מגדלים, והיא עוקבת בדרך כלל אחר קו פרשת המים של הגבעה. בימינו ידוע על שער אחד בחומה, אך ייתכן שהיו בה עוד שערים.
בתי המגורים: הבתים בערד נבנו במתכונת אחידה, בסגנון המכונה "הבית הערדי". זהו מבנה אבן רוחבי שרצפתו נמוכה ממפלס הרחוב, וכדי להיכנס אליו היה צורך לרדת מדרגה אחת או יותר. לאורך הקירות נבנו ספסלי אבן. במרכז כל אולם יש בסיס אבן ועליו הוצב עמוד עץ לתמיכה בגג שטוח. בצד האולם המרכזי היו לעתים חדר צדדי או שניים, ששימשו כנראה מחסן ומטבח. מבתי ערד שרדו בסיסי הקירות בלבד, ולהשלמת התמונה מסייע דגם חרס קטן של בית שהתגלה בחפירות. הדגם מוצג במוזיאון ישראל ירושלים.
"הארמון": מכלול מתוחם ובו חדרים רבים, תאים וחצרות. במרכזו נחשפו ממצאים חשובים  ובהם אסטלה פולחנית. מיקומו בין שער העיר המערבי למאגר המים מרמז על תפקידו השלטוני.
המקדשים: מכלול מבנים סמוך לארמון, מוקף גדר אבן ובו צמד מקדשים גדול, צמד מקדשים קטן ומקדש יחיד. מקדשים דומים נמצאו בעין גדי (התקופה הכלקוליתית) ובמגידו (תקופת הברונזה הקדומה). המקדשים בנויים כחדרי רוחב עם חצר, בדומה ל"בית הערדי". ליד המקדשים נמצאו מצבות אבן, במות להקרבת קרבנות ואגני פולחן. ריבוי המקדשים מרמז אולי על פולחן לכמה אלים. 

תל המצודות

המצודה שבאתר היום היא מבנה מבוצר (50X55 מ'), והייתה חוליה במערך המבצרים של ממלכת יהודה. בתקופת המלוכה נבנו בערד 6 מצודות, זו על קודמתה. במצודה התגלו מקדש ייחודי ומפעל מים יוצא דופן. רשות הטבע והגנים עשתה עבודות שימור ושחזור במקדש והכשירה שביל לירידה לביקור במפעל המים.
המקדש: בפינה הצפונית-מערבית של המצודה נמצאו שרידי מקדש, ככל הנראה מקדש יהודאי שפעל מהמאה ה-9 עד סוף המאה ה-8 לפנה"ס, כלומר בד בבד עם המקדש בירושלים. זהו אחד המקדשים המעטים מתקופת המקרא. המקדש בערד נבנה על פי תכנית המשכן המתוארת במקרא, והיה בנוי שלושה חלקים: חצר פנימית, היכל, ודביר – קודש הקודשים.
בלב החצר נמצא מזבח רבוע בנוי עפר מעורב באבנים קטנות ומדופן באבני גוויל (אבנים לא מסותתות). מזבח זה תואם את הציווי המקראי האוסר על בניית מזבח שאבניו סותתו בכלי מתכת.
ההיכל נמצא ממערב לחצר. 3 מדרגות עולות ממנו אל הדביר. בצדי הפתח לדביר מוצבים שני מזבחות קטורת ובתוכו עומדת מצבה. בתחום המקדש נמצאו אוסטרקונים (חרסים נושאי כתובות) ועליהם שמות של משפחות כהונה המוזכרות בכתובים (מְרֵמוֹת, עזרא ח 33, ופַשְחוּר, ירמיהו ק 1)
נראה כי השימוש במקדש פסק במאה ה-8 לפנה"ס. המתחם כוסה כולו עפר בעוד המצודה המשיכה למלא את ייעודה. ייתכן שהגורם הוא הרפורמה הדתית של המלכים חזקיהו ויאשיהו, שביטלו את הפולחן בערי השדה וריכזו אותו בירושלים. באותה תקופה פורק גם המזבח בתל באר שבע.
מפעל המים: נמצא סמוך למקדש וכולל שלושה חללים חצובים ומטויחים. גרם המדרגות המקורי שהוביל אליהם שרד בחלקו. החללים נחשפו במלואם והם מרשימים מאוד. תעלה חצובה בסלע עוברת דרך החומה המערבית ומגיעה אל החללים.
בית אלישיב: סמוך לקיר המצודה הדרומי נחשף ארכיון ובו אוסטרקונים, רובם בכתב עברי קדום. 17 אוסטרקונים מוענו לאדם בשם אלישיב, כנראה מפקד המצודה בתל ערד. בבית נמצאו 3 חותמות הנושאות את שמו.

חניון לילה – החאן הכנעני

החניון מעמיד לרשות הלנים מבנה סגור ובו מזרנים וחימום, ויש בו גם 6 ביתני אירוח מאובזרים, מתחם לאוהלים פרטיים ומתחם קרוואנים. בחניון מי שתייה ושירותים, מקלחות חמות, פינת בישול, תאורת שטח, נקודות חשמל, ועוד.

- תעודת זהות

תל ערד הוכרז גן לאומי בשנת 1982. שטחו המוכרז 513 דונם. הגן הלאומי זכה לאישור הרחבה ב-1,235 דונם, וממדים אלו יוצרים מרחב לשימור ערכי טבע של קרקעות הלס. (חלק מאושר פירושו שהתכנית מאושרת לכל דבר על פי חוק התכנון והבנייה, אך מכיוון שעד כה לא הייתה אכרזה, חוק גנים לאומיים לא חל על החלק לפי שעה.)
בגן הלאומי פועל חניון לילה מוסדר.

הסיבות להכרזה

• שימור אתר ארכיאולוגי מהחשובים בישראל מתקופות הברונזה הקדומה ומלכי יהודה
• שימור ערכי טבע – בעלי חיים וצמחים של קרקעות לס

מקום בארץ

תל ערד שוכן ממערב לעיר ערד. הגישה לאתר מכביש 80, המסתעף מכביש צומת שוקת-ערד (כביש 31), כ-7 ק"מ ממערב לערד.

תצפית נוף

תל המצודות הוא נקודת תצפית מצוינת על הסביבה כולה. למרגלות התל פרוסה ערד הכנענית. בדרום נראים רכסי הנגב הצפוני, במערב הרי עירא וענים, בצפון נראה דרום הר חברון ובמזרח נראית העיר ערד.

- פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

• חפירות ארכיאולוגיות ופעולות שימור בשיתוף גורמי מקצוע מרשות העתיקות והמוסדות האקדמאים בישראל
• הכשרת האתר לביקור הקהל
• שימור המקדש היהודאי ומפעל המים הייחודי
• הפעלת חניון לילה מוסדר

- גיאוגרפיה

תל ערד שוכן בקצה המזרחי של בקעת באר שבע-ערד (עמק קערוני – סינקלינה – המשתרע מבאר שבע לערד). מצפון תוחם את הבקעה הקמר של הרי חברון, ומדרום וממזרח תוחמים אותה הקמרים של צפון הנגב. הקצה המערבי של הבקעה נושק למישורי החולות של חלוצה ועגור. קמר משנה (הרי עירא) מפריד את בקעת ערד מבקעת באר שבע.  
תל ערד נמצא על קו פרשת המים הארצית. נחל צאלים ויובליו מנקזים את המרחב מזרחה, אל ים המלח. בצדו המערבי, למרגלות התל ממש, מתחיל את דרכו נחל באר שבע, המתנקז לים התיכון.
שביל ישראל עובר בתחום הגן הלאומי.

- היסטוריה וארכיאולוגיה

בתקופה הכנענית הקדומה (ברונזה קדומה, 3100¬-2950 לפנה"ס) הייתה ערד העיר הגדולה היחידה בנגב. תושביה התפרנסו מגידולי שדה כגון חיטה, שעורה, אפונה, חִמְצָה (חומוס), ומגידול עדרים. מקור בשר נוסף היה ציד. תושבי העיר הכנענית ידעו לחרוש את שדותיהם במחרשה רתומה והשתמשו בחמורים להובלת משאות.
הכנענים סחרו עם ערי כנען אחרות, אך ענף כלכלי מיוחד היה מסחר באספלט, שנאסף מגושים צפים בים המלח ושימש את המצרים בחניטת מתיהם. ערד סיפקה למצרים גם שמן זית, ובתמורה קיבלה נחושת. ייתכן שערד שכנה על אם "דרך הנחושת" – מתכת שסיפקה מצרים לארצות המזרח התיכון. על המסחר עם מצרים מעידים כלי חרס ממקור מצרי שנמצאו בתל, וכן שבר כלי שחרות בו שמו של המלך המצרי נערמר חרות (מאה 32 לפנה"ס).
ערד הכנענית ננטשה בשנת 2600 לפנה"ס מסיבה לא ידועה. המקום נותר בשממנו כ-1,500 שנה, עד לתקופה הישראלית הקדומה. בראשית התקופה נוסד בראש הגבעה שבפינה הצפונית מזרחית של ערד הכנענית יישוב קטן, שנבנה  בצורת חגורת מבנים סביב חצר מרכזית. סגנון התיישבות זה נקשר לתקופת ההתנחלות הישראלית בדרך כלל. מאוחר יותר נבנו במקום 6 מצודות ישראליות זו על זו. בתל המצודות התגלו גם שרידי מצד הלניסט (מאה 4¬-1 לפנה"ס).
במצודת ערד התגלו אוסטרקונים בכמה שפות: כ-100 בעברית, כ-85 בארמית ומעט אוסטרקונים ביוונית. 17 כתובות עבריות נכתבו כנראה בימי המלך יהויקים (598-608 לפנה"ס). הבבלים הכבידו ידם על יהויקים ונראה שהאדומים, יושבי דרום הנגב, ניצלו מצב עניינים זה ועלו צפונה.
בתל המצודות נמצאו אוסטרקונים גם מהתקופה הפרסית, המעידים שגם בעת ההיא שימשה ערד מצודה צבאית ותחנת דרכים.

- צומח וחי

למרות שטחו המצומצם מתקיימים בגן לאומי תל ערד כמה מיני צמחים ובעלי חיים נדירים. גביעונית הלבנון, הגדלה בקרבת תל קריות הסמוך, מציינת כאן את גבול התפוצה הדרומי בעולם של מין זה. האירוס השחום, הפורח בסוף פברואר ובתחילת מרץ, הוא מין אנדמי (בלעדי) לקרקעות הלס של צפון הנגב ובתל ערד יש בית מקלט לאירוס זה.
הלטאה שנונית באר שבע היא מין ייחודי לקרקעות הלס של צפון הנגב. עוד נמצא כאן הירבוע הגדול – מכרסם קופצני ובעל זנב המסתיים בציצית, והוא מין בסכנת הכחדה בישראל.

​כיצד מגיעים:

בצומת תל ערד הנמצאת על כביש 31 (ערד-צומת שוקת), פונים 2 ק"מ צפונה בכביש 2808

משך הסיור:

שעה-שעתיים
  

עונה מומלצת:

כל השנה
  

לא לוותר:

 תצפית מראש התל
  

מה יש עוד?

  •  חניון לילה
  •  מזנון
  • אפשרות לעריכת אירועים  

שעות פתיחה

הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות
 

שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 
 

שעון חורף:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
 
בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

 דרכי התקשרות

 

טלפון: 08-6992444   

דמי כניסה

 
יחיד:  מבוגר ₪15, ילד ₪7
 
קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר ₪14, ילד ₪6
 

סטודנט 13 ₪
אזרח ותיק  8 ₪   

 

מידע נוסף

מצורפת דפדפת האתר להורדהtel-arad.pdf

התוכן בבנייה, המידע יופיע בקרוב.
31.277878,35.12625
גן לאומי תל ערד צילמה-אורית בורטניק
גן לאומי תל ערד צילמה-אורית בורטניק

חדשות מהשטח

עצור חדשות