צורות אנוש - תערוכה ייחודית בבית גוברין

חלליה יוצאי הדופן של מערות הפעמון בגן לאומי בית גוברין -מרשה,  שנחצבו ע״י תושביו הקדומים של האזור, יהפכו בשעות הדמדומים והערב למוזיאון פתוח, יחיד במינו.

פתיחה לקהל הרחב: ביום חמישי, 6 במאי 2021,  התערוכה תהייה פתוחה בימי חמישי ומוצאי שבת בשעות 19:30 – 22:00, כניסה אחרונה בשעה 21:00 התערוכה תציג עד 31 ביולי 2021.

שימו לב: הביקור בתערוכה מחייב רישום מראש במערכת תיאום ביקור של רשות הטבע והגנים

צפו בסרטון שצילם וערך ליאור קסטנברג – האמן איוו ביזיניאנו מספר על התערוכה צורות אנוש – על היצירה ועל הבחירה בגן לאומי בית גוברין:

הכניסה לתערוכה כרוכה בתשלום כניסה לאתר (28 ₪ למבוגר, 14 ₪ לילד ולאזרח ותיק). חינם למנויי מטמון. קבוצות מאורגנות נדרשות לתאם בנפרד מול האתר – 08-6811020

"שיח גלריה" – מדברים על התערוכה: "צורות אנוש" של האמן איוו ביזיניאנו

בתאריכים 30.6 וה-14.7 יתקיים מפגש מיוחד לחובבי אומנות עם האנשים שעומדים מאחורי הקמת התערוכה הייחודית  במערות הפעמון בגן לאומי בית גוברין.

לפרטים והרשמה לשיח לחצו כאן 

על התערוכה – צורות אנוש Human Forms במערת הפעמון

במפגש עם חלל המערה הרגיש האמן  כי פסליו – פסלי הדמויות האנושיות " הגיעו הביתה". הוא זיהה כי פרופורציות המערה זהות לפרופורציות של  הפסלים האנושיים  אותם הוא יוצר והדליקו את הרעיון לחנוך את התערוכה במערות בית גוברין.

התערוכה כוללת: יצירות פיסוליות של דמויות מסדרת ה Human Forms, הקרנת סרטי וידאו ארט ואנימציה על קירות המערות ושימוש בטכניקות תאורה אמנותיות שייטלו צלליות ענק על גבי קירות המערה.

תערוכה זו היא ראשונה בסדרת תערוכת שיתקיימו באתרי מורשת עולמיים ברחבי העולם ותחבר את טביעת האצבע האנושית בעבר ובהווה.

אוצר: רוברט כ מורגן – Robert C Morgan
הפקה: איריס אלחנני, אלכס מייטליס – Iris Elhanani, Alex Meitlis
מפיקה בפועל: דנה ברנע – Dana Barnea
בניה: עודד דורון, איוו ביזיניאנו – Ivo Bisigniano, Oded Doron
עיצוב תאורה: פליס רוס – Felice Ross
יועץ תאורה: אריק צידון – Arik Zidon

רקע על האמן  Ivo Bisignano

האמן איוו  ביזיניאנו, איטלקי יליד סיציליה,  אמן רב תחומי, אדריכל ומעצב הפועל  בלונדון, מילאנו  ובתל אביב.

באמנות,  מתעסק ביזיניאנו  ביחסים ובפרופורציות בין אובייקטים והחלל בהשראת כתבי ויטרוביוס ופרופורציות האדם הוויטרובי של ליאונרדו דה וינצ'י.  האמן מפסל בחומרים טבעיים (עץ ממוחזר, נייר וקרטון וחלקי מתכת ממוחזרים). דמויותיו המזכירות דמויות אנושיות מעולמות קדומים והוא משלבם בסרטי אנימציה מרהיבים (שזיכו אותו בפרס יוקרתי של מרכז פומפידו בפאריס ומוצגים בחללים שונים ברחבי העולם).

כמו חלום קורם עור וגידים, מצליח האמן להמחיש חזיונות מעולמות התת מודע ולייצר חוויות חושיות יוצאות דופן, אותם הוא מציג בחללים מיוחדים.

בכל תערוכה מייצר האמן  יצירות חד פעמיות וחדשות המותאמות לחלל הנבחר.

👈 לאתר של האמן – לחצו כאן

הצהרת האמן

לעיתים רחוקות יוצא לנו להגשים חזון. כשעמדתי לפני מערות בית גוברין הרגשתי שפסליי מצאו סופסוף בית.

הרעיון נולד מהצורך במתן בית זמני בהקשר היסטורי וקדום לסדרת פסלים בשם צורות אנוש.

"צורות אנוש"  Human Forms   הם פסלי עץ דמויי לגו, המוכנים לצאת לחיפוש בית נוסף וליצור סינרגיה חדשה עם המקום הנוכחי. הפסלים שנוצרו כמונוליטים, צורות העומדות על כל בסיס, רצפה או יסוד ששייכות אליו נראים כשייכים למקום, הם צומחים מתוך התשתית עליה הם עומדים לא משנה מהי.

צורות האדם מזכירות מחשבות ולחשים סמויים ומרוחקים, אך מרשימות משכנעות כמו הרוח או הגשם.

אני מתכוון לחשוף את המבקר לאיזון שנוצר בין הפסל למערה:  חללי המערות משרתים ותומכים בפסלים והפסלים תומכים ומשרתים את חללי המערות. חללי המערה הופכים למוזיאון טבעי, תרתי משמע,  עבור הפסלים.

להשלמת החוייה החושית, יצטרפו קטעי וידאו ארט שיוקרנו בחלל המערה.

פרויקט זה נהגה במהלך מסעות, התערוכה תנדוד בין מקומות ובכל פעם תמצא מקום אליו תתחבר ותציף זכרונות. בכל מקום שבו התערוכה תחנה במסע היא תהפוך את המקום למוזיאון מיוחד וייחודי לו.

מערה דרומית 1, ניסוי מקרנים. צילום דנה ברנע, מערה דרומית 1, ניסוי מקרנים. צילום דנה ברנע

גן לאומי בית גוברין-מרשה

גן לאומי בית גוברין-מרשה הוא לב לבה של "ארץ אלף המערות". הגן מציג פלא אדריכלי קדום – אינספור מערות טבעיות ומערות שנחצבו בידי אדם ונועדו למגוון רחב של שימושים. החל מגידול יונים, דרך איחסון ומגורים וכלה בקבורה . בשנת 1989 הוכרז השטח כגן לאומי על מנת לשמר את שרידיה המרשימים של העיר מרשה, המשך המחקר באתר ושימור החורש הטבעי. הגן הלאומי משתרע על שטח של 5,000 דונם ובו מערות רבות וחללים תת-קרקעיים מגוונים ושרידים ארכאולוגיים חשובים. בחלקו הדרומי והגבוה ביותר של הגן נמצא תל מרשה המוזכר במקורות.

עוד בגן הלאומי העיר הרומית אלותרופוליס, חלקים ממנה נחשפו ובהם  אמפיתאטרון שלם  ושרידים מרשימים של מבצר וכנסייה מהתקופה הצלבנית. בגן הלאומי חורש דליל ובתה ים-תיכונית, עשירה במינים רבים של בעלי חיים וצמחים.

בזכות המורשת העשירה ושלל המערות, הוכרז הגן הלאומי כאתר מורשת עולמי.  כפי שהוגדר בעת ההכרזה –
״האתר בעל ערך בין לאומי יוצא דופן בהיבט התרבותי, האנושי וערכי הסביבה לשימור לטובת האנושות כולה״. מסלול הביקר מאפשר הצצה לתוך הפלא תוך שמירה על ערכי הטבע וחיי האדם.

רשות הטבע והגנים רואה ערך רב לחבר את נופי התרבות בעבר, עם התרבות היום, ומארחת בשמחה את תערוכת האמן הבנילאומי איוו ביזיניאנו  להציג את יצירותיו בתוך המערה. הרשות מקווה כי אמנים נוספים ימצאו במערות בית להצגת יצירותיהם המצבטאות את הקשר בין האדם לטבע.

אונסק״ו – אתר מורשת בינלאומי

גן לאומי 'בית גוברין-מערות מרשה' הוכרז ב 22.6.2014 כאתר מורשת עולמית בוועידה למורשת עולמית שהתקיימה בקטאר.
הכללתו של ' גן לאומי בית גוברין – מערות מרשה' ברשימה העולמית היוקרתית של האתרים הנבחרים והחשובים ביותר בעולם ממצבת את ישראל כגשר בין תרבויות עתיקות וכמוקד חשוב לשימור המורשת העולמית, תוך חיבור ייחודי של העבר להווה. משמעות ההכרזה היא הגדלה משמעותית של מספר המבקרים באתר, פרסומו במדיה העולמית, טיפוחו ושמירתו מפגעי האדם והטבע.

המערות מייצגות את "ארץ אלף המערות" בשפלת יהודה הפזורות על שטח של כ-100 קמ"ר, ואשר כולן מעשה ידי אדם. ההכרזה היא על השטח של הגן הלאומי מרשה ובית גוברין שגודלו כ-5 קמ"ר, והן מאפיינות את הסוגים השונים והרבים של כל המערות באזור שפלת יהודה.

מספר המערות בשטח שהוכרז הוא קרוב ל-500 וחלקן הגדול הן מערכות בעלות עשרות חדרים. הסוגים השונים של המערות הם: מחצבות אבן, בורות מים, בארות, בתי בד, קבורה, פולחן, קולומבריום (שובך יונים), אורוות סוסים, פולחן, אחסון, מרחץ, נקבות מים, מערכות מסתור ועוד. ראוי לציין כי בשונה ממקומות אחרים בעולם, המערות לא שימשו למגורים בשל סיבות בריאותיות.

המערות הראשונות באזור נחצבו מתחת לתל מרשה במאה ה-9 לפנה"ס. תקופת השיא של השימוש במערות הייתה במאות 2-3 לפנה"ס. במאות הראשונות לספירה נחצבו מערות בית גוברין אשר המפורסמות שבהן, הן מערות הפעמונים הגדולות מהמאות ה-8-6 לספירה. השימוש האחרון בכמה מהמערות היה במאה ה-10, וכך למעשה זמן השימוש במערות משתרע על כ-2000 שנים.

פיסול עץ במערה1 צילום איוו ביזיגנאנו, פיסול עץ במערה 1 צילום איוו ביזיגנאנו

*התערוכה אינה נגישה