בתי גידול לחים – כל מה שרציתם לדעת

08.01.2017

מהם בתי גידול לחים ומדוע כה חשוב לשמור עליהם בעולם המשתנה כל העת?
סיפורם של אוצרות טבע מופלאים שאינם זוכים לחשיפה מספקת

שומרים על המים בבית גידול לחים

לבתי גידול לחים – אגמים, נחלים, ביצות וברכות חורף – נודעת חשיבות רבה מפני שמימיהם מעצבים את הרכב החי והצומח בתוכם ובסביבתם. הנושא השנתי של יום בתי גידול לחים לשנת 2017 הוא "בתי גידול לחים לצמצום נזקי אסונות".

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה באירועי אקלים קיצוניים, מרביתם קשורים במים, ובגלל שינויי האקלים צופים שתדירות אירועי האקלים הקיצוניים ועצמתם תגבר.

לבתי גידול לחים תפקיד חשוב בצמצום ההשפעה השלילית של אירועי אקלים קיצוניים. בתי גידול לחים במעלה אגן ניקוז פועלים כספוג טבעי ויתרונם כפול: בחורף ה"ספוג" סופג ומאחסן עודפים של גשמים ובכך מצמצם את נפח השיטפונות במורד הנחלים, ובעונה היבשה הוא משחרר בהדרגה מים מבתי הגידול הלחים ובכך מקצר את הבצורת ומקטין את פגיעתה.

על פי הערכות מומחים מאז 1900 נעלמו לפחות 64% מבתי הגידול הלחים בעולם. סיבה אחת היא היעדר מודעות של הציבור לתרומה של בתי גידול לחים, למשל לכושרם לשמור ולהגן עלינו מפני אירועי אקלים קיצוניים. לעתים רואים במערכות אקולוגיות אלו ביצות שצריך לייבש.

​​​ מהם בתי גידול לחים ומהי חשיבותם?

"אלפים חיים ללא אהבה, אף לא אחד יחיה ללא מים", אמר המשורר האנגלי ויסטן יו אודן. ואכן, אין זה סוד שמים הם התנאי הראשון לקיום האדם, הצומח והחי ולכן קיומנו על פני כדור הארץ תלוי בהם באופן מכריע. בתי הגידול הלחים הם "מחסני מים" גלובליים, אך מלבד זאת יש להם גם ערך חברתי, כלכלי, תרבותי ומדעי אדיר.

לפי ההגדרה המקובלת בית גידול לח (באנגלית: wetland) הוא "אזור שמוצף במים כל השנה או באופן עונתי. המים מעצבים בו את הרכב חברת החי והצומח, ולכן מתפתחות בו חברות חי וצומח שאופייניות לאזורים מוצפים ולקרקעות רוויות". בהגדרה זו נכללים מעיינות, אגמים, נהרות וביצות.

בתי הגידול הלחים מקיימים מגוון עשיר של חיים – מיני ציפורים, יונקים, זוחלים, דו-חיים, דגים, חסרי חוליות וצמחים, ובזכות מאפייניהם הם גם מביאים תועלת עצומה לסביבה ולכלכלה – אספקת מים איכותיים, דיג, כר פורה לגידול עצים, תרומה לחקלאות משובחת (בשל יכולתם להחזיק ביציבות את מפלס המים ואת רמת חומרי ההזנה), ומקורות לכבול (חומר אורגני המשמש גם להסקה ולדישון). הם גם בית גידול חיוני לחיות בר ואתר מהנה לתיירות ולבילוי בחיק הטבע.

בתי הגידול הלחים גם עוזרים לשמור על איכות המים: הם משמשים מעין מסננים, וכך הם גם מקור מים וגם משפרים את איכותם, ומרוויחים ביושר את כינויים "הכליות של העולם". הם אף מסייעים רבות בוויסות שיטפונות: אזורי הביצה לוכדים מי שיטפונות ומשחררים אותם לאט.

גם הבריכות העונתיות (בריכות החורף) – בין שלוליות זעירות בין מקווי מים רחבי ידיים – נכללות בהגדרת בתי הגידול הלחים, מפני שהן גופי מים המתמלאים מי גשמים ומתייבשים בהדרגה בקיץ. בריכות עונתיות הן בתי גידול מרתקים בעלי ערכים אקולוגיים רבים. כשהבריכות מתמלאות מים מתפתחת בהן חברה מגוונת של צמחים ובעלי חיים. צפרדעים, סלמנדרות וקרפדות הן רק כמה דוגמאות. בעבר היו בישראל אלפי בריכות חורף אך רובן נעלמו מהנוף המקומי עקב פיתוח מואץ, ועמן נעלם מגוון של בעלי חיים וצמחים ייחודיים.

הידעת?

 שימור מקורות המים הוא אחד האתגרים הסביבתיים הגדולים ביותר הניצבים כיום בפני האנושות.
כ-45,000 מינים של חולייתנים חיים בבתי גידול לחים וסביבם, ותנודות במספרם מעידות על בריאותן של מערכות אקולוגיות אלו.​

אלו סכנות מאיימות על בתי הגידול הלחים?

ישראל התברכה בשפע מעיינות המזינים נחלים. הנחלים זורמים אל הים התיכון במערב, ואל נהר הירדן, הכנרת וים המלח במזרח. באלפי שנות התיישבות בחבל ארץ זה – מאז התרבויות העתיקות – מצא לו האדם מקום משכן ליד מקורות המים הטבעיים וניצל אותם לקיומו בלי לפגוע במערכות הטבעיות.

כיום בני האדם משפיעים השפעה ניכרת על המבנה של כלל בתי הגידול הלחים ועל תפקודם, ובישראל האדם מנצל את רוב מי הנחלים ומשפיע עליהם. האיומים על בתי הגידול הם פגיעה בכמות המים (למשל בהטיה של מים) ופגיעה באיכותם (מזיהום ממקורות שונים). בנייה רחבת היקף, סלילת כבישים והקמת תשתיות הורסות בתי גידול או קוטעות אותם, והקטיעה מצמצמת את יכולתם של בעלי חיים וצמחים לעבור לבתי גידול שכנים. נדידה ואכלוס משמרים מגוון גנטי של אוכלוסיות ותורמים להתאוששותם אחרי אסונות, ולכן קטיעת בתי גידול הורסת בתי גידול לחים וגורמת הכחדה של אוכלוסיות, שכן בתי הגידול הם מערכות אקולוגיות רגישות מאין כמותן.

למעשה עקב פעילות האדם במאה השנים האחרונות השתנה לרעה אופיין של יותר ממחצית בתי הגידול הלחים בעולם המערבי, והוא מתבטא בתפקודם הלקוי.

הידעת?

 היעלמותה של אוכלוסיית הדו-חיים או צמצום גודלה משמשים מעין מדד המעיד על בריאותה של המערכת האקולוגית כולה. לכן, קבוצה זו של בעלי חיים, כגון קרפדות ואילניות, זוכה לתשומת לב רבה במעקב אחר יציבות בתי גידול לחים. הדו-חיים הם חוליה חשובה בשרשרת המזון. באוכלם חרקים, הם שומרים על הסביבה מפני התפוצצות אוכלוסייה של מפיצי מחלות ומזיקים.

מהו מצבם של בתי הגידול הלחים בישראל?

גם בישראל אבדו בתי גידול לחים בהיקף גדול בגלל פיתוח ובנייה מואצת, ובתי הגידול שנותרו סובלים מקיטוע ומתפקוד לקוי. מקום המדינה עד היום שואבים מים מהנחלים או משכבות מי התהום המזינות אותם, ושנים רבות ראו בנחלים חצר אחורית והזרימו אליהם שפכים ומי קולחים. זיהום זה פגע בבתי גידול רבים מספור. להלן רשימה חלקית של בתי הגידול הלחים שנפגעו בישראל:

מקורות הירדן: פגיעה קשה בעקבות הטיית מים לחקלאות ולצריכה ביתית.

עמק החולה: פגיעה קשה במערכת האקולוגית בשל ניקוז המים וייבוש הביצה.

הכנרת: ניהול האגם במפלסים נמוכים ובתנודות גדולות בגלל צרכים ניהוליים לשימוש באגם למשק המים ובעקבות רצפים של שנות בצורת.

מוצא הירדן מהכנרת: מאז הקמת סכר דגניה והפניית המים למוביל הארצי נפגע האזור פגיעה אנושה, ועושר המינים של בעלי החיים והצמחים שאפיין אותו הצטמצם.

נחלי הגליל: שאיבות היתר בקידוחים בהרי הגליל גרמו ירידה במפלסי מי התהום אל מתחת לרום שפיעת המעיינות, והם יבשו. נותרו מעט קטעי נחלים שבהם נותרה זרימה חלשה – כמו בנחל עמוד ובנחל כזיב, הנחשבים פאר נחלי הגליל.

בתי גידול אחרים שנפגעו הם בתי הגידול הלחים בשמורת עין אפק ובנחל נעמן, בנחל קישון, בנחל תנינים וכמובן בנחל הירקון, ששפיעתו בעבר נדמית דמיונית היום: 220 מיליון מ"ק בשנה! וזאת לעומת כמיליון מ"ק בשנות השפל ו-12 מיליון מ"ק היום.

הידעת?

 מאז אמצע המאה ה-18 נכחדו רוב בתי הגידול הלחים במישור החוף. כיום רבים מבתי הגידול הלחים שורדים בעיקר בגנים לאומיים ובשמורות טבע מוכרזות שמנהלת רשות הטבע והגנים.

באיזה עולם נחיה אם לא נשמור על בתי הגידול הלחים?​

כדי לענות על שאלה זו נציין כמה נתונים מרתקים: רק 2.5% מהמים על כדור הארץ הם מים מתוקים (הרוב הם מי ים). בפלח צר זה הרוב המכריע של המים (כ-70%) הוא שלג וקרחונים בקטבים (ולכן הם אינם זמינים לשימוש), כ-30% מהמים הם מי תהום בעומק האדמה ורק 0.3% הם מים עיליים באגמים ובנהרות. יש מחקרים החוזים שבשנת 2025 כ-1.8 מיליארד בני אדם יסבלו ממצוקת מים, כלומר מהיעדר גישה למים בכמות מספקת ובאיכות ראויה לשתייה.

אין ויכוח שתפקידם של בתי הגידול הלחים בחיינו הוא חיוני, ושללא ניהול נכון של מערכות רגישות אלו העולם עלול לשנות את פניו ללא היכר. מאחר שאבדן בתי גידול לחים אינו הפיך, כל החלטה של ממשלות ושל ארגוני סביבה העוסקת בניהול משק המים העולמי והאזורי תשפיע על עתידנו במישרין. ההשפעות של אבדן בתי גידול לחים הן עצומות, ואת חלקן אי-אפשר לצפות מראש. חוקרים קובעים שמלבד פגיעה במקורות המים העולמיים ייכחדו מערכות אקולוגיות, חלקן ייחודיות, וייעלמו מיני בעלי חיים וצמחים. ההיכחדות תפגע בנוף, במקורות המזון של האדם (למשל במקורות דיג), ואף תתרום לשינויי האקלים המתרחשים היום.

הידעת?

 חלק מבתי הגידול הלחים "סופחים" אליהם פחמן דו-חמצני ובכך מסייעים להילחם בשינויי האקלים הגלובליים.

זכות הטבע למים – כיצד משמרת ומאששת רשות הטבע והגנים את בתי הגידול הלחים בישראל?

בעבר חילקו את המים בישראל בין המגזר העירוני, החקלאי והתעשייתי. למרבה הצער הטבע, שהוא ספק המים, לא נמנה עם הצרכנים הלגיטימיים.

בקיץ 2004 שונה חוק המים ביזמת רשות הטבע והגנים, נציבות המים, המשרד להגנת הסביבה וגופים אחרים, ומאז גם הטבע הוא צרכן מים לגיטימי ונציב המים מחויב לספק לו כמויות מים באיכות ובכמות נדרשת לקיום ולשיקום מערכות טבע ונוף. עם אישור החוק גברה גם ההכרה שיש לשקם את מקווי המים הפגועים. פירוש הדבר הוא השבה של מים לטבע, הבטחת זרימה של מי מקור בגופי המים הטבעיים ושיקום משטר הזרימה הטבעי.

בחסות חוק זה פועלת רשות הטבע והגנים להשיב מים לבתי הגידול הלחים, למשל בשחרור מעיינות שמימיהם אחוזים, לעודד הסדרים לחלופות מים במקומות שבהם מים נגרעים מהטבע, ולהגדיל את ספיקות המים בשמורות הטבע ומחוצה להן. בדרך זו סייעה הרשות לשלש את ספיקת המים בשמורת הטבע החולה והבטיחה זרימת מים בשמורת הטבע עין גדי. בנחל דן הושגו הסכמים לחלוקת מי הנחל בין הצרכנים, ואתרי תפיסת המים הועתקו למורד הנחל. כך זכה עוד קטע בנחל בזרימה שופעת.

יש מקומות שבהם כלו כל מקורות המים הטבעיים. בירקון למשל ירד מפלס מי התהום אל מתחת לקו שפיעת המעיינות, והם אינם יכולים עוד לנבוע באופן טבעי. במקרים קיצוניים כאלה מקיימת רשות הטבע והגנים בשיתוף נציבות המים מערכת של הקצאות מים לגנים הלאומיים ולשמורות הטבע. מטרת ההקצאה היא לשמר גופי מים ומערכות אקולוגיות שאין דרך אחרת להחיותן. חשוב לדעת שמשמעותה של הקצאת מים היא הזרמה מלאכותית של מים לטבע, למשל בהזרמת מי קידוח בצינור לשמורה. בדרך זו זכה נחל עיון במים בימי הקיץ. דוגמה אחרת היא שמירת קטע רטוב בנחל כזיב. גם חלק הארי של זרימות המים שבשמורת הטבע עין אפק מקורו בהקצאה. עם זאת חשוב לציין שהספקת מים בדרך של הקצאה היא ברירת מחדל, והיעד של רשות הטבע והגנים הוא להשיב לבתי גידול לחים מי מקור, קרי את המים שזרמו בהם בדרך הטבע במשטר זרימה טבעי.

כיום עוסקת רשות הטבע והגנים בשיתוף רשות המים בקידום תכנית אב מים לטבע, ובה יגדירו את צורכי הנחלים ובתי הגידול הלחים – הן בסוגיית כמויות המים על פי חלוקה עונתית, הן בסוגיית איכות המים הנדרשת לקיום מיני החי והצומח שבהם. במילים אחרות, הקצאת המים תתבסס על הצרכים האקולוגיים של בית הגידול. אין ספק שאימוץ ההנחיות המקצועיות בתכנית זו ישפר את מצב הנחלים בטווח הארוך.

פעילות אחרת לשיקום נחלים היא הסרת מזהמים ומפגעים מהנחלים ושיקום פיזי שלהם, לדוגמה שיפור המורכבות המבנית. במורכבות מבנית יש מכלול תכונות, למשל שיפועים מגוונים, תשתית מגוונת או מצעים מגוונים. פעולות הסדרה של רשויות הניקוז, למשל, להזרים מים רבים בזמן קצר גרעו מן המורכבות המבנית של הנחלים ופגעו בהם. רשות הטבע והגנים במנהלה לשיקום נחלי ישראל שבמשרד להגנת הסביבה פועלת לקידום היבטים אלו בנחלים. כמו כן הרשות שותפה בקידום תכניות אב לשיקום אקולוגי של נחלים ולהנגשתם לציבור.

בד בבד נעשית גם עבודה רבה בתחום הביולוגי: אנשי רשות הטבע והגנים מנטרים בתי גידול וחברות ביולוגיות (דוגמת חברת הדגים או הדו-חיים) כדי לעקוב אחר מצב בתי הגידול ואוכלוסיותיהם ולאתר איומים. פעילות אחרת הקשורה בשיקום בתי גידול לחים היא טיפול במינים מקומיים מתפרצים או במינים זרים שפלשו לבית הגידול ומסכנים את יציבותו.

להצלת מינים "אדומים" (מינים בסכנה) הרשות מקדמת תכניות אישוש הכוללות שיפור מצב המינים בבית הגידול הטבעי, העתקה לבתי גידול חלופיים, ובלית ברירה גם גידול ורבייה של מינים בגרעיני רבייה בשבי והשבתם לבתי הגידול שבהם נכחדו. למשל בשמורת הטבע עיינות צוקים (עין פשחה) מתקיימות אוכלוסיות ייחודיות של הדגים אמנון מצוי ואמנון ירדן וכן של נאוית כחולה ונאוית ים המלח (מין אדום). בתי הגידול שתומכים בחברת הדגים בשמורה משתנים ונעלמים עקב נסיגת ים המלח, וכדי לשמר את המינים חפרה הרשות עבורם שני אגמים חדשים. היום אוכלוסיות הדגים שבהם בריאות ויציבות ואגם שלישי נחפר בימים אלו.

אם כן, היום האדם נדרש להתערב לטובת הטבע כדי לתקן את מה שהוא עצמו קלקל. כאמור, לא מדובר רק בנוף אלא בשיקום יסודי של בתי הגידול, כלומר שיקום תפקודה של המערכת האקולוגית על כל רכיבי המבנה שלה.

מהי אמנת Ramsar ומה עושים בעולם למען בתי הגידול הלחים?

בחורף 1971 נחתמה בעיר רמסר (Ramsar) שבאיראן אמנה בינלאומית לשימור בתי הגידול הלחים. עד היום אמנה היסטורית זו מייצגת מאמץ כלל-עולמי לשיתוף פעולה לשימור בתי הגידול הלחים ולניצול חכם של משאביהם. הבעיה שעמדה לנגד עיני החותמים, ובהם מדינת ישראל, הייתה הפגיעה האנושה בבית גידול מיוחד זה בכל העולם עקב ייבוש שטחים וניקוזם, וזיהום וניצול יתר של משאבי המערכות האקולוגיות. כיום חתומות על אמנת רמסר 163 מדינות.

שמירה מיטבית על בתי הגידול הלחים כרוכה בגישות רב-תחומיות ובפתרונות יצירתיים, ולשם מימושם נעשים גם שיתופי פעולה בין ממשלות לארגוני שמירת טבע ונחתמו אמנות רבות, רובן מקומיות. ה-2 בפברואר – יום החתימה ההיסטורי – נקבע ליום שבו מציינים בעולם את "יום בתי הגידול הלחים הבינלאומי".

הידעת?

 אמנת Ramsar הביאה לשינוי בתפיסה של שטחים, שרובם כונו עד אז "ביצות". כיום יש בעולם יותר מ-1,900 אתרים של שטחים לחים וביצות שהפכו לשמורות טבע. יחדיו הם מהווים יותר ממיליארד דונם. שמורת החולה הישראלית ושמורת עין אפק בעמק עכו נמנות עם שטחים אלה.

מהו יום בתי הגידול הלחים הבינלאומי וכיצד מציינים אותו בישראל?

ביום חתימתה של אמנת רמסר (2 בפברואר) מציינים בכל המדינות החתומות על האמנה את "יום בתי הגידול הלחים הבינלאומי" (World Wetlands Day). יום זה זכה בחסותו של אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) ומטרתו העיקרית היא להעלות את מודעות הציבור לבתי גידול לחים. בכל שנה מבליטים ביום זה נושא אחד, והשנה (2016) הנושא הוא "אגנים ירוקים למען עתידנו: פרנסה בת-קיימא", קרי חשיבותם של בתי גידול לחים לפרנסתם של תושבים רבים סביב העולם היום ובעתיד.

ביום שבת 4 בפברואר רשות הטבע והגנים מזמינה את הציבור לבקר בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע ולהשתתף במגוון פעילויות, סיורים, הדרכות ומפגשים שיעסקו בבתי גידול לחים.

פרטים נוספים כאן באתר

האם אני יכול לסייע להצלת בתי הגידול הלחים?

ידע הוא כוח – כוח שעשוי לשנות תפיסות, מודעות ותהליכים, ולכן הכרה בחשיבות סוגיית המים יכולה לחולל שינוי בדעת הקהל. אך גם אדם יחיד יכול ליצור שינוי. למשל אפשר להשפיע על משק המים הארצי במישרין, ובכך להשפיע על בתי הגידול הלחים בעקיפין, בצמצום צריכת המים ובמניעת בזבוז בעזרת התקנת חוסכי מים בבית, הימנעות מהשקיה מיותרת של גינות פרטיות, ועוד.

ואולי הדרך הטובה והמהנה ביותר לסייע היא להכיר את הנושא מקרוב – לבקר ולטייל במקומות מופלאים אלו, המכונים בתי גידול לחים. שמורת הטבע החולה המרשימה בצפון, בריכת הנופרים הקסומה בגן לאומי הירקון, שמורת עיינות צוקים המפתיעה בצפון ים המלח ושמורת הטבע עין אפק היפה בצפון מישור החוף הן רק חלק מהרשימה. בעונה הגשומה מומלץ לבקר גם בבריכות החורף שברחבי הארץ, בהן בריכת החורף בגן לאומי תל אפק-אנטיפטריס, בריכות צרטה וברקת (בין אלעד לשוהם), בריכת יער חדרה ופארק בריכת דורה בנתניה.

למתעניינים בבתי גידול לחים מומלץ לבקר באתר www.ramsar.org

ואולי הדבר הטוב (והמהנה) ביותר:

להכיר את הנושא מקרוב – לבקר, לטייל ולהראות נוכחות במקומות המופלאים הללו, המכונים "בתי גידול לחים".
שמורת החולה המרשימה בצפון, בריכת הנופרים הקסומה בגן לאומי הירקון, שמורת עינות צוקים המפתיעה בצפון ים המלח ושמורת עין אפק היפה בצפון מישור החוף הם רק חלק מהרשימה. לצדם, ובמיוחד בעונה הגשומה, מומלץ לבקר בבריכות החורף שברחבי הארץ, בהן בריכת החורף בגן לאומי תל אפק-אנטיפטריס, בריכות צרטה וברקת (בין אלעד לשוהם), בריכת יער חדרה, פארק בריכת דורה בנתניה ואחרות.

מצורף קומיקס ודף הפעלה