ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$

הכירו את שמורת טבע נחל פרת – עין מבוע

ההסטוריה, המורשת, הטבע


עין מבוע הוא מעיין הפועם בלב הערוץ המצוקי של נחל פרת (ואדי קלט). זהו התיכון בסדרה של שלושה מעיינות גדולים הנובעים בין עין פרת במעלה הנחל לעין קלט במורדו. מימיו מגיחים בפעימות ובין פעימה לפעימה המעיין יבש.

בהתאם להנחיית משרד הבריאות למניעת התפשטות נגיף הקורונה, כלל שמורות הטבע והגנים הלאומיים, לרבות חניוני הלילה וחופי הים, סגורים לציבור עד להודעה חדשה – לפרטים נוספים

 

 

מוקדי עניין

  • מעיין קארסטי פועם
  • נחל זורם בכל ימות השנה
  • פסיפס מהתקופה הביזנטית
  • תחנת שאיבה בריטית
  • שרידים משתי אמות מים קדומות – הרודיאנית ועות'מאנית
  • מסלול הליכה קצר הלוך-חזור באתר
  • מסלול יום לעין קלט
  • מסלול יום לעין פרת

פירוט

ברכת המעיין: עין מבוע (בערבית עין פוואר – המבעבע) הוא מעיין קארסטי פועם. הנביעה היא התיכונה בשלוש הנביעות בנחל פרת. המעיין נובע ברום 110 מ' מעל פני הים ועומקו כ-4 מטר בממוצע, בהתאם לעונת השנה.

מהו מעיין פועם?
מעיין פועם הוא מעיין קארסטי שאינו נובע בקצב קבוע אלא פורץ בקילוחים קצובים לסירוגין, בדומה לפעימות לב. ספיקה בלתי רציפה זו נגרמת מאגירתם של מי תהום בחללים קארסטיים בסלע ומהתרוקנותם בבת אחת כשהם מגיעים לסף מילוי מרבי. משערים שיש רק כמאה מעיינות כאלה בכל העולם.
מעיין שכבה רגיל מקבל את מימיו משכבת האקוויפר, שבה מי תהום נאגרים מעל שכבת סלע אטימה למים. האקוויפר בדרך כלל אחיד בצורתו ומתפשט לרוחב בין שכבות הסלע. לעומתו, מעיין פועם ניזון ממי תהום בחללים שנגרמו מהמסה קארסטית. החללים אינם אחידים בגודלם, בעומקם ובגובהם. יש חללים קטנים ויש מערות ענקיות, היוצרות אגן ניקוז תת-קרקעי עצום בגודלו. החללים התת-קרקעיים מחוברים אלה לאלה במיני חיבורים כמו צינורות או חללים שטוחים, וגם הם נוצרו בהמסה. מי התהום מחלחלים לחללים בעד הדפנות ומכוח חוק כלים שלובים הם נאגרים על הקרקעית בגובה שווה. מאחר שהחללים ברבדים שונים, קורה שחלקם מתמלאים וחלקם, הגבוהים מהם, נשארים ריקים עד שמפלס המים עולה ומציף גם אותם.
באגן הניקוז של מעיין פועם יש חלל קארסטי המחובר למוצא המעיין בצינור טבעי בצורת סִיפוֹן. אמנם נקודת המוצא של הסיפון מהחלל הקארסטי גבוהה ממוצאו למעיין, אך בהיותו מעוקל המים הזורמים בו מן החלל הקארסטי מטפסים לפני שהם נשפכים לפתח המעיין. החלל מתמלא במי תהום בקצב קבוע. כל עוד מפלס המים בו אינו עולה על רום הסיפון לא תהיה זרימה אל מוצא המעיין, אולם ברגע שהמים בחלל הקארסטי מגיעים למפלס רום הסיפון (מפלס הפעימה) הם זורמים החוצה במהירות ומאזנים את גובה המפלס על פי חוק כלים שלובים. החלל מתרוקן עד גובה המוצא ממנו וממשיך להתמלא בקצב קבוע כמו קודם, וחוזר חלילה. כל מחזור של מילוי החלל וריקונו נקרא פעימה. תדירות הפעימות תלויה בכמות המשקעים בשנה, בהפרש הגבהים בסיפון, בגודל החלל ובאטימות המסלע, והיא אינה קבועה במשך השנה בדרך כלל. תדירות הפעימות יכולה להיות מרבית בכל עת בשנה, אם כי ספיקת המעיין תהיה בשיאה בחורף בדרך כלל.
עין מבוע פועם בעיקר בקיץ. בחורף כמות המשקעים ממלאה את החלל הפנימי בקביעות, מפלס המים בחלל גבוה ממפלס המעיין, ובמצב זה הנביעה רצופה. ככל שמתרחקת עונת הגשמים אמנם יציאת המים מהחלל למעיין סדירה, אך אינה מתחדשת ממי גשמים, ולכן עם בוא הקיץ (בתחילתו, בעיצומו או בסופו, תלוי בכמות המשקעים) האיזון בין מפלס המים בחלל למפלס המעיין מופר, והביטוי החזותי לכך הוא תופעת הפעימה.

פסיפס עתיק:

בתקופה הביזנטית (638-324 לספירה) נבנה לאורך נחל פרת מכלול מנזרים גדול, בהם מנזר פארן ומנזר סנט ג'ורג'. הם נבנו בהשראתו של נזיר בשם גיאורגיוס ועומדים על תלם עד היום. נחל פרת התאים להפליא לחיי הנזירים: המצוקים והמערות העניקו תנאים להתבודדות, ושפעת המים סיפקה מים לחקלאות וכמובן לשתייה, לא רק לנזירים אלא גם לתושבי ירושלים ויריחו.
בעבודות פיתוח האתר בשנת 2008 התגלו במקום שרידי כנסייה ושרידי חדרים קדומים. הממצא הבולט ביותר היה פסיפס הרצפה של הכנסייה, המעוטר בדגמי פרחים אדומים. הפסיפס השתמר היטב והוא מוצג באתר. נראה שהפסיפס והחדרים סביבו היו חלק ממנזר ביזנטי שנוסד כאן במאה ה-4 לספירה. הפסיפס התגלה כבר בשנת 1931, אך כוסה בשכבה עבה של חלוקי נחל קטנים כדי לשמרו. חלקים ממנו שוחזרו באבני פסיפס שהתגלו במבנה אחר של המנזר, ששרידיו התגלו כ-100 מ' במורד הנחל. משחזרי הפסיפס הקפידו שיהיה הבדל ניכר בין השחזור למקור.

אמות המים:

כ-100 מ' במורד הנחל נראים שרידי אמות מים קדומות שבעבר הובילו את מי עין מבוע והמעיינות האחרים הנובעים בנחל לבקעת יריחו. האמה הקדומה ביותר נבנתה בתקופה החשמונאית (ימי בית שני) והיא סיפקה מים לארמונות החורף שבנו החשמונאים ולשדות המעובדים סביבם.
מאוחר יותר השתמש הורדוס בתוואי האמה החשמונאית ובנה אמה משלו להזרמת מים למבצר קיפרוס, החולש על בקעת יריחו. אמות מים נבנו גם בתקופה הערבית הקדומה ומאוחר יותר.
בעין מבוע אפשר לראות את האמות הקדומות וגם את ראשיתה של אמה המובילה מים ליריחו גם בימינו. האמה מתחילה בברכת עין מבוע, ממשיכה לעין קלט ומשם לבקעת יריחו. את האמה בת ימינו בנתה משפחת אל-חוסייני בשנת 1919, ועל פי הסכמים מימי המנדט הבריטי המים הזורמים באמה שייכים למשפחה זו עד היום.

תחנת שאיבה בריטית:

בשנת 1927 ניצלו הבריטים את מי עין פרת ושאבו אותם בצינורות במעלה נחל פרת לירושלים. בחלוף השנים ירושלים גדלה ובשנת 1931 בנו הבריטים עוד תחנת שאיבה בעין מבוע והעבירו את המים לעין פרת ומשם לירושלים. ירושלים המשיכה להתפתח וכעבור כמה שנים בנו הבריטים עוד מתקן שאיבה בעין קלט במורד הנחל והזרימו את המים בצינורות לעין מבוע. עד ראייה סיפר ששבעה גברים סחבו צינור אחד, 6 מ' אורכו, וכך הם פרסו את קו המים מנקודה לנקודה, צינור אחר צינור. כיום נראים באתר כמה שרידים מבית המשאבות הבריטי וכן מעמד המשאבות, ומעליו הצינור שבו זרמו המים לעין פרת. בברכת המעיין המרובעת יש עיגול בטון. העיגול נבנה בעומק 4.2 מ' כדי למנוע חדירה של אוויר למשאבה בעת פעימת המעיין, ובתוכו תמכו את המערכת כמה ברזלים (רלסים). בעבודות רשות הטבע והגנים לפיתוח האתר הוסרו רוב הברזלים מטעמי בטיחות, חוץ מברזל אחד שהשאירו במים כדי שיהיה אפשר לעמוד עליו, אך כיסו אותו בצינור פלסטיק לבטיחותם של הרוחצים.

שבילי טיול ברגל

מעין מבוע יוצאים כמה שבילי הליכה מסומנים. כולם חד-כיווניים.
ההליכה בשמורה מותרת במסלולים המסומנים בלבד.
המסלולים אתגריים ומיועדים למיטיבי לכת.
היציאה למסלול עין פרת עד שעה 11:00.
היציאה למסלול עין קלט עד שעה 12:00.
יש להשלים א המסלול ולצאת מהשמורה עד שעה 16:00 בחורף ועד שעה 18:00 בקיץ (מעין פרת עד שעה 17:00). בימי שישי ובערבי חג יש לצאת מהשמורה שעה קודם.
חשוב להצטייד ב-4.5 ליטרים מים לאדם לפחות, ובימים חמים ב-6 ליטרים מים לפחות. כמו כן יש להצטייד בכובע, בנעלי הליכה ובמפת סימון שבילים (מפה 8, גיליון צפון מדבר יהודה וים המלח).
המסלולים סגורים בימים שבהם עומס החום כבד ובימים שיש סכנת שיטפונות.
חובה להתעדכן אצל הפקחים טרם היציאה למסלול!
היציאה למסלול היא על אחריות המטיילים!

המסלול לעין קלט:

מסלול יום למיטיבי לכת
אורך המסלול: 7 ק"מ
משך הטיול: 5¬-7 שעות
מעין מבוע יורדים מזרחה במורד נחל פרת בשביל שסימונו לבן-אדום-לבן. השביל יורד לאורך הגדה הצפונית של הנחל מתחת למצוקים התלולים. בחלקו הראשון של המסלול הנחל מתחתר בסלע ויוצר שפע ברכות ונקודות חמד לישיבה. בעומק המסלול מגיעים לברכת "המגלשות". שם יורדים בסולם יתדות קטן ומגיעים לברכה שאוגרת מים של שני מפלים (לא כל ימות השנה). מן הברכה ממשיכים לצעוד לאורך הנחל והוא נעשה רדוד ורחב. עוברים את מקום התמזגותו של נחל פרת עם נחל שוק אל-מרביע (נחל אכזב) ונפרדים מנחל פרת בטיפוס על השלוחה, לפי הסימון. לאחר טיפוס מאתגר הולכים על מצוקי הנחל – מהם נשקפים נופי הנחל והאזור הפרוס תחתם – אך שימו לב! ההליכה היא על מצוק גבוה.
לבסוף יורדים בירידה קצרה לעין קלט. זהו מעיין קסום ונראים בו כמה נקודות נביעה של המעיין. הקפיצה לברכה התחתונה מסוכנת ואסורה! לאחר טבילה בעין קלט חוצים את הגשר, ממשיכים כרבע שעה במסלול שחור-לבן-שחור ועוברים ליד שרידיו של גשר האמה המרשים מאמת המים ההרודיאנית. משם מתחברים לשביל ג'יפים ומטפסים בו כשעה לחניון בעין קלט. העלייה קשה ואורכה כקילומטר אחד.
אפשרות הארכה: ניתן להמשיך לסנט ג'ורג', מנזר ביזנטי מרהיב השוכן בין סלעי המצוק. המנזר פעיל עד היום והביקור בו תלוי בנזירים. ההליכה לעין קלט מוסיפה 5 ק"מ וכ-3 שעות הליכה. יש כמה חלופות הליכה ואפשר לקבל עליהן מידע עדכני מהפקחים במרכז השירות בעין מבוע. חלק מן ההליכה הוא לאורך האמה העות'מאנית, שזורמים בה מים, וחלק הוא לאורך הנחל. בחלק זה הנחל הוא נחל אכזב וברוב ימות השנה לא זורמים בו מים.

המסלול לעין פרת: מסלול יום למיטיבי לכת

אורך המסלול: 5 ק"מ
משך הטיול: 4¬-6 שעות
מעין מבוע עולים מערבה במעלה נחל פרת בשביל שסימונו לבן-אדום-לבן. ההליכה מתחילה בתוך הנחל ובקטע זה הוא נחל אכזב. בהליכה בנחל עוברים תחת הכביש בתוך צינורות גדולים להובלת מי שיטפונות. ממשיכים עד להתחברות נחל פרת ונחל מכמש מצפון. כאן יש צומת שבילים והתפצלות לשלושה שבילים.

חלופה מומלצת
מסלול לעין פרת לאורך נחל פרת: זהו המסלול ה"רטוב" ובו חולפים על פני שלל ברכות מדהימות שמזמינות את המטיילים לשחות בהן ולהשתכשך במימיהן. עוזבים את השביל שסימונו לבן-אדום-לבן וממשיכים דרומה בשביל שסימונו לבן-כחול-לבן. עתה מטפסים מעט מעל הנחל והולכים קטע קצר על מצוקיו הדרומיים. אחר כך יורדים חזרה לנחל ומכאן ואילך הנחל זורם ואפשר למצוא שפע ברכות לרחצה. הראשונה היא ברכת "יונתן הקטן".
חלופות אחרות
מסלול לעין פרת על צלע ההר: הבוחרים במסלול זה ממשיכים במסלול האדום-לבן-אדום והולכים לאורך מצוקיו הצפוניים של נחל פרת מעל נופיו. ההליכה במסלול זה מאתגרת פחות וההולכים בה חשופים לשמש.
מסלול נחל מכמש: נחל מכמש הוא נחל אכזב. ממשיכים במסלול הלבן-שחור-לבן והולכים לאורך נחל מכמש. מסיימים את המסלול בטיפוס ליישוב גבע בנימין (אדם).

ABC4354FTydfytd^%$

שמורת טבע נחל פרת – עין מבוע

מידע שימושי
שעות פתיחה

                                        ניתן להיכנס עד שעה לפני הסגירה                                    
שעון קיץ: בימים א' - ה' ושבת: 17:00 - 08:00 שעון חורף: בימים א' - ה' ושבת: 16:00 - 08:00

שימו לב:

בשל עומס מבקרים ובעיות בטיחות, אסורה הכניסה לרכב בשישי, שבת וחגים

יצירת קשר
טלפון: ‎ 02-6339263 לאינסטגרם של רשות הטבע והגנים
הנגישות באתר

בתיאום מראש ניתן לרדת עם רכב עד למעין, פינת פיקניק, תצפית לעתיקות, שביל בטון עד למפל הראשון, חנות ומרכז שירות למטייל, בית שימוש, בריכת המעיין אינה מונגשת.


למידע נוסף


לפעילויות בשמורת טבע נחל פרת – עין מבוע
איך להגיע?

עין מבוע נובע במדבר יהודה, לא הרחק מהיישוב אלון.
נוסעים בכביש מספר 1 מירושלים לים המלח ובצומת כפר אדומים פונים שמאלה. בכיכר של תחנת הדלק יוצאים ביציאה השנייה לדרך אלון (כביש 458).
סעו בזהירות! זהו כביש מפותל ועיקוליו חדים.
כ-1.5 ק"מ לאחר היישוב אלון מחנים בחניית האתר (מצוינת בשלט) מימין לכביש. מרחבת החניה צועדים כ-300 מ' על פי השלטים במורד שביל עפר המוביל אל המעיין.

כתבו בוויז: שמורת טבע נחל פרת – עין מבוע
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$

פעילויות נבחרות

יש המון מה לגלות
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
X