טיול באזור ים המלח-קומראן ועין גדי-לגעת במורשת לחוש את העבר

שם כתב: נתי צמרת

ילד בדואי סקרן שרעה את צאנו היה הראשון שחשף את העבר העשיר של קומראן ואת המגילות הגנוזות, מאז הפך המקום אחד האתרים הארכיאולוגים החשובים ביותר בישראל ובעולם.
ואם חשקה נפשכם לפוש בנווה מדבר- בשמורת עין גדי תגלו נחלים, בריכות צוננות, צמחייה צפופה ועולם חי.

פארק (גן לאומי) קומראן דורון ניסים

"אך עין גדי לא תסבול בכ​מש – בה ישלוט גוון ירוק וחום" ("עין גדי". איתן פרץ / דב שלום אהרוני)

מידע שימושי

דרגת קושי: קל למשפחות

סוג הטיול: הולכי רגל
מתאים למשפחות

אופי הטיול: טבע נוף ארכיאולוגיה

נגישות: באתר מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות

ציוד: כובע, מים

משך הסיור: יום שלם

עונה מומלצת: סתיו אביב

סוג המסלול: קווי

דמי כניסה: תשלום כניסה לגנים לאומיים ושמורות טבע

פרטי המסלול

היורדים מירושלים לכיוון ערבות ים-המלח, אינם יכולים שלא לחוש את אווירת הקסמים שחולפת בכל נימי גופם.
מיד בעוברנו את שילוט "גובה פני הים" (קו האפס) – נפתח חלון הנפלאות ונפערים הנופים של גבעות החוואר, אשר בשילוב עם משטר הרוחות הקיים באזור, יוצרים נוף קדומים ייחודי.
כאן גם אפשר להפליג אל העבר והרי פה ניצבו אברהם ולוט וחילקו ביניהם את הארץ. מרחוק נשקפים הרי מואב המטילים את צלם למעמקי ים- המלח הבוהק באור השמש.
לנקודה העיקרית במסלולנו – גן לאומי קומראן נגיע לאחר שנצא מירושלים, לכיוון ים המלח, נמשיך כ- 30 דקות, עד שנגיע לפנייה דרומה (ימינה) לכיוון עין גדי ומצדה, על צומת הלידו (תחנת דלק צמודה).
מצוק העתקים ניצב עתה מולכם.
זהו המצוק שתוחם את מדבר יהודה ומותיר לעיניכם הרואות את עוצמתו והדרו. למרגלות המצוק, כשלושה ק"מ מצומת הלידו, נמצא הישוב היהודי מתקופת בית שני – קומראן.
כאן אפשר לחזור אחורה במנהרת הזמן אל קומראן של 1947…
בינות החורבות המבצבצות מעל פני הקרקע מהלך נער בדואי משבט הכעבנה, רועה את צאן אביו.
מעל מצוקו הצפוני של נחל קומראן משליך הנער אבנים לנתב את הצאן, כפי שנוהגים הרועים.
אחת האבנים נעלמה במעופה באחד הפירים שנפערו בחוואר.
הילד הסקרן הביט לתוך חלל הפיר ומתוך משובה נערית השליך אבן נוספת שנבלמה בצליל מתכתי.
הילד ירד לתוך החלל ולעיניו נתגלו מספר קנקנים גדולים ומשונים.
אחד הקנקנים היה שבור (כפי הנראה מפגיעת האבן) ומתוכו בצבץ דבר מה מגולגל וכרוך.
לימים נמצא כי תגלית זו היא אשר הובילה אותנו לתוך אחד הנתיבים המופלאים במפת ההיסטוריה של תקופת בית שני בארץ ישראל.
ה"מציאה" שחשף אותו נער צעיר הביאה אנשי מדע רבים וארכיאולוגים מכל העולם לחקור ולחפור את האזור ולהביא לחשיפת מגילות כתובות המספרות את נפלאות התקופה ומתיישבי קומראן.
לימים זכו המגילות לשמם המפורסם – "המגילות הגנוזות".
גילויים אלו הפכו את קומראן לאחד האתרים הארכיאולוגים החשובים ביותר בארץ ישראל ובעולם כולו.
בשנים 1951-1956 נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות (בניהולו של הכומר הצרפתי דה-וו) אשר חשפו ישוב מסודר ומובנה.
שרידיו הראשוניים של הישוב מורים כי תחילתו היא בתקופת הברזל המאוחרת, לאחר התפלגות ממלכות יהודה וישראל.
בתקופת בית שני (לאחר שיבת ציון) היה מרוכז מרבית היישוב היהודי בירושלים וסביבתה. הישוב נחלק לשלוש קבוצות אידיאולוגיות, שחייהם התנהלו במערך מתחים חברתיים מתמיד.
אחת הקבוצות פעלה תחת חשיבה משחית והבדילה עצמה מכלל יהודה.
מקבוצה זו פרשו פלגים חברתיים אשר פנו למרחבי מדבר יהודה, בקעת הורקניה וים-המלח, כדי למצוא לעצמם נחלה ושלווה.
ואכן באמצע המאה השנייה לפני הספירה, התיישבה בקומראן קבוצה שמנתה כ-70 נפש והחלה בפיתוחו של הישוב במקום, לימים נודעת קבוצה זו בשם "כת קומראן".
כתבה קטעי ספרים מן התנ"ך, שִכְתֵבָה קטעי ספרים מן הספרים החיצוניים המקודשים, העלתה על כתב את קורות הכת והתנהלותה ורשמה מסמכים אותנטיים בכל הקשור לתפעולו של בית המקדש.
כל הכתובים הללו מאוגדים בתוך המערך המפואר של המגילות הגנוזות, שם מגולל סיפור מרתק של קבוצה בדלנית שניהלה אורח חיים קומונרי (למעשה הקיבוץ הראשון בארץ ישראל) תחת תקנות חברתיות מגבילות ביותר וסגפניות.
13 מקוואות נחשפו במתחמו הקטן של הישוב.
תעלות הולכה של מים ומתקני מים רבים פזורים באתר ומעל כולם נחשפה אמת מים רחבה שהולכה את מי הנגר מהמצוק לאתר (סביר להניח כי במקום זרם גם מעיין).
בעלי מלאכה רבים שירתו את אנשי המקום. באתר סמוך, בשמורת טבע עיינות צוקים, נחשפה חווה חקלאית אשר בה עבדו אנשי קומראן.
מזרחית לאתר נחשף בית קברות גדול (1100 קברים) המספר בדממה את אורך השנים של המקום.
נעזוב את קומראן ונמשיך דרומה בכביש 90, במשך כשלושת רבעי השעה, לשמורת טבע עין גדי – שם בלב המדבר פורץ לפתע מתוך הנוף – נווה מדבר. נווה חיים של נחלי ומפלי מים מתוקים, ברכות צוננות, צמחייה צפופה וייחודית ושל עולם חי מגוון.
הניגוד החריף בין המצוקים התלולים והצחיחים לעושר הירוק והמים, האוויר הצלול של המדבר ורעש המפלים – כל אלה יוצרים הרמוניה נדירה ביופייה.
מעיינות עין גדי מושכים אליהם בעלי חיים רבים – ציפורי שיר, דורסים, יעלים, שפני סלע ועוד.
שבילי השמורה מאפשרים ביקור לכל המשפחה בשני הנחלים המרכיבים אותה- נחל דוד ונחל ערוגות.
גם האדם שכן בנווה מדבר זה מאז ימי קדם ובאזור התגלו שרידי תרבותו מלפני 4000 שנה ועד היישוב היהודי של ימי בר כוכבא.
בתקופת בית שני גידלו כאן איכרים יהודים את צמח האפרסמון המסתורי ממנו הפיקו את הבושם היקר ביותר של התקופה הרומית.
סוד גידולו היה שמור רק בידם והצמח נעלם והוכחד יחד עם הרס היישוב היהודי. אולי תוכלו אתם בעת סיורכם בשבילי השמורה לגלות סימנים אודות הסוד המסתורי…