טיול בעקבות בעלי החיים- אל המדבר ואילת

הזדמנות נדירה לצפות בעולם החי המופלא של עין גדי בתחנת האכלה של נשרים ובחי-רמון תוכלו לגלות בעלי חיים שקשה לראותם בטבע.

עין גדי

המרחבים הגדולים והאוכלוסייה הדלילה הם היתרון הגדול של המדבר בכל מה שקשור בעולם החי.
לא נוכל לספר על כל בעלי החיים של הנגב, אבל לא נצא ידי חובה בלי עולם החי המופלא של עין גדי, של חולות שיזף ושל מקומות אחרים.

מידע שימושי

סוג מסלול: מתאים למשפחות
נגישות: באתר מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות
משך הסיור: תלוי בכם
עונה מומלצת: סתיו
סוג המסלול: קוי
אופי הטיול: בעקבות בעלי החיים

שמורת עין גדי

הכביש לרחבת החניה של נחל ערוגות בשמורת עין גדי ולגן לאומי בית כנסת עין גדי מסתעף מכביש ים המלח, בין אכסניית הנוער עין גדי וקיבוץ עין גדי (כביש 90, ליד סימן ק"מ 244).
נאת המדבר עין גדי היא תולדה של צירוף תנאים נדיר.
השמורה שוכנת בבקע ים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם.
כאן, בלב המדבר, בין מצוקי סלע זקופים וגבוהים, נובעים מעיינות שופעים שיוצרים פלגים הזורמים כל השנה.

הצומח

הקשר הגיאוגרפי למדבר יהודה והרי יהודה ולשבר הסורי אפריקני, יצר כאן עולם טבע מיוחד, שבו התקבצו מיני צמחים טרופיים אוהבי מים וחום, כגון שיטה, שיזף ופתילת המדבר הגדולה, לצד צמחי מדבר המותאמים לתנאי חום ויובש וצמחי מים.

החי

הדברים נכונים גם באשר לבעלי החיים שבשמורה.
יתרונה של שמורת עין גדי הוא בקלות שבה ניתן לצפות במגוון עצום של בעלי חיים.
בעין גדי נשמר מגוון גדול של חרקים ממוצא טרופי.
חרק מיוחד במינו הוא הכושן הארסי- אי אפשר לטעות בו.
זהו חגב בעל צבע גוף שחור כפחם, מנוקד בנקודות צהובות.
החגב ניזון מצמחים רעילים ממשפחת האסקלפיים (למשל: תפוח סדום) והוא משתמש בהם כדי ליצור חומרי ארס משלו ולהגן על עצמו מטריפה.
חרק מעניין נוסף, שזחליו נוקטים באותה שיטה, הוא הפרפר היפה דנאית הדורה, הניכר בכנפיו הכתומות, ששוליהן מנוקדים בנקודות לבנות על רקע לבן.
יש המכנים את הפרפר בשם "דנאית תפוח סדום".

שלל הציפורים בעין גדי הוא עצום.! אחת הבולטות היא הטריסטרמית, קרובת משפחה של הזרזיר, אי אפשר שלא לשמוע את שריקותיה, המהדהדות בין קניוני המדבר.
צבע הזכרים שחור מבריק, הנקבות אפורות יותר.
סימן הזיהוי הבדוק הוא כתם כתום וגדול, בקצה הכנף, המתבלט בתעופה.
אורך גופה של הטריסטרמית כ- 25 ס"מ.
הטריסטרמית ניזונה מפירות בר ומפירות מטעים, כמו גם מחרקים.
בעל החיים הנפוץ והמפורסם ביותר בשמורה הוא היעל.
החיה היפה הזו, המקפצת ללא חשש בין המצוקים התלולים ביותר, עמדה על סף הכיליון.
בזכות הקפדה על חוקי שמירת הטבע התרבו היעלים וכיום הם אינם חוששים מבני אדם. אפשר לפגוש בהם במרחבי השמורה לועסים צמחים בנחת.
גם שפן הסלעים, בעל חיים שבכל מקום אחר שומר מרחק מהולכי על שניים, אינו חושש מבני אדם בשמורת עין גדי ואפשר לצפות בו מקרוב.

גן לאומי בית כנסת עין גדי

בעין גדי אפשר לראות עופות לא רק בשמיים ובצמרות העצים, אלא גם ברצפת פסיפס.
זה קורה בבית הכנסת הקדום, השוכן בצד הדרך המובילה לנחל ערוגות.
כאן שכנה עין גדי הקדומה, מאז סוף ימי בית שני ועד לתקופה הביזנטית.
עין גדי הייתה אז כפר פורח, שהתקיים על חקלאות.
כלכלת היישוב התבססה על גידול תמרים וצמחי בושם יקרים – צרי ואפרסמון.
התושבים הקימו במאה ה-3 לספירה בית כנסת מפואר, שעבר במהלך ההיסטוריה כמה גלגולים.
רצפת הפסיפס הנהדרת מרשימה מאוד.
מופיעות בה חמש הכתובות האלה: כתובת המזכירה את 13 אבות האנושות מאדם ועד נוח, כתובת ובה רשימת 12 המזלות, שתי כתובת הקדשה לאנשים שתרמו להקמת בית הכנסת וכתובת חמישית המתרה כי מי שיגלה את סוד היישוב.
כנראה סוד גידול האפרסמון, לא יימלט מנקמתו של האל.
הציפורים המעטרות את הפסיפס הן טווסים, וציפור נוספת, אולי קורא – עוף מדברי ממשפחת הפסיונים, החי גם באזור עין גדי.

אל הזנבנים

בנגב אתם עשויים להיתקל בלהקות קטנות של ציפורים אפורות, שנראות ממבט ראשון כמו פשושים מגודלים.

אלה הן ציפורים אפורות, קטנות מעט מיונה, בעלות זנב ארוך כאורך גופן, המבלות את רוב זמנן על הקרקע, בין שיחים ועצים.
זהו הזנבן, בעבר ציפור שאכלסה בעיקר את הערבה ובקעת ים המלח ועתה אפשר למוצאה במרחבי מרכז הנגב ודרומו כולו ואפילו בבקעת הירדן.
הזנבנים מיוחדים בכך שהם מקיימים מסגרת חברתית בקבוצות המונות עד 25 פרטים. חברי הקבוצה מגינים יחד על הנחלה שלהם ומטפלים כולם בצאצאים.
בין חברי הקבוצה קיימים הבדלי מעמד והם מפתחים יחסים מיוחדים של עזרה הדדית, אך גם של תחרות.
לעתים מתרחשים קרבות קשים בין קבוצות יריבות.
התצפיות על חיי החברה של הזנבנים הובילו את פרופ' אמוץ זהבי, החוקר במשך שנים רבות את חיי הזנבנים, לפיתוח תורת "עקרן ההכבדה", שהוא משליך אותה גם על בני האדם.
מידע נוסף תוכלו למצוא באתר www.zanvanim.org.il

חי רמון

נמצא במצפה רמון, לא הרחק ממרכז המבקרים של רשות הטבע והגנים. התצפית על תחנת ההאכלה נמצאת במכתש רמון, סמוך לאתר החול הצבעוני (כביש 40, בין סימני ק"מ 91-92), משמאל לבאים ממצפה רמון.
אחד הדברים המתסכלים בטיול בנגב הוא חוסר היכולת לצפות בעולם החי העשיר של המדבר.
רבים מבעלי החיים מסתפקים בממדי גוף צנועים וקשה להבחין בהם, מה גם שהם מעדיפים לפעול בשעות הלילה. אז מה עושים?
יש פתרון: חי רמון – גן זואולוגי מדברי קטן השוכן במצפה רמון, לרגלי מרכז המבקרים של רשות הטבע והגנים.
באתר יש מוקד זואולוגי המציג כ-40 מינים של בעלי חיים קטנים בפינות מחייה המדמות את בתי הגידול הטבעיים.
בתצוגה יש זוחלים (נחשים, לטאות, צבים), מכרסמים (דרבנים, גרבילים, מריונים, פסמונים), פרוקי רגליים (עקרבים, עכבישים) ובעלי חיים נוספים כגון בזים, שפני סלע וקיפודים.
יש גם בריכה ובה מגוון עונתי מתחלף של בעלי החיים הנמצאים בגופי מים מדבריים או בסמיכות להם.
המוקד הזואולוגי מוקף בגן בוטני אקולוגי שבו מיוצגים שישה בתי גידול האופייניים להר הנגב ולמכתש רמון על מגוון הצמחים הנפוצים בהם.
בתי הגידול הם מעיין, ערוץ נחל, מצוק ודרדרת, דיונה, משטחי הלס וחמדה.
כל מבקר מקבל הדרכה אישית בנושאי אקולוגיה מדברית ושמירת טבע.
לילדים מחכים כאן כתבי חידה שעם פתרונם יוסמכו להיות פקחים צעירים שומרי טבע ויש גם מקום למלא חול צבעוני ("חול אילת").

נשרים

בעבר ריחפו מאות נשרים ברחבי הארץ, מהנגב עד הכרמל והגליל.
פגיעה בבתי גידול, הרעלות ומחסור במזון, פגעו קשות באוכלוסיית הנשרים ודורסים אחרים בישראל.
רשות הטבע והגנים פועלת לאישוש הנשרים.
אחד האמצעים לכך הוא הקמת "תחנות האכלה" במקומות שונים בארץ.
פקחי הרשות מנצלים פגרים של בהמות מהמשק החקלאי ומעבירים אותן לנקודות קבועות.
הדורסים מגלים את המקומות האלה ופוקדים אותם.
לא כל התחנות מופעלות דרך קבע. הדבר תלוי בזמינות המזון ובשיקולים אחרים.
מובן, שתחנות ההאכלה נמצאות במקומות נידחים, כדי לאפשר לעופות לשהות בהן בבטחה. התקרבות לתחנות אלה עלולה לפגוע קשות בעופות הדורסים.
גם במרחבי הנגב פזורות תחנות האכלה לנשרים.
יש לכם סיכוי טוב לצפות בנשרים בייחוד בשעות הבוקר, לאחר שהאוויר התחמם מעט והנשרים הכבדים יכולים לנצל "תרמיקות" (זרמים של אוויר חם שעולים מהאדמה) ולדאות השמיימה ללא נפנוף כנפיים וללא מאמץ מיותר.
מקום טוב לצפות בנשרים הוא המרחב שבין שדה בוקר ועבדת.
התצפית בגן לאומי עין עבדת על נחל צין היא מקום מומלץ.
תצפית יפה נוספת "המזמינה" נשרים נמצאת בגן לאומי קבר בן גוריון, המשקיף על בקעת צין. אם לא תזכו לראות נשרים, לפחות תיהנו מהנוף.
בגן לאומי קבר בן גוריון יש מרכז מבקרים של רשות הטבע והגנים, שבו תוכלו להתעדכן על טיולים בנגב.

שמורת חי-בר יטבתה

השמורה שוכנת ממזרח לכביש הערבה (כביש 90), מדרום לקיבוץ יטבתה.
שער השמורה נמצא כ- 200 מטרים מצפון לכניסה לקיבוץ סמר.
שמורת חי-בר יטבתה היא "תיבת נוח" מודרנית.
רשות הטבע והגנים מגדלת כאן גרעיני רבייה של בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי הארץ.
אליהם מצטרפים בעלי חיים מדבריים מרחבי העולם, שנמצאים בסכנת הכחדה.
השמורה משתרעת על כ- 12 קמ"ר והיא מחולקת לשלושה חלקים: שטח פתוח, מרכז טורפים וחדר חושך.
בשטח הפתוח חיים עדרים של אוכלי עשב מדבריים, בתנאים הדומים לטבע.
הסיור כאן נערך בכלי רכב פרטיים.
תוכלו לצפות בעדרי פראים, שהם חמורי בר אסיאניים שאינם ניתן לאילוף, בראם הלבן, בעל הקרניים הישרות והארוכות, בראמי סהרה, דישונים, יענים ויעלים.
מרכז הטורפים שבחי-בר הוא הזדמנות נדירה לצפות בטורפי המדבר דוגמת נמר, זאב, שועל חולות, שועל צוקים, פנק, קרקל וחתול בר, כמו גם זוחלים מדבריים ודורסים. בימים אלה מעצבים את הכלובים מחדש ומוסיפים להם מראה המזכיר את סביבת החיים הטבעית של בעלי החיים.
האתר השלישי בשמורה, חדר החושך, הוא מקום שבו מוצגים בעיקר מכרסמים פעילי לילה.
בטבע מסתתרים בעלי חיים אלה בשעות היום, אך כאן הפכו את סדר יומם ועל כן זו הזדמנות לצפות בהם בפעילות מלאה.
תוכלו לראות כאן מכרסמים מעניינים דוגמת גרביל דרומי, מריון המדבר, נמנמן הסלעים וקוצן זהוב, כמו גם עטלפי פירות ועופות הנמנים על דורסי הלילה.

שמורת חוף אלמוג באילת

השמורה נמצאת בכביש אילת – טאבה (כביש מס' 90), מול בית ספר שדה אילת.
העולם הצבעוני המלווה את שונית האלמוגים באילת לא מותיר איש אדיש.
הדגים, האלמוגים ושאר יצורי המים הססגוניים שנגלים לעיניו פשוט מרגשים ואין תחליף לצפייה בעולם המופלא הזה- פשוט קשה לעזוב את המים.
איך אפשר להיפרד מדגי הפרפרון המפוספסים, מהתוכינונים על שלל צבעיהם, משושנות הים ומהאלמוגים שניחנו במגוון צורות שעולות על כל דמיון.
בחורף לא לכל אחד יש אומץ להיכנס למים.
בסוכות זה עוד בהחלט נעים.
מה יכול להיות יותר טוב מלהעביר את שעות היום החמות בכיף בשמורה, המכונה גם שמורת האלמוגים? רשות הטבע והגנים התקינה כאן גשר עץ נוח מוביל אתכם היישר אל חזית השונית.
קפיצה קטנה ואתם בעולם אחר – קריר, נעים ומרתק.
ניתן לשכור מסכת צלילה ושנורקל במקום ובין לבין לבלות בסככות החוף ובחנות המזכרות.
אם תרצו להנציח את הרגעים היפים מתחת למים, תוכלו לרכוש בחנות במחיר סביר מצלמה חד-פעמית לצילום תחת המים.

חיות הנגב לראותם בלבד

מטיילים רבים מבקשים "לעזור" לבעלי חיים בנגב, בייחוד בענייני מזון, מתוך מחשבה שמה כבר יש להן לאכול בנגב.
ובכן, אין צורך להאכיל את חיות הבר, גם לא יעל שנראה חמוד ובלתי מזיק.
חיות בר אינן מאולפות ולעתים קשה לצפות את התנהגותן.
האכלת בעלי חיים היא הרגל רע, שמזיק לטבע.
מטיילים רבים משאירים פירורים לציפור הססגונית טריסטרמית.
רבות מהן, בייחוד באתרי התיירות, התרגלו לקרבת האדם ולא פעם הן "דורשות" ממזון. הזואולוג ד"ר עוזי פז הכיר טריסטרמית אחת שהתמחתה בליקוט חרקים שנלכדו ברשתות הרדיאטורים של מכוניות.
בנגב יש גם נחשים ארסיים.
בדרך כלל אין צורך לחשוש מהם, במיוחד אם לא דוחפים ידיים מתחת לאבנים ולסדקים שקשה לראות מה נעשה בהם.
בקצרה, אין צורך "לעזור" לחיות הנגב ומובן שגם אין להפריע להן.
בשמורות הטבע ובסביבתן יש לבעלי החיים בנגב כל התנאים הדרושים לקיום עצמאי.