מסלול אתגרי לכל המשפחה בעיינות צוקים ועין-גדי

שם כתב: אלי דרור

בעקבות אוצרות המדבר והאשלים - מסלול אתגרי לכל המשפחה בעיינות צוקים ועין-גדי

בריכה בשמורת עיינות צוקים על רקע מצוק העתקים

הליכה קצרה במסלול הטבעתי של שמורת טבע נחל אוג, הכוללת ביקור בקניון מדברי שקירותיו מתנשאים עשרות מטרים. בהמשך נקנח בפיקניק בשמורת טבע עינות צוקים – נווה מדבר תוסס ויפה על חוף ים המלח, שם נתור אחר האשלים וצמחיית המדבר.
זהו בדיוק הזמן לאסוף את "השבט" למסלול אתגרי המתאים לכל המשפחה. יש חיה כזאת? מסתבר שיש!

מידע שימושי

משך הסיור :כ5 שעות
עונה מומלצת :סתיו אביב
סוג מסלול :מעגלי
אופי הטיול: טבע ונוף מים
דמי כניסה :בתשלום דמי כניסה לגנים הלאומיים ושמורות הטבע
נגישות: באתר מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות
טיפ – בירידות לים המלח האוזניים נאטמות. לוקח להן זמן להסתגל לעלייה בלחץ האטמוספרי. נסיעה איטית יותר בירידות עם חלון מעט פתוח יכולים להקל או אפילו למנוע את הלחץ באוזניים.

מסלול הטיול

משהו שאינו ממש קשה, אינו ממש קל, אבל יש בו הליכה קצרה במסלול הטבעתי של שמורת טבע נחל אוג, הכוללת ביקור בקניון מדברי שקירותיו מתנשאים עשרות מטרים. בהמשך נקנח בפיקניק בשמורת טבע עינות צוקים, נווה מדבר תוסס ויפה על חוף ים המלח, שם נתור אחר האשלים וצמחיית המדבר. סיבה טובה להכין רשימה לחלוקת המטלות (מי מכין מה…) ולקבוע מקום להתכנסות ושעת יציאה.
רק עוברים את ירושלים מזרחה וכבר חשים בנופיו של המדבר. המבט מזרחה מלא בגבעות והרים בהירים ועגלגלים אך ריק הוא מיערות ועצים. ואכן העצים נדירים באזור ואם נמצא אותם – הם יהיו בעיקר בערוצי הנחלים או בסמוך להם. שווה להתבונן בכל אחד מהם. יש להם אופי לעצים במדבר, התנאים לא משהו, המים אינם בשפע, הטמפרטורות בקיץ לא בדיוק נוחות, והקרקע, היא לא בדיוק מצע בחממת גידול. ובכל זאת, הם לא יחליפו את הנוף ואת הסביבה בעד שום דבר אחר.

אל נחל אוג

הנמצא בסמוך לקיבוץ אלמוג, נגיע לאחר נסיעה מכיוון ירושלים, בכביש מספר 1, לכיוון ים המלח. בצומת אלמוג ניפנה ימינה לכיוון הקיבוץ. נשאיר את הרכבים בסמוך לשער ונצא לדרך מערבה, במסלול המעגלי, שאורכו שעתיים. נפנה שמאלה (דרומה) במקום בו פונה הכביש לכיוון צומת אלמוג ונלך בדרך העפר כ – 30 מטרים עד לסימון שבילים כחול הפונה מערבה. נעלה על הדרך ונצעד שוב לכיוון מערב. במקום בו הדרך קרובה לגדת הנחל נציץ על הנוף סביבנו ונהנה גם מנוף הנחל וים המלח ומנופי ההרים שממזרח לו. אם נעקוב אחר קו המים של ים המלח נוכל לראות את המקום בו נשפך הירדן אליו. נחזור לצעוד מערבה. ההר הנמצא מולנו נקרא ראס מוחלחל. למרגלות ההר נפגוש בדרך ג'יפים המסומנת בסימון שבילים שחור ונמשיך בה לכיוון דרום עד למקום בו היא חוצה את ערוץ נחל אוג. אם אתם מזהים בערוץ גשר מתכת המנסה להסתתר בין אבני הערוץ אתם במקום הנכון. פנו מזרחה אל חלקו התחתון של הנחל. מעט הליכה וכבר אתם נמצאים בתוך ערוץ נחל מדברי-קניוני שקירותיו הולכים ומתרוממים מעליכם ויוצרים מעוק מרשים וצר.
ההליכה בערוץ מחייבת זהירות, במיוחד לאחר גשמים שאז הכל חלקלק. בכל זאת, שווה להרים את העיניים מעת לעת, ולהתבונן בקירות הסלע, בצורתם שגולפה על ידי השיטפונות במשך מיליוני שנים. הביטו גם בצמחייה שעליהם – צלף קוצני, המנצל סדקים בסלע וריכפתן המדבר עם אשכולות תפרחותיו. את המדרונות המתונים צובעים בחורף בירוק מרבדי דשא ירוקים של צמח הנקרא סיסנית הבולבוסין. הקניון מתפתל ומתעמק. מידי פעם נצטרך להלך בין סלעיו, להיאחז בידיות או להיעזר במדרגות הברזל המעוגנות היטב לסלע, ואולי אפילו לטבול רגלינו במי הגבים הקטנים שלאורכו. לאחר כמה מאות מטרים נגיע למפל שגובהו כארבעה מטרים. אם יש איתנו ילדים קטנים ממש, רצוי להיעזר בחבל ולאבטח את ירידתם. מאה מטרים נוספים ואנו במפל גבוה יותר, כשבעה מטרים גובהו, ואחריו אחד נוסף ואחרון שגובהו כעשרה מטרים. בכולם עגינות וידיות אחיזה ומדרגות. ירידה זהירה ואחראית תבטיח חוויית הנאה צרופה לכולם.

כמה מאות מטרים לאחר המפל האחרון נגיע לאזור בו נפרד הנחל ממצוקיו הגיריים. מכאן ואילך, מתחתר הערוץ בתוך חומרי סחף, שנרבדו באזור כאשר ימת הלשון שכנה כאן (עד לפני כ-10,000 שנים). הליכה קצרה נוספת ואנו פוגשים את דרך הג'יפים המחברת את הקיבוצים אלמוג וקלייה. נעלה על הדרך לכיוון צפון (שמאלה לבאים ממערב מתוך ערוץ הנחל), ולאחר עלייה קצרה אנו ברכבים שבשער הקיבוץ.

חשוב לזכור

נחל אוג הוא נחל שטפוני ובחורף יש והוא שוטף בעוצמות אדירות. לא כדאי להיות בתוכו כשהוא זורם, אבל לצפות בשיטפון בו זוהי חוויה אדירה ומומלצת. אז אם החזאי אמר שצפויים שיטפונות בנחלי מדבר יהודה, אל תוותרו על האזור. אם צפוי שיטפון, או אם הוא כבר כאן, נשב על גדת הנחל ונצפה בתופעה הנפלאה ובעוצמתה.
הגיע הזמן למצוא מקום שאפשר יהיה גם לנוח בו ואם אפשר שיהיו בו גם תנאים לפרוש מפה ולאכול משהו – בשמורת טבע עיינות צוקים (עין פשחה), נמצא את כל אלו, בנוסף כמובן לאשלים. נחזור לכביש מספר 1 ונמשיך לכיוון צומת הלידו. שם ניפנה ימינה לכיוון עין גדי (על-פי השילוט). נמשיך עוד כ- 10 ק"מ ועל-פי השילוט שמאלה נפנה לשמורה.
מומלץ להצטרף לאחד הסיורים היוצאים לשמורה החבויה, שם תחוו חוויה מיוחדת במינה, בין סבכי צומח המסתירים אגמים, בריכות ומעיינות, תעלות מים ופלגים, ועולם שלם של צומח וחי.

צומח

אשלים רבים מפארים את עינות צוקים ובה נמצא את ריכוזם הגדול ביותר באזור צפון ים המלח. האשל עמיד במי השיטפונות ומערך שורשיו העמוק מעניק לו אורך חיים גם בימי הקיץ הלוהטים. קבוצת אשלים צפופה יוצרת במקום חורש סבוך, המשמש למסתור של יונקים ומכרסמים. עץ האשל מקיים אורח חיים פעיל ומעניין בשל היותו פונדקאי (מארח) למכלול נרחב של בעלי חיים וכדאי לשאת את עיננו ולבחון את הנסתר בין ענפיו הסבוכים. נמצא כי קני ציפורים רבים שוכנים בו וגם את הנמלה האורגת נמצא מקננת על ענפיו. האשל משתייך למשפחת האשלים ושורשיו עמידים בפני מים מליחים ולכן מסוגל הוא לקיים עצמו כמעט בכל אזור גידול. שורשי העץ קולטים את המים המליחים ובשעות הלילה נפלטים המלחים מענפיו ועליו של העץ. לכן כל הרוצה לחסות בצלו הסבוך של האשל יוכל ליהנות ממנו בשעות האור. בשעות הלילה כדאי שירחיק עצמו מחסותו של העץ – מי המלח המטפטפים דביקים הם והתחושה היא כאילו ערכנו ביקור באזור מישור החוף ב- 100% לחות…

במהלך הסיור בשמורה תוכלו לחוות מקרוב את משמעותה של ירידת מפלס ים המלח. זה, הולך ונסוג, הולך ומתרחק, ומשאיר אחריו שובל של תופעות ותהליכים דרמטיים המשפיעים על כל מרקם החיים והטבע בסביבה.
מיד לאחר שנצא מחלקה החבוי של השמורה, נוכל לטבול בבריכות מי המעיינות הרעננים ולנצל את אחת מפינות החן למנוחה ולארוחת הצהרים.