מסלול טיול בגן לאומי כפר נחום - רצועת חוף קסומה בצפון מערב הכינרת

כפר דייגים עתיק על מזחיו, בתיו ובית הכנסת המפואר שלו, כנסיות פסטורליות , מבנה מבואה יפהפה, מזח חדיש וטיילת הקושרת ביניהם, משובצים כפסיפס בינות לגונות סבוכות, מפרצונים, נביעות מעיינות ומפל נסתר.

גן לאומי כפר נחום

איך מגיעים

גישה: הגן הלאומי שוכן לצד כביש מס 87 בחוף הצפון מערבי של הכנרת.
הבאים מכביש טבריה – ראש פינה: פונים בצומת כפר נחום לכיוון טבח'ה. הכניסה למבואת הגן והמזח כ – 3 ק"מ, צפונית לצומת טבח'ה.
הבאים מכיוון עין גב: בצומת יהודייה פונים לכיוון גשר אריק. הכניסה למבואת הגן והמזח כ – 3 ק"מ לאחר הגשר.
הכניסה למבואה – בשדרת דקלים רחבה היורדת לכיוון הכנרת

רקע

גן לאומי כפר נחום, שוכן בבקעת טבח'ה בחופה הצפון מערבי של הכנרת, הוא משתרע לאורך החוף ממפרץ אמנון ועד תל כנרות.
לא ידוע מי הוא נחום זה שזכה והכפר נקרא בשמו. אגדה מאוחרת מספרת שהוא נחום הנביא.
מוכר גם שמה הערבי של הבקעה: א-טבח'ה . זהו כנראה שיבוש השם היווני של הבקעה: הפטפגון שמשמעו: שבעת המעיינות. בשנת 159 לסה"נ עולה רגל נוצרי מציין ביומנו את שמה של הבקעה: טבוגה.

בעברית נקרא המקום "עין שבע" – תרגום של השם היווני "הפטפגון"
המילה שבע – אינה מציינת את מספר המעיינות, אלא באה כסמל לשפע וברכה, כמו בשמות באר שבע, בת שבע ועוד.

פעילות רשות שמורות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ושמירה על האתר

רשות הטבע והגנים הכשירה בתחום הגן הלאומי אזור מסייע ומשלים לביקור בעתיקות בכנסיות ובמעיינות, הוקם מעגן המאפשר למבקרים להגיע לכפר נחום בשיט מטבריה ומעין גב, היות ומפלס המים באגם משתנה חליפות, נבנה מזח צף המתאים עצמו למפלסיה המשתנים של הכנרת, האיזור מהווה את השער הימי והיבשתי ובסיס יציאה למכלול האתרים בכפר נחום, נבנתה מבואה הכוללת כביש גישה רחב ונוח, מגרשי חנייה לאוטובוסים ולרכבים פרטיים ושבילים לתנועה רגלית. במבואה מבנה חדש ומרשים בנוי אבני בזלת והמשתלב בנוף ובמבנים האחרים הנמצאים לאורך רצועת החוף של הגן הלאומי. במבנה: תחנת מידע, חנות מזכרות, משרדי הגן, ומבנה שירותים.
הגן מגלם בתוכו מרכיבים יחודיים מתחומי הטבע, הארכיאולוגיה, המורשת היהודית והדת הנוצרית אשר שורשיה נעוצים בחבל ארץ זה .

רצועת החוף

לאורך הגן היא מהבודדות בחופי הכנרת בה נשמרו החי והצומח בצורתם הטבעית. צמחיית גדות הכנרת מאופיינת בנוף דמוי סוואנה של שיזף מצוי, עצי השיזף מלווים בצומח עשבוני עשיר במינים ובשיחי שיזף השיח. סמוך לקו המים צומח גדות אופייני – קנה מצוי ושיח אברהם מצוי.
לאורך חופי הגן הלאומי ניתן לצפות במגוון עשיר מאוד של עופות מים וצפרי שיר,יציבים וחולפים. אנפות,אגמיות, שלדגים, ברווזים ,קורמורנים, ועוד מינים רבים אחרים.

בקעת טבח'ה

עשירה בנביעות, רובן של מים גופרתיים. ואדמתה – אדמת סחף בשפך נחל כינר או נחל ג'מוסיה בשמו הערבי, היורד מן ההרים בסביבות עמיעד – פורייה מאוד. עד סוף המאה ה – 19 היה המקום עזוב ומוזנח, לבד מכמה משפחות בדווים משבט ערב אל סמכיה.

המעיינות

בקעת טבח'ה משופעת במעיינות הבוקעים בטמפרטורות שונות ובמליחות שונה.
נרחיב ונביא את סיפורם של שניים מהם:

מעין איוב ומפל איוב

בצמוד לגבולה הצפוני של כנסיית בכורת פטרוס, בין הכביש לכנרת נסתרת מעין העוברים על הכביש, "חלקת אלוהים קטנה": מעיין איוב ומפל איוב.
המעין שעד מלחמת העצמאות נקרא גם מרחץ איוב ,או חמאם אל איוב, נמצא במורד קבוצת מדרגות המסתיימת ברחבה בנויה, מליחות: 1,000 מ"ג כלור לליטר, חום מימיו: C 270 ספיקתו: 20 מ"ק לשעה.
מעל המעיין שרידיה של ברכת הרמה מהתקופה הרומית/ביזנטית. גובהה הפנימי של הברכה: 6.5 מטר קוטרה: 2.5 מטר ועובי הקירות: 1.5 מטר.
כיום זורמים מי המעיין דרך פירצה בתחתית ברכת ההרמה ולכן מפלסה נמוך. בעבר מילאו המים את הבריכה עד גדותיה והם שימשו להשקיית חלקות חקלאיות במדרונות תוך ניצול כוח הגרביטציה. .
המקום מקושר במסורות השונות לאיוב המקראי, המסורות מספרות שלמעיין זה הגיע איוב על מנת להרפא מהשחין שבו היכה אותו השטן. למי המעיין מיוחסות סגולות מרפא, ורבים באים לרחוץ במימיו.

במקורות יהודיים: משויך איוב לאזור הכנרת במדרש רבה כז' מתקיים דיון נרחב בשאלה מתי חי איוב : ר' יוחנן אמר : מעולי גולה היה ומדרשו בטבריה ולפיכך למדו ממנו קריעה וברכת אבלים .

במסורת המוסלמית: איוב מוזכר בקוראן: "וזכור את עבדנו איוב בקוראו אל ריבונו : השטן פגע בי בשחין רע ובאסונות רבים והוא נענה : רקע ברגליך ולפניך יופיע כיור רחצה עם משקה קריר ואל תחטא בשפתיך ואכן מצאנוהו בעל סבלנות עובד נאמן ולכן החזרנו לו את בני משפחתו והכפלנו את מספרם כחסד מאתנו ונלקח לאנשי בינה " (בשורת האות צ פס' 40 פרק 38 ) ] .
המוסלמים קושרים את המסופר על איוב עם המעיין הזה. הם מאמינים כי מימיו ניחנו בסגולות רפואיות , לפי מסורת ערבית קדומה רחץ איוב במעיין זה ונרפא מן השחין שהוכה ע"י השטן .

הדרוזים: מאמינים בסגולותיהם המיוחדות של המים ובימי חגם נוהגים הם לפקוד את המעיין לרחוץ במימיו ויש גם השותים מהם למטרות ריפוי.
המערה הקטנה הנראית על צלע ההר מעל המעיין, קשורה אף היא למעיין וסיפורו, על פי אותן מסורות, במערה זו התגורר איוב בבואו לרחוץ במי המעיין .
קבוצת מדרגות נוספת, היורדת מהרחבה לכיוון הכנרת, מובילה למפל איוב -מפל מים קסום המתפרץ מתוך צמחייה סבוכה של פטל. מי המפל, בדרכם אל הכנרת הסמוכה, יוצרים מארג של ברכות שכשוך צלולות ופלגים זכים. גווני הכחול והירוק ושחור אבני הבזלת של החוף יוצרים שילוב נדיר וקסום של צבעים וריחות.
מפל איוב נוצר כתוצאה מקידוח של תה"ל הנקרא כנרת 7, זהו קידוח ארטזי – בו פורצים המים מתוכו בלחץ כלפי מעלה.

ספיקתו כ600- מ"ק לשעה , ומליחותו – 800 מ"ג כלור לליטר , בשל מליחותו הנמוכה יחסית הוחלט להזרימו לכנרת , אפשר שמים אלה היוו בעבר הרחוק את מי מרחץ איוב וכי הלחץ המעלה אותה היום מהקידוח העלה אותם בעבר בבריכת ההרמה .

*בזמנים בהם מפלס הכנרת גבוה, מגיעים מי האגם עד למפל ואזי ניתן להגיע אליו רק בשחייה

עין נור

זהו הגדול והחשוב שבמעיינות, והוא נקרא גם עין איובת אל טבחה ,ו עין עלי א ט'אהר .הוא נוצר בעצם משתי נביעות בעלות הרכב מים שונה. מימיו מלוחים ואינם טובים לשתיה.
מליחותם: 2,300 מ"ג כלור לליטר. הטמפ' שלהם: C.270 .והספיקה שנתית היא: 20 מיליון מ"ק .( 2,000 מ"ק לשעה).
מעל המעין בריכה הרמה מתומנת , יסודותיה כנראה מהתקופה הרומית , כל צלע באורך 8 מטר, גובהה 8 מטר, וקוטרה 20 מטר. במאה ה- 18 תוקנה הבריכה ע"י המושל הבדווי של הגליל עלי א ט'אהר ומכאן שמה .. עד אמצע שנות ה- 30 ,הייתה הבריכה עזובה ופתוחה ומימיה זרמו אל הים . כשנרכשה סביבת הברכה בידי חברת המיסיון האיטלקי נוקתה וכוסתה בגג בטון . כיום זורמים המים אל המוביל המלוח. וכאן בעצם תחילתו של המוביל המלוח .

אמת המים:

ממעין נור יצאה בתקופה העתיקה אמת מים אשר חצתה את בקעת גינוסר על גבי עמודים ששרידיהם נעלמו בסוף המאה ה- 19. המים שמשו להשקיית השדות. האמה סיפקה גם מים חמים למרחץ הרומי שהיה ליד מעיין עין כינר – מעיין הנובע על הצוק התלול של תל כנרות.

המעיין והאמה נזכרים אצל יוסף בן מתתיהו: " ועוד מקור נאמן וחזק משקה את הארץ (גנוסר) , הוא נקרא בפי יושבי המקום בשם מעיין כפר נחום "(מלחמות היהודים ג' ) . מכאן גם שהאמה קיימת הייתה כבר בימי בית שני.
"הכנרת, הנילוס ומה שביניהם…"
במקום בו נשפכים מי המעין החמימים לכנרת, חודרים בחודשי החורף , דגי הכנרת ובפרט השפמנונים הרגישים לקור.

הקדמונים האמינו שארצות רחוקות ומקווי המים קשורים ביניהם ע"י מחילות תת-קרקעיות היות והשפמנון השוכן במי הכנרת ובמי המעין מצוי גם בנילוס, האמינו שמי הכנרת ומי הנילוס קשורים בקשר תת קרקעי דרך המעין. אסמכתא לאמונה זו נמצא אצל יוסף בן מתתיהו : " ויש החושבים את המעין הזה לאחד מעורקי יאור מצרים כי הוא מגדל דג בתבנית עורב המים שהוא מצוי ביאור הסמוך לאלכסנדריה " (מלחמות היהודים ג',ו',ח') .
השם עורב המים ניתן לשפמנון כנראה בשל צבעו או בגלל הקולות שהוא משמיע כשמוציאים אותו מהמים.
קשר נוסף למצריים ולנילוס אפשר למצוא בפסיפס מהתקופה הביזנטית, הנמצא בכנסיית הלחם והדגים. מעל צמחים וציפורים מקומיים כמו קורמורנים, אנפות, נחש מים או זעמן שחור, ברכיות, בצנית אוז , הרדוף וקנה מצוי, מופיע גם הנילומטר – מבנה בצורת מגדל קומות, בכל קומה אות יוונית המציינת מספר – מבנים כאלה היו מצויים בגדות הנילוס, ממוקמים על גדות המים למדידת הגאות והשפל .

הטורבינה ההידראולית הראשונה בארץ

מסוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת ועד שנות ה- 50 הפעילו מי המעיין את הטורבינה ההידראולית הראשונה בארץ ליצור חשמל בכוח המים . הטורבינה הופעלה ע"י אברהם נחמני יהודי שגדל במנזר טבחה. במלחמת השחרור דאג נחמני לספק מים לגדוד של גולני שישב בהר האושר, החשמל נוצל ביום להנעת משאבה שהעלתה מים מהכנרת להר האושר ובלילה סיפקה התחנה חשמל להר האושר ולמוסדות האיטלקים בעין שבע .

החי

במימי המעיין שוכן סוג מיוחד של סרטן: הסרטן העיוור (סומית הגליל). סרטן זה אנדמי לעין נור. עיניו מנוונות בהיותו חי רוב הזמן במחילות חשוכות .

כפר נחום – ערש הנצרות

העיר העתיקה "כפר נחום" ידועה בשל חשיבותה העצומה לנצרות. היא היתה מקום מגוריו של ישו ובברית החדשה היא אף נקראת "עירו": "וירד באניה ויעבור ויבוא אל עירו". (מתי ט' 1)
צפון מערב הכנרת היה מרכז לפעילותו של ישו בגליל: סמוך לכפר נחום מצא ישו את השליחים הראשונים, הוא לימד בבית הכנסת בכפר נחום, הפליא בדרשותיו וחולל בעיר ובסביבתה ניסים רבים: הלך על פני המים, האכיל המון רב בשתי ככרות לחם וחמישה דגים, הרגיע סערות בים, גרש שדים, רפא חולים ועוד ניסים רבים אחרים.
בתקופה הביזנטית,כאשר הפכה הנצרות לדת השלטת באימפריה הרומית, קודשו האתרים, אשר זוהו עם ניסים וסיפורים אלו, ע"י הנוצרים ונבנו עליהם כנסיות, כנסיות אלה נחרבו, ככל הנראה, עם פלישת הפרסים לארץ. במשך הזמן כוסו החורבות ומקומם המדויק אבד. בסוף המאה ה – 19 ותחילת המאה ה – 20 זוהה מיקומם מחדש, חלק מהאדמות באזור נקנו ע"י אגודות נוצריות שונות וכנסיות חדשות נבנו ושוחזרו על שרידיהן של העתיקות.
אדמת כפר נחום הוצעה למכירה ליהודים, כפי שמסופר בכתבה עיתונאית בשנת תרמ"ה / 1885 "כפר תנחום על חוף הכנרת " (הצפירה , כ"ט ניסן תרמ"ה 1885 . המליץ , כ"ה כ"ח ניסן תרמ"ה / 1885 גיליון 24 ).
בשנת 1887 נקנתה האדמה ע"י האגודה הקתולית הגרמנית למען "הארץ הקדושה " .
אחד העם (אשר גינצבורג ), שבעת סיורו בגליל הגיעה אליו השמועה על רכישת כפר נחום בידי נוכרים, מספר על הפרשה ומוסיף : "אשרי הגוי שאומר מעט ועושה הרבה וכל מעשיו בדעת וסדרים " ( על פרשת דרכים א, תרפ"א עמ' לו ) .
אזור טבחה – הר האושר – כפר נחום, מכונה "המשולש הקדוש" – משולש דמיוני אותו יוצרות שלוש הכנסיות המנציחות את פועלו וניסיו של ישו:

כנסיית הר האושר

כנסייה יפהפיה הממוקמת בפסגתו של הר המתנשא לכ – 125 מ' מעל פני הכנרת והמשקיף על נופה המרהיב של הכנרת, הרי הגולן והרי הגליל. המסורת הנוצרית מייחסת מקום זה כמקום ממנו נושא ישו בפני תלמידיו ומאמיניו את "דרשת ההר" או "דרשת האושר" על שם המילה "אשרי" הפותחת כל אחד מהפסוקים הראשונים בדרשה.
בהר האושר בחר ישו ב- 12 השליחים אשר הפיצו את תורתו.

כנסיית נס הלחם והדגים (כנסיית טבח'ה)

אחד מהאתרים המקודשים ביותר לצליינים . המסורת הנוצרית מספרת שבמקום זה שהה ישו עם תלמידיו ועם המון מלוויו. תלמידיו אומרים לו שההמון הרב כ – 5000 איש שנאספו במקום רעבים ואין להם מה לאכול. ישו הושיבם בנאות דשא והאכיל את כולם ב – 5 ככרות לחם ו – 2 דגים. לאחר שאכלו ושבעו עוד נותרו 12 סלים מלאים לחמים ודגים.
בכנסייה רצפת פסיפס עתיקה,המנציחה את נס ריבוי הלחם והדגים ותיאורים מרהיבים מעולם החי והצומח של הכנרת.
בסמוך לכנסיה זו נמצאת כנסיית הבכורה ע"ש פטרוס על פי המסורת הנוצרית במקום זה התגלה ישו לתלמידיו לאחר צליבתו. הם מכירים אותו בעקבות נס שהוא עושה – ממלא את מכמורתם בדגים ועורך להם סעודה ע"ג סלע ואז מכתיר ישו את שמעון פטרוס להיות לשליחו הראשון. בזה הוכר פטרוס כסמכות העליונה בקרב תלמידי ישו והיה בעצם לאפפיור הראשון בכנסיה הנוצרית. הכנסייה בנויה סביב סלע טבעי אותו ניתן לראות בתוך הכנסיה – הסלע עליו לפי המסורת הנוצרית נערכה הסעודה.

כפר נחום, בית הכנסת וביתו של פטרוס

בין שרידיו של כפר הדייגים הקדום, בית כנסת קדום מהגדולים והמפוארים שהתגלו בארץ,בית הכנסת בנוי אבני גיר מסותתות, המגולפות בעיטורים מעולם הצומח והחי, עיטורים גיאומטריים ועיטורים יהודיים מובהקים כמו מנורה, שופר ומחתה.
בקרבת בית הכנסת אתר בעל חשיבות גדולה למבקר הנוצרי – ביתו של השליח שמעון פטרוס בו גר ישו בהיותו בכפר נחום .
מעל שרידי הבית ניצבת כיום כנסיה מודרנית. המשמשת מקום תפילה לאלפי הצליינים המבקרים במקום , הכנסייה מודרנית בעיצובה, עשויה מתומן בטון שמרכז רצפתו שקוף והוא תלוי באוויר מעל השרידים הקדומים .

הכפר השתרע לאורך כ – 300 מטר על חוף הכנרת.
יישוב יהודי החל להתקיים במקום החל מהמאה ה – 2 לפני הספירה.
תקופת ההתפשטות המרבית של הכפר חלה במאה ה- 4 לסה"נ והלאה .
תושבי כפר נחום התפרנסו מדיג , חקלאות ומסחר. את הכפר חצתה דרך אימפריאלית המוליכה אל נהר הירדן ןבמקום הייתה תחנת מכס. (מתי , תלמידו של ישו היה מוכס במקום)
(אתר העתיקות מוחזק ע"י הכנסיה הפרנציסקנית והכניסה אליו בתשלום).

אתרים נוספים בתחום הגן הלאומי:

מאוזולאום

במרחק של כ- 200 מטר מצפון לבית הכנסת, נתגלה בשנת 1977 מבנה מאוזולאום מהמאה 1 – 2 לסה"נ. והיה שייך כנראה לאחת המשפחות העשירות בכפר נחום .
מהמבנה העל קרקעי אשר היה בנוי אבני גזית מגיר קשה נותר חלק קטן .
החלק התת קרקעי בנוי אבני גזית מבזלת . והוא נותר כמעט בשלמותו.
מבנה הקבורה המרכזי מוקף ממערב מצפון וממזרח בפרוזדור שתקרתו קמרון חביתי, עשוי אבני גזית . בתוך החדר המרכזי ובמסדרון המערבי התגלו ארונות קבורה – סרקופגים, עשויים אבן גיר, נוסף לכך היו עוד שמונה כוכי קבורה במסדרון ההיקפי .

כנסייה יוונית אורתודכסית –

כנסיית 12 השליחים
כנסיית השליחים היוונית נמצאת בתחומיה של כפר נחום העתיקה. בצמוד למבואה והמזח של הגן של הגן הלאומי.
הכנסייה הוקמה בשנות ה – 20 של המאה ה – 20 בימיו של הפטריארך היווני דמיאנוס .היא מקורה בכיפות וורודות, ובנויה בסגנון הכנסיות היוונית האופייניות לבלקן. ליד הכנסייה נבנה בית אחוזה ששימש את הפטריארךבימי החורף.
כנסייה זו מוקדשת ל – 12 השליחים שנבחרו ע"י ישו סמוך לכפר נחום.
הקרקע עליה בנויה הכנסייה נרכשה בראשית המאה ה- 20, לאחר מלחמת העצמאות עבר הגבול בסמוך לכנסיה והכנסייה אשר נמצאה בשטח הפקר, הוזנחה ושימשה כרפת .
ב – 1969 החלו עבודות השיקום , הכנסייה והוילה הסמוכה לה שופצו, ומסביב טופחו בוסתנים ומטעים . בכנסיה תמשיחי קיר המתארים אירועים שונים הקשורים לפועלו של ישו והשליחים באזור .

בית תמרה

בעיקול הדרך, בין כנסיית הלחם והדגים וכנסיית בכורת פטרוס, מעברו השני של הכביש, ניצב בית בודד ונטוש שצמחיית פרא מקיפה אותו.
זהו ביתו של ירקן תל אביבי שרכש אדמות באמצע המאה ה- 20 .בתו תמרה שהייתה בת 23 התיישבה כאן ב- 1952 והחלה להקים חווה לגידול בע"ח ולגידולי שדה .
תמרה נפתרה ממחלת הסרטן ב – 1959 .
אמה פירה (אסתר) הקימה את הבית והתגוררה בו עד מותה ב- 1984 .