מסלול טיול בעין מבוע - שמורת הטבע נחל פרת

עין מבוע נובע במקום נפלא, בלב הערוץ המצוקי של נחל פרת (ואדי קלט). עין מבוע הוא המעיין האמצעי משלושת המעיינות הגדולים הנובעים בנחל פרת.

בריכת פעימה בעין מבוע - צילם אריאל ליצ'ק

מידע שימושי

מיקום בארץ: מדבר יהודה, לא הרחק מהיישוב אלון.
דרכי הגעה: נוסעים בכביש מספר 1 מירושלים לים המלח ובצומת כפר אדומים פונים צפונה בדרך אלון (כביש 458). לאחר כשני ק"מ מגיעים לכניסה ליישוב אלון. ממשיכים עוד כ-1.5 ק"מ ופונים בדרך עפר קצרה המסתעפת צפונה מהכביש ומגיעה לרחבת החניה של האתר.
כ-300 מ' מהמעיין.
נגישות (הקישו כאן): בשמורת הטבע נחל פרת (עין מבוע) התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות
רחצה במים: אפשר להשתכשך במי הנחל
מי שתייה בדרך: אין
סיור מודרך: אין
אתר לפיקניקים: יש
הדלקת אש: אסורה
דרגת קושי: משפחות
משך הטיול: כשעה וחצי. אפשר לבלות במעיין במשך יום שלם
אורך המסלול: קצרצר, כמעט ללא הליכה
עונה מומלצת: כל השנה. בקיץ – לא בשעות החמות של היום
תנועה: רגלית
אופי המסלול: ביקור באתר, כמעט ללא הליכה
ציוד מיוחד: נעליים נוחות להליכה
שעות פתיחה: בחורף 8:00-16:00 , בקיץ 8:00 – 18:00
ניתן להיכנס עד שעה לפני הסגירה
דמי כניסה: ללא תשלום

דרכי התקשרות

טלפון: 02-6339263

רקע

נחל פרת (ואדי קלט) יורד מאזור שכונת נווה יעקוב בירושלים ונשפך לירדן לאחר כ-30 ק"מ, ליד יריחו. הנחל חוצה את מדבר יהודה ויוצר בדרכו קניונים עמוקים. בנחל נובעים שלושה מעיינות גדולים: עין פרת (עין פארה), שהוא המערבי שבהם; עין מבוע (עין פוואר) ועין קלט. ספיקתם המשותפת של המעיינות היא מאות מ"ק מים בשעה. השם "פרת" נזכר בספר ירמיהו, והוא המקום שהנביא הצטווה לרדת אליו ולהטמין בו את חגורתו. ירמיהו התגורר בענתות, הכפר ענתא של ימינו, לא הרחק מעין פרת.

שפע המים במעיינות נחל פרת, נחל הזורם באזור מדברי, מפתיע. הסיבה לכך היא המבנה הגאולוגי של הרי יהודה: קו פרשת המים הגאולוגי בהרי יהודה הוא באזור נוה אילן. משמעות הדבר היא שהמים המחלחלים באזורים נרחבים מהרי יהודה הגשומים, אפילו עד חמישה ק"מ ממערב לקו פרשת המים הגאוגרפי, זורמים מתחת לפני האדמה מזרחה, ופורצים בכל מקום שבו רצף השכבות נקטע. קניון נחל פרת הוא אחד המקומות האלה.
כמו הנחל כולו, גם בעין מבוע מגוון עשיר של חי וצומח, ולכן הנחל כולו מוגדר שמורת טבע, אחת מהשמורות החשובות ביהודה ושומרון. שמורה זו כוללת גם את נחל מכמש, שהוא יובל של נחל פרת וחובר אליו סמוך מאוד לעין מבוע.

תצפיות נוף

תצפית נוף מרהיבה על מרחבי מדבר יהודה נמצאת כ-600 מ' לפני הכניסה ליישוב אלון.
נקודת תצפית נוספת, "מצפה אורית", נמצאת מול הכניסה לאלון, ממערב לכביש 458. התצפית נמצאת בראש המתלול של נחל פרת, וממנה תצפית יפה על הנחל ועל יישובי הסביבה. יש לצעוד מעט אל נקודת התצפית.

מוקדי עניין מרכזיים

מעיין מדברי, צמחייה ובעלי חיים מדבריים, פסיפס ממנזר קדום ושרידי אמת מים קדומה.

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על המקום

הכשרת האתר לביקור הקהל, ובכלל זה בניית פינות פיקניק, שירותים, תחנת מידע, כיתות לימוד ומרכז שירות למבקר. שביל טיול רגלי מסומן (סימון שבילים אדום) מוביל מעין מבוע במעלה הנחל לעין פרת. אורכו כ-5 ק"מ והוא מיועד למיטיבי לכת בלבד.

סיפור דרך

מרחבת החניה צועדים כ-300 מ' ומגיעים למבנה המשאבות הבריטי. ליד המבנה נובע המעיין ומוצגים שרידי פסיפס עתיק. כמה מטרים במורד הנחל תפגשו את אמת המים המובילה את מי המעיין לבקעת יריחו.

מסלול הטיול

עין מבוע

שמו הערבי של המעיין, עין פוואר (המבעבע), ממחיש היטב את אופיו. עין מבוע הוא מעיין פועם, כלומר, מעיין שמימיו מגיחים מתוך מערה תת-קרקעית בהפסקות, על פי מפלס המים במערה. המים הנובעים ממלאים את הברכה הריבועית שנבנתה סביב המעיין, ובין גיחה לגיחה מתרוקנים מי הברכה בפתאומיות ובמהירות ונבלעים באדמה. זהו, למעשה, "מחזור פעימה" של המעיין, והצפייה בו היא מחזה מרתק.
איך זה קורה? המעיין נובע מתוך חלל סלע גדול, מעין מערה שנוצרה בעקבות המסת סלעי הגיר שבסביבה. במקרה שלפנינו, פתח החלל בחלקו העליון צינורי בצורתו. המים המחלחלים בקרקע ממלאים את החלל, וכאשר מפלס המים מגיע לפתח ולאוויר העולם, הם נשפכים החוצה. בגלל לחץ המים הגבוה במערה, חלל האוויר שבחוץ יונק אותם, על פי חוק כלים שלובים, עד להתרוקנות חלל המערה. אחרי ההתרוקנות המעיין מתייבש, והוא ישוב לנבוע רק אחרי שהמערה תתמלא שוב.
תדירות הפעימות אינה קבועה ותלויה בכמות המשקעים. לאחר גשמים עזים, המעיין עשוי לנבוע ברצף, ולעומת זאת, בשנות בצורת הוא עשוי להתייבש לחלוטין.
בתוך הברכה הריבועית אפשר להבחין במעגל בטון עגול ובתוכו בשרידי משאבה שנבנתה בימי המנדט הבריטי. בשנת 1927 ניצלו הבריטים את מי עין פרת במעלה הנחל והזרימו אותם במעלה נחל פרת לירושלים. ירושלים הלכה והתפתחה, ולכן בשנת 1931 בנו הבריטים תחנת שאיבה גם בעין מבוע, העבירו אותם לעין פרת ומשם לירושלים. שני בתי המשאבות משמשים כיום את משרדי השמורה ואת פקחי רשות הטבע והגנים.
סמוך למעיין נמצאת חורשה נאה של עצי אקליפטוס.

הפסיפס

במהלך עבודות הפיתוח התגלו במקום שרידי כנסייה ושרידי חדרים קדומים. הממצא הבולט ביותר היא רצפת פסיפס שהשתמרה היטב ומוצגת באתר. נראה שהפסיפס והחדרים שמסביבו היו חלק ממנזר ביזנטי שנבנה במאה הרביעית. הפסיפס מעוטר בדגמי פרחים בצבעים שחור ואדום. הפסיפס התגלה כבר בשנת 1931, אך כוסה בשכבה עבה של חלוקי נחל קטנים, ועתה נחשף שוב.

אמות המים

כ-100 מ' במורד הנחל נראים שרידי אמות מים קדומות, שהובילו את מי עין מבוע והמעיינות האחרים הנובעים בנחל לבקעת יריחו. האמה הקדומה ביותר נבנתה בתקופה החשמונאית (ימי בית שני). המים נדרשו לארמונות החורף שבנו החשמונאים ולשדות המעובדים שמסביבם.
בתקופה מאוחרת יותר ניצל הורדוס את תוואי האמה החשמונאית ובנה אמה משלו. אמה זו הובילה למבצר קיפרוס החולש על בקעת יריחו. אמות מים נוספות נבנו בתקופה הערבית הקדומה ואף מאוחר יותר.
בעין מבוע אפשר לראות את האמות הקדומות וגם את ראשיתה של אמה המובילה מים ליריחו גם בימינו. האמה מתחילה בברכת עין מבוע, ממשיכה לעין קלט ומשם לבקעת יריחו. את האמה של ימינו בנתה בשנת 1919 משפחת אל-חוסייני, ועל פי הסכמים מימי המנדט הבריטי, המים הזורמים באמה שייכים למשפחה זו.

על המטיילים לאורך הנחל לשים לב לכך שגובה המים במסלול לאורך הנחל משתנה בהתאם לעונה ולכמות הגשמים השנתית באזור וכתוצאה מכך עומק המים לאורך המסלול אינו קבוע.
בנוסף, שהייה במים קרים בעונת הקיץ עלולה לגרום לעצירת הנשימה עקב הפרשי טמפרטורות ביחס לסביבה החמה. כמו כן, סלעים לאורך הנחל עלולים להוות מכשול שאיננו נראה וחלוקי נחל וצמחיה עבותה בתוך ולצד הנחל עשויים להקשות על ההליכה ולסכן בהחלקה ונפילה למים.