מסלול נגיש בעיר הגזרה הקדומה קומראן

אורח החיים והמחשבה של תושבי קומראן הקדמונים מציתים את הדמיון, ודרך הממצאים שנחשפו בגן הלאומי קומראן אפשר להתוודע אל כת בני המדבר מקרוב. שביל נגיש חדש שסללה רשות הטבע והגנים מעניק הזדמנות לאנשים עם מוגבלויות לבקר בנוחיות באתר.

השביל הנגיש בגן לאומי קומראן - צילם יעקב שקולניק השביל הנגיש בגן לאומי קומראן - צילם יעקב שקולניק

מידע שימושי​

מקום בארץ: בקעת ים המלח

אופי הטיול: ביקור באתר ארכאולוגי

סוג המסלול: נגיש

אורך המסלול: כחצי ק"מ

משך המסלול: שעה עד שעתיים

נגיש לאנשים עם מוגבלות ולעגלות ילדים: כן

נגישות: באתר מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות

שביל: רגלי

עונה מומלצת: כל השנה, בקיץ לא בשעות החמות

מקום לפיקניקים: יש

מים לשתייה: יש

חניה: יש

הדלקת אש: אסורה

רחצה במים: אין

חניון לילה: אין

ציוד מיוחד: נעלי הליכה, כובע, מים

הוראות בטיחות: אין לסטות מן השביל הסלול

דמי כניסה: הכניסה בתשלום

מוקד העניין המרכזי

סרט על תולדות קומראן

תצפיות נוף

תצפית מקצה האתר על המערות שבהן נמצאו המגילות ועל מפלי נחל קומראן

תצפית מן המצודה

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר

הרשות חשפה את האתר בחפירות ארכאולוגיות והיא משמרת אותו. הרשות הנגישה את מסלול הסיור לאנשים עם מוגבלויות והציבה שלטי הסבר והמחשה מותאמים ללקויי ראייה. הרשות הפיקה סרט על תולדות קומראן והקימה מוזאון קטן ובו מוצגים מספר. באתר פועל מזנון באחריות קיבוץ קליה. אפשר לתאם מראש סיורים באתר בטל' 02-6541255.

איך מגיעים?

גן לאומי קומראן סמוך לקיבוץ קליה. מכביש 90 פונים לקליה ומיד פונים לגן הלאומי. ​

רקע

חורבת קומראן מזוהה עם היישוב סככה, שנזכר במקרא. המקום זכה לפרסום עולמי בזכות הכתבים העתיקים שהתגלו במערה קרובה לאתר. בשנת 1947 גילה רועה בדווי ליד קומראן מערה ובה כעשרה קנקני חרס. קנקן אחד הכיל גווילי עור של שלוש מגילות – מגילת ישעיהו השלמה, מגילת פשר חבקוק ומגילת סרך היחד. בדווים אחרים שהובאו בסוד הדבר המשיכו בחיפושים וגילו עוד מגילות: את מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, את מגילת ההודיות, את מגילת ישעיהו ב, ומגילה חיצונית לספר בראשית. בכ"ט בנובמבר 1947 קנה פרופ' אליעזר ליפא סוקניק בבית לחם שלוש משבע המגילות שהתגלו. ארבע הוברחו לארה"ב ובשנת 1954 הוצעו למכירה. פרופ' יגאל ידין, בנו של סוקניק, רכש את ארבע המגילות עבור מדינת ישראל.

הגילוי עורר סערה בעולם ובעקבותיו נסקרו מערות מדבר יהודה. החיפוש הניב כ-900 מגילות כתובות עברית, ארמית ויוונית. רוב המגילות מקוטעות וחקירתן טרם הושלמה.

מהכתוב במגילות ומן הממצאים מקומראן רוב החוקרים מסיקים שיושבי המקום נמנים עם בני כת האיסיים, המכונה במחקר "כת מדבר יהודה", או אנשי ה"יחד". אורח חייהם היה סגפני, הם חיי שיתוף והקפידו על לימוד המקרא ודיני הטהרה. מספרן הרב של ברכות המים והמקוואות שהתגלו באתר מעיד על חשיבות הטבילה והטהרה בחייהם של יושבי קומראן.

תושבי קומראן האמינו בגזרה הקדומה, שלפיה אדם נולד "בן אור" או "בן חושך" וגורלו נקבע מראש. הם ראו בעצמם בני אור. בני הכת הנהיגו לוח שנה שהתבסס על השמש, וממנו נגזרו מועדי חגים משלהם.

יש הסבורים כי מאורח חיים זה צמחה תנועת הנזירות בנצרות. יוחנן המטביל חי חיי נזירות במדבר, הטיף להיטהרות ולחזרה בתשובה, ולפי המסורת היה בקומראן.

היישוב התקיים כ-200 שנה, מהמאה ה-2 לפסה"נ עד שנת 68 לספירה. לפי הממצאים התגוררו בו 150 עד 200 בני אדם.

מסלול הטיול

  1. אמה, בורות ומקווה טהרה 

    הביקור באתר נפתח בהקרנת הסרט על תולדות קומראן. מאולם ההקרנות יוצאים למוזאון קטן, הממחיש את אורח החיים של התושבים. מהמוזאון יוצא שביל הסיור באתר, כולו נגיש.מהסככה שבה מוצבים שלטי הסבר על קומראן ועל כת ה"יחד" השביל עובר ליד אמת המים שהובילה את מי השיטפונות שזרמו בחורף אל היישוב. בנחל קומראן זורמים שיטפונות באירועי גשם חזקים ותושבי קומראן ידעו להובילם באמה אל בורות מים, ברכות ומקוואות טהרה רבים שבנו ביישובם.

  2. חדר המבקר וחדר האוכל 

    החופרים באתר זיהו את תפקידי המבנים. החדר הראשון בסיור הוא "חדר המבקר", שכנראה שימש את האחראי על המנהל והכספים של הקהילה, שרכושה היה משותף. משם עוברים לדיר ולחדר האוכל.בחדר האוכל התכנסו אנשי קומראן לסעודות משותפות. לפני הסעודה הם היטהרו במקוואות הטהרה הסמוכים לחדר האוכל ולבשו את בגדי הקודש שלהם. מהכתוב במגילות ומן הממצאים בחפירות מתברר שאנשי קומראן נהגו לאכול לחם, תמרים, דבש תמרים, תוצרי חלב ובשר צאן ובקר. עצמות חיות המשק נמצאו בכלי חרס במטבח.

    מאחורי חדר האוכל נמצא המטבח, ובמחסן הצמוד לו חשפו החופרים כאלף כלי חרס. בחצר המרכזית של המבנה התגלו סירי בישול, ולא הרחק משם נמצאו גם תנור צריפה וכבשן.

  3. תצפית 

    בקצה הדרומי של האתר סככת תצפית משקיפה על נחל קומראן ועל מערת המגילות. ממזרח לתצפית נמצא בית הקברות של קומראן. התגלו בו כ-1,100 קברים, מרביתם של גברים. הקבורה נעשתה בשוחות שכיוונן צפון–דרום. מעל הקברים הניחו גלי אבנים. רוב הנקברים היו צעירים, כנראה משום שתנאי מזג האוויר הקשה ואורח החיים הסגפני הרתיעו אנשים מבוגרים מלהתגורר במקום.למרגלות הקיר המפריד בין האתר לבית הקברות התגלה אוסטרקון (חרס נושא כתובת) המכונה חרס ה"יחד". הכתוב, בסגנון אופייני למאה ה-1 לספירה, מעיד על העברת רכושו של אדם בשם חַני לרכוש כת ה"יחד".

  4. אל חדרי הסופרים 

    השביל הנגיש עובר ליד שני תנורים לצריפת כלי חרס וליד מתקן שירותים. במתקן התגלה גם קנקן לרחיצת הגוף. ליד עוד מקווה טהרה מול השירותים נמצאו שני חדרי סופרים. בחדרים אלו כתבו אנשי קומראן את כתביהם וקראו בספרי המקרא. במקום נחשפו שולחנות עשויים אבן וטיח ובהם שקעים. עוד נמצאו כאן שתי קסתות דיו מחרס וקסת דיו ממתכת, שכנראה היו מוצבות בשקעי השולחנות. בחדרים האלה נחשפו מאות נרות חרס, שלאורם למדו גם בלילה.

  5. המגדל 

    המגדל הוא המבנה הבולט באתר ומטבע הדברים שימש נקודת תצפית ושמירה מפני התקפות של נוודים. המגדל צופה על בקע ים המלח, מצוק ההעתקים והרי מואב.מהמגדל חוזרים למבואת האתר. ​

המשרד להגנת הסביבה מקדם תכנית ממשלתית לפיתוח
ולשיקום אגן ים המלח. התכנית עוסקת בפתרונות של
בעיות באיכות הסביבה, בטיפוח ערכי נוף, טבע ומורשת,
במחקרים ובפיתוח מוקדי תעסוקה ותיירות באזור. לפי
התכנית נעשות פעולות להנגשת נכסי טבע ומורשת
לציבור, בהן שדרוג פארק (גן לאומי) קומראן ופיתוח
מסלול למערות קומראן.