משמורת טבע חרבת קרתא עד גן לאומי קיסריה

שם כתב: רבקה שחק, מנהלת מרכז חינוך והסברה כרמל, רשות הטבע והגנים

בעקבות חצבים, מצודות וגיבורי עבר בחוף הכרמל

גן לאומי קיסריה

כאשר תש כוחה של החמה ומתחילים הימים להתקצר, מופיעים בשדות עמודי פריחה לבנים, המבשרים על סיומה של שנה ותחילתה של שנה חדשה. מתוך האדמה היבשה והקשה חוצב לו החצב דרך יציאה אל אוויר העולם. עמוד תפרחתו יגיע לעתים עד שני מטר ועליו, עד 250 פרחים לבנים, בוהקים. לא כל הפרחים יפרחו יחדו. בטבע יש סדר, וכל יום יפרחו כ- 30 פרחים בלבד. הפריחה תתחיל בתחתית עמוד הפריחה ותעלה אט אט לראשו.

מידע שימושי

משך המסלול: כשעתיים-שלוש.
אופי המסלול: משולב, נסיעה ברכב + סיור רגלי
נגישות: באתר מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות

צומח

החצב

למרבה הפלא פריחת החצב מעידה על סיומה של מחזוריות שנתית. עליו יבשו זה מכבר בשלהי האביב, לאחר שאגרו חומרי מזון בבצל ורק כעת הוא פורח, ללא עליו, בזכותו של הבצל. גם יתר מבשרי הסתיו, הפורחים בעונה זו שבה אין מים זמינים וגם ללא עליהם המייצרים מזון, מנצלים את מלאי חומרי מזון בבצל או בפקעת הטמונה עמוק באדמה.

הפריחה נועדה ליצור זרעים והחצב נוקט במספר שיטות המתאימות לטווח רחב של מאביקים וצורות האבקה. הפרחים פתוחים לאורך כל היום ובהם אבקה וצוף זמינים, דבר המאפשר לחרקים להאביק את הפרח. ואכן אם נתבונן בפרחי החצב נוכל לראות מינים רבים של חרקים המבקרים בו כגון: דבורי דבש, צרעות, נמלים ועוד. אולם בעונה זו ישנם מעט חרקים יחסית לעונות השנה האחרות והאבקת החרקים אינה מספיקה. החצב אינו מחכה לנסים, צורת פריחתו מתאימה גם להאבקת רוח של עמודי הפריחה הגבוהים המיטלטלים ברוח.

מסלול הטיול

את מסלול טיולנו בעקבות החצבים, נתחיל בשמורת טבע חרבת קרתא, הנמצאת על רכס כורכר בכניסה לעתלית ובעונת פריחת החצבים (בין אוגוסט לאוקטובר) היא עוטה עמודי פריחה רבים, הבוהקים בלובנם ומתנדנדים קלות ברוח. כדי להגיע לשמורה ניסע למחלף עתלית בכביש תל אביב חיפה ( כביש מספר 2). במחלף נפנה מערבה, ואחר כך דרומה לכיוון הישוב עתלית. אחרי תחנת הדלק נגיע לחניון לימור וממנו נתחיל את הסיור בשמורה בשביל המסומן (לבן כחול לבן), שאותו הסדירה רשות הטבע והגנים.

נעלה בשביל במדרגות חצובות מחניון לימור עד מבנה ששימש כבריכת מים. מגג המבנה נפרסת תצפית מרהיבה על הסביבה: רכס הכרמל הירוק כל ימות השנה ומשובץ בישובים שונים כגון חיפה, זכרון-יעקב ואחרים, שדות ומטעי הישובים של חוף הכרמל הנפרשים למרגלותיו, היישוב עתלית, ברכות המלח שלצידו חוף הים ומבצר עתלית.

נרד מגג הבריכה ונלך על גב הרכס דרומה כשאנו "מפלסים דרכנו" בשדה לבן של חצבים (כמובן, אם הגענו בעונה הנכונה). מדרום לנקודת התצפית נמצאות אורוות חצובות בסלע, ששימשו את אבירי המבצר הצלבני. בחדרים ניתן לראות אבוסים וחורים החצובים בסלע ששימשו לקשירת הסוסים. החורים המרבעים החצובים בשורה הם כנראה נקודות משען לתקרה שהיתה עשויה קורות עץ.
בהמשך השביל דרומה נוכל לפגוש מיצד מוקף חפיר שעומקו 6 מטרים ורוחבו 7 מטרים. את המיצד הקימו אבירי המסדר הטמפלרים במאה ה 12. מיצד זה חלש על מעבר שדרכו כנראה צעדו עולי הרגל הנוצרים בדרכם מעכו לירושלים. בתקופה מאוחרת יותר שימש מיצד זה כנקודת תצפית למבצר עתלית שנראה בבירור ממערב לשמורה. בדרכנו מהמיצד למעבר עולי הרגל נעבור דרך עץ חרוב הנראה כ"דגל" הנוטה מזרחה. הרוח הבאה מן הים היא המעצבת את צורתו של העץ כשמביאה היא איתה טיפות מלח הצורבות את ענפי העץ הפונים מערבה. מעבר הולכי הרגל הינו פרצה חצובה בסלע שכיוונה מערב-מזרח ורוחבה כרוחב עגלה. במעבר זה נלך מזרחה כפי שעשו מאות שנים לפנינו עולי הרגל הצליינים שצעדו כאן כנראה בדרכם לירושלים.
מחורשת לימור נחזור לכביש חיפה-תל-אביב וניסע בו דרומה לכיוון קיסריה. הכביש עובר כמעט לכל אורכו על רכס הכורכר המזרחי, כשבו בינות לעשבייה הקמלה של סוף הקיץ, יזדקרו פה ושם תפרחות חצבים. נרד מהכביש המהיר חיפה תל אביב במחלף קיסריה, נפנה מערבה ליד תחנת הכוח אורות רבין. בצומת הראשונה נפנה ימינה (מזרחה). הכביש מתפתל ופונה צפונה. נעבור עם כביש זה שלוש כיכרות. בכיכר השלישית נפנה מזרחה לעבר גן לאומי קיסריה והעיר הצלבנית שבו.

ניכנס לקיסריה דרך השער המזרחי של העיר הצלבנית. השרידים המרשימים ביותר שנותרו מהתקופה הצלבנית הם חפיר, קטעי חומה ושערים מפוארים. כל אלו הם הביצורים שנעשו על ידי לואי התשיעי מלך צרפת. הביצורים הם רק חלק קטן מהעיר הצלבנית שהייתה כאן ונהרסה עד היסוד על ידי הצבא הממלוכי בפיקודו של בייברס בשנת 1265.
קיסריה ידעה תקופות של פריחה ושגשוג, אך גם תקופות של הרס ושקיעה. שיא פריחתה היה בתקופה הרומית-ביזנטית שבה על שרידי יישוב פיניקי קטן ייסד המלך הורדוס עיר נמל רומית מפוארת. היו בה, בקיסריה, כל המרכיבים הדרושים לעיר רומית המכבדת את עצמה: מערכת רחובות שניבנו שתי וערב ויצרו גושי בניינים ריבועיים, תיאטרון, היפודרום, מקדשים, אספקת מים סדירה, מזרקות, שירותים ציבוריים ועוד.

אנו ניכנס לעיר הצלבנית בשער המזרחי ונעלה לראש הגבעה עליה נבנו המקדשים. העיר קיסריה נבנתה בשטח מישורי, אך נהוג היה לבנות מקדשים במקום גבוה הבולט מעל סביבתו. לכן נבנתה במקום גבעה מלאכותית שבבסיסה עמדו הקמרונות של מחסני הנמל. על גבי הגבעה נבנה מקדש שהוקדש לקיסר אוגוסטוס ולאלת העיר רומא. על חורבות מקדש זה הוקמה כנסיה ביזנטית. גם היא נחרבה ועליה הוקם מסגד מוסלמי. כשזה חרב הוקמה על חורבותיו כנסיה צלבנית.

מבימת המקדש ישנה תצפית יפה על נמל קיסריה. בתקופה הרומית נבנו רוב הנמלים במפרצים טבעיים המספקים הגנה. לא כן בקיסריה. הורדוס בנה כאן נמל מלאכותי- מפעל הנדסי מורכב שבמהלכו נבנו מזחים ושוברי גלים בים הפתוח. שירותי הנמל והמיסוי היו הבסיס הכלכלי להחזר ההשקעה העצומה שבבניית הנמל והם אף הגדילו את הכנסותיו של הורדוס. כעיר נמל שימשה קיסריה חלון אל התרבויות שמעבר לים. סחורות יבוא הגיעו דרכה לארץ ישראל מכל אגן הים התיכון, ודרכה יוצאו סחורות שבהן התפרסמה ארץ ישראל. במשך השנים שקע הנמל וכיום הוא נמצא מתחת לפני הים אך ממקום התצפית אפשר להבחין בקווי המתאר הכלליים של הנמל הנראים כצללים כהים בתוך המים.
אם תרצו לראות כיצד נראה הנמל בעת העתיקה אתם מוזמנים לעלות אל ראש המצודה הבולטת על המזח החדש. בראש המצודה נמצא מגדל הזמן, שהוא אחד משלוש אטרקציות חדשות בנמל קיסריה (בתשלום נוסף) שנפתחו בימים אלו לקהל. במגדל הזמן יוכל המבקר לחזות במיצג ולהבין כיצד נראו האתרים השונים בגן לאומי קיסריה, כיצד פעל ההיפודרום וכיצד נראה התיאטרון והנמל העתיק. האטרקציה השנייה היא חווית קיסריה – מסע קולנועי אל העבר המרתק של קיסריה, באמצעות קטעי אנימציה והדמיה ממחושבים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. האטרקציה השלישית היא פגישה עם גיבורי העבר, כוכבי קיסריה, שהטביעו את חותמם בתולדות קיסריה. כך אפשר לפגוש את המלך הורדוס, רבי עקיבא, הברון רוטשילד, חנה סנש ודמויות היסטוריות אחרות קמות לתחייה ועונות על שאלות הקהל.
מהעיר הצלבנית נצא דרך השער הדרומי ונלך לאורך הטיילת לכיוון דרום. הטיילת מהווה מפגש יפה בין ערכי טבע לערכי מורשת. ממערב הים וממזרח עתיקות קיסריה. לעינינו נגלה ההיפודרום – זירה המתאימה למרוצי סוסים. עם סיום בניית קיסריה נערכו בעיר חגיגות מפוארות שהוקדשו לקיסר אוגוסטוס, ושהיו מיועדות להתקיים כל שנה חמישית. החגיגות כללו מירוצי סוסים, הצגת חיות פרא, התגוששות של גלדיאטורים ותחרויות אתלטיקה ומוסיקה.
מההיפודרום והטיילת אפשר להמשיך לארמון השונית, אותה רחבה מוקפת בעמודים ושרידים מארמון מפואר שרובו נהרס במהלך השנים. בין ארכיאולוגים ישנו ויכוח האם זהו ארמונו של הורדוס או ארמון הנציבים ששלטו בארץ אחריו. מכאן נמשיך בשביל דרומה ומזרחה ונסיים בביקור בתיאטרון המפואר, ששימש להצגת קומדיות, דרמות ועוד.