מסלול טיול - מערות המנורה בבית שערים

13.06.2019

המערות המרשימות של העיירה הקדומה בית שערים הן מהתגליות הארכאולוגיות המרתקות בישראל. חפירות חדשות באתר מבקשות לחשוף את אזור המגורים של בית שערים, עירו של רבי יהודה הנשיא. לאחרונה פתחה רשות הטבע והגנים לציבור הרחב את מערות המנורה, ובהן תבליטים נדירים.

גן לאומי בית שערים - צילמה רויטל ויס גן לאומי בית שערים - צילמה רויטל ויס

מידע שימושי​

מקום בארץ: גליל תחתון

אופי הטיול: ביקור באתר עתיקות, טבע ונוף

סוג המסלול: למשפחות

אורך המסלול: כקילומטר

משך המסלול: 3-2 שעות

נגיש לאנשים עם מוגבלות ולעגלות ילדים: חלקית

נגישות: באתר מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות

שביל: רגלי

עונה מומלצת: כל השנה

מקום לפיקניקים: יש

מים לשתייה: יש

חניה: יש

הדלקת אש: רק במקומות המותרים

רחצה במים: אין

חניון לילה: אין

ציוד מיוחד: נעליים, כובע, מים

הוראות בטיחות: אין לשוטט מחוץ לשביל הגן הלאומי

דמי כניסה: הכניסה בתשלום

מוקדי העניין המרכזיים

מערות קבורה יהודיות מהתקופה הרומית

שרידי העיר בית שערים

פסל אלכסנדר זייד וסיפור ההתיישבות בשיח' אבריק

תצפית נוף

מגבעת שיח' אבריק

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר

רשות הטבע והגנים הכשירה רחבת חניה, בנתה שירותים, הציבה שלטי הסבר, התקינה תאורה במערות והקימה גן נוי ומוזאון המציג ממצאים מהחפירות. כמו כן הרשות אחראית לעתיקות שנחשפו ושותפה לחפירות הארכאולוגיות במקום ולהמשך החפירות לחשיפת העיר בית שערים. הרשות משלבת את הקהילה המקומית בהדרכה ובשמירה על האתר.

איך מגיעים

גן לאומי בית שערים שוכן בדרומה של קרית טבעון. אפשר להגיע לאתר בשתי דרכים: דרך אחת מסתעפת דרומה מחלקה המזרחי של קרית טבעון (כביש מס' 75); דרך אחת מסתעפת מערבה מול כביש הגישה למושב שדה יעקב (כביש מס' 722).

רקע

העיר בית שערים נודעה כמרכז גדול של תורה בזכות רבי יהודה הנשיא ("רבי"), ראש הסנהדרין, הדמות החשובה בעולם היהודי בסוף המאה ה-2 ובתחילת המאה ה-3 לסה"נ. מאז נקבר רבי בבית העלמין שבה נעשה המקום מקודש, ובבית שערים נקברו מתים מכל קצווי הארץ ואף מחוצה לה. בית העלמין נחפר והמערות הפכו לאחד האתרים הארכאולוגיים המרתקים בישראל.

לאחר הפסקה של כ-60 שנה התחדשו ב-2014 החפירות בבית שערים בראשותה של ד"ר עדי ארליך מאוניברסיטת חיפה. החפירות החדשות לא מתמקדות בקברים כי אם בשטחי המגורים של העיר בית שערים עצמה, סמוך לאתר שבו התגלו בעבר בית הכנסת, בית הבד והבזיליקה. בחפירות אלו מבקשים החוקרים לגלות את הקשר בין העיר לבית הקברות המפורסם שלה. שאלה מעניינת היא האם קלטה העיר יהודים מהתפוצות כדי שיחיו בה, או האם הם באו רק להיקבר בה?

באזור החפירות, בראש גבעת בית שערים, ניצב פסל ברונזה בדמותו של השומר אלכסנדר זייד רכוב על סוסתו ומשקיף על שדות עמק יזרעאל. זייד נמנה עם מייסדי קבוצת "בר-גיורא" שהקימה את ארגון "השומר", ונרצח ב-1938 במארב שהטמינו לו ערבים. ממקום זה נשקף מראה מרהיב עין של עמק יזרעאל, מורדות הכרמל, צפון השומרון והרי הגליל התחתון.

סמוך לפסל נמצא קבר שיח' אבריק. זהו מבנה דו-כיפתי ולידו נבע מעיין קטנטן. מסורת מקומית מספרת שמי המעיין ניחנו בסגולות מרפא.

מסלול הטיול

הטיול בליווי מדריך מצוות האתר ובהרשמה מראש. נקודת היציאה לסיור היא מחניית האתר, לאחר תשלום בקופה. יוצאים ברגל מהאתר אל עבר השביל הנופי שבגן הלאומי ומשם מגיעים למערת המאוזוליאום.

  1. מערת המאוזוליאום
    זו מערה בחלקו העליון של מכלול המערות. ליד חזיתה התנוסס לתפארה מבנה מפואר, עשיר בתבליטים המתארים בעלי חיים. זה היה "נפש" – מבנה להנצחת מתים. המבנה קרס ואבניו נאספו בקרבת המקום שבו עמד. עיטורי המאוזוליאום מוצגים במוזאון הקטן שבגן הלאומי. במערה זו שרדו ארונות אבן ובחזיתה רצפת פסיפס.
  2. מערת הלוחם ומנורתו (3)
    במערה זו חמישה אולמות וכ-80 מקומות קבורה. באולם המרכזי חקוקים כמה מנורות שבעת קנים ותבליט קונכייה. המנורה המרשימה ביותר, בעלת שלוש רגליים, חקוקה על ראשו של לוחם. יד זדונית פגעה קשות במנורה, אך היא שוקמה. הכתובות במערה מעידות כי מוצא הנקברים היה מתדמור. ​
  3. מערת ארון הקודש (4)
    במערה זו ארבעה אולמות וכ-100 מקומות קבורה. באולם הראשי (משמאל) חקוק עיטור המתאר שני ארונות קודש, אריות, מזבח ומנורות. באולם שמול המדרגות נראית חריתה של גלדיאטור יהודי ולידו כתוב: "גרמנוס בן יצחק התדמורי". בסצנה אחרת על הקיר הרחוק חקוק איש צולל, אולי משל למעבר אל עולם המתים.
  4. מערת הגיהינום
    במערה זו נמצאו חרותות שתי ספינות סוחר, והן מעידות על ימאות עברית בעת העתיקה. עוד נמצאו עיטורים גאומטריים חרותים בתוך סְפִינִים (פנלים) מלבניים. שיר אֵבֶל בן 11 שורות בשפה הערבית משנת 900 לסה"נ נמחק במשך הזמן. מתחת למערה יש עוד מערה (2), אך היא דלת ממצאים וסגורה למבקרים.
    למערת הגיהינום נכנס השומר אלכסנדר זייד ב-1936 ודרך פרצה בקיר הצפוני הגיע אל מערת הפרש. זייד הזעיק את פרופסור מזר ואת יצחק בן צבי, לימים הנשיא השני של ישראל. מזר הציע לזהות את המקום עם בית שערים וזמן קצר לאחר מכן החלו החפירות במקום.
  5. מערת הפָּרָש (1)
    מהגדולות במערות בית שערים. נמצאו בה כ-380 מקומות קבורה, חצובים ב-16 אולמות המסתעפים מפרוזדור צר וארוך בכמה מפלסי גובה. הכניסה לאולמות הייתה דרך דלת אבן כבדה שסבבה על צירה. דלתות רבות נותרו במקומן וגם היום הן סבות על צירן.במערה יש כמה טיפוסי קבורה. הנפוץ בהם הוא קבר מִקְמָר – קבר מלבני חצוב במדף מוגבה מעל הרצפה ומעליו תקרה בצורת קמרון. טיפוס קבורה דומה הוא קבר מקמר שבקירותיו חצובים שני מדפים והם מוגבהים מהרצפה. מעבר צר ביניהם מוביל לעוד מדף. מלבד קברי מקמר יש עוד שני טיפוסים: קבר כוך, ו"עמוקה" – מקום קבורה חצוב ברצפת החדר. (קבר מטיפוס זה אפשר לראות במערת "הלוחם ומנורתו".)תבליטים וחריתות רבים מעטרים את המערה ובהם פרשים, פרח שושן, מעגלים קונצנטריים, מנורות, שופר, לולב, אתרוג, פך שמן, אריות, קשתות וכתובות בעברית וביוונית.

הדרכה: סיורים למערות המנורה עם מדריך מתנדב בתיאום מראש, ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה. ההדרכה היא למשפחות( ילדים מגיל 7) וליחידים בימים שישי ושבת, לקבוצות גם בימי השבוע. מספר טלפון לתיאום: 04-9831643.

סיור לילי: ניתן להזמין סיור לילי במתחם הוותיק (לא במערות המנורה) של האתר. סביב המערות הותקנה תאורת עצים ושבילים והיא יוצרת אווירת קסם.