משמורת הטבע פורה עד רוחמה – המלצה למסלול טיול במרחב שקמה

שמורת פורה היא המבואה ראשית לפארק שקמה, ותחילתו של "שביל שקמה". השביל הוא דרך נופית באורך 60 ק"מ, המשלב נסיעה ברכב, מסלולי הליכה ורכיבת אופניים. בחודשי החורף והאביב מתכסה השמורה במרבד ססגוני של פרחים. על אפיק נחל פורה ישנם שרידי גשר רכבת תורכית, המהווים עדות למפעל סלילה אדיר של הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה. בהמשך המסלול נגיע לתל נג'ילה, תל ארכיאולוגי שממנו נשקפת תצפית מרהיבה של 360 מעלות לכל מרחב שקמה והרבה מעבר לו. הליכה קצרה מהתל תוביל אותנו לנחל סד – יובל של נחל שקמה, המתחתר בסלע הקירטון הלבן ויצר נוף מצוקי בוהק וחלק, שבו מתקיימים שפע צמחים ובעלי חיים. נסיים בתצפית בתרונות רוחמה, המזמנת נקודת תצפית מרהיבה על הנוף הייחודי של בתרונות הלס.

במסלול להלן יש כמה אפשרויות טיול:

1. מסלול מעגלי משמורת פורה עד גשר הרכבת התורכית וחזרה
2. מסלול קווי מגשר הרכבת התורכית לתצפית בתרונות רוחמה
3. מסלול קווי של יום שלם, משמורת פורה עד תצפית בתרונות רוחמה (כ-10 ק"מ)

חלק 1: משמורת פורה עד גשר הרכבת התורכית

נקודת מוצא: מבואת שמורת הטבע פורה. ממערב לכביש 40 לכיוון דרום, בין צומת פלוגות לצומת קמה.

נקודת סיום: בנקודת ההתחלה או בגשר הרכבת התורכית על נחל שקמה

איך להגיע

יש לנסוע בכביש 40 דרומה. כ-15 ק"מ אחרי צומת פלוגות, יש לפנות ימינה (מערבה), בהתאם לשלט "לשמורת פורה". מכביש 6, יש לרדת במחלף קרית גת ולנסוע דרומה.

מכיוון דרום, יש לנסוע צפונה בכביש 40 עד מושב אחוזם, לבצע פניית פרסה בכניסה למושב ולחזור דרומה עד הפנייה ימינה למבואת השמורה.

תיאור המסלול

שמורת הטבע פורה

שמורת פורה משתרעת על פני 280 דונם באפיק נחל פורה, שהוא יובל של נחל שקמה. השמורה נקראת על שם חורבת פורה הנמצאת בגבולה המערבי. ייחודה של השמורה בהיותה אחד מהמקומות הבודדים במישור חוף הנגב שבו ניתן לראות על פני השטח סלעי קירטון מתקופת האיאוקן (35-50 מיליון שנה טרם זמננו).

ממבואת השמורה יוצא צפונה שביל הליכה רגלי מסומן ירוק המוביל לתוך השמורה. שביל זה חופף את תוואי "שביל ישראל". המסלול מתעקל לכיוון מערב, ולאחר כ-500 מטר ישנו עמוד המפצל למסלול קצר ומסלול ארוך. נמשיך ימינה במסלול הארוך, העולה מעט וממשיך כ-300 מטר נוספים מערבה, עד שפוגשים את הדרך הלבנה – הלא היא "שביל שקמה" – דרך רכב המסומנת כחול ותוחמת את השמורה מדרום. בין השביל לבין הדרך ישנה גדר מקורות עץ.

השמורה נמצאת באזור מעבר אקלימי בין החבל הים תיכוני לחבל המדברי. באזור זה, הנקרא "ספר המדבר", צומח אופייני המשלב מינים ממוצא ים תיכוני ומינים מדבריים, תופעה הגורמת להימצאות מגוון רחב של צמחים.

בין החודשים ינואר – אפריל מתכסה השמורה בשפע פרחים בשלל צבעים. האדומים: כלניות, נוריות ופרגים, כל אחד בתורו; לשון הפר הסמורה, בעלת הפרחים הכחולים, שאת שמה קיבלה מצורת העלים, דמויי לשון פר; דודא רפואי, וינקה עשבונית, עירית גדולה, מרווה ריחנית, שמשון הדור, זהבית השלוחות, צמר מפוצל, ועוד.

זכרו: בשמורת טבע, כל מיני הצמחים ובעלי החיים מוגנים! טיילו, צלמו, תיהנו מהנוף ושמרו על הטבע!

וינקה עשבונית. צילום שירה בלוך, וינקה עשבונית. צילום שירה בלוך

אפיק נחל פורה

מיד אחרי שהדרך פוגשת את אפיק נחל פורה, ישנם שני עצי חרוב גדולים שאפשר לנוח מעט בצלם. כמה עשרות מטרים אחרי החרובים ישנו פיצול שבילים: שביל שקמה (המסומן כחול) ממשיך ישר, ואילו השביל המסומן ירוק המלווה את אפיק נחל פורה מתפצל ימינה. משמאלנו נראה את מאגר פורה, ולפנינו נוכל לראות את הסכר היוצר אותו, עליו ממשיכה דרך הרכב. מאגר פורה נוצר ע"י סכר שנבנה במעלה נחל פורה, במטרה לאסוף את מי השיטפונות הזורמים בנחל. בשנים גשומות המאגר מתמלא, ויוצר פינת חמד בחורף ובאביב. בקיץ ובסתיו המאגר יבש. המאגר אינו מגודר ואינו מוסדר והרחצה בו אסורה!

נפנה ימינה לשביל המסומן ירוק לאורך הנחל, ונוכל לראות שרידי מאובנים. זכרו: מאובנים הם ערכי טבע מוגנים! מותר להתרשם ולצלם, אסור לקחת! לאחר כ-300 מטר של הליכה באפיק הנחל, נגיע ל"מפלון" בגובה כ-3 מ', המתחתר בסלע הקירטון הלבן. לפני המפלון, נמשיך קדימה בעקבות הסימון הירוק, לתוך החורשה. נלך לאורך הגדה הצפונית של נחל פורה, בדרך העוברת בין אורנים. עד מהרה הדרך יוצאת מהחורשה ועוברת בגבול בין האורנים לבין השדות המעובדים. ממשיכים ללכת עוד כ-700 מטר לאורך השביל המסומן ירוק / שביל ישראל, עד שנראה ממש ממולנו את שרידי גשר הרכבת התורכית.

מאובנים בנחל פורה. צילום הדס עברון, מאובנים בנחל פורה. צילום הדס עברון

גשר הרכבת התורכית

גשר הרכבת התורכית, הבנוי מאבני כורכר, נמצא מעל אפיק נחל פורה. התורכים סללו מסילת הרכבת לבאר שבע ולסיני לצורך העברת כוחות ואספקה, במסגרת ניסיונם לעצור את הבריטים שהתקרבו לארץ ישראל מכיוון מצרים. בסופו של דבר, עלו מאמצי התורכים בתוהו והבריטים כבשו את ארץ ישראל. לאחר המלחמה וכיבוש הארץ על ידי הבריטים המשיכה המסילה לשמש את הבריטים עד שנת 1927. הגשר התמוטט בשיטפון בשנת 1970 וקרס ככל הנראה בעקבות בזיזת האבנים שבנו את יסודותיו לצורך בניית בתים באזור. מסוללת הגשר ישנה תצפית מרהיבה על אפיק נחל שקמה ועל השדות החקלאיים מסביבו. זהירות! הסוללה אינה מגודרת.

גשר הרכבת התורכית ההרוס, וברקע תל נגילה. צילום שירה בלוך, גשר הרכבת התורכית ההרוס, וברקע תל נגילה. צילום שירה בלוך

כאן מסתיים החלק הראשון של המסלול הקווי, אם השארנו רכב במפרץ החניה הנמצא מדרום לגשר.

אם לא השארנו רכב, נחזור בדרך שבאנו (שביל מסומן ירוק) עד המפלון. משם ניתן ללכת באפיק הנחל או לחצות את החורשה עד הסכר, ולהמשיך בדרך הרכב (שביל מסומן כחול).

כשמגיעים חזרה לשמורת פורה, אחרי החרובים, ניתן לבחור אחת משלוש אפשרויות החזרה לחניון: 1. לחזור בשביל המסומן ירוק שבו הגענו (השמאלי – צפוני ביותר) ; 2. ללכת בדרך הרכב (המסומנת כחול) – זהירות, רכבים נוסעים בדרך! 3. האפשרות המומלצת ביותר: ללכת בשביל משולט עם חצים, העובר בין השביל הירוק לבין דרך הרכב.

אורך המסלול: כ-5 ק"מ.

משך המסלול: שלוש עד ארבע שעות.

דרגת קושי ואופי המסלול: קל, מעגלי. ניתן גם להשאיר רכב בגשר הרכבת הטורקית.

מוקדי עניין: פריחה מרהיבה בחורף ובאביב; מאגר עונתי; ערוץ נחל משובץ מאובנים; מפל שהתחתר בסלע הקירטון; שרידי גשר הרכבת התורכית.

ציון דרך ל-waze (לנקודת המוצא): שמורת טבע פורה

חלק 2: מגשר הרכבת התורכית דרך תל נג'ילה עד נחל סד

נקודת מוצא: גשר הרכבת התורכית על נחל שקמה

נקודת סיום: תצפית בתרונות רוחמה, כ- 2 ק"מ מזרחית לקיבוץ רוחמה

איך להגיע

ממבואת שמורת פורה, יש להיכנס ל"שביל שקמה" המסומן כחול ולנסוע בדרך הרכב המסומנת בסימון שבילים כחול ומשולטת בשלטי עץ עליהם כתוב "נחל שקמה" כ-4 ק"מ עד סמוך לגשר הרכבת.

לנקודת הסיום: יש לנסוע לקיבוץ רוחמה ולצאת מהיציאה הדרום – מזרחית של הקיבוץ (השער הכחול). מיד אחרי השער יש לפנות שמאלה (צפונה) ולנסוע בדרך עפר הסמוכה לגדר ההיקפית של הקיבוץ. הדרך מתעקלת ימינה ומתרחקת מגדר הקיבוץ, עד שפוגשת דרך עפר המסומנת בסימון שבילים אדום. לאחר כ-500 מטר ישנו מפגש עם שביל שקמה (דרך רכב לבנה המסומנת בסימון כחול). יש לפנות ימינה (מזרחה) ולנסוע כ-700 מ' עד לגבעה שעליה עמוד חשמל – זוהי תצפית בתרונות רוחמה.

תיאור  המסלול

נדאג לרכב שיאסוף אותנו מסוף המסלול, ונחנה את הרכב במפרץ חניה ליד גשר הרכבת התורכית. נלך למרגלות הסוללה, עד שנחצה את אפיק נחל פורה ונראה ממש ממולנו ומעלינו את שרידי גשר הרכבת התורכית.

נלך לאורך גדתו הצפונית (צד ימין) של נחל פורה, בשביל המסומן ירוק / שביל ישראל, כ-400 מטר עד לחציית אפיק נחל שקמה. נחל שקמה הוא נחל שיטפוני, הזורם לאחר פרקי גשם משמעותיים, אחד מנחלי החוף הגדולים בארץ.

נמשיך עוד כ-600 מטר עד שנראה ממולנו את תל נג'ילה. עליה קצרה ותלולה תביא אותנו אל פסגת התל, שם נוכל ליהנות מרוח נעימה ומתצפית מרהיבה על כל מרחב שקמה.

 תל נג'ילה

תל נג'ילה הוא תל ארכיאולוגי בו נמצאו ממצאים מתקופות רבות, מהתקופה הכלקוליתית (לפני כ-4,400 שנים) ועד ימי הביניים. זהו שריד לעיר שהייתה מוקפת חומה, סוללה וחפיר ששמרו על רובעי מגורים ומסחר. בצד הצפוני והמזרחי של התל נמצאו מערות קבורה. גם בתל ובסביבתו פריחה שופעת של כלנית מצויה, עירית גדולה, כלך מצוי ועוד.

על התל צמח עץ אשל ענק, שגילו מוערך בכ- 400 שנה. עץ זה, שקרס בסערה שהתחוללה באזור בחורף 2020, שימש עד לאמצע שנות השישים כאמצעי זיהוי עבור טייסי חיל האוויר, כמו גם לנוודים וסיירים לאורך תקופות קדומות יותר. בזמן מלחמת העצמאות שימש התל מוצב קדמי לאבטחת שדה התעופה שהוקם ברוחמה במסגרת "מבצע אבק". האגדה מספרת, כי סמוך לעץ קבור אוצר זהב, שהסתירו התורכים בעת בניית מסילת הרכבת. התורכים נאלצו לברוח מפני הבריטים ולכן לא יכלו לשאת את הזהב שנועד לתשלום לבוני המסילה. כדי לזכור את מקום מחבואו, הטמינו אותו בסמוך לעץ. אגדה זו מדרבנת שודדי עתיקות לחפור חפירות לא חוקיות בתקווה למצוא את הזהב. תוצאות חפירות אלה, שהן כמובן אסורות, נראות בבורות בסמוך לשרידי העץ.

מראש התל ניתן לערוך תצפית מרהיבה על אזור פלשת, השפלה ומורדות הר חברון. למרגלות התל, ממזרח, ניתן לראות את אפיק נחל שקמה, שלאורכו ישנן מספר נביעות קטנות. הנחל חושף משטחים לבנים של סלע קירטון וסביבם צמחיית נחלים, בעיקר קנה מצוי. ניתן להבחין בתלים קדומים נוספים (תל חסי ותל קשת מצפון, תל מלחה מדרום) הפזורים באזור לאורך אפיק נחל שקמה, ששימש הן כמקור מים והן כמחסום להגנה על היישובים העתיקים.

לאחר תצפית ומנוחה בתל נג'ילה, נרד מצדו המערבי של התל אל השביל המסומן ירוק. לאחר כמה עשרות מטרים נפגוש את הדרך הלבנה (מסומנת כחול), בה נפנה ימינה (מערבה) ונמשיך ללכת. לאחר כ-1 ק"מ נעבור גשר אירי, ומיד נבחין בשביל הפונה ימינה (צפונה), לידו מתחתר קניון קטן בסלע הקירטון הלבן. זהו נחל סד.

מחשוף קירטון בנחל סד. צילום הדס עברון, מחשוף קירטון בנחל סד. צילום הדס עברון

 נחל סד

נחל סד הוא יובל של נחל שקמה, המתחתר בסלע הקירטון הלבן ויצר נוף מצוקי בוהק וחלק, שבו מתקיימים שפע צמחים ובעלי חיים. הנחל נקרא בערבית ואדי סוד, על שם הסיד שהופק בעבר מסלע הקירטון. בחורף נוצרים באפיק הנחל גבי מים. בקניון של נחל סד גדלים צמחי קנה מצוי, סוף מצוי וצמחיית נחלים מגוונת. על הגדה סמוך לשביל צומחים שיחי מתנן שעיר, שמשון הדור ושפע גיאופיטים (צמחי בצל ופקעת) הפורחים בתקופות שונות: סתווניות בסתיו, כלניות בחורף, נוריות וצבעונים באביב ועוד.

נתחיל לצעוד בשביל, שמיד מתפצל לשניים: ימינה – דרך חקלאית, ושמאלה – שביל ישראל. נלך בפיצול השמאלי העובר ממש מעל לקניון הנחל, בגדתו המזרחית, ונצעד על שפת המצוק. בעודנו מתפעלים מלובן סלע הקירטון החלק שמתחתנו וממולנו, נוכל ליהנות מפריחה עונתית, ומעדויות לקיום בעלי חיים שבאים לשתות ולאכול, להסתתר ולהתרבות בנחל (גללי דרבנים, עקבות שועלים, מחילות של מכרסמים ועוד). לאחר כ-1 ק"מ נגיע לנקודה בה שביל ישראל פונה בחדות שמאלה ויורד אל תחתית הנחל. נחצה את הנחל, נעלה לגדתו המערבית ונמשיך ללכת כ-700 מטר בשולי השדה החקלאי עד שהשביל יתחבר לדרך המסומנת בסימון שבילים אדום. נפנה שמאלה (דרומה) בשביל המסומן אדום ולאחר כ-300 מטר נגיע למפגש עם שביל שקמה (מסומן כחול).

במפגש עם שביל שקמה, נפנה ימינה (מערבה) ונמשיך ללכת כ-2 ק"מ נוספים עד לתצפית הבתרונות. זוהי גבעה שבמרכזה עמוד חשמל וממנה ניתן לצפות על בתרונות רוחמה. שם ימתין לנו הרכב לאיסוף.

נחל סד. צילום הדס עברון, נחל סד. צילום הדס עברון

חלק 3: שמורת בתרונות רוחמה ותצפית הבתרונות

גבעות רוחמה הן שריד של רכס הכורכר המזרחי במישור החוף הדרומי והן מכוסות אדמת לס רכה. אדמה זו, שמקורה בסחף נחלים, נאטמת למים לאחר הגשם. לעיתים, מצליחים מי הגשמים לחלחל דרך סדקים בלס, להגיע לסלע הכורכר שמתחתיו ולהמיס אותו. המסת הכורכר גורמת להתמוטטות הלס, בעיקר בשולי הערוצים. כך נוצרת צורת ה"בתרונות" (מלשון ביתור = חיתוך). בעבר כיסו בתרונות הלס שטחים נרחבים במישור החוף הדרומי ובצפון מערב הנגב, אך שטחים אלה התמעטו בעקבות לחצי הפיתוח (עיבוד חקלאי, בנייה ותשתיות). שמורת הטבע בתרונות רוחמה משמרת שרידים האחרונים של תופעת בתרונות הלס. ייחודה של שמורת הטבע בתרונות רוחמה הוא בכך שבשיאי הגובה באזור נחשף רכס הכורכר שבשאר המרחב מכוסה על ידי שכבת לס עבה. סלע הכורכר שמתחת לשכבת הלס הוא סלע נקבובי המאפשר אגירת מים מתחת לפני הקרקע.

בנוף הייחודי של בתרונות הלס נוצרות נישות אקולוגיות, בהן תנאי מחייה טובים – צל, לחות, מיקרו-אקלים נוח, מקום מסתור ועוד. כך, נוף הבתרונות, יחד עם מי התהום הנאגרים בסלע הכורכר שמתחתיו, מאפשרים מפגש נדיר בין מיני צומח מגוונים ושפע של בעלי חיים. גם המיקום הגיאוגרפי של השמורה בספר המדבר, במפגש בין מישור החוף, גבעות השפלה והנגב, מזמן מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים המאפיינים בתי גידול שונים.

ריבוי נישות אקולוגיות בתוך נוף הבתרונות מאפשר קיום של שפע מיני צומח, בעיקר עשבוניים וצמחים בעלי בצל או פקעת (גיאופיטים = צמחים בעלי איבר אגירה תת קרקעי), הבולטת בהם היא כמובן הכלנית המצויה, הפורחת במרבדים אדומים בוהקים בין ינואר למרץ. עוד בשמורה פורחים עירית גדולה, פשתה שעירה, מיני נוריות, דבורניות, סחלבים ושיחים כמו מתנן שעיר וסירה קוצנית. בשמורה חיים יונקים גדולים וקטנים כמו צבי ארצישראלי, חתול ביצות, דרבן ומיני מכרסמים, עופות דורסים וציפורי שיר, זוחלים ופרוקי רגליים רבים. בעלי החיים פעילים בעיקר באזורי ה"משארים", שהם שטחים שנותרו בין השדות החקלאיים ללא עיבוד בשל התנאים הטופוגרפיים שבהם, ואליהם נמלטים בעלי החיים כדי להסתתר, למצוא מזון ולהתרבות.

בשמורת הטבע בתרונות רוחמה אין מסלולי הליכה! שכבת אדמת הלס העדינה נוטה להיסדק ולהתפורר. הנסיעה, הרכיבה ואפילו ההליכה על פני השטח פוגעת במרקם הייחודי של הקרקע. החריצים הנוצרים כתוצאה מנסיעה או רכיבה מפרים את משטר זרימת המים, דבר המסכן את בית הגידול, על הצומח והחי שבו. לכן נהנה מהנוף הפתוח הנפרש לעינינו בתצפית. הגדר ההיקפית המקיפה את השמורה נועדה למנוע כניסת מבקרים ברגל, ברכיבה או בנסיעה כדי לשמור על בית הגידול הייחודי של בתרונות הלס, והיא בנויה בצורה שמאפשרת לבעלי החיים לעבור דרכה.

פריחה בבתרונות רוחמה. צילום קובי סופר, פריחה בבתרונות רוחמה. צילום קובי סופר

אורך המסלול: כ-7 ק"מ

משך המסלול: כ-4 שעות

דרגת קושי ואופי המסלול: בינוני, קווי.

מוקדי עניין: שרידי גשר הרכבת התורכית; נחל שקמה; תל נג'ילה – תצפית מרהיבה על כל מרחב שקמה; קניון נחל סד, תצפית בתרונות רוחמה.

נקודות עניין נוספות בדרך:

אם ניסע ברכב בין גשר הרכבת התורכית לבין תל נג'ילה, נבחין מימיננו בבאר המנדטורית: זוהי באר שנחפרה ונבנתה בתקופת המנדט הבריטי. נוודי המדבר גילו שחפירה שטחית באפיק נחל גדול חושפת מים. מקור מים שכזה מכונה בערבית "תמילה": המקום שבו נשארים המים. הבעיה במקור מים שכזה הוא שכל שיטפון מילא את החפירה במים. לפיכך, עדיף לחפור את הבור בגדת הנחל, במקום מוגן משיטפונות. בשלהי התקופה העות'מאנית, וביתר שאת בתקופת המנדט הבריטי, נהגו השלטונות לחפור בארות כדי לרכז סביבן פעילות של השבטים הבדווים. הבארות היוו מקומות מפגש בין נציגי השלטון לבדווים ונועדו לא רק לספק מים אלא גם להקל על הממשל להטיל את מרותו על הנוודים. לעתים חפרו הבריטים בארות חדשות ולפעמים שכללו בארות שנחפרו עוד לפני ימי שלטונם בארץ.

לאחר סיום הטיול, ניתן לנסוע לאתר הראשונים ברוחמה. זהו אתר היסטורי המשמר את מבני ראשית ההתיישבות ברוחמה. האתר מספר את סיפור ראשית ההתיישבות בצפון הנגב בראשית המאה העשרים, ובמרכזו סיפורה של רוחמה על גלגוליה השונים, עד שהפכה לקיבוץ פורח ומשגשג. באתר ישנה הבאר הראשונה שנחפרה ברוחמה, ותצוגת כלים חקלאיים פתוחה. בחדר המפקדה מוצגים מפות ותמונות, "הצינוק" המקורי וכן מוקרן סרט המספר את סיפורה של רוחמה. מגג המבנה ניתן לערוך תצפית על האתר וסביבתו. באתר שולחנות פיקניק.

הערות

• במסלול אין נקודות מילוי מים, יש להצטייד במים בכמות מספקת.
• לאחר גשמי חורף עזים, תיתכן זרימת מים בנקודות שונות במסלול: בנחל פורה מתחת לגשר הרכבת, בחציית נחל שקמה ובחציית נחל סד. חציית הנחלים מסוכנת ומומלץ לא ללכת בהם. גם לאחר מספר ימים הדרך עשויה להיות בוצית מאוד וישנה סכנת החלקה.
• חלק ממסלול ההליכה עובר ב"שביל שקמה". הדרך, המסומנת בסימון שבילים כחול, היא גם דרך רכב. הקפידו ללכת בצד הדרך כדי למנוע סיכון בטיחותי ולאפשר מעבר לכלי הרכב.
• חל איסור מוחלט להבעיר אש בתחומי השמורות!!!
• חל איסור מוחלט לשהות בשמורות טבע בשעות החשיכה.
• תהנו מהנוף מבלי לקטוף! אין לפגוע בחי, בצומח או בדומם!! בשמורת טבע אסור על פי חוק קטיף פרחים וצמחים מכל סוג, אין לאסוף מאובנים, אין לרמוס מחילות של בעלי חיים ואין לטפס על שרידי מבנים עתיקים.
• שומרים על הטבע נקי! השארת פסולת בשטח מסכנת את חיות הבר – קחו את הפסולת עמכם לסוף המסלול.
• כבדו את פרנסת החקלאים! במרחב שקמה כל מסלולי הטיול נושקים לשדות חקלאיים. הימנעו מלהיכנס לשדות ברגל או ברכב!