מסלול טיול בין הגלבוע, בית שאן והירדן

שם כתב: ניסים בדוס, מנהל גן לאומי בית שאן, רשות הטבע והגנים 12.06.2019

"גן עדן, אם בארץ ישראל הוא - בית שאן פתחו", אמר האמורא ריש לקיש. בדרך נוף הגלבוע, בתוך סבך עצים ירוק, נפליג אל העיר ששמרה על תפארתה לאורך כל תקופותיה

יחיעם

"אבל יש מקום אחר והוא הרבה יותר יפה, האוויר נקי וזה ממש שווה זהב" ("אני הולך לבית שאן". גרי אקשטיין)
"עיר לפיתחו של גן עדן, בין הגלבוע והירדן, עיר היושבת על עמק ירוק, עיר של דמע וצחוק". כך כבר אמר על בית שאן – מר יצחק קינן בשירו משנות ה- 70.

מידע שימושי

דרגת קושי: מתאים למשפחות
​משך המסלול : כ- 6 שעות.
עונה מומלצת: כל השנה.
סוג המסלול: מסלול קווי, ארוך.
אופי הטיול: בדגש טבע ונוף, פריחה וארכאולוגיה.
סימון שבילים: צבע מפה כחול, מספר מפה 3.
דמי כניסה: בתשלום דמי כניסה.
נגישות: באתר מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות
ציוד: 2 ליטר מים, נעלים נוחות וכובע

הקדמה

אזור העמקים, הטובל בירק ועשיר במקורות מים, נחשב לאזור שיש בו הכל: טבע מדהים, ארכיאולוגיה ואתרי מורשת.

מסלול הטיול

נתחיל את סיורנו בגלבוע. המגיעים ממרכז הארץ, דרך כביש החוף ירדו במחלף קיסריה
לכביש 65 עד צומת הסרגל, מיד אחרי צומת מגידו. בצומת הסרגל נפנה ימינה וניסע לאורך כביש חבל התענכים. כאן כבר מרגישים בעוצמה הנצפית להרי הגלבוע ומצפון בתצפית המדהימה על עמק יזרעאל. בכביש התענכים ניסע מספר קילומטרים בודדים ונגיע לפניה ימינה על-פי השילוט דרך נוף הגלבוע. דרך זו כשמה כן היא – דרך נופית מרתקת וכשנוסעים בה בתוך סבך העצים הירוק בתוך האוויר הצח והנקי אפשר כבר להתחיל להתנתק…
לאחר נסיעה של מספר דקות, נגיע לחניון שבו אפשר לעצור וליהנות מארוחת הבוקר. משם ניסע לתצפית כתף שאול ונצפה על העמק הקסום, הטובל בירק ונתרגש ממראה הנידמה לציור משורטט במדויק של אדמות העמק, בריכות הדגים ומטעי התמרים והזיתים. אפשר לפתוח תנ"ך ולחוש את האירוע ההיסטורי שהתרחש כאן: הקרב עקוב מדם של שאול והפלישתים, שבסופו הטראגי נפל שאול על חרבו ואת גופתו וגופת בניו לקחו הפלישתים ותלו על חומות העיר בית-שאן.
מנקודה זו נחזור לכביש המרכזי, וניסע מזרחה לכיוון חניון הר ברקן, משם נצפה על הצד הדרומי ונוכל לראות חלק מקו התפר וגדר ההפרדה. בצמוד להר ברקן נמצאת גבעת האירוסים ובאביב הכל בה פורח. נצא מהחניון וניסע שוב מזרחה בדרך נופית לצד האורנים, הברושים והצמחייה הירוקה והעשירה שיש לאורכה. בקטע זה נתחיל לרדת מהר הגלבוע ובדרך ניראה את הכניסה למסלול נחל יצפור. בהמשך קיימות תצפיות נוספות על קיבוצי הסביבה: ניר דוד, הרי הוא תל עמל במקורו וגן לאומי גן השלושה ("הסחנה"), המצטיין בבריכות מים טבעיות בטמפרטורה קבועה של 28 מעלות כל השנה.
בדרכנו במורדות הגלבוע מזרחה נגיע לצומת "סחנה הקטנה" ונפנה ימינה בכביש 669, עד שנגיע לפיתחו של גן עדן – הרי היא בית-שאן. בתוך העיר ילווה אתכם שילוט אל הגן הלאומי עד למבואה בכניסה לגן. בטרם נתחיל את סיורנו בגן הלאומי, נתרווח מתחת לפרגולת הענק שבמקום וזה בדיוק הזמן לארוחת צהריים. לאחר ההפסקה נתחיל את סיורנו בגן לאומי בית-שאן.
ראשית נצפה במודל העיר בית-שאן, הצופה אל מרכז העיר הרומית ביזנאטית ובאמצעותו נבין את גודלה, יופייה ועוצמתה של העיר העתיקה. שפע המים ואיכות היבולים שבה משכו אל בית שאן, במהלך 6000 שנות היסטוריה, עמים שונים. מי שהצליח לכבוש את העיר שלט בעצם על פרשת דרכים שחיברה בין הים למזרח.

בית שאן שמרה על תפארתה לאורך כל תקופותיה ורבות נכתב ותואר במקורות עליה. היטיב לתאר את בית-שאן ריש לקיש האמורא הידוע, בן המאה השלישית, "גן עדן – אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא – בית-שאן פיתחו" (בבלי עירובין יט' עא').
העמק בו שוכנת סקיטופוליס, הרי היא בית-שאן, היה מפורסם בתקופה העתיקה בפוריותו הרבה.
גם בתקופת המקרא, בחר שלמה המלך להקים פה על התל הקדום את אחת מערי המנהל. בתל עצמו טמונות כ- 20 שכבות ישוב קדומות, שהם העדות להיסטוריה רבת השנים של העיר.
לאחר המבואה, נמשיך לתיאטרון הרומי הקסום וכבר בכניסה אליו אפשר לחוש את הפאר וההדר העוטפים אותו. התיאטרון, שרמת האקוסטיקה שבו אין דומה לה בכל הארץ, ניבנה במאה השנייה לספירה ושימש למופעי דרמה. הוא השתמר ברובו ובשנים האחרונות בוצעו בו אך מעט שחזורים, כמו למשל עמודים וכותרות שהועמדו מחדש.
מהתיאטרון נסלול דרכנו על-פי השילוט לבית המרחץ המערבי, שגודלו 7 דונם והוא הגדול ביותר במזרח התיכון שהשתמר מהתקופה הביזנאטית. במבנה זה הייתה פעילות בריאות, אתלטיקה ואף חדרים לאנשי רוח – כמעט כמו הקנטרי קלאב של היום.
לאחר שהתרשמנו מבית המרחץ נרד במדרגות להתהלך ברחוב המרכזי – הקרדו, שנקרא בעצם רח' פלדיוס, על שמו של אחד המושלים בתקופה הביזנאטית ועל הסטיו (מדרכה) מצוינת הכתובת שמתארת את תרומתו של לבניית הרחוב. הרחוב בנוי מאבני בזלת ולצדו עמודים מרשימים ומדרכות מרצפות פסיפס צבעוני וצורות גאומטריות רבות.
נמשיך ברח' פלדיוס עד לצומת המרכזית, שם נצפה במקדש ונפנה ימינה לרח' סילוונוס. ממש בפניה ימינה למרגלות המקדש, ניראה את תוצאותיה של רעידת האדמה שפקדה בשנת 749 לספירה את העיר שעמדה אז מלכת – עמוד ענק מהמקדש נפל ונישבר לשלושה חלקים, עקר את ריצוף הבזלת ולידו מונחת כותרתו המפוארת.
פסחנו על התל ועוד על ממצאים רבים אחרים אך נשאיר לכם את ההחלטה עד כמה תרצו לשהות באתר גדול ועשיר זה. מכאן נמשיך לכיוון גן לאומי כוכב הירדן.

גן לאומי כוכב הירדן

איך מגיעים

הנסיעה לכוכב הירדן היא בכביש 90 לכיוון צפון. ניסע כ-18 קילומטרים ונגיע לאחד המקומות הגבוהים באזור – המבצר הצלבני המרשים, שניסיונות המוסלמים בפיקודו של צלאח אדין, לכבוש אותו היו רבים – עד אשר בשנת 1189, לאחר קרב קרני חיטין, נכנעו המגינים ופונו לצור.
כוכב הירדן שימש נקודה אסטרטגית מהחשובות באזור ושלט על המעברים החשובים של הירדן.

"אין הוא אלא קן נשרים ומשכן הירח" כך אמרו על כוכב הירדן היסטוריונים מוסלמים מהמאה ה-12. ואם בנשרים עסקינן – כדאי לדעת שבמקום קיימת תחנת האכלה לנשרים, שתוכלו לצפות בה במהלך הסיור.
במבצר נותרו שרידים רבים ומעניינים, המסבירים היטב את השימוש הרב שעשו בו יושביו. צורת הבניה המיוחדת תוך ניצול החדרים והמרחבים בתוך המבצר, ובעיקר החפיר שנועד להגנה בפני הפולשים. התצפית מכוכב הירדן להרי הגלעד לבקעה, לכנרת, הגולן והחרמון פשוט עוצרת נשימה. מומלץ לבקר במקום גם בגן הפסלים של הפסל, חתן פרס ישראל, יגאל תומרקין.
כאן נסיים את הסיור לאחר יום מעניין ומרתק, כשברקע רוחות נעימות וקרירות הנושבות על פנינו.