המלצה למסלול טיול במרכז הארץ והרי ירושלים

06.06.2019

למרכז הארץ שלנו יש תדמית של מקום צפוף ודחוס. אנחנו לא מכחישים שבגוש דן חיים פה ושם כמה אנשים. אבל יציאה קצרה ממנו תביא אתכם למקומות הפתוחים של השרון, מישור החוף הדרומי והרי ירושלים עם כמה הפתעות, שכדאי לגלות אותם, כגון מקום קברו של הורדוס והמבצר

גן לאומי הקסטל

מידע שימושי

דרגת קושי: קל למשפחות
מתאים ל-משפחות
הולכי רגל
רכב רגיל
עונה מומלצת: אביב.

יום 1

גן לאומי נחל אלכסנדר

איך מגיעים

הכניסה לחניון ח'ירבת סמארה שבגן לאומי נחל אלכסנדר (1) היא ממחלף בית ינאי שבכביש החוף (מס' 2). במחלף פונים לעבר מכמורת, ולאחר שחוצים את הגשר שעל נחל אלכסנדר פונים בדרך עפר מזרחה. הדרך עוברת מתחת לכביש מס' 2, ממשיכה לאורך הגדה הצפונית של הנחל ומגיעה לחניון ח'ירבת סמארה. הדרך עבירה לכל רכב. לגן לאומי מקורות הירקון (2) מגיעים מכביש פתח תקוה – הוד השרון (כביש מס' 40), בין צומת סגולה לצומת ירקון. ליד תחנת הדלק פונים לכפר הבפטיסטים, אוגפים את הכפר מימין ומגיעים לשער הגן הלאומי.

רקע

נחל אלכסנדר, שאורכו כ-32 קילומטרים, הוא מהגדולים בנחלי השרון. במשך שנים רבות הזרימו לנחל מי שופכין. המצב החל להשתנות בשנת 1995, עת קמה המנהלה לשיקום נחל אלכסנדר, שבה פועלים המועצה האזורית עמק חפר, רשות הטבע והגנים, קרן קימת לישראל, המשרד להגנת הסביבה, רשות ניקוז שרון ועוד כ-15 גופים נוספים. עכשיו הנחל מתפאר בגן לאומי יפהפה.
חניון גדול ונאה שוכן למרגלות ח'ירבת סמארה – גבעה גבוהה בגדה הצפונית של נחל אלכסנדר, שבראשה ניצב בית גדול. הבית, הבנוי מאבני כורכר, נבנה בשלהי המאה ה-19. מאוחר יותר הפך המקום לתחנת מכס מטעם השלטונות העות'מאנים.

מסלול הטיול

מהחניון אפשר לצאת לשני טיולים קצרים ברגל. אחד – מערבה, במורד הנחל, עד לשפכו לים (כשני קילומטרים עד לחוף ועוד שניים חזרה). השני – מזרחה, במעלה הנחל, עד ל"פארק צבי-הנחל". הפארק זכה לשמו משום שלידו מתקבצים פרטים רבים של צב רך, להנאת המבקרים במקום. אפשר לצפות בהם בקלות ממרפסת תצפית יפה מעץ, שנבנתה בצד גדת הנחל. הצב הרך הוא יצור ענק, שאורכו עשוי להגיע ליותר ממטר. רשות הטבע והגנים מבצעת בנחל פרויקט לעידוד רביית הצבים הרכים.
מעבר לפארק צבי-הנחל נמצא שביל סלול, המתאים גם לכיסאות גלגלים. אורכו 2.7 קילומטרים והוא מגיע עד לקטע "נחל לדוגמה", ליד קיבוץ מעברות (לפארק צבי-הנחל ולקטע "נחל לדוגמה" ניתן להגיע ברכב דרך כפר ויתקין).

שרון: גן לאומי מבצר קאקון

איך מגיעים

לגן לאומי קאקון מגיעים מכביש תל אביב – חיפה הישן (כביש מס' 4). בצומת כפר הרא"ה פונים מזרחה (כביש מס' 581), חולפים על פני קיבוץ המעפיל ופונים דרומה למושב אומץ. גבעת קאקון נמצאת מדרום למושב.

רקע

בראש הגבעה של גן לאומי קאקון נחים שרידי מבצר צלבני. במדרון הגבעה נמצאת חורשת אורנים אינטימית ובה שולחנות לפיקניק. מראש הגבעה יש תצפית יפה על מרחבי השומרון ומערב השומרון.

פעילות רשות שמורות הטבע והגנים לשיפור השירות

רשות הטבע והגנים, שיפרה לאחרונה את תנאי הביקור במקום. הדבר נעשה במימון חברת החשמל כתרומה לפרויקט אקולוגי בתחומי המועצה האזורית עמק חפר. העבודות, בתכנונו של האדריכל נתן קמינר, כללו את חשיפת המבצר וביצוע עבודות שימור, הכשרת שביל, מצפור וחניה ושיפור אזורי הפיקניק. עבודות השימור נעשו על ידי רשות העתיקות.

היסטוריה

מבצר קאקון שימש בתקופה הצלבנית לא רק כמוצב צבאי, אלא כמרכז מינהלי שפיקח על הכפרים מסביבו. קאקון נזכרה בקורות הצלבנים בארץ ישראל מספר פעמים. במאי 1123 יצאו צי מצרי וחיל יבשה מוסלמי מבסיסם שבאשקלון להתקפה על יפו. בממלכת הצלבנים הוכרז על גיוס כללי. הכוחות התארגנו בקאקון ומשם פנו לרמלה. עצם הופעת הכוחות הצלבניים הספיקה לממלוכים כדי להסיק מסקנות ולסגת.

בשנת 1267, לאחר שהמצביא הממלוכי בייבארס כבש את הארץ מידי הצלבנים, הוא שיקם את מבצר קאקון והפך את הכנסייה הצלבנית שבמקום למסגד. במשך הזמן נעשתה קאקון למרכז המסחרי הגדול של השרון. המבצר באותם ימים היה קטן, אך חזק מאוד, ובו מגדל גדול מוקף חפיר מלא במים, תופעה בלתי רגילה בביצורי הארץ. מאוחר יותר היה כאן כפר ערבי גדול, שבימי מלחמת העצמאות שימש בסיס לתוקפים ערבים. בלילה שבין 4 ו-5 ביוני 1948 כבש כוח של חטיבת אלכסנדרוני את הכפר, שבו התבצרו גם יחידות עירקיות.

2. גן לאומי מקורות הירקון

איך מגיעים

גן לאומי מקורות הירקון, בין פתח תקוה לראש העין,

רקע

הוא מקום המפלט האולטימטיבי של תושבי המרכז. ממש ליד הבית זורם נהר טבעי ובצדו מדשאות רחבות ידיים והרבה הרבה צל. רבים מתושבי המרכז כבר גילו את המקום והפכו אותו לאתר בילוי מועדף בחיק הטבע. אנחנו חושבים שהגיע הזמן שגם בלייני הצפון יגיעו לכאן ויראו את היופי.

הגן הלאומי שוכן בצד קטע מ"הירקון הנקי" – כינוי לשבעת הקילומטרים העיליים של הנהר, שבהם זורמים מים נקיים. יש כאן צמחים הקשורים למים כגון נופר צהוב, שעליו הרחבים צפים על פני המים. גם הגדות עשירות במיני צמחים. באביב מתחילה את פריחתה השנית הגדולה, צמח שגבעוליו עולים על קומת אדם ומהם מגיחים פרחים בצבע סגול. עץ מיוחד במינו הצומח בגדת הנחל, ליד סכר המדידה של נציבות המים, הוא טכסודיון דו-טורי. זהו עץ מחט גדול וענף, שמוצאו מיבשת אמריקה. העץ מעדיף לצמוח במקומות לחים ועל כן הוא מכונה לעתים "ברוש ביצות".

המבנה המקושת שבלב הגן הלאומי הוא חלק מטחנת מיר, טחנת הקמח העליונה מבין חמש שפעלו בעבר בירקון. הבריכה שלידה נחפרה במיוחד כדי להשיב לירקון ולנחלי החוף את הדג הנדיר לבנון ירקון. סמוך לכניסה לגן הלאומי נמצאים בריכה ישנה ולידה שרידי באר. כאן שכנה חצר קאסר, שנקראה על שמו של בעליה. הברון רוטשילד רכש את השטח וייעד אותה לתחנת ניסיונות חקלאית. יותר מאוחר נרכש השטח על ידי מתיישבי פתח תקוה. מהגן ניתן לצאת למסלולים שונים – לבית הבטון, לתל אפק ולמבצר אנטיפטרוס דרך בריכת הנופרים.

יום 2

3. גן לאומי אשקלון

איך מגיעים

גן לאומי אשקלון (3) נמצא בחלקה המערבי של העיר אשקלון, סמוך לחוף הים. גישה לגן לאומי תל צפית (4): מצומת ראם (מסמיה) נוסעים מזרחה (כביש מס' 383). נכנסים ליער חרובית (בין סימני ק"מ 7-8) ונוסעים בדרך הסלולה דרומה, עד קצה היער. היישר לפנים מתנשאת הגבעה הגבוהה של תל צפית. ממשיכים עם הדרך שמאלה, חולפים על פני הכניסה לתחנת המיתוג של חברת החשמל ופונים ימינה בדרך עפר (סימון אדום). הדרך מגיעה ל"גשר אירי" במפגש עם אפיקו הרדוד של נחל האלה, למרגלות תל צפית. גן לאומי בית גוברין (5) שוכן בכביש קרית גת – בית שמש (כביש מס' 35), מול הכניסה לקיבוץ בית גוברין.

רקע

גן לאומי אשקלון הוא יופי של מקום לבילוי בחיק הטבע. יש כאן מדשאות רחבות ידיים וחוף ים יפהפה. אין יפה יותר מלצעוד בראש הסוללה ולרדת לחוף הים, למשמע קריאות השחפים על המים. הגן הלאומי שוכן בלבה של אשקלון העתיקה. הוא מוקף בחומה מרשימה מימי הביניים, הבנויה על סוללה עתיקה. מראש הסוללה יש תצפית מרהיבה על הדיונות שמדרום לגן ועל העיר החדשה. אשקלון העתיקה שגשגה בתקופה הרומית, והיא הותירה אחריה פסלים, כותרות עמודים ומבני ציבור המוצגים לראווה בגן הלאומי.

השער הקדום ביותר – כנעני

לאחרונה שוחזר השער הכנעני של אשקלון, שנמצא בחלקה הצפוני של הסוללה. זוהי תגלית מדהימה, שמכניסה את אשקלון ל"עשירון העליון" בקרב הערים העתיקות בישראל. יש האומרים שהשער הזה, המתוארך לשנת 2000 לפנה"ס בערך, הוא השער המקושת הקדום ביותר שהתגלה מאז ומעולם.
השער באשקלון נבנתה כולו מאבני כורכר, הסלע הנפוץ בסביבה. מעבר לקשת השער התגלה קמרון שיצר מנהרה באורך 23 מטרים והוא רחב דיו למעבר כרכרות. משני צדי השער נחשפו השקערוריות לקורת הבריח, וכן גם שרידי העץ המפוחם של הבריח עצמו, שנשרף באחד הקרבות.

סגנון כזה של שער היה בשימוש בראשית תקופת הברונזה התיכונה, כאשר בכנען התיישבו קבוצות אנשים שהגיעו כנראה מצפון סוריה, או מאנטוליה. השיטה המקורית נחלה כנראה הצלחה בארץ המוצא של האנשים האלה, אך לא כאן בכנען. לכן, לאחר שהשער המקורי נהרס, בנו במקומו שער קטן מלבנים.
השער של אשקלון התקיים בשלושה שלבים עוקבים במשך כ-250 שנים. אחר כך ננטש ונקבר תחת סוללת עפר חדשה. לעיר נקבע שער במקום אחר, שטרם התגלה.

4. גן לאומי תל צפית

פעילות רשות שמורות הטבע והגנים לשיפור השירות ושמירה על האתר

בראשית אפריל חנכה רשות הטבע והגנים, בשיתוף המועצה האזורית יואב, קק"ל וחברת החשמל, את גן לאומי תל צפית. במקום נערכו עבודות פיתוח והכשרה לקליטת מבקרים. עתה, עם שילוט ההסבר, גן לאומי תל צפית הפך לפינת חמד.

רקע

תל צפית, שוכן במדרון גבעה גבוהה, המתרוממת בתלילות ממישורי הסחף של נחל האלה. חפירות ארכיאולוגיות גילו כאן שרידי יישוב שראשיתו בתקופת הברונזה הקדומה (אלף שלישי לפנה"ס). באותם ימים היה זה אחד היישובים הגדולים בארץ ישראל.

היסטוריה

הרבה יותר מאוחר, בתקופת המקרא (מאה 10 לפנה"ס), כך סבורים רוב החוקרים, שכנה כאן העיר גת, אחת מחמש ערי סרני הפלשתים, הלא היא כור מחצבתו של גוליית הפלשתי. הממצאים העשירים שהתגלו מתקופה זו, ביניהם יותר מ-500 כלים שלמים לגמרי, מעידים על עיר פלשתית משגשגת. ממצא מרתק, יחיד במינו, הוא החפיר המקיף את האתר. בדרך כלל חפיר נחפר על ידי אנשי העיר, כהגנה נגד תוקפים, אבל כאן החפיר הוא חלק ממערך מצור. חופר האתר, פרופ' אברהם מאיר מאוניברסיטת בר אילן, משער שחזאל מלך ארם, שצר על גת פלשתים, הוא שחפר את החפיר.

בתקופה הצלבנית (מאה 12) נבנתה מצודה קטנה על פסגת התל, במסגרת המצור הצלבני על אשקלון הפטימית. המצודה נקראה בלאנש גארד (המצד הלבן), על שם מצוקי הקרטון הלבנים שמבצבצים בצדו הצפוני-מערבי של התל. מאוחר יותר נוסד במקום הכפר הערבי תל א-צאפי, שהמשיך להתקיים עד למלחמת העצמאות.

תצפית נוף

מראש תל צפית נשקפת תצפית מרהיבה על מישור החוף הדרומי, שפלת יהודה והרי יהודה. ביער חרובית הסמוך יש חניונים רבים, מותאמים לנכים.

5. גן לאומי בית גוברין

רקע

גן לאומי בית גוברין משתרע על כ-5,000 דונם בלבה של שפלת יהודה, אזור של גבעות המתנשאות כ- 400 מטרים מעל פני הים. גבעות השפלה בנויות בעיקרן מסלעי קירטון. תכונותיו המיוחדות של הסלע הטביעו את חותמן על דמותו של האזור כולו. הסלע רך, אך עמיד יחסית לבליה ועל כן כבר בימי קדם למד האדם לחצוב בו מערות לשימושים שונים ומגוונים: מחצבות לניצול האבן, מערות קבורה, מחסנים ובתי מלאכה, מחילות מסתור ומערות לגידול יונים.

גאוגרפיה

סלעי הקירטון באזור בית גוברין מצופים בדרך כלל בשכבת סלע קשה, הקרויה נארי. עובייה של שכבת הנארי מגיע עד לשני מטרים. בדרך כלל נהגו החוצבים לחצוב פתח קטן בנארי ורק משהגיעו לשכבת הקירטון, העמיקו את המערה לפי הצורך. בבית גוברין ובסביבתה נחצבו מאות מערות. חלקן מערכות מורכבות ומפותלות מאין כמותן, שיוצרות מבוך ענק של אולמות וחללים גדולים מתחת לפני הקרקע.

תצפית נוף

במקום הגבוה בגן הלאומי מתנשא תל מרשה, עיר שנזכרה במקרא. העיר הגיעה לשיא פריחתה במאות 3-2 לפנה"ס. מסביב למערה התגלה מקבץ של מערות גדולות ומרשימות במיוחד.
בתקופה הרומית עבר היישוב מהתל למרגלותיו ושמו השתנה לבית גוברין. מתקופה זו נותר בשטח
אמפיתיאטרון גדול – "הקולוסיאום" של בית גוברין.
רשות הטבע והגנים רואה בגן הלאומי בית גוברין מועמד חשוב לאתר מורשת עולמית.

מוקדי עניין מרכזיים

האתרים העיקריים בגן הלאומי הם אלה: מערות הפעמון – סדרה של 80 מערות גדולות, שביניהן נחצבו מעברים היוצרים בהן כעין מבוך גדול; מערות קבורה צידוניות – סדרה של מערות קבורה מרשימות מהתקופה ההלניסטית, למרגלות תל מרשה.
באחת מהן, הידועה כמערות אפולופנס, שוחזרו ציורי הקיר המתארים בעלי חיים; מערות קולומבריום – המאופיינות בעשרות כוכים קטנים החצובים בדפנותיהן, ששימשו לגידול יונים; מערת המבוך (מערה 61) – מבוך נדיר ומרשים של מערכת בת כ- 30 מערות המחוברות ביניהן; "הקולוסיאום" – אמפיתיאטרון מהתקופה הרומית, השוכן מצפון לכביש בית גוברין – קרית גת.

יום 3

6. שמורת "המסרק"

איך מגיעים

שמורת המסרק (6) עיעיע גישה: מכביש תל אביב – ירושלים (כביש מס' 1, ליד סימן ק"מ 45) פונים דרומה בצומת שורש. חולפים על פני היישוב שורש ולאחר כ-4 ק"מ פונים על פי השילוט ימינה לשמורת "המסרק". כביש קצרצר מגיע לרחבת החניה של השמורה (1). לגן לאומי קסטל (7) מגיעים ממחלף הראל בכביש תל אביב – ירושלים. פונים למבשרת ציון (ימינה לבאים מתל אביב) ומיד ימינה, אחרי המועצה המקומית, ברחוב מעלה הקסטל, המגיע עד לרחבת החניה של האתר.

רקע

שמורת "המסרק", בלב הרי ירושלים, משמרת חורש ים-תיכוני, שמתוכו בולטים עצי אורן ירושלים גדולים ומרשימים במיוחד. בעבר היו כאן אורנים רבים יותר, אך שריפה ששהתוללה כאן לפני כחמש שנים כילתה את חבריהם. בשמורה מסומן מסלול מעגלי קצר ונוח, שההליכה והבילוי בו נמשכים כשעה. השביל עובר בתוך חורש של אלון מצוי, המגוון בעצי קטלב אדומי גזע. בדרך רואים גם מדרגות חקלאיות עם עצי בוסתן, תעלות קשר מתקופת מלחמת העצמאות ואת מבנה התפילה המוסלמי מקאם שיח' אחמד אל-עג'מי.

7. גן לאומי הקסטל

רקע

שרידי המבצר (בלטינית – קסטלום) הצלבני שבראש הגבעה הגבוהה שוכנים על יסודות של מבנה מהתקופה הרומית. הצלבנים קראו למקום קסטלום בלוואר ("יפה נוף"), שם הממחיש היטב את הנופים הנראים מהמבצר. שרידי הקשתות של המבצר הגדול נראים באתר גם בימינו.

על חורבות המבצר נוסד הכפר הערבי הקטן אל=קסטל, שחלש על הדרך מתל אביב לירושלים.
במהלך מלחמת העצמאות, כאשר הירדנים הטילו מצור על ירושלים, שימש הכפר בסיס לכוחות הערבים.
קרבות קשים נערכו על השליטה במקום, שעבר כמה פעמים מיד ליד. שילוט מאיר
עיניים מתאר את קורות האתר ואת השתלשלות הקרבות בו במלחמת העצמאות.

קברו של הורדוס בהרודיון

איך מגיעים

הרודיון נמצאת סמוך ליישובים נוקדים ותקוע. הבאים מירושלים נוסעים לצומת גילה, משם בכביש המנהרות לאפרת ומשם לתקוע.

רקע

בהרודיון בנה הורדוס מבנה מבוצר מהמדהימים ביותר בעולם הקדום. המבנה מוקף חומות כפולות בגובה בניין של שבע קומות. הוא כיסה את הכל בערמות עפר שיצרו הר מלאכותי ובתוכו ארמון פרטי, אולמות, חצרות ובתי מרחץ. למרגלות ההר נבנתה בריכה גדולה, מוקפת בגנים מפוארים. כשמביאים בחשבון שכל זה נעשה באזור עני בגשם וחסר מקורות מים – הפלא גדול שבעתיים.
בתקופת המרד הגדול השתלטו הקנאים על הרודיון והפכו את המקום לבסיסם. השרידים שהותירו אחריהם, ניכרים גם כיום. גם בתקופת מרד בר כוכבא התבצרו הלוחמים היהודים בהר. הם חצבו בבטן ההר מערכת מסובכת של מחילות מסתור, ששימשו למלחמת גרילה ברומאים.

במאי 2007 עלתה הרודיון לכותרות. פרופ' אהוד נצר חשף בפני הציבור את מה שנותר מקברו של הורדוס. זו הייתה אחת התעלומות הגדולות של הארכיאולוגיה בארץ ישראל. הוא גילה את מקום הקבר ואת שרידי ארון הקבורה המפואר שלו. אחוזת הקבר של הורדוס נבנתה במדרון ההר שהקים, בין הארמון התחתון והבריכות ופסגת ההר.