חוף הקשתות וקיסריה - מסלול טיול

שם כתב: רבקה שחק, מנהלת מרכז הדרכה כרמל, רשות הטבע והגנים. 12.06.2019

אחד מקטעי החוף הציוריים ביותר בארץ הוא חוף הקשתות והעיר קיסריה

הקשתות

כאן במרחק של כחצי שעה נסיעה מתל-אביב נוכל לפגוש פיסת היסטוריה, חולות נודדים המסתירים אמת מים, חלזונות ים וצדפים שנפלטו לחוף וים כחול-ירוק. טיול זה מתאים כמעט לכל עונות השנה ובכל אחת משעות היום הוא נצבע בצבעים שונים

מידע שימושי

סוג הטיול: מסלול ברגל משולב בנסיעה קצרה.
משך המסלול: כשעתיים.
נגישות: באתר מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות

איך מגיעים

אל חוף הקשתות נגיע מכביש החוף (כביש 2), ירידה במחלף אור עקיבא החדש.
נוסעים מערבה, בכיכר הראשונה פונים ימינה לרחוב רוטשילד ומיד שמאלה לרחוב האקוודוקט.
ממשיכים ישר עד שמגיעים לחניית החוף.

מסלול הטיול

את סיורנו נתחיל בחוף האקוודוקט, המכונה גם חוף הקשתות, משם ניסע לשער המזרחי של העיר הצלבנית נצפה על נמלה של קיסריה, נמשיך לטיילת שלאורך החוף ואיתה נגיע אל ההיפודרום, לארמון השונית ולתיאטרון הרומי.
הקשתות שהעניקו לחוף את שמו הן שרידי מערכת המים של העיר קיסריה. אספקת מים סדירה היא אחד מהמאפיינים של עיר רומית. המים זרמו כל העת מברזים וממזרקות לתוך אגנים ברחבי העיר, בבתי השימוש ואף מילאו בתי מרחץ. אספקת המים לקיסריה נעשתה על-ידי אמות שהובילו מים לעיר מעינות שוני, עינות אביאל ונחל תנינים. שרידי הקשתות שבחוף שייכים לאמה המכונה האמה הגבוהה. למעשה, אלו הן שלוש אמות שחוברו זו לזו. כל אחת מהן נבנתה בתקופה שונה, כנראה בשל התפתחותה של העיר והצורך להגדיל את כמות המים שסופקו לה. מעניין לציין שיוסף בן מתתיהו, המתאר בפירוט רב את בנייתה של קיסריה על-ידי הורדוס אינו מזכיר כלל אמות מים. לכן, סבורים חלק מהארכיאולוגים שאמות המים לקיסריה נבנו בתקופה מאוחרת יותר.
המטייל צפונה לאורך החוף צפוי לפגוש מספר מפרצונים חוליים ולראות ממזרח לו את אמת המים מכוסה על ידי חולות נודדים וגלויה לסירוגין. ככל שנרחיק מאזור החנייה האמה הולכת ונעלמת בחול הרך עד שהיא נראית כדיונה ארוכה, שריד לדיונות שבעבר הלא רחוק היו נפוצות במישור החוף. על החוף נוכל לראות צדפים, חלזונות ים, חרסים ואבנים שהים שייף. רוב הצדפים שנערמים כאן הם מסוג הנקרא נעמית. אם יתמזל מזלנו נוכל לראות קונכיות של חלזון הנקרא ארגמון, ממנו הפיקו הפניקים צבע לצביעת בדים, ששימש רק מלכים ורמי מעלה.
לקונכיות שעל החוף תפקיד חשוב במערכת האקולוגית: חלקן משמשות מקום מסתור לבעלי חיים אחרים, אחרות משמשות כמקור סידן לבניית קונכיות חדשות או בונות את סלעי החוף. לכן הן נחשבות לערך טבע מוגן ואסיפתן מן החוף אסורה. לחוף זה עולות לפעמים בתחילת הקיץ צבות ים להטיל את ביציהן. צבי ים הינם בעלי חיים מוגנים והטלת הביצים בחוף הים היא אחת הסיבות לחוק החדש האוסר על נסיעה בחופים.
מחוף הקשתות נחזור ליישוב קיסריה, נפנה ימינה ובכיכר נפנה שוב ימינה וניסע עד גן לאומי קיסריה. ניכנס לקיסריה דרך השער המזרחי של העיר הצלבנית שהשרידים המרשימים ביותר שנותרו ממנה הם חפיר ושער מפוארים.
קיסריה ידעה תקופות של פריחה ושגשוג, אך גם תקופות של הרס ושקיעה. שיא פריחתה היה בתקופה הרומית-ביזנטית, שבה על שרידי יישוב פיניקי קטן ייסד המלך הורדוס עיר נמל רומית מפוארת. הורדוס ידוע במפעלי הבנייה הרבים והמרשימים שלו כגון שיפוץ והרחבת בית המקדש (עליו נאמר "מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו"), הרודיון, מצדה ורבים אחרים.
הסיור בקיסריה הוא הזדמנות נפלאה להתרשם מיכולתו של הורדוס "הבנאי" . כאן בנה הורדוס נמל מלאכותי גדול ומוגן שהיה הבסיס הכלכלי של העיר שפרחה בחולות הים. היו בה, בקיסריה, כל המרכיבים הדרושים לעיר רומית המכבדת את עצמה: מערכת רחובות שניבנו שתי וערב ויצרו גושי בניינים ריבועיים, תיאטרון, היפודרום, מקדשים, אספקת מים סדירה, מזרקות, שירותים ציבוריים ועוד.
מהשער המזרחי ונעלה לראש הגבעה עליה נבנו המקדשים. העיר קיסריה נבנתה בשטח מישורי, אך נהוג היה לבנות מקדשים במקום גבוה הבולט מעל סביבתו. לכן נבנתה במקום גבעה מלאכותית שבבסיסה עמדו הקמרונות של מחסני הנמל. על גבי הגבעה נבנה מקדש שהוקדש לקיסר אוגוסטוס ולאלת העיר רומא. מבימת המקדש ישנה תצפית יפה על נמל קיסריה. בתקופה הרומית נבנו רוב הנמלים במפרצים טבעיים המספקים הגנה. לא כן בקיסריה. הורדוס בנה כאן נמל מלאכותי- מפעל הנדסי מורכב שבמהלכו נבנו מזחים ושוברי גלים בים הפתוח. אלה יצרו נמל שהגנתו מלאכותית. המזחים היו רחבים , מוצקים ומוגנים דים כדי שיוכלו לשאת עליהם את רוב פעילות הנמל. שירותי הנמל והמיסוי היו הבסיס הכלכלי להחזר ההשקעה העצומה שבבניית הנמל ואף הגדילו את הכנסותיו של הורדוס. חיי המסחר, היבשתי והימי כאחד, היו גורם מרכזי בהוויית תושבי קיסריה. כעיר נמל שימשה קיסריה חלון אל התרבויות שמעבר לים. סחורות יבוא הגיעו דרכה לארץ ישראל מכל אגן הים התיכון, ודרכה יוצאו סחורות שבהן התפרסמה ארץ ישראל. במשך השנים שקע הנמל וכיום הוא נמצא מתחת לפני הים. ממקום התצפית אפשר להבחין בקווי המתאר הכלליים של הנמל הנראים כצללים כהים בתוך המים.
מהעיר הצלבנית נצא דרך השער הדרומי ונלך לאורך הטיילת לכיוון דרום. הטיילת מהווה מפגש יפה בין ערכי טבע לערכי מורשת. ממערב הים וממזרח עתיקות קיסריה. לעינינו נגלה ההיפודרום – זירה המתאימה למרוצי סוסים. עם סיום בניית קיסריה נערכו בעיר חגיגות מפוארות שהוקדשו לקיסר אוגוסטוס, ושהיו מיועדות להתקיים כל שנה חמישית. החגיגות כללו מירוצי סוסים, הצגת חיות פרא, התגוששות של גלדיאטורים ותחרויות אתלטיקה ומוסיקה. כאן גם נולד המנהג הממשיך להתקיים באירועי ספורט עד היום: הורדוס הוא זה שהגה ויסד את המקום השני והשלישי בתחרויות.
בתקופתו של הורדוס לא היה האגף המערבי של ההיפודרום בנוי. הצופים ישבו אל מול הזירה כשהים משמש להם כתפאורה טבעית יפהפייה. האגף המערבי נבנה מאוחר יותר במטרה להגדיל את מספר מקומות הישיבה. בסוף המאה הראשונה, או בראשית המאה השנייה לספירה נבנה היפודרום גדול יותר במזרח קיסריה, והופסק בהדרגה השימוש בהיפודרום החוף. כיום שבה רשות הטבע והגנים ומפיחה רוח חיים בהיפודרום על ידי מופעי סוסים ואירועים נוספים.
מההיפודרום והטיילת נעלה לרחבה המוקפת בעמודים. זוהי חצר פנימית שסביבה היו שתי קומות אירוח ומגורים. אולם, זוהי רק תוספת לארמון המפואר שנבנתה כנראה לקראת חגיגות חנוכת העיר. הארמון עצמו, המכונה ארמון השונית, נבנה על גבי חצי אי הבולט לתוך הים. במרכזו הייתה בריכת מים מתוקים לשחייה ורחצה. כיום ניתן לראות רק שרידים מארמון מפואר זה שרובו נהרס במהלך השנים: ריבוע חצוב בסלע הכורכר שבים. אלו הם שרידי בריכת השחייה.
בין הארכיאולוגים ישנו ויכוח האם זהו ארמונו של הורדוס או ארמון הנציבים ששלטו בארץ אחריו. מצד אחד בניית ארמון על בליטת סלע בים אכן תואמת את אופיו הנועז של הורדוס, ומבנה הארמון דומה לארמונות אחרים של הורדוס. מצד שני קשה להאמין שהורדוס החשדן יבנה ארמון פרטי קרוב כל כך להיפודרום ותיאטרון אליהם הגיעו רבבות אנשים. לכן חלק מהחוקרים סבורים שבמבנה זה התגוררו הנציבים הרומיים, שהעדיפו כמובן את תפנוקי קיסריה וזוהרה על פני ירושלים הדתית והקודרת.
מארמון השונית נלך בשביל דרומה ומזרחה ונגיע לתיאטרון. מדי פעם מתפרסמים בעיתונים מופעים שונים המתקיימים ב"אמפי של קיסריה". למעשה מדובר בתיאטרון, שבו מסודרים המושבים בחצי עיגול מסביב לבמה ולא באמפיתיאטרון שהוא מבנה עגול לגמרי (כדוגמת הקולוסיאום ברומא). התיאטרון שבו היו אלפי מושבים שימש להצגת קומדיות, דרמות ועוד. המופעים, שיועדו לעשירים ולפשוטי העם כאחד, נערכו בשעות האור והיוו בילוי של יום שלם.
אם נשאר לכם זמן ואתם קרובים לשעת השקיעה מומלץ לחזור לחוף הקשתות ולראות דרכן את השמש שוקעת בים ואת הקשתות נצבעות באדום…