מסלול טיול בתל באר שבע

04.06.2019

סיור בגן לאומי תל באר שבע

tel beer sheva

תמונות מקראיות מתעוררות לחיים

הבאר העמוקה בשער העיר שעדיין מפעפעים בה המים, שרידי עיר מנהל יהודאית, בית ארבעת המרחבים, אבני המזבח, ההקשרים לארץ אברהם.
סיפורי מקרא קורמים עור וגידים בגן לאומי תל באר שבע
ממזרח לעיר באר שבע העכשווית, מעל מזלג הנחלים באר שבע וחברון מתנשא הגן הלאומי תל באר שבע. התל נמצא בתחומי בקעת באר שבע, אשר בצירוף עם בקעת ערד מהוות את נגב יהודה המקראי. הבקעה היא חבל שוליים בעל אופי אקלימי ערבתי המפריד בין האזור הים תיכוני של הארץ הנושבת ( הרי חברון ודרום מישור החוף) לבין האזור המדברי של הר הנגב מדרום. ביטוי למעבר בין אזורי האקלים השונים נמצא בסיפור הגר וישמעאל בפסוק: "ותתע במדבר באר שבע"( בראשית כא , יד). ניתן לתחום את בקעת ערד באר שבע על ידי קרקעות הלס הפרושות משני צדדיו של נחל באר שבע. הקרקע הזמינה ומי התהום הגבוהים לאורך אפיק הנחל משכו אליהם מתישבים מאז שחר ההיסטוריה. עם זאת, משבודקים את רצף ההתיישבות – מסתבר שתקופות ארוכות היו בבחינת ואקום התיישבותי וכי פרקי הזמן שבהם התקיים היישוב היו קצרים למדי. ניתן לייחס זאת לתנודות האקלימיות המאפיינות את האזור, שהן בעלות השפעה רבה יותר באזורי שוליים. סיבה נוספת היא הצורך של שלטון מרכזי ליישב אזורי שוליים כחיץ בין הארץ הנושבת ל"שוסי המדבר".

להלך בעקבות אברהם אבינו

התקופות הקדומות אופיינו בעיקר בהתישבות נוודית למחצה שהתבססה על מקנה וחקלאות בעל. סיפורי האבות משקפים היטב תמונה זו. התגיסות ממלכתית ראשונה לבניית ישוב בעל אופי עירוני מנהלי, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בתל באר שבע, מופיעה לראשונה במאה ה-10 לפני הספירה ( תקופת הברזל, תקופת המלוכה). על פי הממצא הארכיאולוגי , בתקופה זו שטח העיר היה מצומצם והעיר מנתה 75 בתים שנבנו בסגנון בית ארבעת המרחבים. על פי חישובי החוקרים חיו בעיר כ-300 איש, רובם היו בעלי תפקידים בתחומי המנהל, הצבא והכהונה. חשיבותה של באר שבע כעיר מחוז וכעיר גבול באה לידי ביטוי בריבוי האזכורים במקרא.לדוגמא: אברהם שהתהלך במעגלים מצומצמים בתחום הנגב המקראי, " בין גרר לבאר שבע", כלומר: יריעת הסיפור הולכת ומתרחבת ביחס הפוך למרחב הנדידה.

ריב רועים על מקורות המים

ברבות השנים הועתקו השמות באר שבע ובאר אברהם לכמה מקומות בתחומי נחל באר שבע. מהתל נדד השם באר שבע אל תחומי העיר המודרנית, ובאר אברהם הנמצאת בתחומה התגלתה כבאר ביזנטית. הסיפור המקראי היטיב לספר על מאפייני האזור והתמקד בריב הרועים על בארות המים. כשאנו עולים אל הבאר העמוקה ( כ-70 מטר) שבסמוך לשער העיר, שעדיין מפכים בה המים- קורמים סיפורי המריבה בין רועי אברהם לרועי אבימלך עור וגידים.בעיקרו של דבר, אין זה חשוב אם אכן מדובר בבאר שעליה נשבע אברהם בברית השלום בינו ובין אבימלך מלך גרר
( בראשית כא , לא) או בבאר סמוכה- בין כך ובין כך רוח המקום תשרה על המבקרים.

מן התל נצפים היישובים עומר ותל שבע, ומבט קצר מגלה כי בני אברהם, יעקב וישמעאל עדיין חיים כאן, אין ספק שהמרחב הגאוגרפי המתואר בסיפור המקראי עדיין רלוונטי, וברוב המקרים אף אותנטי.
הפסוקים שבהם מוזכרת באר שבעי המקראית
(מתוך הקונקורדציה):

  1. "על כן שם העיר באר שבע ", בראשית כו 33.
  2. "באר שבע ושבע מולדה", יהושע יט 2.
  3. "למדן ועד באר שבע", שופטים כ 1.
  4. "ויבוא באר שבע אשר ליהודה",דברים יט 3.
  5. "קרא למקום ההוא באר שבע" , בראשית כא 31.
  6. "ותתע במדבר באר שבע" , בראשית כא 14.
  7. "וילכו יחדו אל באר שבע" , בראשית כב 19.
  8. "ויעל משם באר שבע" , בראשית כו 23.
  9. "כל ישראל מדן ועד באר שבע" , ש"א ג 20.
  10. "ויצאו אל נגב יהודה באר שבע" , ש"ב כד 7.
  11. "הבמות… מגבע עד באר שבע" , מ"ב כג 8.
  12. "וחצר שול ובאר שבע" , יהושע טו 28.
  13. "ובאר שבע לא תעבורו" , עמוס ה 5.
  14. "ויכרתו ברית בבאר שבע" , בראשית כא 32.
  15. "ויטע אשל בבאר שבע" , בראשית כא 33.
  16. "מבאר שבע ועד הר אפרים" , דה"ב יט 4.
  17. "ויקם יעקב מבאר שבע" , בראשית מו 5.

חדר הטיפולים של אליהו

סיור בגן לאומי תל באר שבע
בשנות ה- 60, כשנחפר האתר לראשונה ( בהנהלתו של יוחנן אהרוני) , בצבצו מתוך האדמה כמה מדרגות , אולם רק ב- 1994 החלה חפירה באזור המדרגות ( בהנהלתו של זאב הרצוג ).
מדרגה אחר מדרגה ירדו החופרים בגרם לולייני אל תוך פיר עמוק, שנפער בבטן התל והסתיים בפתח העליון של מאגר מים.
מהפתח נכנסים לחללים מטויחים שבהם נאגרו המים בעת שיטפון בנחל חברון. כיום רחוק ערוץ הנחל מהתל, אך בתקופות קדומות עבר הנחל סמוך לתל מצפון וחלק ממימיו הוסטו אל תעלה שהובילה בחלקה אל המאגר הכלוא בתחתית התל.
ירדתי אל המאגר בחברתו של מנהל הגן, אליהו אבן חיים. בדרכו הוא נוקש בקירות , מאזין להר מעביר יד מלטפת על חריץ שהתאחה. מהקיר המטויח מבצבצים צמר גפן, רצועת גזה. מסביב- מזרקים, כלי שטיפה- הרגשתי שמטפלים כאן בפצע פתוח.
בתוך החללים הגדולים נבנו פיגומים ועליהם יושבים המשמרים ומטפלים בטיח.
הטיפול מתחיל בשטיפות בעזרת בקבוקי קנקל בתוספת מקומית של צינוריות – הבקבוקים מוצאים כאן את ייעודם החדש.
אל החללים שנפערו בין הטיח המקורי לסלע האם (יש מקורות שניתן לתחוב לתוכם את היד) יזריקו חומרי מילוט בכמויות אדירות. החומר הצמיג- אבקת חרסים ורדרדה , סיד ומים – ייבלע אל תוך הקירות, הסדקים יתאחו, השוליים יגלידו. כשנעבור לקיר הבא נראה "סתם טיח" – אך עין בוחנת תזהה את טביעת היד של האומן הקדום, לצדו של זה החדש.
עבודות השימור במאגר הולכות ונשלמות , אך עדיין מרובה העבודה בטרם ייחשף המאגר לעין כל. כיום ניתן להגיע עם המטילים אל ראש הפיר והמדרגות. בצד עבודות השימור נמשכת עבודת השחזור.
בתחתית התל "מפעל קטן" לייצור לבני בוץ המשמשות לשחזור קירות המבנים. כניסה חדשה לגן הלאומי נבנתה ברוח שער העיר שבתל, ויש גם פינת חומד, בתי בוץ וחצר מוצלת בכפות תמרים- כאן יכולה קבוצת מבקרים להתנסות באפיית לחם , בליבון לבנים ובלגימת תה מתוק.
אבני המזבח ( העתק) הניצבות כאן משמשות לעתים תפאורה מכובדת לאירועים ייחודיים על פי הזמנה.
גן לאומי תל באר שבע – חוויה בת 5,000 שנה במרחק חמש דקות מבאר שבע.