ארנבת - Lepus capensis

תיאור כללי

הארנבת (Lepus capensis) היא הנציגה היחידה ממשפחת הארנביים בעולם הטבע של ישראל. היא זריזה ומהירה מאוד. אוזניה הארוכות והזקופות הן סימן ההיכר המובהק לזיהויה. גללי הארנבת נראים ככדורים קטנים. בדרך כלל ניתן למוצאם סמוך למקום שבו הארנבת אוכלת.

תזונה והתנהגות

הארנבת היא בעל חיים צמחוני, פעיל בעיקר בשעות הערב ובלילה.

נזקים לחקלאות

• אכילה של נבטים וירקות בעיקר בשדות שהגידול בהם נמצא בראשיתו בשלבי הצצה.
• "חיגור" (כרסום הגזע מסביב לעץ הגורם לתמותת העץ) גזעי עצים צעירים.
• אכילת עלים צעירים (בעיקר בכרמים).

טיפולים למניעת נזקים

מיגון

ארנבות אינן חופרות מתחת לגדרות ואינן קופצות לגובה רב, ולכן קל יחסית למנוע את חדירתן לחלקה החקלאית. ניתן לעשות זאת על ידי הקפת החלקה בגדר, או ברשת פלסטיק בגובה של כ-50 ס"מ. יש לעגן היטב את הרשת באדמה. פרטים נוספים נמצאים בחוברת "גידור למניעת כניסת חיות בר לשטחי חקלאות: עקרונות הקמה ותחזוקה", שהפיקה רשות הטבע והגנים. החוברת נכללת גם בתקליטור המידע לחקלאי.

חומרי דחייה

חומרי דחייה יעילים נגד ארנבות. "ארבין" יש ליישם בחלקה על מקלות, או במריחה על גזעי עצי הפרי כאשר יש חשש לאכילת קליפה. "אדיר" יש לרסס על הגדר או על יריעת הבד או הפלסטיק המקיפה את החלקה. ניתן לרסס את החומר היישר על הצמח, או על העץ (אין לרסס פירות וירקות שנועדים לשיווק!).

הרתעה

נוכחות אדם או כלב שמירה בחלקה מונעים כניסה של ארנבות. הצבת עמדות של אורות מהבהבים ("צ'קלקה"), או רדיו פועל, עשויים לעזור לפרק זמן קצר. יש להשתמש באמצעים אלה לסירוגין ולשנות מדי יום, או יומיים, את מקומם בחלקה.

חשוב לדעת

הארנבת היא חיית בר מוגנת. לנקיטת פעולות ציד ולכידה דרוש היתר בכתב מהפקח האזורי של רשות הטבע והגנים. שימוש ברעל או בחומר הרדמה – אסור.

החוק בישראל קובע

ציד ולכידה של חיות בר היא פעולה המותרת בישראל רק לפקחי רשות הטבע והגנים, או למי שהוסמך לכך בכתב על ידי רשות הטבע והגנים