ABC4354FTydfytd^%$
תמונת באנר

דוקוטבע
עולם הטבע אצלכם בכף היד

כולנו אוהבים את הטבע ורוצים לשמור עליו, אבל איך בדיוק עושים את זה?
בסדרה החדשה דוקוטבע ירדנו מהכבישים הראשיים, נכנסו אל הנחלים הגדולים של הערבה, צללנו מתחת למים, חיכינו לזאבים (והם באו!) וחזרנו אליכם עם תשובות.

ניסינו להציג בקצרה את הדילמות, העבודה הקשה, התסכולים וההצלחות. ולמי שרוצה להרחיב את הידע וללמוד קצת יותר על כל נושא, מחכות גם כתבות, תמונות ופרקים ייעודיים ב"הסכת ארצישראלי מצוי" – שיתוף פעולה של רשות הטבע והגנים וגל"צ.

דוקוטבע – לחצו לצפייה בסדרה

 

איך גם אני יכול לעזור לשמור על הטבע?

נתקלתם במפגע או במישהו שפוגע בחיות בר, ביבשה או בים,
התקשרו למוקד שלנו: 3639*,
גם בווטס אפ: 054-9642434

תשובות לשאלות נפוצות

איפה אפשר לצפות בסדרה דוקוטבע

את פרקי הסדרה אפשר לראות כאן למטה. גללו את העמוד ולחצו על הקישורים של הפרקים השונים.

עבור כל פרק הוספנו המון מידע מעניין להנאתכם.

הסדרה מפורסמת גם בעמוד היו טיוב שלנו: https://www.youtube.com/user/ArtziTV

הסדרה דוקוטבע הופקה ע"י רשות הטבע והגנים כדי לחשוף אתכם לעולם המרתק שלנו של שמירת טבע.

צפייה מהנה

מה עושים כשרואים חיה פצועה?

ליצור קשר עם מוקד המידע של רשות הטבע והגנים בטלפון 3639*, שלוחה 3. המוקד זמין כל השבוע 24 שעות ביממה.

הנחיות ראשוניות לטיפול לאחר הדיווח :

  • חשוב מאוד להימנע מהתעסקות ומגע שאינם הכרחיים עם חיית הבר, יש להכניס אותה מיד לקופסת קרטון סגורה בגודל מתאים- שאינו גדול מידי, עם חורים לאוויר, מרופדת בסמרטוט או בנייר מגבת, ולהניח במקום שקט ונעים.
  • שימו לב: אחזקה לא נכונה יכולה לגרום לעקה (סטרס) של החיה ולהרעה במצבה, ואף למוות.
  • אין לנסות לתת מזון או מים לבעל החיים, אלא אם נתקבלה הנחייה מפורטת לעשות זאת על ידי נציג רשות הטבע והגנים. חיית בר פגועה לרוב לא זקוקה וגם לא תצרוך מזון או שתייה. מתן אלו בזמן ובאופן לא מתאים עלול להביא למוות בייסורים של בעל החיים.

לפרטים נוספים >> 

 

רוצים ללמוד עוד על חיות הבר?

 סקרנים לדעת מה עושות האיילות בלילות? באיזו טיסה הגיעו ארצה היחמורים? מה עושים יעלים עם מגבונים? ומה מחפש תן בקומה 15?

גלי צה"ל ורשות הטבע והגנים מכניסות אתכם לסבך המקומי בהסכת (פודקאסט) חדש העוסק בטבע ובבעלי החיים.

נעמה טוכפלד, יוצרת ומנהלת תוכן ברשות הטבע והגנים פוגשת בכל פרק אקולוגים, מדענים, פקחים, מנהלי אתרים ובעלי תפקידים מיוחדים במינם, כדי לספר את סיפורן של חיות הבר, המערכת האקולוגית שמתקיימת סביבן, ההשלכות הדרמטיות של האדם על הטבע ודרכי ההתמודדות עם השלכות אלה.

כל פרק, שאורכו כחצי שעה, מתמקד בבעל חיים או בעל תפקיד אחר באופן קליל שמיועד להאזנה משפחתית.

לחצו להאזנה >> 

 

למה לא להאכיל את חיות הבר?

כבני אדם יש לנו אינסטינקט להאכיל בעלי חיים, אם מתוך תחושת חמלה, או מתוך רצון לפתות ולמשוך אותן אלינו, לעקוב אחריהן ולהפעיל אותן. זוהי טעות שעולה ביוקר- לבעלי החיים בראש ובראשונה.
חיות הבר אינן זקוקות למזון שלנו. יש להן את המזון שלהן בטבע והוא מותאם בדיוק לצרכיהן.

האכלת חיות בר במזון אנושי כמו במבה, פריכיות ואפילו פירות וירקות משבשת את הדיאטה שלהן ופועלת לרעה על מערכת העיכול. מזון שאינו מותאם למערכת העיכול שלהם עשוי לגרום להם לפתח מחלות שונות.

כמו כן האכלה של בעלי חיים גורמת להן לאבד את האינסטינקט הטבעי שלהן להתקרב לבני אדם ולחפש מזון, וגם שם נוצרים נזקים וסיכונים, לבריאותם וגם לנו. אתם פוגשים בעלי חיים? אל תאכילו אותם! הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות עבורם הוא פשוט להתרחק ולצפות בהם בשקט מבלי להפריע.

קראו עוד בפרויקט שלנו "למה לא" שיתן לכם המון מידע חשוב על שמירת טבע >>

 

רוצים לקבל עדכונים שוטפים מהטבע?

הירשמו ותוכלו לקבל מדי חודש ובמועדים מיוחדים סיפורים מהטבע, המלצות לטיולים, פעילויות ועוד.

לחצו כאן >>

 

כיצד יודעים שחייה היא בסכנת הכחדה?

כשיש פחות מ-200 פרטים של המין הספציפי בטבע , אפשר לומר שהמין הספציפי הינו בסכנת הכחדה.

בעלי חיים נכחדים מסיבות שונות (שינויי אקלים וסביבה, מחסור במזון ובשטחי מחיה, התערבות האדם בציד, הרעלות ועוד), הראם הלבן בכתבה שלנו נכחד בשל צייד בנשק חם. הראמים חיו בדרום הנגב ובערבה. דיווחים מאותם ימים סיפרו על עדרים שמנו לעיתים גם 100 פרטים! היעלמותם ממדבריות המזרח התיכון כולו נעוצה בצייד בנשק חם. הראם נחשב בעל חיים כשר ופרוותו הלבנה היתה מבוקשת מאוד. בטבע, הראם הוא בעל חיים חזק ואמיץ, עומד בנחישות מול אויביו הטבעיים ולא חושש לתקוף ולהילחם בהם. הנמר והזאב, למדו להימנע מצייד של ראמים כך גם ציידים עם חניתות.  תכונה זו, (לעמוד מול האויב ולא לברוח) לא עמדה לזכותם של הראמים מול הציידים שהחלו להשתמש בכלי נשק. שבטי הבדואים בדרום האמינו שמי שאוכל בשר ראם, לא רק שנהנה מארוחה טובה, אלא גם הופך אמיץ וחזק כתכונותיו הידועות  של הראם.

מהו "היום העולמי לשמירת החי בבר"?

בשנת 2013 החליט האו"ם להכריז על 3 במרץ, היום שבו נחתמה אמנת CITES בשנת 1973, כיום העולמי לשמירת החי בבר, כדי לחשוף את הציבור למגוון החי והצומח שעל פני כדור הארץ ולהעלות את המודעות לצורך בשימורם. בהחלטה זו מחזק האו"ם את ההצהרה בדבר ערכן הרב של חיות הבר ומכיר בתפקיד החשוב של אמנת CITES במאמץ להבטיח שהסחר הבין-לאומי לא יפגע בשרידותם של מיני חיות בר.

השנה התקיים היום העולמי בסימן השבה לטבע של מיני מפתח לצורך שיקום המערכות האקולוגיות כדי להעלות  את המודעות העולמית למצבם של כמה ממיני החיות וצמחי הבר שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה ולתפקיד שלהם במערכות אקולוגיות, תוך הדגשת חשיבות  מאמצי השימור של הגופים המקצועיים בעולם לשנות את גורלם.

כיצד משיבים חיות לטבע?

תהליך ההשבה לטבע כולל מספר שלבים:

 החי-ברים:

שמורת טבע חי בר כרמל בצפון >>

ושמורת טבע חי בר יוטבתה בדרך לאילת >>

משמשים אתרי רבייה ומהם מעבירים פרטים לטבע על-פי תכנית רב-שנתית. לאחר השחרור בטבע מבצעים אחריהם ניטור ומעקב רב-שנתיים כדי ללמוד את מידת ההצלחה: האם הפרטים שורדים ומהו אחוז השרידות? האם פרטים המשוחררים מעמידים צאצאים והאם הצאצאים מעמידים צאצאים? האם האוכלוסייה בטבע גדלה והאם היא מתפשטת? ניטור הפרטים ששוחררו לטבע מתבצע באמצעים כגון משדרי GPS,  מצלמות וסקרי גללים בשטח.

ישנן שתי שיטות שחרור: 

"שחרור רך" – תהליך מדורג שבו מועברות החיות מחי-בר למכלאה בשטח המיועד, לטובת אקלום קל יותר בשטח. לאחר תקופת הסתגלות פותחים להם את השערים של המכלאה והם יוצאים לטבע החופשי.

"שחרור קשיח" – העברה לשטח ושחרור מידי. זוהי שיטה יעילה וגמישה שמאפשרת שחרור זריז של פרטים רבים באתרים שונים.

 

מהי אמנת רמסר לשמירה על בתי גידול לחים/מימיים?

בחורף 1971 נחתמה בעיר רמסר (Ramsar ) שבאיראן אמנה בינלאומית לשימור בתי הגידול המימיים.  אמנה היסטורית זו מייצגת מאמץ עולמי לשימור בתי הגידול המימיים דרך ניהול חכם של משאביהם. המטרה היא לשמר את מגוון השירותים שמערכות אלו מספקות לאדם, כגון ויסות שיטפונות ומניעת הצפות, תהליכי שיפור איכות מים, צמצום עומסי פחמן באטמוספירה, וכן הספקת מזון לאדם (דוגמת דגה), אתרי מחקר, פנאי ונופש, ועוד.

בעת החתימה על האמנה התחייבה כל מדינה שאזורים לחים בשטחה יוכרו אתרי רמסר, כלומר אתרים בעלי חשיבות בינלאומית. היום חברות באמנה 172 מדינות ומוכרזים 2,435 אתרי רמסר בכל העולם, על שטח גדול מ-2.5 מיליון ק"מ מרובע (גדול משטחה של מקסיקו). לקריאה על אמנת רמסר היכנסו לאתר https://www.ramsar.org/. גם ישראל הצטרפה לאמנה והוכרזו בה שני אתרים בעלי חשיבות בין לאומית:  שמורת טבע החולה >> ,   ושמורת טבע עין אפק >>  .

ב-2 בפברואר, יום החתימה ההיסטורי, או בסמוך לו מציינים בכל המדינות החתומות על האמנה את היום העולמי לשימור בתי הגידול המימיים.

רשות הטבע והגנים מציינים מדי שנה באזור חודש פברואר את "יום בתי הגידול המימיים" בפעילויות העשרה והסברה לקהל הרחב.

 

מה תפקידו של פקח נזקי חקלאות?

פקח נזקי חקלאות זה תפקיד שקיים ברשות הטבע והגנים ונועד לגשר בין צרכי החקלאים לצרכי חיות הבר. ככל ששטחי המחיה של חיות הבר מתמעטים הם מגיעים לאזורים של בני האדם ולאזורי החקלאות כדי לחפש אוכל ומים. תפקיד הפקח הוא לעזור לחקלאים ולמצוא פתרונות להרחיק את חיות הבר בצורה שלא תפגע בהם ולייצר הסברה והבנה של חשיבות השמירה על חיות הבר.

פקחי נזקי חקלאות פועלים בכל הארץ מול התושבים, הרשויות, המועצות, החקלאים ועוד.

ניתן לקרוא עוד על הפעילות בכתבות השונות באתר >>

 

מה מיוחד במפרץ אילת?

כמו שאומר בדוקוטבע עמרי עומסי, פקח היחידה הימית באילת  "כשאני נכנס פה למים אני פוגש מני בעלי חיים שלא היו מביישים אף אתר בעולם: כרישי לוויתן, מנטות, חתולי ים, טריגונים, עטלפי ים מכל מני סוגים ומינים, אינספור דגים, חסרי חוליות באלפים. זכינו שיהיה לנו משהו שאין אותו בשום מקום אחר".

תוכלו לקרוא עוד  על פעילות הרשות במפרץ אילת >>

 

מדוע הוקמה היחידה הימית?

הים הוא משאב טבע ייחודי ובעל חשיבות עצומה למערך האקולוגי העולמי, לאוויר שאנו נושמים, לוויסות שינויי אקלים, למים שאנו שותים ולאוכל שאנו אוכלים. כשהים סובל מניצול יתר כולנו ניזוקים.

מבדיקות וסקרים ימיים רבים שנעשו במשך השנים עלו ממצאים מדאיגים: דייג יתר באזורים ימיים בעולם וגם בארצנו פגע במיני דגים רבים והביאם לסף הכחדה. מינים רבים של דגים ויצורים ימיים מידלדלים – הן בכמות הדגה והן באיכותה: הדגים קטנים יותר, הגיוון מתמעט ואוכלוסיות שלמות משגשגות פחות ופחות. בכמה שיטות דיג גורפים מקרקעית הים את הכול, גם פרטים שאין להם ערך מסחרי כגון אלמוגים וצבי ים, ופוגעים בהם פגיעה קשה, ובשיטות אחרות נגרם צמצום משמעותי של אוכלוסיות דגים בים. אולם לא רק השיטה חשובה, חשוב גם העיתוי. דיג בעונת הרבייה פוגע ביכולת הדגים להתרבות, לכן אפילו לגודל החורים ברשתות הדיג יש חשיבות מכרעת לדגים החיים הרחק מעינינו.

לפני 4 שנים הוקמה היחידה הימית  במטרה לשמור על דייג בר-קיימא

לנהל נכון את המשאב הימי ולהסתכל על הים בראייה כוללת, בהיותו חלק ממערך אקולוגי רחב יותר.

אייקון חיות בר

חיה ותן לחיות

בני אדם וחיות בר חיים ביחד וצריכים ללמוד להסתדר

מידע נוסף

מוזמנים לצפות בסדרה דוקוטבע

נתקלתם במפגע או במישהו שפוגע בחיות בר? התקשרו למוקד שלנו 3639*

מוקד דיווח

רשות הטבע והגנים


טלפון: 3639*

כתובת: ווטס אפ: 054-9642434

ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
X