דררה - Psittacula krameri

תיאור כללי

הדררה (Psittacula krameri) היא תוכי בגודל בינוני. צבע הגוף של רוב רובן של הדררות בישראל הוא ירוק. סימני הזיהוי הבולטים של הדררות הם זנב ארוך וקריאות חזקות.

תזונה והתנהגות

הדררות ניזונות בעיקר מפירות ומזרעים. הדררה היא התוכי בעל התפוצה הרחבה בעולם. מין זה, שמקורו בדרום אסיה, התפשט והתבסס במקומות רבים בעולם, בעיקר בעקבות פעילות אדם שראה בו חיית מחמד. הדררה החלה להתפשט בישראל בשנות ה-1960 לאחר שכמה פרטים נמלטו מכלובים. למרות זאת, הדררה היא חיית בר מוגנת.
הדררות חיות בלהקות ומקננות באביב בחורים של גזעי עצים בעיקר בעצי אקליפטוס ודקל. הן פעילות בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחר הצהריים. עצים גבוהים סמוך לחלקות המעובדות עשויים להתגלות כמקום קינון של דררות וכמוקד שממנו הדררות עלולות להזיק למטעים.

נזקים לחקלאות

• אכילת פירות עצי פרי כגון שקדים, פקאנים, תמרים, אגסים, תפוחים, רימונים, פרי הדר ומנגו וכן זרעי חמניות.
• מטרד רעש לתושבים.

טיפולים למניעת נזקים

לכידה

ניתן להיעזר במלכודת כלוב פשוטה, כשהפיתיון הוא דררה חיה. לכידה מצריכה היתר בכתב מפקח רשות הטבע והגנים. מלכודת סולם מיוחדת לדררות נמצאת עדיין בשלבי פיתוח ובדיקה ע"י אנשי רשות הטבע והגנים.
הרתעה – כדורי נפץ, תותחי גז ונוכחות האדם בשעות הפעילות של הדררות (בעיקר מוקדם בבוקר ומאוחר אחה"צ) מונעים נזקים.

ציד

הציד בחלקה המעובדת עשוי להיות אמצעי טוב למניעת נזקים, גם כהרתעה וגם כאמצעי לדילול אוכלוסיית הדררות. לשם כך דרוש היתר מרשות הטבע והגנים.
השימוש בחומר הרדמה או רעל נגד דררות אסור ועלול גם לסכן את החקלאי ומינים אחרים של חיות בר.

החוק בישראל קובע:

ציד ולכידה של חיות בר היא פעולה המותרת בישראל רק לפקחי רשות הטבע והגנים, או למי שהוסמך לכך בכתב על ידי רשות הטבע והגנים.
מדור מידע לחקלאים