צב ים

מתוך שלושת מיני הצבים רק צב הים החום וצב הים הירוק  מקננים בחופי ישראל. צבי הים של הים התיכון מטילים בעיקר בחופי האגן המזרחי של הים.

בשנות ה-30 וה-50 של המאה ה-20, בטרם נחקק החוק להגנת חיית הבר (1955) שהגן גם על צבי הים, ניצודו בישראל עשרות אלפי צבים בים התיכון לצורכי מאכל. צייד זה הוביל לפגיעה אנושה באוכלוסיית צבי הים בים התיכון עד כדי כך שכמעט וכבר לא היו צבי ים  לדוג. בתוך כך עד אמצע שנות ה-60 היה נהוג ומותר גם לכרות חול מחופי הים, דבר שפגע  משמעותית באפשרויות הטלת הביצים של צבות הים בחופי ישראל.

גם כיום ישנם לא מעט איומים על אוכלוסיית צבי הים בהם: פגיעה משיטות דייג כגון רשתות, קרסים וחוטים, הסתבכות בפסולת ימית כגון שקי פלסטיק וכן פגיעות מכלי שייט. בנוסף לעיתים מזהים אצל צבי הים פגיעות הדף כתוצאה מפיצוצים בלב ים. איומים נוספים על צבי הים הם צמצום אזורי רבייה והזנה והפרעה בשל זיהום אור, חופים מופרים עם הפרעות , נסיעה אסורה עם רכבים על החוף.

פעילות רשות הטבע והגנים לשמירה על צבי הים

על מנת להתמודד עם איומים אלו ולהגן בהצלחה רבה יותר על אוכלוסיית צבי הים לאורך חופי ישראל והים התיכון, רשות הטבע והגנים הקימה בין היתר בשנת 1999 את המרכז הארצי להצלת צבי ים. זאת במטרה לטפל ולהשיב חזרה לטבע צבי ים פגועים לאחר טיפול, התאוששות והחלמה. כמו כן  המרכז להצלת צבי ים של הרשות פועל בדרכים נוספות לשימור ואישוש אוכלוסיית צבי הים ביניהן: הגנה פיזית על ביצי צבות הים המוטלות בחופים, העתקתן לחוות הדגרה מוגנות בחופי שמורות הטבע והגנים הלאומיים, שיקום אוכלוסיית צב הים הירוק באמצעות טיפוח וקיום גרעין רבייה של מין זה, סקרים ומחקרים בתחום. כל זאת יחד עם פעילויות חינוך, התנדבות והסברה לטובת העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב לעולמם המרתק של צבי הים וחשיבות השמירה עליהם.

בזכות פעולות אלו נרשמים בשנים האחרונות שיאי הטלות קיני ביצים של צבות ים בחופי ישראל. דבר המעיד על התאוששות מסוימת באוכלוסיית צבי הים בים התיכון, אם כי עדיין בהחלט באופן לא מספק כדי להוציא אותם מרשימת המינים בסכנת הכחדה.

אבקוע צב ים בדרך אל הים בשקיעה . צילם גיא לויאן רשות הטבע והגנים, אבקוע צב ים בדרך אל הים בשקיעה . צילם גיא לויאן רשות הטבע והגנים