רקפת מצויה (Cyclamen persicum)

נעים להכיר: צמח בעל פקעת (גיאופיט).
רק אצלנו? לא. המין נפוץ בחלק המזרחי של אגן הים התיכון.
לזהות בשטח: גובהו 30-15 ס"מ. העלים מחודדים, דמויי לב. הפרח בצבע לבן או ורוד.
ריח: יש.
גדל ב: סלעים בחורש ובשולי חורש, אזורים שבהם שיחים, אבנים, וכן ביערות שניטעו בידי האדם.

זמן פריחה: בדרך כלל ינואר-מרץ.
לפגוש בו: רוב אזורי הארץ הסלעיים המוגדרים בעלי אקלים ים תיכוני, וכן במקומות מסוימים במישור החוף. יער גלעד, טל שחר – גבעת הרקפות, גבעת תיתורה -צומת מכבים-רעות.

הידעת? תושביה הערבים של ארץ ישראל כינו את הרקפת "סבון רועים", מאחר שהשתמשו בפקעותיה, המכילות חומר קצפי המשמש לכביסה. במרוצת הדורות נקשר שפע של אגדות וסיפורים ברקפת. בשנת 2007 בחר הציבור ברקפת כפרח הלאומי של ישראל.