מגבלות הכוח – צום גדליה

מאת: עמוס טל, מנהל אתר נבי סמואל, וד"ר רוית פרבר. 01.08.2018

לקראת ראש השנה - לקח הנלמד מסיפור גדליה ומהצום שנקבע בעקבותיו.

בית בד בנבי סמואל
בית בד בנבי סמואל

בכל ההיסטוריה היהודית ניתן לראות שהיו מנהיגים משני סוגים: היו שהשכילו להתמודד עם כיבוש ארץ ישראל על ידי שלטון זר, דהיינו לקבל את גזרת שלטון האויב עד יעבור זעם ולשתף פעולה עם הכובש כדי למנוע אסון לעם ישראל, ולעומתם היו מנהיגים שמרדו באימפריות שכבשו את ארץ ישראל. חלקם הצליח, אך חלקם נחל כישלון צורב. המנהיגים שמרדו ולא יכלו לכובש כנראה היו מוגבלים מבחינת הכוח שעמד לרשותם, ולכן כשלו. במאמר זה נדון בכמה דוגמאות מן ההיסטוריה היהודית בכלל, ומנבי סמואל בפרט.

מיתוס מצדה

מצדה הייתה לסמל ולמיתוס ציוני. במרד הגדול נגד הרומאים (66–74 לספירה), כאשר לוחמי מצדה עמדו בפני מפלה, שכנע אותם אלעזר בן יאיר, מנהיג הקנאים היהודים, לא להיכנע לאויב אלא להתאבד.

סיפור מצדה אינו מוזכר כלל במשנה או בתלמוד. היהדות אינה רואה בחיוב התאבדות והרג נשים וילדים, וייתכן שהפרושים, שהתנגדו לקנאים ולמעשיהם, ניסו לטשטש את סיפור הקרב על מצדה והתאבדות לוחמיה. לעומת התעלמות חז"ל מההתאבדות במצדה הזכירו חז"ל לטובה את רבן יוחנן בן זכאי, שברח מירושלים הנצורה ובברכת הרומאים הקים את המרכז היהודי ביבנה. אכן, רבן יוחנן בן זכאי העדיף את החיים ולא את המוות, וזכה להקים את הסנהדרין ביבנה ולהנהיגו. המורשת היהודית דוגלת בקידוש החיים, וכשאין אפשרות לנצח צריך להיכנע לאויב עד יעבור זעם.

יהודה המכבי

אחד הקרבות החשובים בימי המכבים קשור לנבי סמואל, והוא קרב אמאוס בשנת 165 לפנה"ס. ההלניסטים הקימו את המחנה שלהם באמאוס (היום לטרון), ואילו היהודים בפיקודו של יהודה המכבי הקימו את המחנה שלהם במצפה, שלפי השערה אחת היא נבי סמואל.

יהודה המכבי עודכן בידיעות מודיעיניות מוקדמות על כוונת ההלניסטים לתקוף את המחנה היהודי במצפה. בלילה הוא יצא לכיוון אמאוס, הפתיע את צבא האויב עם עלות השחר, וניצח בקרב. כלומר, יהודה המכבי וצבא המורדים גילו אפשרות לתקוף את האויב ולנצחו, ויכלו לו. טיהור בית המקדש באחד מקרבות יהודה המכבי הבאים נחוג כל שנה בחנוכה.

גדליה בן אחיקם

לאחר שהבבלים כבשו את ארץ ישראל והחריבו את בית המקדש הראשון הם מינו את גדליה בן אחיקם למנהיג היישוב היהודי שנותר בארץ (מלכים ב' כה כב). במקרא נאמר לנו כי מקום מושבו של גדליה בן אחיקם היה מצפה, המזוהה כיום עם נבי סמואל: "וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים הֵמָּה וְהָאֲנָשִׁים כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּה" (מלכים ב' כה כג).

עץ זית בנבי סמואל

"וַאֲנִי הִנְנִי יֹשֵׁב בַּמִּצְפָּה לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלֵינוּ וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם" (ירמיה מ י)

משפחתו של גדליה בן אחיקם הייתה משפחה מוערכת וחשובה ותמכה בנביא ירמיהו. אביו, אחיקם בן שפן, הציל את הנביא ירמיהו מידי העם, שרצה להמיתו לאחר שניבא על חורבן המקדש: "אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ" (ירמיה כו כד).

בור המים בנבי סמואל

"וְהַבּוֹר אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ שָׁם יִשְׁמָעֵאל אֵת כָּל פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד גְּדַלְיָהוּ הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ אָסָא מִפְּנֵי בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֹתוֹ מִלֵּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָהוּ חֲלָלִים" (ירמיהו מא ט).

שתי ממלכות (מעצמות) גדולות באזור רצו לשלוט בארץ ישראל: בבל ועמון. ממלכת בבל כבשה את ממלכת יהודה, הגלתה את המנהיגים ואת העשירים והשאירה בארץ את דלת העם כדי לגבות מיסים. מלך בבל מינה מנהיג לאוכלוסייה זו, את גדליהו בן אחיקם, שעל פי המתואר בתנ"ך נכנע בזמן המצור כפי שדרש ירמיהו הנביא, ולכן לא נענש בגלות. לגדליה, עושה דברו של הנביא ירמיהו, היו מתנגדים יהודים מתומכי בית דוד. אחד מהם היה ישמעאל בן נתניה מזרע המלוכה (ירמיהו מ יד). הוא מונה על ידי העמונים ותכנן להתנקש בחיי גדליה.

ראש הצבא יוחנן בן קרח והחיילים אשר איתו גילו לגדליה את דבר המזימה להתנקש בחייו וביקשו ממנו אישור להרוג את ישמעאל, אולם גדליה סירב להאמין שיהודי יכול לרצוח יהודי. הוא אסר לפגוע בו ואף הזמין אותו לסעודת ראש השנה במצפה, ובסעודה רצח ישמעאל את גדליה.

בקרב עם ישראל היו כמה דעות על הכיבוש הבבלי. לעומת הגישה של גדליה בן אחיקם ומשפחתו הייתה גישה שצריך לנסות למרוד בבבלים, ואחרים סברו שצריך לחבור אל ממלכת עמון – גם היא מעצמה ששלטה באזור.

ישמעאל בן נתניה, רוצחו של גדליה בן אחיקם, חבר אל ממלכת עמון: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדֹעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי-עַמּוֹן שָׁלַח אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה לְהַכֹּתְךָ נָפֶשׁ וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם" (ירמיהו מ יד). למעשה ממלכת עמון נוצרה "בחטא": במקרא נאמר לנו שאחרי חורבן סדום בנותיו של לוט פיתו את אביהן ואנסו אותו כדי להחיות מאביהן זרע, כיוון שסברו שנשארו יחידות בעולם (בראשית יט ל-לח). הבת הבכורה ילדה בן וממנו נוצרה ממלכת מואב, והבת הצעירה ילדה בן וממנו נוצרה ממלכת עמון.

ממלכת עמון תמכה בישמעאל בן נתניה כדי שייטול את ההנהגה מידי גדליה בן אחיקם. ישמעאל ניסה לעשות מעשה בטרם זמן, כלומר להתנגד לכיבוש הבבלי, אך ניסיונו לא צלח כי עם ישראל לא היה חזק דיו להתנגד לאויב, והכיבוש היה בלתי נמנע. על אף שהוא רצח את גדליה, לא הצליח ישמעאל לממש את כוונותיו אלא נהפוך הוא, בעקבות רצח גדליה גלה מצרימה גם המיעוט היהודי שהשאירו הבבלים בארץ ישראל, והיהודים שבו אליה רק אחרי הצהרת כורש, אחרי שהאימפריה הפרסית כבשה את הארץ מידי בבל.

אומנם חז"ל ראו בגדליה צדיק גדול, אך הם ביקרו אותו על שלא שעה להזהרתו של יוחנן בן קרח מפני ישמעאל בן נתניה. "והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי אנשים אשר הכה ביד גדליה וכי גדליה הרגן והלא ישמעאל הרגן אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן" (בבלי, נידה ס"א ע"א). וגם רבא אמר: לשון הרע – אפילו שאין לקבל אותה, לחשוש לה צריך. במילים אחרות: אף על פי שגדליה לא האמין שחייו בסכנה, היה עליו להיזהר, כלומר אז כהיום חלה על המנהיגים חובת ההקשבה.

כשבארץ ישראל היו מרידות נגד אויב שעלה בכוחו עשרות מונים על המורדים, מנהיגים שעמדו על כך ונמנעו מלצאת למרד הצליחו לצמצם את הפגיעה בעם, ואילו מנהיגים שהתעקשו למרוד למרות כוחם המוגבל נכשלו, והעם סבל.

אף על פי שגדליה לא שעה להזהרות על הכוונה לרצוח אותו, עמדה לו הזכות על שהבין את מגבלות הכוח, לא מרד בבלים ואף שיתף פעולה איתם לטובת עם ישראל. גדליה נחשב צדיק בעיני חז"ל, ולכן זכה ליום צום על שמו – הוא צום גדליה – המצוין מיד לאחר ראש השנה בתאריך ג' בתשרי. בזכות מנהיגים אלו עם ישראל חי!

"תֵּן בִּי אֵת הַשַּלְוָוה לְקָבֵּל אֵת הַדְּבָרִים שֶאֵין בִּיכוֹלתִּי לְשַנוֹתָם, אֶת הָאוֹמֶץ לְשַנוֹת אֵת אֲשֶר בִּיכוֹלתִּי וְאֵת הַתְּבוּנָה לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם" (ריינהוֹלד ניבּוּר).

צילום: רוית פרבר