ארכיאולוגיה


בזיליקה בגן לאומי אשקלון - צילם ליעד כהן
תבליט אריה בגן לאומי מבצר נמרוד - צילם דוקטור צביקה צוק

ארכיאולוגיה ומורשת


מבצר אנטיפטריס בגן לאומי ירקון - צילם מנו גרינשפן

חזון ארכיאולוגיה ומורשת ברשות הטבע והגנים

שימור וטיפוח האתרים הארכיאולוגיים הנמצאים בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע, והכשרתם לביקורי קהל, לשם חיזוק הקשר בין הציבור למורשת הארץ.

הפעולות הנעשות לשם כך הן:

  • תמיכה ועידוד משלחות ארכיאולוגיות ממוסדות שונים לחפירה באתרי רשות הטבע והגנים;
  • הכוונה וייזום חפירות ארכיאולוגיות להשלמת החפירה במבנים עתיקים בעלי פוטנציאל לפיתוח תיירותי;
  • שימור האתרים שנחפרו ופיתוחם; הצלת אתרים מסכנת הרס תוך בקרה על מצבם;
  • טיפוח אתרים ארכיאולוגיים והכשרתם לביקורי קהל;
  • קידום הכרזת אתרי מורשת עולמית;
  • איתור של גנים לאומיים חדשים בעלי ערכי מורשת ברמה הלאומית;
  • ייזום חינוך והסברה של אתרים ארכיאולוגיים;
  • הדרכה והכשרה של עובדי הרשות בתחומי ארכיאולוגיה ומורשת.

אתרי עתיקות אלו נחלקים לאתרים ארכיאולוגיים, מהתקופה הפרהיסטורית ועד שנת 1700 לספירה, ולאתרי מורשת שמתוארכים משנת 1700 ועד ימינו, וכוללים בעיקר אתרים מראשית ההתיישבות.
רשות הטבע והגנים מבצעת פעולות לשמירה, שימור ותחזוקה של מאות אתרים מתוך 9,000 אתרי עתיקות הנמצאים בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע ברחבי הארץ.

שאלות נפוצות על ארכיאולוגיה ברשות הטבע והגנים

מהם תחומי המורשת בהם עוסקת רשות הטבע והגנים?
  • מורשת פיזית (מוחשית) (9,000 אתרים ארכיאולוגיים)
  • אתרים פרהיסטריים (אין אפשרות לשמר, קשה להצגה, המערות מרשימות)
  • אתרים מקראיים (כנענים וישראלים)(קושי בהמחשה, שימור לבני בוץ, השתמרות נמוכה)
  • אתרים קלאסיים (בית שני המשנה והתלמוד)(בנייה באבן, אלמנטים אומנותיים עדינים כגון: סטוקו, פרקו, סקו, טיח, פסיפס, מעט שרידים יהודים מובהקים)
  • אתרים של ימי הביניים ועד אמצע התקופה העות'מאנית (1700 לספירה)(השתמרות גבוהה, אין שרידים יהודים, מעט אתרים)
  • אתרים של העת החדשה – (הטירה של מגדל צדק) אתרי לאום (קסטל, שער הגיא) השתמרות גבוהה, מעט שרידים יהודים, מעט אתרים
  • נופי תרבות של תקופות שונות (שטחים פתוחים וקושי בהגנה עליהם, חוסר מודעות)
  • מורשת רוחנית/נרטיבית (בלתי מוחשית)
  • סיפורי המקרא ושילובם בשטח (דוד וגוליית)
  • מקורות קדומים ושילובם בשטח (רבי יהודה נשיא)

 

מהם מטרות הארכיאולוגיה והמורשת ברשות הטבע והגנים?
  1. הגנה על נכסי מורשת תרבות האדם בארץ ישראל באמצעות שימור המגוון הארכיאולוגי היסטורי של האתרים, בשטחם המקורי, בתחומי הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, לנו ולדורות הבאים.
  2. העברת אתרי המורשת ממצב מדעי ארכיאולוגי, למצב תיירותי מובן ונגיש לכלל הציבור.
  3. שימור ארכיאולוגי והיסטורי על פי הכללים, האתיקה המקצועית והאמנות הבינלאומיות.
  4. ניהול בסיס ידע ארכיאולוגי היסטורי של אתרי המורשת בגנים הלאומיים ושמורות הטבע בשיתוף הארכיאולוג החופר, רשות העתיקות, מומחים נוספים ומקורות מידע מגוונים.
  5. הגנה על נופי התרבות (cultural landscape) שסביב הממצאים הפיסיים, כדי לשמר את "זירת הסיפור" ההיסטורי ואת הקשר בין האתר לסביבתו.
  6. טיפוח האתרים הארכיאולוגיים וההיסטוריים וסביבתם לטובת הציבור, תוך שמירה על ערכי המורשת בעבורנו היום ובעבור הדורות הבאים בעתיד.
  7. חיזוק הקשר בין הציבור לבין המורשת שהאתרים מייצגים, באמצעות: חינוך, הדרכה, המחשה, המחזה, פעילויות ואירועים שונים הקשורים לתרבות האתר. שיתוף קהילות קרובות בפעילות האתרים תוך יצירת גאווה אזורית, שייכות וסיוע לשמירתם בעתיד.
  8. הטמעת והפנמת נושאי הארכיאולוגיה המורשת בעבודת הרשות.
  9. חינוך הציבור לנושאי הארכיאולוגיה והמורשת באתרי הרשות.
  10. לחפור את נכסי ארצנו על מנת ללמוד את תולדותיה של הארץ והתרבות החומרית של העמים שישבו בה ובכך להוסיף נדבכים של ידע על הקיים.
  11. לאתר מתחמים ארכיאולוגיים בעלי עניין לציבור ולפתח אותם בחפירה, שימור ושחזור ולהנגישם לקהל.
  12. לפתח את האתרים המרכזיים והחשובים בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע למען הקהל לביקור, הנאה והכרת ההיסטוריה של הארץ ולחיזוק הקשר של העם לאדמתו.
  13. להכין אינוונטר אתרים על בסיס מוסדות התכנון בישראל למען הגנתם מפיתוח מסיבי.
מהי מדיניות החפירה הארכיאולוגית בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע?

מדיניות חפירה ארכיאולוגית בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע

מדי שנה מתקיימים באתרי רשות הטבע והגנים כ-70 חפירות וסקרים ארכיאולוגיים. כל חפירה או סקר מתבצעים לאחר קבלת היתר מטעם רשות הטבע והגנים, ורישיון חפירה מטעם רשות העתיקות.
החפירה הארכיאולוגית מתנהלת בהתאם לנוהל חפירות, שעיקרו הסדרת החפירה עם החופר והרשות. בנוהל קיימת התייחסות למטרת החפירה, שיטות החפירה, מפת החפירה, מסלול הגישה, שירותים, שימור, ביטוח, מניעת הפרעה לקהל המבקרים באתר, הסדרת שפכי החפירה ועוד.
החופרים, המשתייכים למוסדות אקדמאיים בארץ ובחו"ל, מקבלים במקרים רבים סיוע לוגיסטי מהרשות, הכולל כניסה חופשית לאתר, שימוש במתקניו ולעתים גם מימון חלקי.

אילו גנים לאומיים הוכרזו על ידי אונסקו כאתרי מורשת עולמית?

אתרי מורשת עולמית

רשות הטבע והגנים מקדמת את הכרזתם של גנים לאומיים ושמורות טבע כאתרי מורשת עולמית מטעם אונסקו. 6 אתרי מורשת עולמית הוכרזו עד כה: (1) גן לאומי מצדה, שהוכרז בשנת 2001; (2) התלים המקראיים, שהוכרזו בשנת 2005, וכוללים את גן לאומי מגידו, גן לאומי תל חצור וגן לאומי תל באר שבע; (3) דרך הבשמים, שהוכרזה בשנת 2005, וכוללת את דרך הבשמים בקטע מואה-עבדת, גן לאומי עבדת, גן לאומי שבטה, גן לאומי חלוצה וגן לאומי ממשית; (4) מערות הכרמל בשמורת הטבע נחל מערות שהוכרזה בשנת 2012. (5) מערות מרשה ובית גוברין שהוכרזו בשנת 2014. (6) מערות בית שערים שהוכרזו בשנת 2015.

נתונים מעניינים שכדאי לדעת

70

חפירות ארכיאולוגיות בכל שנה

4

צוותי שימור ואחד בדרך

16

אתרים הוכרזו בארץ כאתרי מורשת עולמית

9,000

אתרים ארכיאולוגיים בשטחי רשות הטבע והגנים מהם 270 בעלי ערכיות גבוהה במיוחד

לכל החדשות בנושא ארכיאולוגיה

X