איריס הסרגל

מדוע מחפשים את איריס הסרגל?

איריס הסרגל הוא צמח נדיר הנמצא בסכנת הכחדה. הוא צומח אך ורק בישראל, אולם פעולותיו ההרסניות של האדם כלפי הטבע והתפשטותו על חשבון אזורי טבע עשויים לגרום להקטנה בכמותן ובגודלן של אוכלוסיות איריס הסרגל ואף לגרום להכחדתן.

מדוע חשוב לשמור על האיריס מפני סכנת הכחדה?

בדורות האחרונים נכחדו מכדור הארץ מינים רבים של צמחים בעקבות פעולותיו של האדם המנצלות את השטחים הטבעיים ללא התחשבות בטבע. אם ייכחד האיריס מן הארץ הוא ייכחד גם מן העולם.

כיצד נשמור על איריס הסרגל?

ראשית יש לגלות את אתרי הגדילה שלו ואת גודל האוכלוסייה בכל אתר. לשם כך נדרשת עזרת הציבור באיתור אתרי הגדילה שלו ברחבי הארץ. על פי תוצאות הסקר הציבורי אפשר יהיה להעריך את מצבו של האיריס בשטחי הבר בישראל ולתכנן את פעולות השמירה עליו.

מידע שימושי

איריס הסרגל הינו גיאופיט בעל בצל תת-קרקעי מסוג איריס המשתייך למשפחת האיריסיים. הוא נדיר למדי ואנדמי לישראל. נכלל בספר האדום כאחד מ- 414 מינים הנמצאים בסכנת הכחדה. המין תואר למדע בהרי נצרת והוא מופיע בכל האזורים ההרריים בארץ.

עלי הפרח הישרים הקנו לאיריס את שמו – "הסרגל". בחורף הוא פורח בצבעו התכול והיפה. גובה הצמח מגיע לגובה 10-20 ס"מ. הגבעול נושא פרח אחד. העלים של הצמח ישרים כסרגל והם מחודדים בקצה, מרובעים בחתך רוחב, וארוכים בדרך כלל מהגבעול עם הפרח.

קוטר הפרח כ- 5 ס"מ. כמו לכל פרחי האירוס לפרח 6 עלי עטיף ("כותרת"): השלושה החיצוניים הגדולים והצבעונים ביותר מפושקים הצידה כלשונות ומכונים שפיות, השלושה הפנימיים זקופים, צרים יותר וקצרים וצבעם תכלת אחיד. שלושה עמודי העלי זקופים מעל השפיות ומפוצלים בראשם, גם הם בצבע תכלת. הסימן הזיהוי החשוב והמבדיל בין אירוס הסרגל ואירוס הלבנון הוא השפית. השפית באירוס הסרגל ארוכה יותר וצרה יותר, צבעה תכלת עם דגם מקווקו תכול וקרין צהוב בולט במרכזה ככרבולת מסולסלת.​