אתרי מורשת עולמית

האמנה להגנת מורשת תרבות וטבע עולמיים

בשנת 1972 כונן האו"ם באמצעות הארגון אונסק"ו לקידום החינוך, המדע והתרבות בעולם את האמנה להגנת מורשת תרבות וטבע עולמיים. האמנה נועדה להגדיר ברחבי העולם אתרים שלהם נופי תרבות, מורשת תרבות או מורשת טבע בעלי ערך אוניברסלי ייחודי לאנושות, ולסייע בשימורם. 190 מדינות חתומות על האמנה, ומשנת 1999 חתומה עליה גם מדינת ישראל.

אתרי מורשת עולמית

האו"ם, באמצעות הארגון אונסק"ו, מכריז מדי שנה בשנה על אתרי מורשת עולמית חדשים ברחבי העולם, נוסף על אלו שכבר הוכרזו. עד לשנת 2013 הוכרזו ברחבי העולם 981 אתרים ב-160 מדינות. כלולים בהם החומה הסינית, הפירמידות במצרים, הגרנד קניון בארצות הברית, מגדל פיזה באיטליה, הר אוורסט בנפאל והפרתנון ביוון.

משמעות ההכרזה על אתר מורשת עולמית

• מרגע שהוכרז אתר מורשת עולמית המדינה והגוף המחזיקים בו מחויבים לשמור עליו ועל סביבתו מפיתוח בו ובסביבתו שאינם הולמים את רוחו של האתר ואת אופיו, למען דורנו ולמען הדורות הבאים.
• טיפוח המודעות של האוכלוסייה המתגוררת בסביבת האתר וטיפוח גאוותה.
• ההכרזה על אתר כעל אתר מורשת עולמית מביאה כבוד ויוקרה למדינה.

אתרי מורשת עולמית בישראל

מדינת ישראל הכינה רשימה ראשונית של 25 אתרים בעלי חשיבות רבה הראויים לדעתה להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמיים. מתוך הרשימה הוכרזו עד כה "אתרי מורשת עולמיים" האתרים האלה:

• שנת 2001 – גן לאומי מצדה
• שנת 2001 – העיר העתיקה של עכו
• שנת 2003 – העיר הלבנה של תל אביב – התנועה המודרנית
• שנת 2005 – התלים המקראיים בגנים הלאומיים:
  גן לאומי תל מגידו
  גן לאומי תל חצור
  גן לאומי תל באר שבע
  דרך הבשמים – ערי המדבר בנגב
  דרך הבשמים בקטע שבין מואה-לעבדת
  גן לאומי עבדת, גן לאומי שבטה, חלוצה,
  וגן לאומי ממשית
• שנת 2008 – האתרים הקדושים לבהאים בחיפה ובגליל המערבי (חיפה ועכו)
• שנת 2012 – שמורת טבע נחל מערות
• שנת 2014 – מערות מרשה בגן לאומי בית גוברין
• שנת 2015 – גן לאומי בית שערים

אתרים נוספים הנמצאים ברשימה שהציעה ישראל אך טרם הוכרזו (מצפון לדרום)

• שמורת טבע תל דן – השער הכנעני בעל שלוש הקשתות
• שמורת טבע החולה – נדידת ציפורים בשבר הסורי אפריקני
• בתי כנסת עתיקים בגליל
• הכנרת ואתריה הקדומים
• אתרי הנצרות בגליל
• בקעת ארבל ואתריה
• חורבת מינים
• דגניה ונהלל
• מבצרים צלבניים
• גן לאומי בית שאן
• גן לאומי קיסריה
• הר ציון בירושלים
• המסגד הלבן ברמלה
• ארץ המכתשים
• הר כרכום ותמנע

שמורת הטבע נחל המערות שבכרמל – אתר מורשת עולמית

בהכרזת שמורת נחל מערות כאתר מורשת עולמית נקבעה חשיבותה הרבה של השמורה לאנושות, כעדות לתרבות האדם הקדמון שנכחדה.
שמורת הטבע נחל המערות שבכרמל, הוכרזה אתר מורשת עולמית. בכך נקבעה חשיבותה הרבה של השמורה לאנושות, בהיותה עדות לתרבות האדם הקדמון שנכחדה.
בשנת 2012 הכריזה הוועדה למורשת עולם של אונסק"ו על שמורת הטבע נחל המערות שבכרמל אתר מורשת עולמית. הכרזה זו קובעת את חשיבותה העולמית ויוצאת הדופן של השמורה לאנושות ואת החשיבות העליונה בשמירה עליה.
ייחודה של השמורה –השמורה הוכרזה על שום הממצאים שנתגלו בארבע ממערותיה – טבון, גמל, אל וואד וסחול – ששימשו את האדם הקדמון במשך כ-500,000 שנה ברצף. ממצאים אלו הם עדות ייחודית בעולם למסורות תרבות שנכחדו.
במקום נתגלו עדויות לקיומם של כמה תרבויות אדם:
התרבות האשלית (לפני 200 500 אלף שנים)
התרבות המוע'ארית (לפני 100 150 אלף שנים)
התרבות המוסטרית (לפני 40 100 אלף שנים)
התרבות האוריניאקית (לפני 12 40 אלף שנים)
התרבות הנטופית (לפני 9 12 אלף שנים)
זהו אפוא אחד המקומות הבודדים בעולם שאפשר למצוא בו רצף של תרבויות אדם.
הממצאים –
מחקר מדעי וארכיאולוגי שהחל בשטחי השמורה בראשית המאה שעברה חשף לאורך עשרות שנות חפירות ממצאים מדהימים.

מגוון כלי צור נמצאו במקום, המייצגים את מורשת האדם מימי האדם הקדמון וכן את התפתחותה עם השנים. בין היתר נמצאו במערות עדויות למעבר מחברות של לקטים-ציידים לחברות המתגוררות ביישוב קבע ומתבססות על חקלאות.
פעילות רשות שמורות הטבע ובגנים לשיפור השירות למבקרים
משנת 1989 רשות הטבע והגנים מפעילה בשמורה מרכז הדרכה ומבקרים המשמש את ציבור המבקרים בנקודת היציאה לטיול במערות ובמסלולי הטבע הסמוכים לאתר.

הגן הלאומי מצדה אתר מורשת עולמית

בכך שהגן הלאומי מצדה הוכרז כאתר מורשת עולמית נקבעה חשיבותו כעדות למורשת תרבותית יהודית וכסמל של המאבק לחירות.
השוכן במזרחו של מדבר יהודה הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2001, מטעם הוועדה למורשת עולם של הארגון אונסק"ו. הכרזה זו מהווה קביעה עולמית לחשיבותו יוצאת הדופן של האתר לאנושות והחשיבות בשמירה עליו.
הנימוקים להחלטת על הכרזת האתר כאתר מורשת עולמית –נאמר בין היתר כי מצדה מהווה סמל לממלכת ישראל ולחורבנה האלים והיציאה לגלות לקראת סוף המאה הראשונה לסה"נ. כן נאמר, כי האירועים הטרגיים בסוף ימיהם של הפליטים היהודיים שהחזיקו במבצר-ארמון זה, עושים את מצדה לסמל הן של זהות תרבותית יהודית והן של המאבק האנושי המתמיד בין דיכוי לחירות.
בהכרזה צויינו במיוחד הנכסים במצדה:הארמון הצפוני שנבנה ע"י הורדוס, המהווה דוגמא יוצאת דופן לווילה מפוארת מן התקופה הרומית הקדומה, ומערכת המצור הרומית המקיפה את האתר, המהווה את הדוגמא הטובה ביותר והשלמה ביותר למערכת ביצורים, ששרדה עד ימינו.
החפירות הארכיאולוגיות במצדה- החפירות הארכיאולוגיות במצדה החלו לפני 50 שנה, בשנת 1963. במהלכן נחשפו מרבית המבנים ואלפי ממצאים ארכיאולוגיים במצב השתמרות מעולה.
פעילות רשות שמורות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים רשות הטבע והגנים השקיע בעשורים האחרונים רבות בשימור האתר על חלקיו השונים, ביצירת אמצעי המחשה מתקדמים ובהנגשתו למוגבלים.

גן לאומי בית גוברין-מערות מרשה הוכרז "אתר מורשת עולמית"

ביוני 2014 הכריז אונסק"ו על גן לאומי בית גוברין-מערות מרשה אתר מורשת עולמית. זוהי הכרה בין-לאומית בייחודו התרבותי, הארכיטקטוני וההיסטורי של המקום.
ייחודו של המקום –מערות מרשה מיוחד במערות שבו, שכולן נחפרו בידי אדם. מאז המאה התשיעית לפסה"נ ידע האדם לנצל את המסלע הקירטוני המאפיין את שפלת יהודה ולחפור בו חללים תת-קרקעיים לשימושו.
הקירטון הוא סלע רך ונוח לחציבה מצד אחד, ועמיד בפגעי הזמן מצד שני. במשך כ-2,000 שנה, עד התקופה המוסלמית הקדומה (מאה 10), נחפרו באזור מערות רבות. בתחום הגן הלאומי התגלו כ-500 מערות, המייצגות נאמנה את אלפי המערות הפזורות ברחבי שפלת יהודה.
בין השאר, שימשו המערות

• בורות מים
• מחצבות אבן
• בתי בד
• מערכות קבורה ומחסנים
• יש מערות ששימשו לגידול יונים (מערות קולומבריה) ואורוות סוסים
• אתרי פולחן

הסלע הרך נוצל גם לחפירת מערכות מסתור מסועפות, ובהן חללים ומנהרות המקשרות ביניהם. במערכות אלו השתמשו המורדים היהודים ברומים בימי בר כוכבא. המערות היו מעין עיר תחתית, אך רוב הזמן העדיפו התושבים להתגורר מעל פני הקרקע.
מערות מרשה נמצאות בלבה של שפלת יהודה ומשתרע על פני כ-5,000 דונמים. בתחומי הגן הלאומי נמצאים שרידי העיר מרשה, המייצגת תרבות יהודאית מימי המקרא ותרבות אדומית מהתקופה ההלניסטית.
בחלק אחר של הגן נמצאים שרידי העיר הרומית החשובה אלותרופוליס, מהערים החשובות של הפרובינציה "פרימה פלשתינה". בתחומי העיר הרומית, שנחפרה אך מעט, נחשפו מונומנטים מרשימים, כגון אמפיתאטרון, בית מרחץ וחלק מחומות העיר. בגן הלאומי נמצאים גם שרידי המבצר הצלבני החצוב ג'יבלין.

גן לאומי בית שערים – אתר מורשת עולמית

גן לאומי בית שערים הוכרז ביום א' 5.7.15 כאתר מורשת עולמית בוועידת המורשת העולמית ה-39 של אונסקו שמתקיימת בבון שבגרמניה
והוא מצטרף לשמונת אתרי המורשת העולמית שהוכרזו בישראל, כשהאחרון בהם, גן לאומי "בית גוברין מערות מרשה" שהוכרז בדיוק לפני שנה. המשלחת הישראלית המונה 12 משתתפים כוללת נציגים של משרד החוץ, הוועד הישראלי לאונסקו, עירית ירושלים ורשות הטבע והגנים.

בוועידה הושם דגש רב על המצב הקשה של אתרי עתיקות הנתונים להרס מכוון במזרח התיכון: סוריה, עירק, תימן ולוב.

העיירה המשגשגת העתיקה של בית שערים נודעה בתקופה הרומית, כמרכז יהודי חשוב בזכות מושב הסנהדרין והמנהיג היהודי החשוב רבי יהודה הנשיא. המנהיג הדגול, זכה לחדש את היהדות בגליל לאחר מרד בר כוכבא (135-132 לספירה) ולערוך את קודקס החוקים היהודיים הכתוב הראשון – המשנה.

הקבורה של רבי יהודה הנשיא בבית הקברות של בית שערים משכה יהודים רבים מארץ ישראל ומהתפוצות לבוא ולהיקבר שם, מתוך אמונה שקבורה בסמוך לאישיות הצדיק תסייע להגיע לגן עדן. כך התפתח בית הקברות לנקרופוליס (עיר מתים) בעל ערך עולמי יוצא דופן הכולל 30 מערכות קבורה מסועפות מעשה ידי אדם.

זה בית הקברות העתיק הצפוף בישראל, ואחד ממתחמי הקבורה הצפוף בעולם הרומי, בדומה לקטקומבות ברומא. זהו בית הקברות היהודי הקדום החשוב ביותר ובו מגוון רחב של סגנונות קבורה אדריכליים המכילים מגוון עשיר של אמנות רומית קלאסית מזרחית בשילוב של אמנות עממית עם מאות כתובות בארבע שפות (עברית, יוונית, ארמית ותדמורית).

איקומוס, הגוף העולמי המקצועי שבדק את האתר מוצא כי הערך העולמי היוצא דופן של בית הקברות של בית שערים מוכח, בזכות המגוון האמנותי שבקברים המבטא את האופי של תרבות דתית בעולם העתיק בתקופת חשובה בהיסטוריה של עם ישראל.

זהו האתר התשיעי המוכרז בישראל המצטרף לרשימת האתרים שהוכרזו עד כה והם

• גן לאומי מצדה
• עכו
• העיר הלבנה של תל אביב
• דרך הבשמים
• התלים המקראיים
• הגנים הבהאים
• שמורת טבע נחל מערות
• וגן לאומי בית גוברין