דבר העורך: 'מן הנעשה במשק'

קטונתי מלסכם עשור ימי ועוד יותר קשה לחזות את העשור הבא בים, ובכל זאת תראו בגיליון זה שמספר אמיצים מתמודדים עם השאלות, כל אחד בתחומו ומנקודת מבטו .

אנסה לספר מנקודת מבטי על האתגרים שהיו ועל האתגרים הצפויים לנו.

בעשור שהיה הפך הים ממרחב רומנטי וזנוח מעט למרחב בו מתחוללים מאבקים על השפעה, שימושים וזכויות המשפעים על כל הציבור בישראל, מפת ישראל כבר אינה מסתיימת בקו החוף אלה יוצאת מערבה לפחות עד קו המים הריבוניים ובעשור הקרוב כנראה תתרחב גם למים הכלכליים.

מנהל התכנון הוביל על ידי צוות מומחים את תכנית המרחב הימי ולמעשה בחן לעומק את המורכבות של בית הגידול הימי ביחס לצרכים השונים שרטט לראשונה את השימושים השונים המתוכננים בשטחי הים שלנו , ואף הביא הצעה לניהול בראיה כולל של המרחב הימי

מומלץ לקרוא כאן >>>

הרפורמה בדייג שקודמה בעיקר על ידי החלה"ט הביא בסופו של יום לשינוי דרמטי בתקנות דיג חדשות אותם העביר משרד החקלאות בוועדת הכלכלה בכנסת ובהתנהלות הדיג בישראל (הפסקת דיג מכמורת בצפון הארץ, הוצאת ספינות מכמורת מהים, קביעה של איסורי דייג בעונת הרבייה והגיוס, שינוי גודל המינימום , מכסות דיג ועוד)

מסמך המדיניות שכתבו ניר אנגרט וד"ר רות יהל ב 2012 הפך ממסמך פנים ארגוני לתפיסה תכנונית ומעשית של מדינת ישראל, הישג משמעותי מאוד לשמירת טבע בים שלנו ואתגר בהיבטי ניהול ופיקוח.

תכנית המרחב הימי שקידם מנהל התכנון קבלה למעשה את רובה של תכנית השמורות הימיות וגם אם תהליך ההכרזה קשה ומתמשך הרי שאת ההתקדמות ניתן לראות בהכרזת שמורת ראש הנקרה וקידום שמורת ראש כרמל ושמורת ים אבטח.

שיתוף הפעולה הפורה עם האקדמיה שבא לידי ביטוי גם בסקר השמורות הימיות שנערך בשנים האחרונות מביא אותנו לרמה אחרת של ניהול שטח המבוסס על ידע ועובדות מוצקות, הקמת היחידה הימית נתנה לנו אפשרות להשפיע בפועל על אחד האיומים המשמעותיים ביותר על בית הגידול הימי והוא דיג היתר, וכמובן ששיפרה את יכולתנו לנהל ולפקח על שטחי השמורות הימיות ועל ערכי הטבע המוגנים שבים .

לצד הצלחות והישגים אלו חשוב להתבונן ולראות היכן הצלחנו פחות ואילו איומים עדיין רלוונטיים ועלולים להשפיע על המרחב הימי?

בלי לחפש אשמים אבל תוך התבוננות במציאות נדמה לי שנחלי ישראל שמגיעים לים התיכון רחוקים מאוד מאיכות המים שהינו רוצים לראות נשפכים לים, חלקם נושאי ביוב ושפכים שונים ובמקום להיות מקור המזון לבית גידול בריא וחיוני הם איום ומפגע המשפיע לרעה על הסביבה, מספיק לראות את נחל אלכסנדר שכל שנה מזדהם מחדש על ידי בתי הבד שבגדה כדי להבין את הנזק העצום שנגרם לאסטואר ובהמשך לאזור השפך, גם נחל לכיש, נחל חדרה, הקישון והשורק הם לא תמיד מקור לגאווה.

המינים הפולשים אף הם נמצאים תחת ההגדרה של איום גדל והולך, הזהרון ההדור ונוספים הפכו לדירי קבע בחופינו והשפעתם עלולה לפגוע ולהזיק, ספק רב אם במאבק זה ניתן להגיע להישגים משמעותיים.

גם התקשורת שלנו עם הדייגים לא תמיד הצליחה להיות מכבדת ועניינית וחשוב שנתאמץ לשפרה ולקרב את המגזר החשוב הזה תוך כבוד לידע שלהם והדגשת האינטרס המשותף שלנו לים בריא ומערכת אקולוגית עשירה ומתפקדת,

ומה בהמשך?

על מנת להשפיע על המרחב הימי של ישראל ועל התכניות הרבות שצפויות להתממש בו בעשור הקרוב נצטרך קודם כל לפעול לשיתופי פעולה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים (הגנ"ס ,חקלאות, אנרגיה, ביטחון, תיירות ועוד), נשאף לקדם ולטפח את המחקר האקדמי ההולך ומתפתח ומסייע רבות להבנת המערכת וקבלת החלטות ,  נחזק את החזית המשותפת עם ארגוני הסביבה הפועלים בסביבה הימית ,נהיה חייבים לשפר את התקשורת עם המגזרים הפעילים בים בראשם דייגים מסחריים וספורטיביים, אנשי החקלאות הימית, אנשי הספנות, הספורט הימי וכל ציבור צרכני הים, בלעדיהם יקשה עלינו מאוד להגיע למטרות שמירת הטבע שהצבנו לעצמינו במרחב הימי.

ננסה להשפיע על עבודות התשתית הגדולות והאגרסיביות המתוכננות בים, למזער נזקים והשפעות סביבתיות

אצלנו בארגון ננסה להשלים את הליך הכרזת השמורות הימיות ולהתמודד לראשונה עם הכרזת גן לאומי ימי , נצטרך להתמודד עם ניהול של שטחים ימים גדולים ומורכבים יותר,

נהיה חייבים לשפר ולהרחיב את ניטור המרחב הימי שמחוץ לשמורות הטבע על מנת שמקבלי ההחלטות ייהנו מבסיס נתונים מקצועי , מבוסס ועדכני.

נצטרך להתמודד עם עבודה בים העמוק , בכלים ומרחקים שונים ממה שמבוצע אצלנו כיום.

אלו מקצת האתגרים שמצפים לנו בעשור הקרוב, אז יש הרבה עבודה בים אני מרגיש זכות גדולה להיות אחד מאלה שיתמודדו עם כל האתגרים האלו ,

אני גם אופטימי ומרגיש שהכיוון הוא חיובי ונכון, אם נלמד מטעויות ונמשיך להשתפר יש סיכוי טוב שנצליח.

להתראות בגיליון הבא.

יגאל בן ארי
מנהל תחום הים

<<< לדבר העורך באנגלית: Notes from the field