חוברה

שם כתב: יניב כהן - דוברות רט"ג 29.03.2021

החוברה נחשבת לאחד העופות הנדירים, הגדולים והמרשימים בישראל.

חוברה - ריקוד כלולות ריקוד כלולות של חוברה, צילם אסף מרוז

מבנה גוף

אורך גופה של החוברה הוא כ- 60 ס"מ ומוטת כנפיה היא כ- 140 ס"מ.
גבה של החוברה חום בהיר, בטנה לבנה ולצידי צווארה נמתח פס שחור.

חיזור

אחד המאפיינים הבולטים של החוברה הוא מנהגי החיזור המפותחים שלה. באביב יוצאים הזכרים בריקוד כלולות מיוחד במינו, במהלכו הם רצים מאות מטרים תוך תיפוף ברגליים, הנפת הראש לאחור וניפוח נוצות החזה, מה שמקנה להם מראה כשל כדור נוצות לבן-שחור. כמו העגורים, קרובי משפחתה הרחוקים של החוברה, גם היא מתהדרת בציצת ראש מפוארת, הזוכה להבלטה בעונת החיזור. לכל זכר טריטוריה מוגדרת, המתפרשת על פני קילומטרים רחבים.

בניגוד לתקופת החיזור, הרי שבימים כתיקונם מוסוות החוברות היטב, לרבות הזכרים, בזכות צבעם החום בהיר. דומה כי ההסוואה המשובחת הופכת את החוברות מסתוריות במקצת אפילו עבור החוקרים, שאינם יודעים לתאר במדויק את הרגלי העוף המוזר מחוץ לעונת החיזור והקינון. רק משהן מתרוממות לאוויר נגלות הכנפיים השחורות לבנות שלהן, ואז ניתן להבחין בהן.

תפוצה

תפוצת החוברה הוא מישראל במערב ועד מונגוליה וקזחסטאן בצפון ובמזרח, והיא מצויה בסכנת הכחדה בארץ ובעולם בשל ציד בלתי חוקי וצמצום משמעותי בשטחי המחיה והקינון שלה. בין היתר כתוצאה מפיתוח לתשתיות ובנייה, הרחבת שטחים חקלאיים ושטחי מרעה והפרעות שמקורן בפעולות האדם, כגון נסיעת רכבי שטח  באזורי המחייה שלהן.

עד תחילת שנות השבעים קיננו החוברות באזורים נרחבים בנגב המרכזי, המערבי והצפוני, בשפלת יהודה עד אזור רמלה, בבקעת הירדן ובערבה. בעשורים האחרונים נעלמו החוברות לחלוטין מכל האיזורים הנמצאים צפונה לבאר-שבע, ואף בנגב ובערבה הן הפכו לנדירות.

כיום על פי ההערכה נותרו בישראל כ-400 מהן. כ-250 מהן מרוכזות כיום באזור בסיס חיל האוויר בחצרים במקום בו הן מוגנות מהפרעות.

פעילות רט"ג לשמירה על החוברה

רשות הטבע והגנים פועלת על מנת לשמר ולהגן על החוברה בין היתר באמצעות פעולות מחקר וניטור. בתוך כך לפני מספר חודשים חתמה רשות הטבע והגנים באמצעות הקרן לשמירת הטבע והמורשת בישראל על מסמך הבנות עם הקרן הבינלאומית באבו דאבי לשימור החוברה לשיתוף פעולה ראשון מסוגו לקידום מחקרים משותפים להצלת החוברה באזור.