חולות מישור החוף הדרומי

ארץ ישראל נחשבת לנקודה חמה עולמית (hot spot), כלומר עשירה ומגוונת במיני צומח וחי, בהשוואה לארצות אחרות. שמירת הצומח והחי, ובייחוד מינים נדירים ומינים אנדמיים (מין שתחום תפוצתו העולמי מוגבל לאזור גיאוגרפי קטן יחסית), מהווה אתגר בשמירת הטבע. חולות מישור החוף, שהם השלוחה הצפונית ביותר של הסהרה, היו בעבר חלק מרצף  חולות חצי האי סיני והסהרה. ה"זנב" הזה של הסהרה הוא האזור הצפוני ביותר בו ניתן למצוא מיני צומח וחי שמקורם במדבר הגדול ומוגדרים מינים פסמופיליים ("אוהבי חול" – מינים המתמחים בבית גידול חולי ומשגשגים בו), ביניהם זוחלים כמו נחושית חולות, נחש חולות וכוח אפור.

החולות עשירים ביותר בצמחים ובבעלי חיים אנדמיים. בישראל ידועים כמעט 3000 מיני צמחי בר, מהם 6-7% אנדמיים ברמות שונות. כ-40% מהצמחים האנדמיים של ישראל מתקיימים בבתי גידול חוליים. בישראל מספר רב של יונקים יחסית לשטחה, וביניהם מוכרים חמישה מינים ותת-מינים אנדמיים לישראל ולסביבתה. שלושה מהם נפוצים בחולות החוף: מריון חולות, גרביל החוף (גרביל אלנבי) וירבוע מצוי.

חולות זיקים. צילום דליה דותן, חולות זיקים. צילום דליה דותן

תכונות החול

גרגרי החול הקשים מופיעים במגוון צורות וצבעים: חלקם מעוגלים וחלקם חדים וזוויתיים. צבעיהם: לבן, שחור, צהבהב, חום. חלקם שקופים וחלקם אטומים. המרכיב העיקרי של החול הוא הקוורץ, ונוספים לו מינרלים שונים, שברי צדפים, אצות ושלדי בעלי חיים ימיים.

הגרגרים הגדולים בעלי צורה לא אחידה יוצרים מרקם בעל חללים גדולים, דבר האפשר חלחול גבוה ומהיר של מים, כך שהלחות מצטברת בעומק הקרקע. כתוצאה מכך, השכבות העליונות של החול לרוב יהיו יבשות וחמות, ובעומק החול לח וקריר יותר. לתכונה זו השפעה מכרעת על יכולת ההישרדות וההתבססות של מיני צמחים ובעל חיים בחולות.

מקור החולות

מקור החול במישור החוף של ארץ ישראל הינו בבליית סלעי גרניט בהרי אתיופיה, שמוסעים ע"י זרם הנילוס עד הגיעם לים התיכון. בים התיכון, גרגירי החול מוסעים עם זרמי הים העולים ממערב למזרח, ובהגיעם לחופי ארץ ישראל הם ממשיכים במסעם צפונה עד שמגיעים לחוף. חלק מהגרגרים נזרקים על ידי גלי הים אל החוף, ומשם מנושבים על ידי הרוח אל פנים היבשת. עד להקמת סכר אסואן בשנת 1964 הייתה אספקת החול מהנילוס מאוזנת עם גריעת החול מהגלים, כך שכמויות החול היו פחות או יותר קבועות. אולם בשל הקמת סכר אסואן החול מצטבר באגם נאצר,אך הסחף ממשיך להעביר חול לחופי ישראל. לכן המצרים הקימו שוברי גלים כדי לעצור את גריעת החול מחופיהם. התוצאה היא גריעת חול וסכנת התמוטטות של מצוקי הכורכר בחופי ישראל.

דיונות בשמורת חולות זיקים. צילום דליה דותן, דיונות בשמורת חולות זיקים. צילום דליה דותן

חשיבות החולות למשק המים

החולות תורמים למשק המים של ישראל. בשל החלחול המהיר, מי הגשם מחלחלים בקלות דרך גרגרי החול הגדולים יחסית, וממלאים את מאגר המים התת-קרקעי – אקויפר החוף. החולות הם מסנן טבעי לטיהור מי נגר (מים שמקורם במשקעים הזורמים על פני השטח) מכבישים וממדרכות הערים. מי קולחין מוחדרים לחולות ומושבים אל מי התהום באקוויפר החוף באיכות גבוהה ביותר.

בית הגידול החולי

בית גידול ייחודי זה מאופיין ע"י תשתית של גרגרי החול מהירי חלחול, הנתונים להסעה ע"י הרוח, והקרבה לים חושפת את בית הגידול לרסס ים המכיל כמויות גדולות של מלח. תנאים אלה גורמים ליצירת תנאים קשים, שרק צמחים ובעלי חיים בעלי התאמות מיוחדות יכולים להתבסס ולשרוד בו. בית הגידול החולי מהווה מערכת אקולוגית בעלת חשיבות רבה, בשל עושר המינים שבה, שחלקם אנדמיים, ותכונותיו של החומר המרכיב את התשתית הפיזית משפיעים על מגוון צמחים ובעלי החיים שיתקיימו בו ולכן ההכרזה על שמורות הטבע במרחב שקמה חיונית מאד לקיומם של בעלי החיים והצמחים המותאמים לחיים בבית הגידול החולי.

באגן המערבי של מרחב שקמה מספר שמורות טבע חוליות:

• חולות כרמיה – שמורה מוכרזת ששטחה כ-1100 דונם
• חולות זיקים – שמורה מוכרזת ששטחה 2725 דונם
• חולות נתיב העשרה – שמורה מוצעת ששטחה כ-5,500 דונם
• חולות מבקיעים – שמורה מוצעת ששטחה כ-1200 דונם

ייחודן של השמורות החוליות במרחב שקמה

שמורות אלה הן חלק מחולות מישור החוף הדרומי, המהווים ציר חדירה של מינים ממוצא סהרו-ערבי צפונה, אל התחום האקלימי הים תיכוני. כאן מתקיים מפגש בין מיני צמחים ובעלי חיים בעלי התאמות לתנאי היובש הקיצוניים של המדבר עם מינים ממוצא ים – תיכוני או אירופי קריר ולח.  בית הגידול החולי ייצג בעבר את מישור החוף של ארץ ישראל אך שטחי החולות צומצמו ביותר בשנים שמאז קום המדינה: חלקם שמשו חומר גלם חיוני לבנייה, ועל רובם נבנו ערי החוף של ישראל, נסללו כבישים, נבנו מרינות, בסיסי צבא ונמלי ים. רצועת חולות מישור החוף, על אף תחושת המרחבים, הינה בית גידול הנתון ללחצים ולאיומים, ולמעשה זהו בית גידול  של צמחים ובעלי חיים המותאמים לחיים בחולות ובשל צמצום וקיטוע של שטחי החולות במישור החוף הם בסכנת הכחדה. לכן ישנה חשיבות רבה לשמירה על האזורים שנותרו כשמורת טבע.

חשיבות החולות לאדם – תיירות, חינוך ושמירת טבע

החולות הם נכס תיירותי חשוב בישראל. אזורים המקיימים בקרבתם את שלושת האלמנטים: שמש, חול וים, מהווים אטרקציה חשובה לתיירים מהארץ ומחוצה לה. אמירה זו מקבלת משנה תוקף בישראל, שמהווה מקום מפלט קרוב יחסית לארצות אירופה הקרות, ושמרבית אוכלוסייתה מתגוררת במישור החוף.

החולות מהווים כר נרחב לפעילות חינוכית בתחומי דעת שונים ובהם: ביולוגיה, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה ומורשת.

מה הקשר בין התגלגלות בדיונה לבין שמירת הטבע? ילדים בכל גיל – מגיל שנה ועד גיל מאה שנה – נהנים להתגלגל בדיונות החול. הפעולה נצורה אצל רבים מאיתנו כזיכרון ילדות. לשם כך נחוץ חול תחוח, נודד, שאיננו מיוצב במקומו. אחת הבעיות המרכזיות בשמירת נוף החולות בעשורים האחרונים היא התייצבות החולות, אשר הופכים מחולות נודדים לחולות מיוצבים. הדיונות עצמן עוברות תהליך של שינוי צורה – ישנו מעבר מנוף של דיונות סהר נודדות לדיונות פרבוליות מיוצבות. תהליך ההתייצבות מביא עימו גם לשינויים בהרכב חברות הצומח והחי, עד לכדי הכחדה מקומית של מינים פסמופיליים. גם הילדים, הנהנים להתגלגל מראש הדיונה, הם "פסמופיליים" – ומעדיפים דיונה חשופה מצומח להתגלגלות, כך שתהליך זה פוגע בערך החינוכי והתיירותי של החולות.

התייצבות החולות  מציבה דילמות בתחום שמירת הטבע והנוף. כאשר מטיילים פוקדים את החולות, הם מתחחים את תלכידי החול המלוכדים בקרום קרקע על ידי מרכיבים ביולוגיים, ובכך מעודדים את נדידת החולות, ומסייעים לשמירת ערכי הטבע והנוף האופייניים לדיונות חול בלתי מיוצבות.

לקריאה נוספת בנושא:

1. חולות מישור החוף בישראל 
2. שימור חולות מישור החוף 

להלן עזרים והפעלות לטיול ולהדרכה בנושא חולות:

• חוקרים את תכונות החול
• סיפורו של גרגיר חול
• חידון חול
• מדריך לזיהוי צמחים בחולות
• חידות בציורים צמחים בחולות
• חידות בציורים בעלי חיים בחולות
• התאמת בעלי חיים לחולות בעיות ופתרונות
• התאמת צמחים לחולות בעיות ופתרונות
• חידת חולון החוף אמת או שקר
• חידת הגרביל אמת או שקר
• טבע זה שם המשחק – טבעי בחוף – מערך הדרכה