חקלאות ושטחים פתוחים

מאת: חיים חרמוני, שער הנגב 04.07.2022

מרחב נחל שקמה מתאפיין בעיקר בחקלאות שטחים פתוחים, כאשר גידולי הבעל תופסים מקום מרכזי. השטחים הפתוחים המעובדים, הם אולי נקודת המשיכה העיקרית של הפארק. האזור אטרקטיבי למטיילים בעיקר בחודשי החורף. בחודשים אלה (דצמבר-מרס) הנופים ירוקים, הפריחה בעיצומה והאקלים בימי ההפוגה מהגשם נוח ונעים.

שטח חקלאי- צילום מכדור פורח לימור ניב שטח חקלאי- צילום מכדור פורח לימור ניב

החקלאות במרחב שקמה

החקלאות הייתה והינה בסיס מרכזי לכלכלת הישובים במועצה האזורית שער הנגב בפרט ובמרחב שקמה בכלל.

משבצת הקרקע החקלאית הממוצעת לישוב היא של כ 10,000 דונם ומכסות המים השנתית לסוגיהם השונים (מי שפד"ן, מים שפירים, מליחים, קולחין, לכידת שטפונות) מסתכמת בכ- 1.5-2.2 מלמ"ק.

כמות המשקעים הממוצעת משתנה ונעה בין 400 מ"מ במערב הפארק ל- 300 מ"מ במזרחו, בשנה.

חקלאות השדה מבוססת בעיקרה על גידולי שלחין (בעיקר גזר, תפוחי אדמה, גידולי תבואות בהשקיה – חימצה, אפונה, אבטיח לגרעינים) ועל גידולי בעל – חיטה כגידול מוביל. בשנים האחרונות החלה נטיעת אבוקדו וחוחובה בהיקף גדול.

ענפי בעלי חיים – ענף הרפת מוביל, ולכל ישוב מכסות חלב של כ-3.5 מיליון ליטר. חלק מהישובים מפעילים רפת בעצמם, וחלק יצרו שותפויות עם ישובים סמוכים (בשטחי המועצה ומחוצה להם). ענף בעלי חיים נוסף באזור – לולי פטם. חלק מהישובים מפעיל את הענף בכוחות עצמיים, וחלק באמצעות שותפויות עם חברות חיצוניות, הפעילות בתחום הפטם. תוצר לוואי של ענף בעלי חיים  הוא זבל אורגני. במרחב הפארק שני אתרי טיפול בזבל אורגני המפוזר בשטחים החקלאיים לאחר תהליך קומפוסטציה. לאחרונה יש גם אפשרות להשתמש בזבל גלמי.

מאפיינים כלליים של המרחב

מרחב נחל שקמה מתאפיין בעיקר בחקלאות שטחים פתוחים, כאשר גידולי הבעל תופסים מקום מרכזי. זאת מנקודת מבט של היקף השטחים, וללא התייחסות לפרמטרים כלכליים. למותר לציין, כי השטחים הפתוחים המעובדים, הם אולי נקודת המשיכה העיקרית של הפארק. האזור אטרקטיבי למטיילים בעיקר בחודשי החורף. בחודשים אלה (דצמבר-מרס) הנופים ירוקים, הפריחה בעיצומה והאקלים בימי ההפוגה מהגשם נוח ונעים.

מאידך, חודשי החורף הם גם תקופת הצימוח בשדות, ובהם ניתנים גם טיפולים שונים: דישון, הדברת עשבים, הדברת מחלות ומזיקים. לפיכך, עלולות לצוץ בעיות בתנועה מאסיבית של מטיילים – הן למטייל עצמו והן לחקלאי.

שדות רוחמה צילום רחפן תומר עופרי

 

קונפליקטים בין תנועת אדם וכלי רכב לבין החקלאים בגבול שטחי העיבוד:

  1. הרס דרכים קיימות ויצירת "דרכים" חלופיות בשולי השדות ובתוך השדות.
  2. יצירת מסלולי עבירות לרכבי שטח לצורכי תחרויות.
  3. נזקים ישירים לשדות כתוצאה משקיעות, גרירות וחילוצים.
  4. פיזור לכלוך ואשפה.
  5. פיזור שאריות מזון מושכי מזיקים למיניהם.
  6. נזק לציוד (חניוני טרקטורים, ציוד שאיבה, ציוד השקיה.
  7. מגבלות בריסוסים. למרות הגדרות לשטחי הפארק, עלולה להיווצר בעיה של שימוש בחומרים מסוכנים לאדם. הדבר נכון גם לגבי חשיפה ישירה לחומר, וגם לגבי רחף שיגיע לליבת הפארק.
  8. שתיית מי שפ"דן, או גרוע מכך מים מושבים מחיבורי מים הקיימים בשטחים, מסכנת את מי שישתה ממים אלה.
  9. צורך בהשקעת משאבים בפיקוח, שיידרש בנוסף לפיקוח שינתן על ידי רשויות הפארק.

החקלאות ושימור הקרקע

משיחות עם חקלאים, עולה כי נושא שימור הקרקע נתפס כנושא מרכזי לדיון. הקרקע היא הבסיס לכל החקלאות, ובלעדיה לא יצמח דבר. פעולות שימור הקרקע מקנות ערכים כלכליים מיידים (תוספת יבול כתוצאה מצמצום אובדן מי גשמים), אך יש להן חשיבות מכרעת בטווח הארוך, ליכולת ההישרדות של החקלאים, וכן למניעת נזקים בקשת רחבה של הפעילות האנושית. בנוסף, לשימור הקרקע באמצעות עיבוד חקלאי ישנה תרומה סביבתית מכרעת לשמירת השטחים הפתוחים כריאות ירוקות וכשטח לאגירת מים. יש, אם כן, לבחון את אפשרויות התמיכה ב"חקלאי שקמה", המבצעים וימשיכו לבצע פעולות לשימור הקרקע, גם לדורות הבאים.

כשחקלאות וטבע נפגשים. צילום קובי סופר