כלנית מצויה (Anemone coronaria)

נעים להכיר: צמח בעל פקעת (גיאופיט).

רק אצלנו? לא. מין זה נפוץ ברחבי המזרח התיכון ומערבה משם.

לזהות בשטח: גובהו 40-10 ס"מ. עמודי הפריחה נושאים פרח יחיד שמתחתיו עלים "גזורים". צבעו של הפרח מגוון: אדום, סגול, ורוד, לבן ואף צהבהב. במרכז הפרח אבקנים וגוש שחלות בצבע שחור.

ריח: יש.

גדל ב: שטחים פתוחים ושדות. במדבר – במשטחי סלע, מדרונות סלעיים וערוצי ואדיות.

זמן פריחה: פברואר-מרץ.

לפגוש בו: ברוב אזורי הארץ המוגדרים בעלי אקלים ים-תיכוני, וכן במקומות מסוימים בנגב. בצפון הארץ הכלניות מופיעות בכמה צבעים, ובדרומה באדום. *מנחת מגידו, שמורת פורה, שוקדה, שמורת איריס הביצות.

הידעת? בימי קדם השתמשו בתמצית הפרח לשם טיהור הראש על ידי טפטוף לנחיריים. השם כלנית מגיע מהמילה כלה, בשל יופיו הרב של הפרח. בימי המנדט בארץ ישראל כונו החיילים הבריטים "כלניות", בשל כומתותיהם האדומות ולבם השחור