לומדים היסטוריה בשמורת טבע עין גדי - בית הכנסת

07/07/2015

שם השיעור: היישוב בעין גדי ובית הכנסת מתקופת התלמוד

רצפת הפסיפס בבית הכנסת
רצפת הפסיפס בבית הכנסת

המושג או הנושא מתוכנית הלימודים

תקופת התלמוד, חיים יהודיים בארץ ישראל​

תופעה הממחישה את הנושא

שרידי ישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד ובו בית כנסת.

העדויות לכך שהמבנה שימש כבית כנסת הן:

  • ארון קודש
  • מקווה טהרה
  • גניזת בית הכנסת אשר הכילה מטבעות זהב
  • סמלים יהודיים כמנורת שבעת הקנים
  • כתובות בעברית

בנוסף השתמרו רצפות פסיפס עם עיטורי מנורות, עיטור גיאומטרי ובעלי חיים.בין הכתובות כתובת בארמית כוללת קללות על מי שיגלה את סוד המקום, והכוונה כנראה לסוד גידול האפרסמון.​

הצעה לפעילות תלמידים

התלמידים יסקרו את מבנה בית הכנסת ויערכו תרשים של המתאר. הכוונה לציור במבט על של הרצפה והקירות תוך סימון ממצאים שונים כרצפות הפסיפס.
בהמשך יערכו התלמידים רשימה של ממצאים, סמלים ועיטורים שנמצאו במקום. עליהם לתאר במילים או באיור את הממצא ולקבוע אם הוא קשור לתרבות יהודית, קשור לחיים בארץ ישראל או קשור לתרבות כללית.
ניתן לצפות לעבר הנוף הקרוב סביב (או לשלב בפעילות כניסה לחלקים האחרים של השמורה) ולהסיק לגבי אופיו של היישוב ככזה המתבסס על מי המעיינות הרבים לצורך גידולים חקלאיים התלמידים יפענחו את הכתובות שנמצאו ברצפה,באמצעות דף עזר הכולל מפתח של האותיות ניתן לקרוא ולתרגם את הכתובות.
למשל: "מן דגלי רזה דקרתה לעממיה" שפירושו: "מי שיגלה סוד העיר לגויים". על מנת לעמוד על סוד המקום ניתן להוסיף מידע כגון הפסוק: "תני רב יוסף: אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא" (בבלי, שבת כו ע"א).בכלל הממצאים והחקירה בשטח ניתן להפיק תיאור של חיי היומיום בעין-גדי של תקופת התלמוד: תושבים יהודים שהשתמשו במי העיינות לגידולי חקלאות ובראשם פרי התמר ובושם האפרסמון.