לומדים מדעי הטבע בגן לאומי אשכול

המושג או הנושא מתוכנית הלימודים:

תהליכים בנוף: שיטפון, הסעה, התחתרות, סדרי גודל של ערוצי ניקוז

תופעה הממחישה את הנושא:

ערוצו של נחל הבשור מנקז שטח נרחב בהר הנגב ובצפון הנגב. בחלק הזורם בתחום הגן הלאומי מתחתר הערוץ בתוך אדמת הלס ויוצר ערוץ רחב. בנוף הנשקף מנקודות התצפית ניתן לזהות ערוצי זרימה קטנים, המתחתרים בגבעות הלס, ומתנקזים לערוץ המרכזי של נחל הבשור.

הצעה לפעילות תלמידים:

תחילה יסיירו התלמידים בתוך ערוץ הנחל ויחפשו עדויות לזרימת מים שמעבר לזרימת הקבע של המעיינות. ניתן לזהות צמחים שנדרסו על ידי המים, קיומם של חלוקי נחל, כלומר חלקי סלעים שעברו הסעה למרחק גדול ועל כן נשחקו, והרבדה של חלוקים וגרגירים מגדלים שונים באפיק ובשוליו. פסי הרבדה מעידים על משטר חוזר: שיטפון חזק מביא חלקי סלעים בגדלים שונים, וככל שהשיטפון דועך שוקעים החומרים המוסעים במים. לפיכך, נוצר סדר מחלוקים גדולים ועד גרגירים דקים. קו נוסף של חלוקים גדולים מעיד על שיטפון נוסף. בהמ​​שך יבחנו התלמידים מפה גיאוגרפית ויסמנו את אגן הניקוז של נחל הבשור. ניתן לזהות כי מלבד הקטע שבו אנו נמצאים, שבו זרימה קבועה של מי מעיינות, מנקז הנחל שטח עצום המניב שיטפונות מים לאחר אירועי גשם.

ניתן לאפיין את קרקע הלס בגבעות הנמצאות בתחום הגן הלאומי, הלס הוא חומר דק גרגר המוסע על ידי הרוח ומורכב, לרוב, מגרגרי חרסית. בניסוי ניתן להראות שהחלחול בחרסית הוא איטי, ועל כן מרבית מי הגשם זורמים בנגר עילי. ניתן לראות כי בראש האפיק, שם יש מעט מים, קו הזרימה אינו עמוק, ואילו בנקודה מסויימת, לאחר שנאספים מים משטח גדול יותר, יש בכוחם של המים לחתור בקרקע וליצור ערוץ זרימה חתור בקרקע. עוד ניתן לזהות שבערוצי הזרימה הקטנים, יש קו צמחים אחד, הגדל על קו הזרימה של המים. לעומת זאת, באפיק הבשור זורמים מים רבים יותר, הדורסים את הצמחים באפיק. על כן נותרים שני פסי צומח משני צידי אפיק הזרימה.