לומדים מקרא בגן לאומי בית גוברין - מרשה

המושג או הנושא מתוכנית הלימודים:

מרשה כעיר בנחלת שבט יהודה (יהושע ט"ו), כאחת מהערים שביצר רחבעם (דברי הימים ב' י"א)
וכשדה המערכה בין אסא לזרח הכושי (דברי הימים ב' י"ד).

תופעה הממחישה את הנושא:

בגן הלאומי לא מוצגים שרידים הממחישים את חייהם של התושבים בתקופת המקרא. התצפית מתל מרשה מאפשרת לעמוד על אופייה הגיאוגרפי של ממלכת יהודה ועל גבולותיה.

זאת מלבד הערך המוסף של עצם הביקור במקום המוזכר במקורות.

הצעה לפעילות תלמידים:

בתצפית ניתן לזהות ולתאר את יחידות הנוף הכלולות בנחלת שבט יהודה: השפלה הנמוכה ממערב לתל, השפלה הגבוהה סביב התל והרי יהודה וחברון הנשקפים ממזרח. ניתן להצביע על גבול שבט יהודה, כמפורט בספר יהושע ט"ו, בקו הגבעות של השפלה הנמוכה, וכן על הגבול המצומצם יותר של ממלכת יהודה, שביצר רחבעם, בקו התילים של השפלה הגבוהה.
קרב אסא עם זרח הכושי קשור למיקום הדרומי של מרשה, ולניסיונות של נוודי המדבר לחדור אל הארץ הנושבת. בתצפית ניתן לזהות ולתאר את מיקום מרשה בדרך המקשרת את מישור החוף הדרומי להרי חברון, במקביל לאפיק נחל לכיש.