מסדרונות אקולוגיים ומרחב שקמה

24.05.2022

"מסדרון אקולוגי" מוגדר כרצף של שטחים פתוחים, רחבי ידיים ובלתי מופרים, שבו נשמר המגוון הביולוגי ובו מתאפשר מעבר גנטי של צמחים ובעלי חיים. המושג "מסדרון אקולוגי" נתבע בשנות השבעים של המאה ה- 20 (Wilson & Willis, 1975)

צופית זכר. צילום שירה בלוך
צופית זכר. צילום שירה בלוך

מדינת ישראל מתפתחת בקצב מהיר ושטחים פתוחים בה הופכים לאזורים מיושבים כל העת, על חשבון הטבע והנוף. כתוצאה מכך גדל החיכוך בין בני האדם לבין הטבע ואנו עוסקים באופן יום יומי במציאת פתרונות שיאפשרו הן לאדם והן לטבע להמשיך ולהתקיים זה לצד זה. בשנת 2000 גיבשו יהושוע שקדי ואלי שדות, מראשי חטיבת מדע של רשות הטבע והגנים, מסמך מדיניות בנושא מסדרונות אקולוגים. במרוצת השנים אנו עוסקים בהטמעת המושג "מסדרונות אקולוגים" במוסדות התכנון בישראל ובמשרדי תכנון רבים, וכיום הוא מהווה פריצת דרך בחשיבה התכנונית המרחבית של מדינת ישראל המכוונת לשמירה על רציפות השטח הפתוח בהיבטים אקולוגיים, דמוגרפיים ואבולוציוניים. הרציפות מאפשרת תנועה בין אזורים סמוכים ושמירה על מגוון גנטי שמבטיח את עמידות המין, כאשר גורמי הקיטוע העיקריים הם כבישים ומסילות ברזל, גידור, מעקות בטיחות בכבישים, שדות סולאריים מוקפי גדרות ועוד.

מרחב שקמה: מרחב "מוטה שימור"

מרחב שקמה הוגדר בתכנית המתאר כ"מרחב מוטה שימור". המרחב כולל שטח של כ-330 אלף דונם, בין חוף הים התיכון מדרום לאשקלון במערב, לבין כביש מס' 40, מדרום לעיר קרית-גת במזרח. כביש מס' 40 מהווה גבול תכנוני בלבד, מכיוון שאגן נחל שקמה משתרע גם ממזרח לכביש, עד הרי חברון. גבול מלאכותי נוסף, הוא גבול הרשות הפלשתינאית ברצועת עזה, מדרום-מערב למרחב. על אף הגבולות הברורים, התכנית מתייחסת גם לשטחים שמחוץ לגבולותיה, המשפיעים מבחינה תפקודית, אקולוגית, נופית וסביבתית על המרחב.

חשיבותו וערכיותו של מרחב שקמה מתבטאת במספר גורמים:

  1. מיקום המרחב בין המטרופולינים גוש דן ובאר שבע, מהווה חיץ וריאה ירוקה ביניהם. המרחב כולל שטחים גדולים, בעלי ערכיות גבוהה, המתבטאת ברציפותם ובנגישותם לאוכלוסייה.
  2. הימצאות המרחב באזור אקוטון – אזור מעבר בין החבל הים תיכוני, לבין אזור ספר המדבר, דבר המתבטא בעושר מיני צומח, שבו מיוצגים מינים שמקורם במגוון אזורים ביו-גיאוגרפיים (ים תיכוניים, מדבריים ועוד).
  3. מרחב שקמה משמר את שטח הכורכר הגדול ביותר בישראל, בו מחלחלים מי הגשמים ונאגרים מי תהום. בחלק המערבי של המרחב, רכסי הכורכר מסודרים לאורך, מצפון מזרח לדרום מערב. בצד המזרחי, הכורכר מכוסה לס שמקורו בהרבדה יבשתית איולית (חלקיקים שהוסעו על ידי הרוח ושקעו על גבי הכורכר), שבתוכו מתחתרים מי הגשמים ויוצרים ביתרונות. מרחב שקמה משמר את שטח הכורכר הגדול ביותר בישראל. מכאן, שרק באזור זה יש פוטנציאל לרצף טבעי משמעותי של כורכר. חשיבותו של הכורכר מתבטאת, בין השאר, בהיותו סלע מחלחל, התורם במידה משמעותית להעשרת מי התהום באזור.
  4. מרחב שקמה מהווה מסדרון אקולוגי רוחבי הגדול ביותר בקרבת מרכז הארץ, בין הרי חברון לבין הים התיכון. כלולות בו יחידות נוף מגוונות, כגון: רצועת חוף, חולות נודדים, רכסי כורכר וביתרונות לס, נופי ספר-מדבר, מורדות הרים, נופים חקלאיים ואתרי מורשת היסטוריים וארכיאולוגיים.

ערכיות השטחים הפתוחים מגבירה את רגישות המרחב ואת הצורך בשימורו, דבר שהביא להכנת תכנית אב, העוסקת במיפוי השטחים הפתוחים, קביעת אזורים בעלי רגישות נופית ואקולוגית, ובחינת הפוטנציאל החקלאי-כלכלי-תיירותי.

תכנית מרחב שקמה מהווה חלק מסדרת תכניות מרחביות, העוסקות בשמירת השטחים הפתוחים, כחלק מתכנית המתאר הארצית המשולבת לבניה לפיתוח ולשימור – תמ"א 35 – שאחת ממטרותיה היא ארגון המרחב של ישראל תוך הבחנה בין אזורים מוטי פיתוח לבין אזורים מוטי שימור.

נחל שקמה כמסדרון האקולוגי

מטרת המסדרונות האקולוגיים היא לקיים אוכלוסיות גדולות יחסית המחליפות מידע גנטי ביניהן. במסמך העוסק במסדרונות אקולוגיים בשטחים פתוחים ככלי לשמירת טבע (שקדי ושדות, 2000) מודגשת חשיבותם של הצירים צפון-דרום ומזרח-מערב, כאשר לאזור נחל שקמה ישנה חשיבות מיוחדת. הוא מהווה חלק ממסדרון ייחודי שנמשך לרוחב ארץ ישראל – ממדבר יהודה, דרך חבל יתיר, גבעות להב ונחל שקמה עליון עד לאזור גבעות הכורכר ברוחמה ובגברעם, החולות והים. המרחב מקשר בין שני אזורים חשובים שנותרו בהם שטחים טבעיים גדולים – שפלת יהודה במזרח ואזור רכסי הכורכר והחולות במערב, והחיבור של רכסי הכורכר של גברעם ונירעם צפונה, לכיוון ג'וליס וחולות אשדוד, ודרומה, לאורך גבול רצועת עזה.

כדי לשמר את תפקודו כמסדרון אקולוגי, חשוב לשמור על שטחי בתה טבעית גדולים ככל האפשר, שמקיימים עולם צומח וחי מגוון ובחלקו גם ייחודי. חשיבות מיוחדת לשמירת שטחי הבתה נודעת באזורי הגבעות. אזורים חשובים לשימור הם צירי הנחלים, כולל "כתפיים" שמרחיבות את רצועת הנחל, במיוחד במישורים החקלאיים, שם אין להם תחליף כערוץ תנועה והפצת זרעים.

חשיבות רצף שטחים פתוחים

הנחת היסוד היא שפגיעה בשטחים פתוחים נגרמת גם בגלל צמצום השטח הפתוח והפיכתו לשטח בנוי וגם בעקבות קטיעתו בקווי תשתית כגון כבישים, מסילות ברזל, צינורות וקווי חשמל. טווח השפעתו של השטח הבנוי על השטח הפתוח תלוי בגודלו, בעוצמת הבינוי (גובה, צפיפות), באורך הגבולות וצורתם, בתבליט השטח (שיפוע, מיקום באגן הניקוז) ובסוג וכמות המזהמים שנוצרים בשטח הבנוי. טווח השפעתם של הכבישים על רצף השטח הפתוח משתנה בהתאם לרוחב הכביש ועוצמת עבודות העפר (סוללות, קירות חצובים), קיומם של מערכת תאורה ו/או גדרות הפרדה ותיחום וכמות התנועה בכביש. בנוסף לערכים האקולוגיים והנופיים, מוזכרים בהקשר זה ערכים חשובים אחרים:

  • תפקוד אקולוגי: לשטח פתוח רציף יש חשיבות רבה מבחינת קיום אקוסיסטמות ובתי גידול מגוונים, הבנויים על מערכות מרחביות הזקוקות לשטחים רחבי ידיים.
  • תפקוד חברתי: רקע לפעילות נופש וטיולים – רצף הנוף הפתוח והטבעי מהווה מרכיב מרכזי בחוויית הטיול והנופש בחיק הטבע.
  • תפקודים מערכתיים: חיץ בקנה מידה מקומי וארצי בין גושים עירונים וכפריים, שבהם נשמר המרחב הפתוח
  • מרחב לתכנון עתידי: אזור פתוח רציף מותיר בידי הדורות הבאים מרחב תכנון גדול יותר, לצרכים אשר יתכן ובדור הנוכחי אין כלל מודעות אליהם.
  • תפקוד חזותי: אזורים שיש בהם רצף חזותי בלתי מופר של שטח פתוח נדירים בצפון הארץ ומרכזה, דבר המקנה להם חשיבות מיוחדת.

מידת רציפותו של השטח הפתוח מוערכת על פי המרחק שלו מיישובים, כבישים, מסילת ברזל או שטחים בנויים אחרים. ככל שהמרחק מהשטח הבנוי גדול יותר הוערך השטח הפתוח כאיכותי יותר. תחומי ההשפעה של שטחים מבונים ומתקני תשתית סווגו לכן בקבוצות כלליות, על פי הערכה איכותית של מידת השפעתם על השטח הפתוח ושוקללו בהתאם. חשוב להדגיש שרצף השטח הפתוח במרחב שקמה הוא גדול ומשמעותי לאזור השוכן בשולי מרכז הארץ. מסדרון נחל שקמה יוצר יחד עם שפלת יהודה רצף משמעותי של שטח פתוח בין המטרופולינים באר שבע, ירושלים ותל אביב. במרחב נמצא השטח הפתוח הרצוף והערכי ביותר בין כביש 40 במזרח לכביש 232 במערב.

מעובד מתוך "נחל שקמה – אגן מרכזי" סקר, ניתוח והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת האדם. מכון דש"א 2004

מצורפים:

מפת מסדרונות אקולוגיים