מסמך השפעות סביבתיות לתכנון עין בוקק

(הנקודה בה הנחל מתחתר בחבורת יהודה), המקבלת את מימיה מאקוויפר חבורת יהודה. המעיין שופע בספיקה ממוצעת של כ-40 עד 50 מק"ש.
המים הרבים ואיכותם הגבוה יוצרים נווה מדבר הכולל מאפיינים סודאניים. מגוון המינים בנחל עצמו ותרומתו האקולוגית המרחבית למדבר יהודה התיכון הופכים אותו לבעל ערכיות גבוהה לשמירת הטבע באזור כולו . בנווה בוקק שרידים ארכיאולוגים רבים, בהם מתקנים חקלאיים, אמות מים וטראסות חקלאות המגבירים את חשיבות האזור ומעצימים את חווית הביקור בו. נחל בוקק בתחום מצוק ההעתקים (מניפות הסחף הקדומות ומניפת הסחף הפעילה נמצאות מחוץ לתחומי השמורה) כלול בשמורת מדבר יהודה המוכרזת.

בנחל מבקרים מידי שנה כ-150000 מבקרים. חשיבתו של הנחל מחד וקרבתו לריכוז מלונות ים-המלח מאידך הופכים את שמירת הטבע באזור לקשה מאוד ונדרשים מאמצים ומשאבים ניכרים על מנת לשמר את תפקידו של נחל בוקק כמוקד מרכזי בתפקוד המערכת האקולוגית של חוף ים המלח ושל מדבר יהודה התיכון כולו.

בשל קרבתו לכביש 90 ולאזור המלונות מהווה נחל בוקק מוקד משיכה לעשרות אלפי מבקרים. הקרבה לאתרי לינה מרכזיים והגישה הנוחה יוצרת לחץ ביקור במרבית שעות היממה ובכל ימי השנה. פעילות אדם אינטנסיבית שכזו הממוקדת בקניון צר סביב מוקדי מים ובתוכם גורמת הפרעה רבה לחיות הבר, פוגעת בצמחיה המקומית וגורמת לפגיעה קשה במינים החיים במים. באזורים מדבריים , רבים מהמינים פעילים בלילה ולכן פעילות אדם בשעות החשיכה מונעת את הגעתם למקורות השתייה והמזון המרוכזים בערוץ.

היעדר פיקוח קבוע וביקור של פלחי אוכלוסייה שלא היו מגיעים לביקור בנחל לולא היותו צמוד דופן למלונות גורמת לשריפות, השחתת צומח ואף לפגיעה בעתיקות ובתשתיות אותן הציבה רט"ג לרווחת המטיילים. בעיה מרכזית נוספת בנחל בוקק הן השארתן של כמויות גדולות של פסולת הגורמות לפגיעה בהנאת המטיילים ולפגיעה ישירה ועקיפה בחי ובצומח. קרבתו של הנחל למלונות ולכביש 90 גורמות ל"זיהום אור", לזיהום רעש" ולחדירת מינים מלווי אדם ומינים אקזוטיים פולשים המשפיעים על החלק הקניוני של השמורה ועל המפנה המזרחי של מצוק ההעתקים. יתרה מכך, היעדר הסדרה של קליטת המבקרים שמספריהם הולכים ועולים מהווה סיכון בטיחותי חמור למבקרים בשמורה ולנוסעים על כביש 90. החנייה לאורך כביש ארצי ומעבר כביש שלא בנתיבים מותרים מחייבים את רט"ג להסדיר תחומים אילו.

עקב הבעיות שמניתי חלה הידרדרות מתמדת במצב השמורה הן מהיבטים של שמירת טבע והן מהיבטים של קליטת מבקרים בשמורה. ניסיונות רט"ג לשפר את המצב ע"י תגבור כ"א בימים בהם צפויים ביקורי שיא ופיקוח מוגבר ע"י אנשי רט"ג העובדים במרחב ביתר ימי השנה שפרו את המצב אך ההערכה שגובשה היא שללא שינוי מהותי בהיערכות רט"ג לקליטת מבקרים בשמורה תמשיך ההידרדרות גם בעתיד.

כיוון שכך, רט"ג פתחה במהלכים לשדרג את השמורה מבחינת יכולתה לקלוט קהל ולאפשר למטיילים הנאה ובטיחות מרבית תוך צמצום ניכר בהשפעות השליליות על המערכת האקולוגית הטבעית. למטרה זו הוכנה תכנית לקליטת קהל שמבוססת על העקרונות הבאים:

1. חלוקת הנחל לאזורי רגישות אקולוגיים ותכנון קליטת הקהל כנגזרת שלהם
2. הסדרת חנייה בטיחותית והסדרת המעברים מאזור המלונות לשמורה
3. קליטת המבקרים בשמורה במבואה שתספק שירותים בסיסיים לרווחת המטייל ותכלול מערך הדרכה והסברה להגברת הלימוד וההנאה ולצמצום הנזקים לשמורה
4. ניתוב המטיילים לשני מסלולים חד סטריים שיאפשרו חוויה מרבית מחד והגנה מרבית על ערכי הטבע והמורשת מאידך
5. הגבלת שעות הביקור בשמורה על-מנת לאפשר לחיות הבר פעילות לא מופרעת בשעות החשיכה
6. הגבלת מספר המטיילים בו זמנית בתחום הנחל לפי מדדים אנושיים
7. הליכה ושכשוך במים יותרו בכפוף לחלוקה לאזורי רגישות
8. הגברת האכיפה, הפיקוח והתחזוקה השוטפת
9. שימור העתיקות שבתחום השמורה וטיפול מתמשך לסילוק המינים הפולשים
   דרור הבלנה – אקולוג מחוז דרום, רשות הטבע והגנים