מרחב שקמה – מרחב מוטה שימור

הרציונל להכנת התכנית

תכנית מרחב שקמה מהווה חלק מסדרת תכניות מרחביות, העוסקות בשמירת השטחים הפתוחים, כחלק מתכנית המתאר הארצית המשולבת לבניה לפיתוח ולשימור – תמ"א 35 – שאחת ממטרותיה היא "ארגון המרחב של ישראל תוך הבחנה בין אזורים מוטי פיתוח לבין אזורים מוטי שימור".

מטרה זו, שהביטוי לה הוא הכנת תכניות אב ומתאר מחוזיות חלקיות, דוגמת תכנית מרחב שקמה, נובעת בין היתר מעיסוק מערכת התכנון הארצי בשאלת "דמות הארץ" הרצויה. בדברי הרקע לתמ"א 35 מוסבר מונח זה כחיבור בין הישראלי לארצו, המושפע מאותם מרכיבים הקושרים את האדם למקום בו הוא חי ופועל.

מרכיבי דמות הארץ נחלקים בין שני קטבים: המרקם הבנוי – העיר כמסגרת החיים הדומיננטית והעיקרית בישראל, והמרקם הפתוח – שערכו עולה ככל שהמרקם הבנוי מתפתח ומצטופף, ובד בבד הוא הופך ל"מאויים". כלומר, לשטחים הפתוחים ערך תכנוני בפני עצמם, ויש לראותם כ"שווי זכויות ומעמד ל"שטחים המפותחים" וזאת על-ידי הגדרת תכנים ותצורות שימוש לשטחים הפתוחים, כאשר מרכז הכובד הוא האדם הזקוק למרחב הפתוח, כערך חברתי, תדמיתי ותרבותי, ולאו דווקא מחמת רגישות וערך השטח כשלעצמו.

מכיוון שספק אם יהיה בכוחם של ייעודי שימור והגנה "נגטיביים" להחזיק במרחבים גדולים, בעיקר לא באזורי הביקוש, עלה הצורך בהכנת תכניות "מוטות שימור", דוגמת תכנית זו, אשר יציעו תכנים לשימור ולקיום שטחים גדולים פתוחים, ולסיפוק צרכי האוכלוסייה מבחינת זיקתה לשטחים אלו. עולה מכך שתכנית מרחב שקמה, נובעת מהצורך בהכנת תכניות "פוזיטיביות" לשטחים פתוחים, בעלי ערכיות גבוהה, בעיקר ברציפותם ובנגישותם לאוכלוסייה. לכן, עיקר מהותה ונקודת המוצא להכנתה הם העיסוק בשטחים הפתוחים שבתחומה – ניתוחם וקביעת אזורים בעלי רגישות נופית ואקולוגית. כל זאת, כמו גם בחינת הפוטנציאל החקלאי – כלכלי – תיירותי, סקירת המצב התכנוני ועוד, מובא כרקע לתכנית מתאר מחוזית חלקית, הקובעת ייעודים לשטחים הפתוחים השונים במרחב, והנחיות להכנת תכניות בהיררכיה נמוכה יותר.

הצורך בהכנת תכנית מפורטת למרחב שקמה נובע מהתפיסות הבאות:

א. במרחב שקמה מכלול מגוון של שטחים פתוחים בעלי ערכיות נופית וסביבתית: חקלאות, שמורות טבע, יערות, נחלים, תלים ארכיאולוגיים, שטחי מרעה ועוד, לצד מרכיבים אחרים: ישובים כפריים, אתרי מורשת, אזורי תעשייה ומערכות תשתית. המרחב כולל אוסף של ערכי טבע, נוף ושטחים פתוחים ללא תפקוד מערכתי, שבעבר לא קיימו דיאלוג עם גורמים משמעותיים המאיימים ושאינם מאיימים על השטחים הפתוחים, בתוך המרחב ומחוצה לו. לפיכך, התכנון התבסס על  גישה הרואה במרחב שקמה כ"מקום" בעל ישות וזהות משל עצמו, תוך התייחסות לשלושה תחומי בסיס המשולבים ביניהם, משפיעים זה על זה, יוצרים יחד מארג תפקודי משותף, ומהווים מעין "תעודת זהות" למקום: סביבה, חברה וכלכלה.

ב. גישת האיזון בין שימור ופיתוח במרחב, מבוססת על שתי תפישות עקרוניות בתכנון, אשר מתוך הקונפליקט ביניהן נבנה דיאלוג תכנוני מרכזי של התכנית: תפישת ערכי הטבע והנוף כחלק ממסדרון רוחב אקולוגי לאורך אגן נחל שקמה, הנמשך ברצף מן ההר אל הים; וראיית הפיתוח הנדרש כפיתוח בר קיימא – כזה שאינו פוגע בסך הנכסים, שיישארו לדורות הבאים בראיה ארוכת טווח.

ג. מרחב שקמה, הכולל בתוכו מגוון ערכי טבע ונוף מסוגים שונים בצד אתרי מורשת, מהווה כיום מרחב רצוף של שטחים פתוחים נרחבים, חלקם בעלי מאפיינים ייחודיים, שרידים אחרונים לנוף הטבעי של מישור החוף, ובנגישות נוחה יחסית לאוכלוסייה גדולה ולמוקדי הביקוש לנופש בחיק הטבע, לטיולים רכובים ורגליים.

לכן נראה, כי "הגיע זמנו" של מרחב שקמה, וכי נקרית בעבודה זו הזדמנות לפתוח את מרחב נחל שקמה, בו רב הנסתר על המוכר, לציבור הרחב במרכז הארץ. פתיחת המרחב לציבור מחייבת זיהוי, פיתוח ושיווק המאפיינים התיירותיים של המרחב, לא כ"נספח" לתיירות הנגב, השפלה או החוף הדרומי, אלא כ"מותג" בפני עצמו, המציע לציבור יתרונות של מרחבים פתוחים איכותיים, בעלי מאפיינים ייחודיים, "על מפתן" הבית.

נושאים וסוגיות לדיון

"מרחב מוטה שימור" השואף לאורח חיים מקיים עבור התושבים והסביבה כאחד, מעלה סוגיות ודילמות, המצריכות דיון. להלן מספר סוגיות שעלו במסגרת בניית תכנית המתאר המחוזית:

המרחב כ"מקום": כיצד ניתן להפוך "אוסף" ערכים נופיים למארג אחד בעל זהות?

מרכיבי המקום ואיזון בין שימור לפיתוח:

• סביבה: יחסי הגומלין בין המערכות האקולוגיות הטבעיות, לבין ההתיישבות, השטחים החקלאיים והתשתיות הלאומיות. הביטוי הפיסי והסטטוטורי של "מסדרון אקולוגי" באגן נחל שקמה, והבטחת סביבה בת-קיימא.
• חברה: התפתחות אוכלוסיות האזור וצרכיה העתידיים מול צרכי שימור וההשלכות של התפתחות ההתיישבות על השטחים הפתוחים.
• כלכלה: הפיתוח הרצוי של יוזמות כלכליות מניבות, דרכים לפתיחת המרחב לציבור, ומימוש הפוטנציאל התיירותי שלו, מבלי לפגוע באיכויותיו ובמאפייניו הנופיים והאקולוגיים.

הגדרה וסיווג השטחים הפתוחים:

• השטחים המוגדרים כ"שטחים פתוחים", וקשרי הגומלין והממשק בין השטחים הפתוחים לסוגיהם;
• המאפיינים של השטחים הטבעיים במרחב, חשיבותם הבוטנית והזואולוגית, כלי ממשק שיש להפעיל כדי לשמרם ולטפחם, שמורות הטבע והשטחים הפתוחים הסטטוטוריים האחרים במרחב כמייצגים כראוי את הנופים הטעונים שימור וטיפוח;
• היחס בין ציר הנחל, כמרכיב מכריע בנוף, ובין ההשפעות האנושיות עליו כניקוז, זיהום, איגום ועיבוד לאורך גדותיו;
• ערכו הנופי של המרחב, האיומים עליו (דוגמת הולכת תשתיות, יצירה של אלמנטים בעלי השפעה על הנוף וכו') ובניית שפה תכנונית, שתאפשר שימור נופי האזור;
• חשיבותם האקולוגית – נופית של השטחים החקלאיים, התמורות הצפויות בחקלאות באזור, אמצעים כלכליים ואחרים קיימים להמשך קיום העיבוד החקלאי, דרכים לשילוב פעילויות תיירותיות בשטחים חקלאיים;
• חשיבותם האקולוגית – נופית של השטחים הנטועים, כיצד הם משרתים את ציבור הנופשים והמטיילים באזור, עד כמה הם מקיימים בתנאים הנתונים וכלים שניתן להפעיל כדי ששטחים אלה יתפקדו בצורה אופטימלית ומאוזנת;

יחסי הגומלין עם הסביבה הגובלת:

• הגדרת "תחום השפעה" של התכנית על מרחבים סמוכים מחוץ לתחומה ומשמעותו
• התייחסות להשפעות חיצוניות, דוגמת הרשות הפלשתינאית, אזורי תעשייה וישובים עירוניים סמוכים.

(מתוך: א.ג.אייזן אדריכלים ובוני ערים וצוות תכנון מרחב שקמה – טיוטה דצמבר 2003)

מצורפת תכנית אב ומתאר פארק שקמה – הוראות התכנית

המרחב הביוספרי

״תכנית אדם וביוספרה״ היא תפיסת עולם ודרך לניהול המרחב האנושי והטבעי.
המרחב הביוספרי הוא מקום שבו אנשים מנהלים אורח חיים בזיקה לסביבתם ובונים הווה ועתיד משותף שהם גאים בו. לתכנית גמישות המאפשרת יישום יצירתי ומהווה את אחד הצירים הבולטים בגיבוש מרחבים אלו. הגישה המנחה למרחבים הביוספריים הינה גישה אקולוגית מערכתית הרואה בבני האדם, על המגוון התרבותי שלהם, חלק אינטגרלי במערכות אקולוגיות רבות כאשר עקרונות הממשק בין האדם לסביבה מהווים אמנה בין הקהילה המקומית, הרשויות והחברה.

מנהלת שקמה החליטה לבצע בדיקת היתכנות להקמת מרחב ביוספרי בתחום פארק שיקמה, כחלק מרשת המרחבים הביוספרים בארץ ובעולם של ״תכנית אדם וביוספרה״ של אונסקו.

מצורפים:

• תכנית אב למרחב ביוספרי פארק שקמה  – סקר מצב קיים 2016
• תכנית אב למרחב ביוספרי פארק שקמה  – עדכון ודיון במנהלת יוני 2020