סלמנדרה מצויה

שם כתב: יניב כהן - דוברות רט"ג 21.03.2021

הסלמנדרה המצויה היא אחד מתוך שבעה מיני דו חיים בישראל.

סלמנדרה בשמורת הבניאס - צילם עופר שנער, רשות הטבע והגנים סלמנדרה בשמורת הבניאס - צילם עופר שנער, רשות הטבע והגנים

מבנה גוף

צבע הסלמנדרה שחור ועל הגב, הראש והזנב מפוזרים כתמים בצבע צהב או כתום, בסידור שונה אצל כל פרט. כתמים אלו מאפשרים לזהות כל סלמנדרה. סלמנדרה במצוקה מפרישה מבלוטות רעל בשם סלמנדרין. היא פעילה בחורף בלילות גשומים ומשריצה ראשנים מהפרייה של השנה הקודמת. לאחר שהנקבה משריצה במים, מתבצעת הפרייה על ידי הזכר במעין ריקוד חיזור משותף. הראשן גדל ומתפתח במשך 1-3 חודשים בהתאם לתנאי הסביבה. הסלמנדרה מגיעה לבגרות בגיל 4-6 שנים ושומרת אמונים לבית הגידול בה נולדה.

תפוצה

בעולם מעריכים שכשליש ממיני הדו-חיים נמצאים בסכנת הכחדה. בישראל הסלמנדרה היא מין בסכנת הכחדה בחבל הים תיכוני שנמצא גם בתורכיה, סוריה, לבנון, עירק ואירן.

בין הגורמים להכחדתה: הרס בתי גידול, קיטוע שטחים ובידוד אוכלוסיות, מחלות, שינויי אקלים, מינים פולשים, ודריסות.

האוכלוסיות של הסלמנדרה המצויה בישראל נמצאות בקצה גבול התפוצה הדרומי של המין בכרמל, אזור שמהווה את הסביבה החמה והיבשה ביותר ביחס לשאר האזורים בהם המין נפוץ.

בישראל האוכלוסיות נחלקות לכמה סוגים של פריפריות: (1) פריפריה גיאוגרפית בעלת תנאים אקולוגיים המתאימים עבור הסלמנדרה, המנותקת מאזור התפוצה של המין וממוקמת בהר הכרמל, (2) פריפריה אקולוגית בקצה גבול התפוצה הרציף של המין הנמצאת בגליל התחתון ומאופיינת בקיטוע של האוכלוסייה ו- (3) אוכלוסייה הנמצאת בגליל העליון ומחוברת באופן רציף ללב התפוצה של המין כאשר התנאים האקולוגיים אופטימליים ואין קיטוע של האוכלוסייה. גודל האוכלוסייה מושפע ממאפייני בית הגידול, והוא גדול בצורה מובהקת (מאות) באתרים בהם המים קבועים לעומת אתרי רביה זמניים המתייבשים לקראת סוף החורף (עשרות). ליד נחל דישון  נמצא שהכביש גורם לקיטוע של האוכלוסייה וכי מספר הפרטים הנדרסים עולה בכל שנה.

פעילות רט"ג לשמירה על הסלמנדרה

ברשות הטבע והגנים מובילים מספר פעולות למען שמירה על הסלמנדרות בפרט ומיני הדו חיים בכלל ביניהן: הגנה על בתי גידול מימיים ויזום חדשים, ייזום מעברי דו חיים באזורי כבישים רלוונטיים לצמצום דריסות, הקמת "סולמנדרות" (מתקן טבעי או מלאכותי) למניעת טביעת סלמנדרות בבורות מים וגיתות , שמירה על מסדרונות אקולוגיים, ניטור ומחקר וכן פעולות חינוך והסברה על חשיבות בתי הגידול המימיים ומיני הדו חיים.