שימור המורשת ברשות הטבע והגנים

שם כתב: אדריכל זאב מרגלית - מנהל אגף תכנון, שימור ופיתוח

האתרים ההיסטוריים והארכיאולוגיים הנם הנכסים התרבותיים שלנו שנשתמרו לאורך מאות ואלפי שנים. אנו נציגי תקופה אחת, קצרה, לאורך ציר הזמן של קיום השרידים ותפקידנו לשמור עליהם

950727884-L-M[1]

רשות הטבע והגנים עוסקת במסגרת תפקידיה בשמירת טבע נוף ומורשת ואחראית על פי החוק "להגן על ערכי הטבע והמורשת, לפקח על שמירתם ולטפח אותם"

ארץ ישראל רוויה אתרי מורשת

שרידים מהתקופה הפרהיסטורית, ארץ התנ"ך, ערש שלושת הדתות המונותאיסטיות בראש ובראשונה היהדות, ואחריה הנצרות והאסלם. ארץ מעבר בין מצריים מדרום בבל ואשור מצפון, השפעות יוון ורומי ממערב, התקופה הביזנטית, האסלם ממזרח והצלבנים ממערב, התקופה עותומנית, המנדט הבריטי, הציונות, התיישבות והמאבק על הארץ, קרבות מלחמת השחרור, הקמת מדינת ישראל – עד ימינו. בגנים לאומיים ושמורות טבע ייצוג מרשים של אתרים ארכיאולוגים, היסטוריים ונופי תרבות לאורך כל תקופות ההיסטוריה. מצווה על הרשות לשמור עליהם ולטפח אותם למענינו היום ולמען הדורות הבאים בעתיד.
הסוגיות הקשורות בתחום שימור המורשת מורכבות מאוד ונוגעות בשרידים הפיסיים המיוצגים ע"י האתרים ארכיאולוגיים, מונומנטים בעלי חשיבות אזורית לאומית ובינלאומית, דרכים היסטוריות, מבנים ומתקנים קדומים, יצירות אומנות, ממצאים בעלי ערכי מורשת, מערכות תשתית עתיקות, טכנולוגיות קדומות, חקלאות קדומה, נופי תרבות, ועוד. כמו כן גם נושאים בלתי מוחשיים כמו מיתוסים, סיפורי מורשת, אישים מפורסמים, מקורות ספרותיים היסטוריים, ועוד.
מקור הידע של אתרי המורשת הוא המחקר הארכיאולוגי היסטורי המהוה את אבן הבסיס עליו מושתת כל הפעילות באתרים. תחילתו של כל תהליך מחייב קשר עם הארכיאולוג החופר ומומחים מתחום הארכיאולוגיה וההיסטוריה, כך גם בהמשך לאורך הדרך בתיאום הפעילויות השונות באתרי המורשת. רשות הטבע והגנים פועלת להעביר את האתרים השונים ממצב חפירה מדעית, מחקרית, למצב תיירותי בו הם נגישים, מובנים, וידידותיים, לציבור הרחב כל זאת תוך שימור מגוון הערכים הקיים בהם.

שימור המורשת הפיסית הוא שילוב של התמחויות מתחומים מגוונים שהעיקריים ביניהם הם

ארכיאולוגיה, אדריכלות שימור, אדריכלות נוף, הנדסה, שימור (conservation) , אוצרות ועיצוב. כל תחום מביא את נקודת ההתייחסות שלו ובין כולם עובר כחוט השני העיקרון של שימור המקור. המשמעות היא שהשימור ישאף תמיד לכך שהממצא ההיסטורי ארכיאולוגי ישמר בסביבתו הגיאוגרפית (in situ), בצורתו הפיסית, באווירה, ובמיקום, תוך ביטוי לזמן שעבר, קרוב ככל שניתן למצבו המקורי, או כפי שהתגלה לנו לראשונה.
חלק מהממצאים שבאתרים נמצאים בסכנת התדרדרות, יש צורך להשקיע בהם ידע ומשאבים רבים בכדי לשמור עליהם, זאת חובתנו הראשונה. מעבר לכך בכל האתרים צריך כל ימות השנה לטפל, לתחזק, למנוע נזקי מזג אויר, פגעי צמחיה, בעלי חיים, ונדליזם.
אתרי המורשת חשובים ביותר נמצאים גם בגנים לאומיים וגם בשמורות טבע. רוב הגנים הלאומיים הוכרזו בזכות משאב המורשת בעל ערך גבוה ברמה לאומית הנמצא בשטחם (מצדה, בית שאן, קיסריה, בית גוברין, ציפורי, ועוד). לעומתם שמורות טבע הוכרזו בשל ערכים אקולוגיים ייחודיים. לא מפתיע שתרבות אדם לאורך ההיסטוריה התיישבה בסמוך לערכי טבע מיוחדים ולכן אנו מוצאים גם בחלק משמורות טבע אתרי מורשת מגוונים (תל דן, עין גדי, דרך הבשמים, ועוד). לאחר ההכרזה, הטיפול באתרי מורשת בגן לאומי או שמורת טבע זהה ומורכב תמיד מניתוח מכלול ערכי האתר: ערך היסטורי, ארכיאולוגי, מדעי, טבעי, נופי, חברתי, אסתטי, שימושי, תיירותי\כלכלי, ואחרים….הניהול הנכון של אתר מורשת נמצא באיזון בין שמירה על ערכי האתר השונים. בשמורת טבע הערך הטבעי יקבל משמעות גבוהה יותר. בגנים הלאומיים נמצאים ערכי מורשת ברמה הלאומית (והבינלאומית). הגדרה מהי רמה לאומית מורכבת וקשורה לרמת ערכי האתר וייחודם. זאת להבדיל מעוד אלפי אתרי מורשת ברמה מקומית הפזורים בכל רחבי הארץ ואינם בתחומי גנים לאומיים ושמורות טבע.
רשות הטבע והגנים רואה בחשיבות גבוהה את טיפוח אתרי המורשת לקהל ומשקיעה רבות בהמחשת אתרי המורשת לציבור הרחב. המשימה שלנו היא להוביל מבקרים בצורה כזאת שיבינו מהם הממצאים שנתגלו, מהם הפרשנויות השונות לגביהם, כל זאת בצורה חוויתית, אסתטית ומעוררת עניין.

יש חשיבות מיוחדת לשיתוף הקהילה הסמוכה לאתר מורשת, למרות שהאתרים הם ברמה לאומית, תמיד קיים קשר בלתי אמצעי מיוחד בין האתר לקהילה הקרובה המתגוררת בסמוך אליו. קשר זה יוצר גאווה מקומית, המשך שרשרת מורשת האזור לאורך ההיסטוריה עד ימינו, קשר לקרקע, לשורשים, למדינה ובטווח ארוך שמירה טובה יותר על ערכי המורשת.
רוב אתרי המורשת הם אתרי תיירות הקולטים קהל רב ומגוון. רשות הטבע והגנים רואה בביקורי הקהל ערך בפני עצמו ועוסקת בכך רבות. מבחינתנו אתר ערכי, הוא אתר "חי" שמתקיימים בו ביקורי קהל ופעילויות מגוונות נוספות הקשורות למורשת האתר. ניהול אתר בצורה נבונה מצליח ליצור את האיזון הנכון בין הגדלה במספרי המבקרים בד בבד עם שמירה על ערכי המורשת והנוף מפני עומס ייתר ופגיעה בעתיקות.
בתחומי הגנים הלאומיים ושמורות הטבע מצויים אתרי המורשת החשובים ביותר של ארץ ישראל. אתרי מורשת מרכזיים אלו הם ברובם אתרים ארכיאולוגיים שבהם ממצאים המהווים את העדויות הפיסיות לאירועים ההיסטוריים המרתקים שהתחוללו באזורינו. חלק מאתרים אלו הוכרזו כאתרי מורשת עולמית.
נזכיר רק חלק מהאתרים: מערות הפרהיסטוריות בנחל מערות בכרמל, מצדה, קיסריה, בית שאן, אפולוניה, בית גוברין, הרודיון, ציפורי, בניאס, קורסי, גמלא, תל דן, תל מגידו, תל באר שבע, תל גזר, תל ערד, תילים מקראיים נוספים, מבצרים צלבניים, דרך הבשמים, הערים הנבטיות בנגב, בתי כנסת עתיקים, מפעל המים המנדטורי בתל אפק, הקסטל, ועוד. לרשות הטבע והגנים אחריות עצומה בשמירה עליהם, טיפוחם והצגתם לקהל ברמה הגבוהה ביותר

עקרונות שימור המורשת ברשות הטבע והגנים

  1. ניהול בסיס ידע ארכיאולוגי היסטורי של אתרי המורשת בגנים הלאומיים ושמורות הטבע בשיתוף הארכיאולוג החופר, רשות העתיקות, מומחים נוספים ומקורות ידע מגוונים.
  2. הגנה על נכסי מורשת תרבות האדם בארץ ישראל באמצעות שימור המגוון הארכיאולוגי היסטורי של האתרים, בשטחם המקורי, בתחומי הגנים הלאומיים ושמורות הטבע.
  3. שימור ארכיאולוגי והיסטורי על פי הכללים, האתיקה המקצועית והאמנות הבינלאומיות. העברת אתרי המורשת ממצב מדעי מחקרי ארכיאולוגי, למצב תיירותי מובן ונגיש לכלל הציבור.
  4. הגנה על נופי התרבות (cultural landscape) שסביב הממצאים הפיסיים, כדי לשמר את "זירת הסיפור" ההיסטורי ואת הקשר בין האתר לסביבתו.
  5. טיפוח האתרים הארכיאולוגיים וההיסטוריים וסביבתם לטובת הציבור, תוך שמירה על ערכי המורשת בעבורנו היום ובעבור הדורות הבאים בעתיד.
  6. חיזוק הקשר בין הציבור לבין המורשת שהאתרים מייצגים, באמצעות: חינוך, הדרכה, המחשה, המחזה, פעילויות ואירועים שונים הקשורים לתרבות האתר. שיתוף קהילות קרובות בפעילות האתרים תוך יצירת גאווה אזורית, שייכות וסיוע לשמירתם בעתיד.