פסיפס דוד המלך באתר השומרוני הטוב

הנה מקום שבו לא הייתם מצפים לפגוש בדמותו של דוד המלך: בלב עזה.

נו, מסתבר שיש הפתעות בחיים.

בשנת 1965, בשכונת א-רימאל, בעזה בזמן חפירות לקזינו התגלה פסיפס מדהים ביפיו של בעלי חיים אפריקאיים שונים עטורי מדליונים וכמו כן התגלה פסיפס של דוד המלך. כן מה ששמעתם.

איך יודעים שזה דוד המלך? ובכן, מדובר בדמות אדם מלכותי, כתר לראשו, בידו הוא אוחז ומנגן בנבל ואם כל זה לא מספיק אז מעליו מופיעה הכתובת : "דויד". נו, מה יש לדבר.

(בסוד נספר לכם שבהתחלה חשבו החוקרים כי מדובר באורפיאוס- דמות אבטיפוס מוכרת בפסיפסים כמו בציפורי, בעלת קומפוזיציה מוכרת בעולם הרומי, אלא ככל שחפרו עוד, גילו עטרה על ראש הדמות ולא הכובע המאפיין את אורפיאוס, וכשהורידו את הלכלוך מעל לדמות גילו גם את הכתובת שהבהירה במי מדובר)

בבדיקות ארכיאולוגית הסתבר כי מדובר ברצפת בית כנסת עתיק,  וכנראה שהוא היה מפואר במיוחד: הוא היה חריג בגדלו וכלל חמישה מרחבים וככל הנראה שימש גם כמרכז קהילתי. כיוון התפילה הוא ירושלים וכך הוברר סופית שמדובר במבנה בית כנסת ולא כנסיה.

נחזור לרצפת הפסיפס העזתי: עיון ממושך בה יגלה מדליונים המורכבים מצמחים שונים ומבעלי חיים בהם נמר, לביאה, ג'ירף, טווס, זברה ועיטורים נוספים. בנוסף נתגלו כתובות המעידות כי הפסיפס נתרם על ידי שני אחים, סוחרי עצים כ"אות הערצה למקום הקדוש הזה" כמאמר הכתובת.

בעבר הייתה אפשרות להגיע למקום ולהתרשם מהממצאים המיוחדים אך כיום מוצגים הפסיפסים במוזיאון השומרוני הטוב, אתר מרתק הנמצא לצד הכביש המהיר המחבר בין ירושלים לים המלח ואוצר בתוכו ממצאים מעניינים נוספים מהתקופה הביזנטית, הצלבנית ועוד, כמו גם סיפורה המרתק של העדה השומרונית.  מה למדנו? שלפעמים הביטוי "לך לעזה" אין משמעותו קללה אלא הזמנה לסיור פסיפסים מרתק ביותר.