ירח הדבש של הדגים

האביב הוא הזמן הרומנטי ביותר בעולם החי והצומח – כולם עסוקים בחיזור ורבייה. הפרחים פורחים, הציפורים מצייצות והדגים מתרבים, ובזמן הזה "הראש שלהם במקום אחר" והם רגישים יותר לדיג. לכן, כדי שיוכלו להתרבות בשקט, יש לעצור את הדיג בעונת הרבייה. בכל שנה יקבע אגף הדיג, בהתאם לזמן עונת הרבייה, מהם התאריכים המתאימים ביותר לאיסור הדיג.

בתהליך הרבייה והגדילה  משמשים את הדגים בתי גידול שונים. במרבית המקרים בבית גידול שבו הקרקע סלעית נראה התכנסות של דגים בוגרים לחיזור ורבייה ובעקבותיה מספר רב של צאצאים חדשים, ואילו בבית גידול שבו הקרקע חולית נראה בעונות מסוימות דגים צעירים רבים. אולם יש מינים שבהם המצב הפוך: דגים בוגרים נמצאים בזמן רבייה בחול ודגיגים צעירים מתגייסים בסלע.

לאורך החוף הישראלי יש יותר מ-80 מיני דגים המהווים חלק משלל הדיג. לכל מין תנאי רבייה וגדילה המתאימים לו, אך בדרך כלל תנאים סביבתיים כמו טמפרטורה וזמינות מזון יוצרים סנכרון בין המינים בעונת הרבייה ובגיוס.

גם הדגים "מתגייסים". מה זה אומר, בעצם?

לאחר עונת הרבייה וזמן התפתחות הביצים מחפשים הדגים המתבגרים מחפשים להקה כדי להצטרף אליה. השלב הצעיר של הדגים (פגיות) נסחף עם הזרמים ומתפזר במרחב. בתום שלב זה, כשהדגיגים כבני חודש עד כמה חודשים, מתחילים הדגים המתבגרים את תהליך ה"גיוס": הם מתכנסים, בעיקר בבית הגידול החולי, ומצטרפים ללהקות הדגים הבוגרים. על כן בעונת הגיוס שלל הדיג רב, אך הוא מורכב מדגיגים צעירים חסרי ערך כלכלי. את זמני הגיוס של המינים השונים ניתן להעריך בעיקר בבחינה ומדידה של שלל דיג המכמורת.

איסור דיג בזמנים שונים

שיטות דיג כמו רשתות עמידה ודיג ספורטיבי מתמקדות בעיקר במיני דגים השוכנים בסלע ומתרבים בסביבה זו. בעונת הרבייה בטניהם מלאות תאי זרע וביצית. כדי לאפשר לדגים להתרבות בשקט חלים איסורים על דיג חופי וספורטיבי בעונת הרבייה. כמה חודשים לאחר עונת ההתרבות של הדגים עוברים דגיגים צעירים לשלב הגיוס, בעיקר בבית הגידול החולי.

איסור דיג של תת-משפחת הדקרים ומשפחת המוסריים

יש מינים המתקבצים לרבייה, על כן בעונת הרבייה יימצאו באזור אחד פרטים רבים מאותו המין. התקבצות כזו אופיינית לדגי הדקר (לוקוסים). דגי הדקר הם דגים טריטוריאליים בדרך כלל, ולא נפגשים רוב השנה, לכן הם זקוקים למקומות מפגש קבועים כדי להתרבות. בתקופת התקבצותם מתרחש בפרטים העסוקים ברבייה שינוי התנהגותי שבא לידי ביטוי באדישות לסביבה. לפיכך הם נעשים רגישים לדיג הרבה יותר, ולכן לכידתם בעונה זו עלולה לגרום לפגיעה אנושה באוכלוסייה הבוגרת והמתרבה, עד כדי סכנה ממשית לקיומו של הדור הבא.
בנוסף לתת משפחת הדקרים, מיני מטרה נוספים שהגנתם חשובה הינם משפחת המוסריים.

איך קובעים מתי נכון לאסור דיג?

כושר הרבייה של דג נקבע לפי גודל הדג בהגיעו לבגרות מינית, ובמדידת עוצמת הפוריות. עיתוי עונת הרבייה מושפע בעיקר מזמינות מזון ומתנאים סביבתיים כגון גאות ושפל, יום ולילה וטמפרטורת המים.

אחד המדדים החשובים והנפוצים לעיתוי עונת הרבייה ועוצמת הפוריות של כל מין או אוכלוסייה הוא האינדקס הגונדו-סומטי: חישוב משקלם של איברי הרבייה ביחס למשקל הכולל של הדג. בעונת הרבייה איברי הרבייה גדלים וככל שהיחס בין איברי הרבייה לגודל הדג גדל, כך הדג מתקרב לשיא עונת הרבייה שלו.

לכל מין של דג יש אינדקס גונדו-סומטי וקצב שינוי אופייני לו. כך למשל במינים בעלי עונת רבייה קצרה של חודש, משקל איברי הרבייה מגיע לשיא מהר מאוד, ולעומת זאת במינים אחרים יכולה להיות עונת רבייה ארוכה הרבה יותר, שיכולה להימשך אף חמישה חודשים, ואז איברי הרבייה מתפתחים לאט יותר או עומדים בשיא בשלותם זמן מה.

על מנת להחליט על המועד המיטבי לאיסור הדיג נבחן זמן הרבייה של רוב המינים ונבחר מועד שמגן על מרבית אוכלוסיות הדגים המתרבות. הגנה על הדגים בעונת הרבייה מיועדת להבטיח ים עשיר בדגים לכולנו – דייגים מסחריים, ספורטיביים ואנשים שפשוט אוהבים את הים.

*בתקופת עונת הרבייה פקחי היחידה הימית של רשות הטבע והגנים אוכפים את איסור הדיג בכל חלקי הארץ ובכל שעות היממה.

>> פוסטר איסור דיג בים התיכון – בשפה הערבית

>> לתאריכים המדוייקים

>>לנוסח התקנה המלא

>> למאמר באנגלית – A Honeymoon for Fish