זמן טבע 5: בית גוברין

1. למה שימש האמפיתאטרון בבית גוברין?
   האמפיתאטרון שימש לתחרויות לחימה של גלדיאטורים ושל בני אדם בחיות פרא, לתהלוכות, לאימונים צבאיים ולמופעי ראווה. זהו מבנה המסמל יותר מכול את התרבות הרומית.
   כמו בהרבה מקומות רבים בעולם הרומי, גם בישראל הוקמו מבנים כאלו. בבית גוברין הוקם אמפיתאטרון ובו בין 9 ל- 11 שורות ויכלו לצפות בו כ3,500 צופים. חלק מהמבנה נשמר וגם בימנו בקיץ, אפשר לראות בו מופעי מוסיקה.
2. מה ההבדל בין אמפיתאטרון לתיאטרון?
   המונח אמפיתאטרון הוא צירוף של שתי מילים שמקורן יווני: אמפי – שניים, כלומר משני הצדדים, מסביב; תאטרון – מקום לצפייה. משמעות המונח: מקום צפייה הבנוי מסביב לזירה. לזירה קוראים "ארנה".
   תיאטרון הוא מקום שבו הועלו הצגות על במה או זירה והמושבים היו מסודרים בחצי עיגול, באמפיתאטרון הזירה היתה במרכז ומושבי הצופים היו בנויים סביבה בעיגול מלא. לכן, כשאנו הולכים לראות מופע מוסיקלי "באמפי" שוני או ב"אמפי" קיסריה ( שזה קיצור לאמפיתאטרון) אנחנו למעשה הולכים לראות מופע בתיאטרון ולא באמפיתיאטרון. בגן לאומי בית גוברין, נמצא אמפיתיאטרון עגול ויפה שנשמר באופן חלקי. ורק בבית גוברין אפשר באמת לומר שרואים מופעים באמפי… ☺
3. מי היו הגלדיאטורים?
   גלדיאטור הוא לוחם, לודר בעברית. לרוב היו הגלדיאטורים , שבויי מלחמה או  עבדים שנענשו על פשע שביצעו. היו מעט שהתנדבו להשתתף בקרבות תמורת תשלום.
4. מדוע קראו ללוחם בזירה בשם גלדיאטור?
   מקור השם בחרב שנשאו הגלדיאטורים,"גלדיוס" = חרב בלטינית, אחד מהכלים בהם נלחמו הגלדיאטורים.
5. כיצד נלחמו הגלדיאטורים ובאמצעות מה הגנו הגלדיאטורים על עצמם?
   לרשות הגלדיאטור היו כלי לחימה כמו פגיון, חרב וחנית. הם הגנו על עצמם בשריון ובקסדה ובעיקר בטכניקות לחימה שונות.
6. כיצד ידעו הגלדיאטורים להילחם?
   הגלדיאטורים שהתנדבו להילחם, הלכו לבית ספר מיוחד בו למדו טכניקות לחימה. לבית ספר כזה קראו:"לודוס" שם הם התאמנו ולכן היו לוחמים טובים וחזקים בניגוד לעבדים שלא התאמנו ולא למדו כיצד להגן על עצמם טוב מספיק.
7. במי נלחמו הגלדיאטורים?
   בינם לבין עצמם ובחיות טרף. מתחת לזירה היה חלל בו נשמרו חיות הטרף בהם דובים, אריות ונמרים.  הם היו עולים רעבים במיוחד אל הזירה דרך פתח שהיה במרכזה וממתינים לגלדיאטור האמיץ שיעלה להילחם בהם.
8. האם הגלדיאטורים היו רק גברים?
   בתחילת הדרך, היו לוחמים גברים בלבד. מאוחר יותר, הותר גם לנשים להילחם, אך לרוב היו הגלדיאטורים גברים.
9. האם הקיסר החליט בעצמו מה יהיה גורלו של הלוחם?
   בתום הקרבות, היה הקהל מביע את דעתו על הלוחם, אם הפסיד, יכול היה הקהל לבקש מהקיסר שירחם על הגלדיאטור שהפסיד. הקהל סימן זאת באגרוף שעוטף את האגודל.  מי שהחליט סופית מה יהיה גורלו של הגלדיאטור היה הקיסר. אם הקיסר  היה מרוצה הוא היה מרים את האגודל  כלפי מעלה ומסמן "לייק"  והגלדיאטור היה זוכה.
10. מה היה הפרס לעבד שניצח בקרבות?
    כאמור, מי שהשתתף בקרבות, (למעט מי שנלחם תמורת תשלום) היה עבד או פושע שלא היה אזרח רומי. הפרס על ניצחון בזירה היה יציאה מעבודת לחירות!

משימה:

צלמו את עצמכם עושים לייק עם הדבר שאתם הכי אוהבים, והעלו לדף הפייסבוק שלנו, אנחנו מחכים לתמונות יצירתיות!!

>> חזרה לעמוד השאלות