פודקאסט שנה לשבעה באוקטובר: איך השפיעה המלחמה על הטבע שלנו?
פרק מיוחד על פעילות רשות הטבע והגנים במלחמת חרבות ברזל: ההתמודדות היומיומית עם שריפות, הרס בתי גידול, כלבים משוטטים והמשימה המיוחדת של כלבני הרשות בסיוע לאיתור שרידים ביישובי העוטף.
להאזנה
*הפרק הוקלט כשנה לאחר השבעה באוקטובר
עם כניסת מדינת ישראל כולה למלחמה ב-07/10/23, מעבר לפגיעה הברורה והכואבת בחיי אדם, רבים ראו את הטבע הישראלי נפגע גם הוא: שריפות רבות, אתרים בקו החזית הצפונית והדרומית שעמדו סגורים, וחיות בר המתחבאות בשטחי הלחימה.
במהלך תקופה זו, עובדי רשות רבים גויסו למילואים או פונו מבתיהם. הרשות ספגה אבדות קשות וכואבות: עובד הרשות, אוהד יהלומי ז"ל, נחטף ונרצח בעזה, וחשב הרשות, נתנאל הרשקוביץ ז"ל, נהרג בלחימה בעזה.
על השפעת המלחמה על הטבע לאורך הזמן >>
תמלול מלא: הסכת "ארץ ישראלי מצוי" – שנה לשבעה באוקטובר: איך השפיעה המלחמה על הטבע שלנו?
אילן: תמיד תמיד שהיה קורה משהו בעוטף אני מתקשר לאוהד ומזמין אותו אליי הביתה. ותמיד הוא עונה לי ואומר אה אילן עזוב הכל בסדר. הפעם הוא לא עונה.
נעמה: מה עובר לך בראש באותם רגעים?
אילן: בטח עסוק כן לא. אף אחד לא יכול לדמיין מה שקרה שם.
נעמה: כן תגיד, הולך איתך גם ביום יום בעבודה. זאת אומרת, אתה מרגיש פה את
אילן: את שואלת כאילו שאת לא יודעת, אז את יודעת, תמונה של נמצאת באופן קבוע על החלון שלי, על החלון האחורי מצד שמאל. כל בוקר אני בא לחלון.
נעמה: וגם בתמונת הוואטסאפ שלך.
אילן: וגם בתמונת הוואטסאפ שלי יש את אוהד, מחכים לך בבית ואנחנו כל בוקר שנכנס לאוטו אוהד, תחזור כבר ילד, תחזור מספיק.
קריין: הסכת ארץ ישראלי מצוי פרק מיוחד לציון שנה למלחמת חרבות ברזל איך השפיעה המלחמה על הטבע שלנו. מגישה נעמה טוכפלד עורכת איילת טריאסט.
[הקלטת מבזק חדשות / הזעקות והשריפות בצפון] "אזעקות נשמעו לפני זמן קצר בשורת יישובים. בעקבות שריפות שפרצו מנפילת רקטות במהלך היום ומתחילת שנת 2024 נשרפו ברחבי הארץ כ-250,000 דונם של שמורות טבע גנים ומיים יערות ושטחים פתוחים 148,000 מתוכם באזור הצפון."
נעמה: הסכת ארץ ישראלי מצוי אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת לא פשוטה בכלל. ענני המלחמה עדיין מתקבצים מעל ראשנו אבל הטבע תמיד שם.
הפרק הזה יהיה קצת שונה מהרגיל לא נדבר על בעל חיים ספציפי ונכיר אותו לעומק אלא נדבר באופן רוחבי, על השלכות המלחמה על הטבע, על הממשק עם הצבא ועוד המון נושאים ובעיות שעומדות על הפרק ועל הפתרונות של היום שאחרי.
את הפרק הזה נרצה להקדיש לאוהד יהלומי, מנהל מרחב דרום בסיירת הירוקה של רשות הטבע והגנים שנחטף לעזה בשביעי לאוקטובר, שישוב הביתה בשלום ומיד יחד עם כל החטופים שלשלומם אנו מתפללים. אז בואו נתחיל.
נמצא איתנו באולפן דוקטור יהושע שקדי, המדען הראשי וראש חטיבת מדע של רשות הטבע והגנים ב-29 שנים האחרונות, נכון? דייקתי.
יהושע: דייקת.
נעמה: אז בוא נדבר על אוהד.
יהושע: אדם עם עם נשמה של ביולוג הוא קודם כל הוא מטייל מדהים. הוא היה מדריך נוער של טיולים בנגב ועבד במניעת שריפות בנגב, בניקיון לשטחים הפתוחים בנגב והתפקיד האחרון שלו היה מנהל הסיירת הירוקה בנגב. אז זה היה זה אוהד. יש לו ידע ביולוגי מופלא והוא מספיק טוב בזה שהוא היה הכותב הראשי של מגדיר העקרבים שלנו.
בצד השני שלו זה הילדים שהוא הבדואים שהוא הבין שצריך לעבוד על חינוך וישר ניגש לקהילת היעד הוא לא ידע ערבית הם לא ידעו עברית שאמרו אוהד בהתחלה הם לא ידעו מי זה, כי הם הכירו אותו בשם אוהד ככה ככה הם קראו לו כן הם אהבו אותו וזה הבן אדם.
וארגנו גם כנס האמת במידה רבה לכבודו על הדברים שהוא עשה פשוט היה יום עיון מופלא והגיבורה האמיתית של היום הייתה כמובן אמא של אוהד, אסתי, שהיא האישה יחידה שמצליחה לעודד את רוחי בימים אלה. היא משוכנעת ומצליחה לשכנע גם אותי שאנחנו נשב עם אוהד ביחד לאיזה ארוחת בוקר על איזה שקשוקה טובה או איזה קובה שהיא מכינה, שניהם יודעים להכין קובה טוב, ואנחנו אה נדבר על א על החיים.
נעמה: אני מאמינה בזה גם אתה יודע.
יהושע: אה גם אני הצליחה לשכנע אותי ואז אני כל בוקר אני קם מסתכל על התמונה ואומר אוהד ילד תחזור כבר די תחזור.
נעמה: כן ומצטרף אלינו לשיחה אילן יגר אני צריכה רגע איזה דקה וחצי כדי להגיד את כל השורה הזאת ראש תחום מבצעים ומניעת ציד ברשות הטבע והגנים וסגן נשיא ארגון הפקחים האירופאי.
הזכרת בהתחלה את אוהד יהלומי את הקשר שלכם תן לי קצת את האינפוט של העבודה המשותפת שלכם ביחד.
אילן: פעם ראשונה שפגשתי את אוהד זה כשהתחלתי את התפקיד שלי כראש תחום מבצעים ומניעת צייד, ואוהד היה פקח במדבר יהודה הסתובבתי איתו במדבר יהודה ראיתי התאהבתי ישר כאילו.
נעמה: היה קליק.
אילן: מה זה לפחות מהצד שלי. הייתה תקופה שממש עבדנו צמוד במבצעים, אירועי ציד, צווי חיפוש פשוט, היה תענוג לעבוד עם האיש הזה הוא היה מדהים.
נעמה: איש מתוק בלי קשר גם לעבודה.
אילן: בלי שום קשר הוא גייס אותי במתיקות שלו תחשבי, אני גר בבית לחם הגלילית, הייתי מגיע לכל מיני פעילויות שהיה עושה בסופי שבוע עם ילדים נכים. עכשיו ברמה שאילן תקשיב מתאים לך מתאים לא מתאים, אתה לא אומר לא לאוהד.
נעמה: נכון אני רוצה רגע לקחת אותך לשביעי לאוקטובר נוחת עלינו בהפתעה, רגע שאף אחד לא היה מוכן לו ואיפה אתה בסיפור הזה איפה זה תופס אותך?
אילן: שביעי לאוקטובר תופס אותי ואת שרון גולן הרשקוביץ בכנס בלונדון לארגון הפקחים הבינלאומי. אנחנו מתעוררים בבוקר לטלפונים והודעות מהבית, אני חייב להגיד שהדבר הראשון שאני עושה אני מנסה להתקשר לאוהד יהלומי.
נעמה: באמת.
אילן: דבר הראשון ומיד אנחנו מבינים שיש אירוע, לא מבינים את גודל האירוע ומחפשים טיסות לחזור ארצה. ביטלנו הכל. חזרתי בשמיני לאוקטובר ,למעשה להיפרד מהבנים כי ידעתי שהם נכנסים לעזה.
הבנים שלי לוחמים במילואים. פגשתי אותם, נתתי להם הנחיות, איך צריך להתנהל במלחמה. היום אני יכול להגיד שכשאני פוגש אותם מהניסיון לצערי שהם צברו, הם יכולים להסביר לי מה צריך לעשות במלחמה. ומיד אחרי זה התגייסתי למה שצריך.
נעמה: אז תכף נדבר על מה שצריך, אני רוצה רגע אבל שתיקח אותי למקום הנפשי שהיית בו. כי כרגע דיברת איתי על איזשהו תפקוד פונקציונלי ככה טכני הכי קר שיכול להיות והכי מתבקש, אבל מה התחולל בפנים?
אילן: בפנים סערה נוראית סערה נוראית אני יכול להגיד לך. שחודש אחרי נרצחה אחיינית של אשתי וזה ערבב אותנו ערבוב חזק הבנים היו בתוך עזה .יש לי עד עכשיו בן במילואים מאוקטובר שעדיין לא השתחרר זה ערבב אותנו נורא חזק וכמובן כל האסון הזה שקרה לנו.
נעמה: כן.
אילן: זה זרק אותנו ורק בימים האחרונים אני מרגיש שאני לאט לאט משתחרר, אחרי שהבנים שני הבנים השתחררו, שלישי עדיין במילואים אבל זה ערבב אותנו מאוד חזק. ואני חייב להגיד שמה שנתן לי כוחות זה העשייה.
[הקלטת שטח – בלסקי] "מה מצאתם פה בלסקי? כלב מסמן בתוך בור שנוצר מפגז. ברקע ניתן לראות את…"
אילן: אז בסוף התהליך או במהלך התהליך אני כבר יודע שאנחנו צריכים לעשות עיבוד כל מה שהחבר'ה עוברים שם ועברו שם המראות לא קלים. כל פעם שאני לפחות יורד לאחד היישובים הבטן מתהפכת, זה לא פשוט.
נעמה: וזה לא שביום יום אתם עוסקים ואתה יודע קצפת ודובדבנים.
אילן: לגמרי לגמרי, אני חושב שזה גם די הכין אותנו כי כשאנחנו מתעסקים בהרעלה אז אנחנו מגיעים לזירות אם אמנם זה בעלי חיים מתים אבל זה לא קל. האמת שדיברתי עם אשתי לפני כמה זמן, היא אמרה לי תגיד מה איפה אתה בסיפור הזה, אז אמרתי לה תקשיבי יש ניתוק רגשי אנחנו.
נעמה: ברור אחרת אי אפשר לתפקד.
אילן: עושים ניתוק ומתעסקים עם מה שמתעסקים וממשיכים הלאה.
נעמה: אני לא כל כך יודעת איך להתייחס לדבר הזה כי זה ממש מטלטל ומצמרר, אבל כלבי הרחה שאיתם אתה עובד ביום יום למען שמירת הטבע, שימשו גם באותם ימים לאיתור גופות.
אילן: פרויקט הכלבים שהקמתי יחד עם רם פרוביזור, הקלבן הראשי שלנו, נועד לכמה דברים. הדבר הראשון זה כלבי הגנה. יש לנו בתוך הכלבים כלבי הגנה שיודעים לשמור על פקחים מאויימים ויודעים גם לשמור על אתרים מאויימים. ולצערנו האלימות הולכת וגדלה לאורך השנים. לצידם
נעמה: אתה מדבר על אלימות מצד מפרי חוק.
אילן: כן.
נעמה: אוקיי.
אילן: לצידם פיתחנו מערך של כלבי הרחה כשהכלבים שלנו בהתחלה לאיתור שרידי בעלי חיים. כי זה משמש אותנו לאיתור ציד לא חוקי, ובצווי חיפוש להגיע לבתי החשודים ולסגור את המעגל הפורנזי, יחד עם איתור של שריד של חיית בר בבית החשוד. מבחינתנו
נעמה: סוגר מעגל.
אילן: סוגר לנו מעגל מבחינת הראיות. כמו כן אילפנו את הכלבים לאתר אמל"ח, כחלק מהציד מתבצע עם נשק עם רובה ציד וגם רובי לא ציד. והכלבים שלנו בגלל העניין הזה ידעו גם איתור שרידי בעלי חיים ברזולוציה מאוד מאוד נמוכה וגם אמל"ח כמו כלב משטרה לצורך העניין.
נעמה: אנחנו כרגע מדברים על ציד בלתי חוקי של חיות בר.
אילן: כן שזה הייעוד שלי של ראש תחום מבצעים ומניעת ציד זה הייעוד שלי כן
נעמה: ואז החיים קרו.
אילן: או יותר נכון לאורך כל השנים שבהם ניהלנו את נושא הכלבים, ניסיתי לדחוף את הנושא של כלבים לאיתור רעלים ולאלף כלב לאתר רעלים זה הדבר אחד המסוכנים שיש. צריך להבין הרעלים האלה זה נגעת נסעת. אם הכלב נוגע ברעל הוא מת. אם הפקח נוגע ברעל הוא גם מת. זאת אומרת זה רעלים ברמה של מוות מיידי וקשה ואכזרי.
נעמה: אוייש. אוקיי.
אילן: אז אז גם ללכת לתחום הזה שהוא מאוד מאוד מסוכן. עשינו את זה עקב בצד אגודל ולאט לאט בנינו את המערך כשהיום בסך הכל אני מדבר על שבעה כלבים שהיו לנו ערב השביעי לאוקטובר שיודעים לאתר רעלים.
נעמה: אה
אילן: מגיע השביעי לאוקטובר ואחד המאלפים שאנחנו עובדים איתו בחור בשם ספי סהר יורד בתשיעי לאוקטובר יורד לנובה יורד לשטח עם הכלבים שלו ומתחיל לאתר א
נעמה: איזשהי החלטה ככה
אילן: החלטה שלו.
נעמה: אוקיי.
אילן: הוא מבין שיש בעיות הוא יורד לשטח ככה עם הכלבה שלו הוא מתחיל לאתר גופות וגם אמצעי לחימה עם כלב שלנו קאצ'ה, כלב שלנו שנמסר אליו לאימוץ. הגיעו לשם למצוא גופה זה לא בעיה.
נעמה: קצת יש לי מחנק בגרון כשאתה אומר את המשפט הזה.
אילן: הבעיה לא הייתה למצוא את הגופות הגדולות הבעיה למצוא את שרידי הגופות, שזה היה הדבר היותר קשה וספי עשה את זה בהצלחה יתרה שאר הגורמים שהסתובבו בשטח לא הצליחו.
את זוכרת את התמונות מציר פילדלפי של החבר'ה שהולכים עליו ככה זה ככה הסתובבו שמה לא חיילי צה"ל אבל לא הצליחו ואז פנו לספי ואמרו לו תגיד מי עוד יש לו את היכולות של הכלבים שלך, אז הוא אמר להם תדברו עם אילן יגר רשות הטבע והגנים יחידת אית"ן פנתה אליי. הקצנו אנשים לפעילות הזאתי עם הידע והניסיון של איתור רעלים כי באיתור רעלים
נעמה: וואו.
אילן: כשאנחנו עבדנו על איתור הרעלים אנחנו ירדנו לרזולוציות שלא קיימות.
נעמה: בדיוק.
אילן: ואז ירדנו לשטח בתיאום אל מול יחידת אית"ן והאוגדה והתחלנו לעבוד והממצאים הגיעו מיד בטירוף.
נעמה: באמת.
אילן: תקשיבי, אני אני הייתי בפעם האחרונה ביום ראשון לפני שלושה ימים הייתי בעוטף יחד עם רם ועם הכלבות ומצאנו ממצאים.
נעמה: עכשיו, עכשיו
אילן: עדיין אנחנו מדברים על פרספקטיבה של חודשים חודשים כן.
נעמה: אחרי האירוע עדיין אתם מוצאים דברים עם כלבי ההרחה?
אילן: כן. פתחנו ככה פתחנו קבוצת וואטסאפ אל מול קציני יחידת אית"ן זה איתור נעדרים אל מול יערה, האוגדה, אנחנו מקבלים כל מוצאי שבת פוליגונים.
נעמה: פוליגון, אני רק אגיד למאזין הסביר, זה תא שטח שמסמנים אותו כדי לדעת באיזה שטח פועלים.
אילן: נכון מחלקים את המשימות בין הכלבנים ואת צריכה להבין בלסקי הוא בכיתת כוננות של מטולה כן לא תגידי שהוא שוכב על חוף הים ומשתזף.
נעמה: ברור אוקיי.
אילן: ותוך כדי האירוע יש לנו הרעלות השנה בכלל זה מטורף אז הם גם רצים להרעלות, צייגר גויס למילואים ליערה. רם גויס למילואים ליערה. הם גייסו אותם עם הכלבים בהסכמה שלנו. לקחו את המה שנקרא את החיל הזה הקטן שבנית ברק ועשו המרה לצה"ל.
נעמה: לגמרי לגמרי. וואו.
אילן: אני הייתי איתם ביום ראשון מצאנו ממצאים ליד כיסופים. אני חייב להגיד רוב הממצאים זה נוח'בות.
נעמה: כן.
אילן: אוקיי. רוב הממצאים אבל עדיין אנחנו כבר כמה משפחות בזכות העבודה שלנו קיבלו
נעמה: קיבלו
אילן: קיבלו את הידיעה הקשה. אבל לפחות הם יודעים מה קרה.
נעמה: תשמע, זה מטורף באמת.
אילן: הוזמנו לפני כמה חודשים לאלוף פיקוד מרכז לקבל תעודות הוקרה וזה היה מאוד מרגש ומאוד מכבד. ובראייה לטווח ארוך כבר אנחנו חושבים שכאשר יגמר האירוע ואנחנו צריכים להיות ערוכים לאירוע הבא לצערנו. אז דיברנו כבר עם מי שצריך כדי שיקחו אותנו בחשבון כדי שנהיה יותר מקצועיים לפעם הבאה. דרך אגב צברנו קילומטראז' וניסיון מטורף.
נעמה: לא תגיע בעזרת השם. תגיד אילן אנחנו מדברים על כלבי הרחה. מה התהליך? או כמה זמן? או מה כרוך בלאלף? דיברת מקודם על הסכנה הגבוהה.
אילן: קודם כל זה הכלבים האלה, זה הטופ של הטופ בתחום. יש עולם שלם, יש שוק של מגדלים שמטפחים. ישראל מאוד נחשבת בתחום של כלבי עבודה, יחידת עוקץ, משטרת ישראל, שב"ס, דרך אגב, כל מיני דברים.
נעמה: כן. זה זן מסוים של כלבים, אילן, או שזה כל מיני סוגים?
אילן: המון זה כלבי מלינואה אוקיי או כלב בלגי אבל אנחנו אצלנו בבית החלטנו שלא מעניין אותנו הסוג.
נעמה: הסוג.
אילן: אנחנו לא גזענים אנחנו רוצים ש
נעמה: מי שטוב לוקחים.
אילן: בדיוק. אז היה מצב שהיה לנו מלינואה וג'ק ראסל וכל מיני סוגים של כלבים שתסתכלי זה הג'ק ראסל הזה מה זה. ג'ק ראסל זה נראה כמו קופסת נעליים עם בטריה כן מה זה הדבר הזה? הדבר הזה מביא תוצאות מטורפות של איתור אמל"ח ברמות שאי אפשר לתאר, כולל זה שמשטרת ישראל הייתה פונה אלינו בוא תסייע לנו בחיפוש ביער באום אל-פחם על אמל"ח שהחביאו מחבלים אשכרה הדבר הקטן הזה.
נעמה: הדבר הקטן הזה
אילן: ממצאים מטורפים
נעמה: זה באמת נשמע לי כמו סיפור שלקוח מחצי מדע בדיוני חצי חסמב"ה והפלמ"ח והאצ"ל והכל ביחד.
אילן: בניגוד לכל יתר היחידות שהזכרנו מקודם אצלנו ברשות הכלבנים התחילו כפקחים בכלל בחיים לא היו כלבנים הם לא חלמו להיות כלבנים. וואנס הם התחייבו הכלב בסוף יום העבודה לא הולך לכלבייה, הוא הולך אליהם הביתה, הוא הופך להיות החבר הכי טוב שלהם.
נעמה: וואלה.
אילן: ונכנס לתוך החיים, מה שנקרא זה כן, אבל זה גם הופך אותם לאנשי מקצוע יותר טובים. כי מה קורה? בואי נגיד בעולם החיצוני, אני עכשיו לא משנה באיזה יחידה לקחתי את הכלב, עבדתי איתו שלוש שעות, ארבע שעות גג חם, ואני מחזיר אותו לכלוב.
נעמה: לא בכלל. כן.
אילן: הפקח, לוקח אותו הביתה, הוא ישן לידו,
נעמה: די. נו, לא,
אילן: הוא ישן לידו. פשוט זה מדהים. הקשר הוא כזה שהחבר'ה שלנו בלי לעשות קורס כלבנות של המשטרה או שב"ס שלוקח תשעה חודשים או שנה וחצי הם ברמה מאוד גבוהה ואנחנו רואים את זה בעוטף. השיטה שבה הכלבים למעשה הופכים להיות בני משפחה היא מנצחת.
נעמה: ומהצד השני, מהעבר השני של הדברים, אנחנו רואים סיפור אחר. כל הנושא הזה של כלבים משוטטים מין מתפרץ שאנחנו קשה לנו להתמודד איתו גם ברמה המנטלית כי כלב בוא נדבר עם יהושוע שקדי על בעלי חיים שעברו שינוי או איזון אקולוגי השתנה בעקבות המלחמה ואנחנו רואים אותם כמינים מתפרצים.
יהושע: הדבר היחיד שבא בעקבות המלחמה זה שהגדר בינינו לבין רצועת עזה נפלה גם בגדר בגבול הצפון יש חורים גדולים בגלל כל ההפגזות והירי וכדומה ויש כניסה של כלבים משוטטים מרצועת עזה ומאזור לבנון. בשנה, שנתיים האחרונות יש גם כניסה של כלבת מעבר לגבול לישראל.
כלבת זה מחלה נוראית, חשוכת מרפא. זה אם מישהו לא מקבל טיפול אחרי שהוא מקבל כלבת ביום, יומיים הראשונים אחרי שהוא נדבק, זה מוות. מה שיקרה אם לא נטפל בכלבים המשוטטים ואם חלילה תהיה התפרצות של כלבת, אנחנו נמצאים במצב שבו לא תהיה ברירה.
משרד הבריאות ומשרד החקלאות יצטרכו לפזר פתיונות עם סטריכנין בשביל להרוג את הכלבים המשוטטים. הפתיונות האלה יפגעו גם בתנים, גם בחזירי הבר, גם בזאבים, גם בשועלים יפגעו בכולם ואז אנחנו וכמובן במי שיאכל את הפגרים שלהם.
נעמה: שרשרת ההרעלה הידועה והמסוכנת.
יהושע: זה יפגע בכולם. אנחנו נגיע עלולים להגיע לפה למימדים של הרעלה כמו שהיה בשנות ה-60 הרבה לפני הזמן שלך אבל אני עוד זוכר את זה שבבת אחת בשנות ה-60 פתאום לא הפסקנו לשמוע בלילה יללות של תנים כי כולם מתו.
נעמה: וואו. זה תרחיש אימה ממש.
יהושע: מדרום לערד יש נחלה ונחלים אחרים שזה שמורת טבע, ששמה בדואים מסתובבים עם העדרים שלהם, ויש כלבים משוטטים שמסתובבים שם שרודפים אחריהם אחרי הילדים שלהם, אחרי הנשים שלהם, טורפים להם את הצאן, ואז הגיע לשמה מישהו שהתעצבן והוא פיזר שמה הרעל בשביל להרוג את הכלבים.
[הקלטת דיווח / מבזק חדשות – הרעלת נשרים בדרום] "אירוע הרעלת נשרים שלישי בדרום בחודש האחרון. 12 עופות נמצאו מתים הבוקר מחשד להרעלה מדווחת כתבתנו לענייני סביבה ענבל פיבל. "שמונה נשרים שני רחמים עורב ודייה נמצאו מתים הבוקר דרומית לעובדת. פקחי רשות הטבע והגנים ממשיכים בסריקות בשטח זו הפעם השלישית בחודש האחרון של עופות שנמצאו מתים מחשד להרעלה. אוכלוסיית הנשרים בישראל בסכנת הכחדה חמורה ובארץ נותרו פחות מ-190 פרטים."
יהושע: עכשיו מי שמת מהרעל הזה בסופו של דבר זה 13 נשרים.
נעמה: לא הכלבים.
יהושע: נכון זה בערך 5% מהאוכלוסייה של הנשרים בישראל. השנה היה לנו מקרה של 15 נשרים שנהרגו בהרעלה. עכשיו באים אנשי צער בעלי חיים שאני באמת אוהב אותם הרבה אבל אומרים בוא נתפוס את הכלבים נחסן אותם נסרס אותם ונחזיר אותם בחזרה לטבע. עכשיו תחשבי את בתור תושבת בדואית שעוד פעם אני לא בטוח שמי שעשה את זה זה בדואי שזה לכאורה לכאורה לכאורה ומוחזק כזכאי. אבל שאת תושבת בדואית שבאה הממשלה תופסת את הכלבים ומרחיקה אותם מהשטח שלך אבל אחר כך היא מחזירה אותם
נעמה: כן לא רעיון טוב.
יהושע: אז מה ב
נעמה: בכלל יש היתכנות לתרחיש כזה? לאסוף לחסן להחזיר?
יהושע: לדעתי לא ריאלי, אבל מדברים על זה מדברים מדברים מדברים ולא עושים ביישוב שנקרא ביר הדאג' יישוב שנמצא ליד משאבי שדה בנגב כלבים תקפו ילדה
נעמה: כן
יהושע: הרגו אותה
נעמה: כן
יהושע: בנשיכות. זה פשוט איום ונורא איך שהמקרה הזה ירד ממש ירד מתחת לרדאר.
עכשיו בוא נחזור למלחמה מרצועת עזה חדרו אלינו כ-1,000 כלבים 1,000 כלבים עכשיו הכלבים האלה כבר עכשיו הם טורפים בפינות חי הם רצים אחרי מטיילים, את יודעת מה הם גם תוקפים חיילים, חיילים בעזה אמר לי אני בעזה אני מפחד יותר מהכלבים המשוטטים מאשר מהחמאס.
נעמה: וואו.
יהושע: אני בא עכשיו ממושב בית לחם הגלילית יש לנו כלבת במושב.
נעמה: וואלה.
יהושע: כן.
נעמה: אוקיי יש חשש ל חשש אמיתי ואצלנו מהצד השני אנחנו רואים שהכלבים האלה טורפים צביים והם טורפים
יהושע: כי ממש מדובר בחיית טרף לכל דבר וברגע שהם הופכים להיות להקה והם פראיים I rest my case.
נעמה: כן.
אילן: ופה אני מתחבר לפרויקט שלנו. לפני כמה שבועות מגיע פקח לירון טל לסריקות השגרתיות שלפי פוליגון שקיבלנו בעוטף.
עכשיו לירון הוא איש מקצוע כלבן מעולה היה במשך שנים פקח נזקי חקלאות הוא מבין דבר או שניים בכלבים ובעיקר בכלבים משוטטים קיבל את הפוליגון באזור כיסופים. הוא עומד בפוליגון, מרים את הראש והוא רואה חבורה של כלבים משוטטים במרחק של כמה מאות מטרים מהנקודה שבה הם נמצאים.
הוא אומר שם לקצינים, תקשיבו, אני לא סורק פה, אני הולך לשם. אמרו לו, לא, זה הפוליגון, תסרוק את הפוליגון. אמר להם, אני אחזור לפוליגון, אבל אני רואה שם משהו שמעניין אותי. הלך לשם עם הכלב קאש, שחרר אותו והוא הביא ממצאים ששמטו את הלסת לכל מי שהיה שם. הבינו שהם בכלל לא סורקים במקום הנכון. העבירו את כל הסריקות למקום שלירון דיבר עליו.
ואז הוא אמר להם, תקשיבו, איפה שהכלבים המשוטטים נמצאים, שם יש ממצאים. כתוצאה, יום ראשון ווטרינר הרשות, אנחנו מממשים כלב משוטט. הכלב המשוטט הזה עכשיו אנחנו עוקבים אחריו, זה פיילוט.
נעמה: כמה כלבים משוטטים הפכו לאמצעי זיהוי? אני ליטרלי הפה שלי כאילו פעור.
אילן: בדיוק בדיוק. ואנחנו עוקבים אחריהם ואיפה שהם מסתובבים לשם אנחנו נגיע עם הכלבים שלנו אני רואה את הממצאים.
נעמה: מה עושים איתם בעצם? לא עם הכלבים
אילן: אה הממצאים סתם חוקרים ומחזירים אותם למשרד החקלאות אנחנו לא מתעסקים עם זה כרגע קודם כל צריך להיות מאוד עדין וזהיר פה אוקיי אבל אין ספק שאם יש מאות כלבים משוטטים שמסתובבים ביישובים, ברגע שהתושבים יחזרו לשם הם לא יהיו מוכנים לחיות במצב הזה. ולכן אחת מן השתיים או שיתפסו את הכלבים ויטפלו בהם וימצאו להם בתים או שישמידו אותם אחת מן השתיים עכשיו עדיף שמשרד החקלאות יעשה את זה טרם יגיעו התושבים, כשהתושבים יגיעו הם יקחו את החוק לידיים וכשהם יקחו את החוק לידיים, והיום אחרי השביעי לאוקטובר הפיוז שלהם יהיה הרבה יותר קצר הם לא יחכו לאף אחד.
נעמה: אז זה יהיה הרעלה הרעלה הרעלה.
אילן: אז אנחנו יודעים מה קורה שם בדיוק.
נעמה: אז אתה חוזר עם כלבי הרחה וכל הסיפור מסתובב בדיוק אז איזה פתרונות למשל אנחנו יכולים להגיע למקום הזה?
יהושע: לצערי אין פתרונות לכלבת בכלבים, יש בתנים ושועלים יש מפזרים להם פתיונות שיש בהם חיסון בפנים וכשהתנים והשועלים אוכלים את הפיתיון הם מתחסנים. כלבים לצערי, בניגוד לתנים ושועלים, אוכלים את הפיתיון אבל יורקים החוצה את התרכיב והם לא מתחסנים. אז אם תהיה כלבת בכלבים שמגיעים מלבנון וזה יתפשט
נעמה: אנחנו בבעיה.
יהושע: אנחנו בבעיה בבעיה קשה, וראינו ב-2018 הייתה כלבת אמנם בתנים שהגיעה חדרה אלינו מדרך הגבול הירדני ואז לא הייתה לנו ברירה אנחנו ירינו באלפי תנים ירי באש באלפי תנים כדי לדלל את האוכלוסיות שלהם כדי לגרום לזה שיהיו פחות מגעים בין תנים בינם לבין עצמם וככה להקטין את הסיכוי להידבקות.
נעמה: זה פתרון רלוונטי גם לעכשיו לדעתך?
יהושע: אני לא מכיר פתרון אחר חוץ מלפזר רעל שזה הכי הכי גרוע, אז חייבים לטפל בזה ומהר. וכל הדחיינות הזאת וכל הפתרונות, שהם אינם פתרונות, חייבים לרדת וצריך ממשלה שמבצעת פה. עכשיו למה תסתכלי עליי ותגידי אז למה אתה לא מבצע? מאוד פשוט כלבים הם אינם חיות בר ולכן החוק
נעמה: יש לנו מלכוד רציני.
יהושע: החוק זה לא מלכוד. החוק לא מאפשר לי לטפל בכלבים. לא מאפשר לי.
נעמה: למי הוא כן מאפשר לטפל?
יהושע: משרד החקלאות. טוב זה לא זה גם צריך לעלות לדרגים הכי גבוהים לשרים לשועים ולרוזנים ולמנכ"לים. וצריך להבין שהכלבים המשוטטים האלה זה רעה חולה. עכשיו חייב להגיד בגילוי נאות אני אוהב כלבים. אוהב חתולים נכון אני מת אני טיפוס של כלבים כל החיים שלי גידלתי כלב תמיד.
נעמה: תגיד אילן איך נראה כלב משוטט סתם אתה יודע אתה פוגש בשטח את החיות האלה, אבל מה ההבדל בינו לבין כלב רגיל שאנחנו א מאמצים או מגדלים בבית?
אילן: תראי יש לי בבית שני כלבים הם לא ישרדו 48 שעות ככלב משוטט.
נעמה: למה?
אילן: כי הם אה מפונקים לפלפים, אוקיי אוקיי הם יקרעו אותם לגזרים. כלבים משוטטים לפחות אלה שבעוטף, כלבים בגודל בינוני, הם לא נחמדים, הם נוהמים הם חושפים שיניים הם מאיימים אם את מנסה לתפוס אותם כן כן.
נעמה: תגיד זה זן מסוים או גזע מסוים לקפוץ או שזה הכל מהכל?
אילן: זה מעורב לגמרי זה נראה הרבה נראים כנענים כלב כנעני אבל א איך שבא לך מהכל מהכל.
נעמה: הבנתי אותך אמרת שבמלחמה דווקא התגברו יותר ההרעלות.
אילן: היו לנו דווקא במלחמה כן כי המרעילים הבינו הפקחים במילואים א
נעמה: אין מי שאוכף את החוק ברור ברור ברור.
אילן: ומצאנו את עצמנו מתזזים באמת עם כמה הרעלות גדולות מאוד.
נעמה: תגיד אבל אילן אני חייבת לשאול אין איזה הפנמה מתישהו שבסוף פוגעים קודם כל בעצמם ובסביבה שלהם?
אילן: זה אחד הדברים שאנחנו עדיין לא הצלחנו לפצח. יש מודל שאוהד הצופה הביא מספרד שחלק מהמודל זה הסברה הסברה זה להגיע לשטח עם סמלים, עם סממנים של אוכפי חוק ושידעו הנה הגיעו הפקחים של הרעלים. ודבר שני ופה אנחנו נכשלנו ומותר פה לדבר גם על כישלון
נעמה: כן
אילן: זה שאנחנו כמעט ולא מצליחים להביא תיקים לבית משפט מאוד מאוד קשה
נעמה: למה?
אילן: להוכיח את הקשר בין הרעל שנמצא בשטח לבין המרעיל בואי נגיד שאת
נעמה: את הראיות הנסיבתיות.
אילן: קשה מאוד לקשור בין מרעיל למרות שאנחנו יודעים זה השטח של מוישה זה מוישה ידוע שיש אצלו הרעלות. לקחת אותו לבית משפט, להוכיח את זה זה מאוד קשה.
נעמה: הבנתי.
אילן: עכשיו, ברגע שאנחנו נצליח ויהיו עוד תיקים ועוד תיקים ובתי המשפט יתעוררו ויתנו קנסות כמו שצריך ולא ירחמו ולא יוותרו כי זה מה שקורה, אז תהיה השפעה. נכון לעכשיו מרגע שזה מגיע לאירוע המשפטי וגם כשזה סוף כל סוף מגיע לבית משפט, המשפטים נכשלים לכל אורך הדרך.
נעמה: הבנתי אותך אילן, יש דברים שאנחנו מצליחים ויש דברים שלא בידינו. אני רגע רוצה אילן לקחת אותך למשפט שאמרת תוך כדי ככה השיחה שלנו עד עכשיו, שבתקופה הזאת ההרעלות בשטח גם הן הולכות וגוברות. אז קודם כל אני אשמח שתרחיב בעניין הזה ובכלל בכל נושא ההרעלות. כלומר על מה אנחנו מדברים פה, האזרח הסביר לא נתקל ביומיום ברעלים מפוזרים בשטח, מה זה באמת?
אילן: אז בשביל להבין את זה אני כאילו המרעיל, בשביל להסביר לך את זה. לא ברור שלא באמת, אבל אני חקלאי עובד קשה מגדל שדה תירס ומגיעים חזירי בר ומכסחים לי את השדה. אין לי סבלנות או זמן לחכות עד שרשות הטבע והגנים תגיע ותשלח ציד או תעשה איזה אני מחר צריך לקטוף את השדה הזה. אוקיי? אז אני עושה מה שעשה אבא שלי והסבא שלי והסבא של סבא שלי. אני יודע שאם אני שם רעל, הרעל הורג את החזירים, הצלתי את היבול. את היבול ובא לציון גואל. אממה עכשיו אני הולך לכיוון שלנו של שמירת הטבע
נעמה: אתה יוצא מהתפקיד של החקלאי.
אילן: כן החזיר מת שוכב מת בשטח מגיע נשר הוא אוכל נבלות כן יורד על החזיר ואז מת לנו הנשר ואז נוצרת לנו שרשרת או מעגל הרעלה הרעלה שבו אנחנו מזדעקים. אז קודם כל בשביל למנוע את הדבר הזה הרשות משקיעה המון המון כסף במה שנקרא נזקי חקלאות, פקחי נזקי חקלאות. אבל זה לא מספיק כי המרעילים חלקם עושים את זה מחוסר מודעות וחלקם כי מה אכפת להם?
נעמה: יש כאלה שעושים בכוונה?
אילן: ברור.
נעמה: למה? אבל
אילן: חלק זה ממניע לאומני וחלק זה דווקא ואני אראה להם ובענייני אגו יש לא מעט הרעלות שחקלאי מרעיל לחקלאי אחר.
נעמה: אה זה גם יכול להיכנס לפינות כאלה.
אילן: כן כן סכסוכי שכנים. לי יש עדר בקר לו יש עדר בקר אנחנו רבים על השטח מרעה. אני בדיוק מרעיל לך את הפרות שלך כדי נקמה. המון הרעלות דרך אגב אנחנו מגלים כי כלב הורעל. אפרופו כלבים
נעמה: כן
אילן: הלך האזרח הנורמטיבי לטייל עם הכלב שלו בשדה הכלב שלו התעסק עם משהו טק נפל מת. נפל חולה מפרפר רץ לוטרינר. הוטרינר מזהה הרעלה מדווח לנו אנחנו יוצאים לסרוק את השטח לזכות אותו.
נעמה: אז אתה אומר שבעצם התסריט המוכר והידוע זה איזשהו דיווח מהשטח של בעל חיים שהוא רואה אם זה חיית בית או אם זה חיית בר או איזשהי תצפית אבל אז כלבי הערכה נכנסו לתמונה ושינו אותה.
אילן: לגמרי לגמרי קודם כל בנינו נוהל מסודר אל מול המוקד חשוב להגיד
נעמה: כן מוקד המידע של רשות הטבע והגנים
אילן: מוקד המידע של רשות הטבע והגנים שהוא לא מוקד מבצעי, אבל כשמדובר על הרעלה הן עובדות שמה נהדר. ויש להן נוהל מקבלות טלפון מהאזרח שהכלב שלו חשד להרעלה וזה מביא מהר מאוד לשטח את החבר'ה שלנו עם הכלבים. יש לנו נוהל מאוד מאוד מסודר איך לעבוד כי בסוף יש פה גם המון בטיחות בעניין הזה וכך מונעים את המשך ההרעלה.
נעמה: זאת אומרת אתם מתערבים בתחילתו של התהליך ואתם קוטעים את השרשרת הזאת עוד לפני שהיא התחילה להתפתח.
אילן: זאת הכוונה. לצערנו הרב יש גם פעמים ש שזה לא מצליח
נעמה: זה בעצם איזה ילד פלא איזשהו חלום מסוים שהיה לך שפשוט הפך להיות דבר מטורף
אילן: כן אנחנו מדברים היום על 20 כלבים בכל הרשות.
נעמה: וכמה כמה שנים ככה הפרויקט מתגלגל בוא נקבל פרופורציה לאירוע?
אילן: יותר מעשר.
נעמה: אתה יודע אילן אני חשבתי משום מה היה לי איזשהו ציור בדמיון שעם כלבי הרחה גם מסתובבים בשטח עוד לפני שמשהו קרה ופשוט נותנים להם לאתר זה גם אז
אילן: חד משמעית היום בבוקר אביתר בלסקי בסיור מניעה זה נקרא סיור מניעה
נעמה: אז יש לנו גם דבר כזה.
אילן: כן כי מה שאנחנו עשינו אנחנו ניתחנו 10 שנים אחורה מקומות שהיו בהם דיווחים על הרעלה חשד להרעלה את לוקחת את זה שמה את זה על הגידולים שקיימים בשטח הרי ההרעלות הן לפי עונות בדרך כלל את לא תראי לפי הולך בדיוק עוד רגע סתם עונת הדובדבנים מתחילה בגולן אז א אז ישימו את הרעל קצת לפני הקטיף אוקיי אז אז היום בלסקי
נעמה: אז אפשר לבנות גאנט כאילו לפי הדבר הזה.
אילן: יש גאנט בצפון כן לצערי עדיין מרכז דרום ויו"ש עדיין לא שם אבל הם יגיעו אין להם ברירה
נעמה: כן
אילן: אה והוא איתר שני קיפודים מורעלים במניעה
שמהר מאוד היו יכולים להפוך לארוחה אכלו אותם בדיוק והוא מנע את המשך השרשרת דרך אגב גם הבנתי שהוא גם הגיע למרעיל.
נעמה: וואו. אוקיי. תשמע, זה לא פחות ממהפך אני באמת.
נעמה: דוקטור יהושע שקדי. עכשיו אני רוצה שנמשיך את השיחה שלנו בנושא באמת המרכזי שבו אתה עוסק ביום יום שלך. עוד לפני אתה יודע כל מאורעות השביעי לאוקטובר ובכלל בחיים עצמם. זה שמירת טבע בישראל. ואז פורצת המלחמה ויש מיליון שינויים תוך כדי הכל תוך כדי תנועה וצה"ל נכנס ויש לנו שינויים פיזיים בקרקע ובאוויר ומפגעי רעש ותאורה ופתאום יש לנו כלבים משוטטים ומינים מתפרצים. כל זה קורה בבום אחד גדול. מה אתה כמדען ראשי ברשות הטבע והגנים עושה דבר ראשון?
יהושע: הדבר הראשון נרגעים כי כשעובדים בלחץ ושומעים את כל הרצף של הדברים שאת אמרת אי אפשר לעשות כלום.
נעמה: זה מאוד עכשיו זה מלחיץ אותי.
יהושע: ואנחנו מבינים שאי אפשר לטפל בהכל בבת אחת ומתחילים לארגן את הדברים. להסתכל מה קרה מה יקרה שזה לא פחות חמור ממה שקרה. מה אנחנו צריכים לעשות? מה הם סדרי הקדימויות? מי צריך לטפל במה? ואז פתאום הדברים מתחילים להסתדר ומקבלים תוכנית עבודה.
בוא נראה הדבר הראשון מה קרה פה עם כל המלחמה. מה הפגיעה המרכזית בטבע בארץ ובעולם? הפגיעה המרכזית היא זה הרס בתי הגידול. ברגע שאנחנו באים עם הכוחות שלנו, של בני אדם ופוגעים בקרקע ופוגעים בטבע ופוגעים בבתי הגידול, אנחנו גורמים לזה שהייצורים שצריכים לחיות שם, הצמחים, בעלי החיים, חסרי החוליות א החיידקים הווירוסים הכל שנמצאים בטבע מה שאנחנו קוראים מערכת אקולוגית מופרת ומתפקדת פחות טוב לפעמים אפילו לא מתפקדת בכלל ואז מחלקים באמת את העולם שלנו לשניים בוא נדבר רגע על עוטף עזה ששמה זה יחסית יותר פשוט ואז אנחנו מסתכלים שמה על בתי הגידול שנפגעו ושמה הקרקע היא בדרך כלל קרקע רכה וקרקע שקל לשקם אותה ומסתכלים גם על מה הנזק שנעשה החמאס שנכנס אלינו נכנס לנו עם טנדרים
נעמה: כן
יהושע: לא עשה הרבה נזק לקרקע עצמה מי שעשה את הנזק בסופו של דבר זה כוחות צה"ל שנכנסו אל תוך הרצועה אז גם שם רדים רוב הטנקים בולדוזרים רוב הנזק נעשה בתוך רצועת עזה חלק מהמלחמה אני לא מבקר פה בצוק איתן היה ברור שאנחנו צריכים להיות ביחסים יותר הדוקים עם הצבא וכשאנחנו ביחסים יותר טובים עם הצבא זאת אומרת שאנחנו מדברים עם הפקחים שלנו מדברים עם המפקדים ומפקדים יודעים יותר טוב מה לעשות אז המפקדים י
נעמה: ברמת שמירת הטבע אתה מתכוון.
יהושע: בוודאי.
נעמה: זה בכלל משהו שעולה בתודעה הנושא הזה כלומר אנחנו מדברים פה על לוחמה בעצימות גבוהה ואתה כמדען ראשי מן הסתם א חושב על זה אבל הצבא מונח במקום הזה בכלל?
יהושע: הצבא בצוק איתן ואחרי צוק איתן הבין שכשהוא מקבל את העצות של רשות הטבע והגנים הוא מרוויח ואז הם יודעים לעבוד עם הפקחים והפקחים אומרים תיכנסו מפה אל תיכנסו מפה פה אתם תסתבכו בוואדיות פה תסתבכו בבתי גידול לא נוחים יותר כדאי לבוא מפה יותר כדאי לעבור משם הם מקשיבים לנו ולמה משום שהפקחים שלנו מכירים את השטח
נעמה: הכי טוב בעצם.
יהושע: הכי טוב מכולם בריבוע.
נעמה: ברמת התווך בשטח את
יהושע: ברמת הפינצטה ואחרי שהצבא עוזב את השטח הם גם יודעים מראש שאנחנו לא נשב להם על העצם יסדרו ומשאירים את השטח לא תמיד לרוב נקי אוספים את הלכלוך אז חיילי המילואים לפני שמשחררים אותם או לפני שמחזירים אותם לעוד סבב הם עושים עבודות חסד בניקיון.
נעמה: אני חייבת להגיד שחיילים שיוצאים מלוחמה ומשאירים אחריהם שטח נקי זה מאוד מרגש אותי.
יהושע: ברור. ובוא נעבור צפונה לשמוע מה קרה שם. צפון בצפון יותר קשה. למה? בגלל שהצבא היה צריך לבנות לעצמו דרכים כדי להגיע אל הגבול שלא יהיה בכינון ישיר של החיזבאללה. כי מה שקורה שיש כינון ישיר אנחנו יודעים. שמענו יותר מדי מקרים.
נעמה: ואז פרצו דרכים במקומות שלא היינו רוצים לראות שם פריצת דרכים למשל אחד הנחלים היפים זה נחל אביב זה נחל שיורד ממושב אביבים לכיוון נחל דישון אוי איזה מסלול יפה זה היה זה עדיין מסלול בסדר אבל היום טנקים נוסעים שם אז הפריצה הזאת זה בעיה קשה מאוד שגם השיקום שלה מאוד מסובך בבקעת מן בחרמון באנו לצבא ואמרנו באמא שלכם סליחה על הביטוי אל תיכנסו לשמה עם עם רק"ם אל תיכנסו עם רק"ם זה רכב קרבי משוריין אל תיכנסו לשמה רכב שרשראות אתם תשקעו שמה אתם תהרסו לא שמעו לנו אבל בסך הכל אנחנו משתדלים וגם הצבא משתדל לעבוד איתנו בצורה טובה יפה ונקייה זה לא תמיד עובד אבל אפשר להגיד לצבא חברים אל תעופו על עצמכם אבל שאפו שאתם משתדלים אבל אני רוצה לדבר כרגע על לא מה שקרה אלא על מה שעוד לא קרה.
נעמה: או
יהושע: אני חושב שלא יהיה מי שיחלוק עליי שיגיד שהקונספציה של ההגנה שיטת ההגנה של מדינת ישראל הגנה על הגבולות נכשלה במבחן התוצאה.
נעמה: מה שנקרא בדם המסקנה הזאת נרשמה.
יהושע: נכון ואז מה זה אומר שיבנו עוד מוצבים שיבנו עוד דרכים שיפרצו עוד שישימו עוד תאורה שיעשו עוד רעש שיעשו פה ויעשו שם את כל התכנונים האלה כרגע רשות הטבע והגנים עובדת חזק מאוד מול מערכת הביטחון צבא הגנה לישראל מאגף טכנולוגיה ואגף תכנון בצבא כדי שכל המבנים הנוספים שיהיו יהיו באמת עם פגיעה מינימלית עכשיו מערכת הביטחון יכולה יש לה את הסמכות לגבור עלינו ולהגיד אפילו בתוך שמורת טבע להגיד לנו שאנחנו חייבים לאפשר אבל אנחנו משתדלים למזער את הנזק אבל אני יותר מודאג מהפגיעה שעוד תהיה מאשר מהפגיעה שכבר הייתה.
נעמה: הבנתי אז עכשיו אתה מדבר כבר על היום שאחרי או שהוא כבר פה.
יהושע: בוא נדבר רגע על הביטוי הזה היום שאחרי אנחנו בכנס שעשינו לכבודו של אוהד זה היה במרץ ושאלו אותי תגיד מה עם שריפות אמרתי מה אתם רוצים? בינתיים תסתכלו, אנחנו שם במרץ, אין שריפות, אבל אני מפחד שיהיה לנו חורף גשום מאוד וכל הצמחייה העשבונית, הפרחים שאנחנו אוהבים לראות, הדגנים, היא מאוד מאוד מאוד גבוהה זה יגיע לקיץ, יגיע לקיץ שזה יתייבש ויהיו פה שריפות גדולות מאוד.
נעמה: וואו, אני אני אומרת, אתה מסתכל על גשם רב ואתה אומר לעצמך או או.
יהושע: כן, כבר אז לקחתי בחשבון את האפשרות שיהיו לנו שריפות ענק בצפון. ידעתי זה לא לקחתי בחשבון ידעתי אני כבר זקן אני כבר למעלה מ-67 כן הייתי פה הייתי שם כן זה כבר קרה ואמרתי אז אנחנו צריכים להיזהר אבל לא העליתי בדעתי היה כיף לא היה כיף שבאיוליו תהיה מלחמה א אני כבר הייתי בטוח שאני עושה סיור יחד עם אוהד בגבול הצפון ולעשות סיורי צ'ופר בשביל להחזיר אותו לחיים אחרי המלחמה אחרי השבי הנורא הזה ופתאום יש לנו גם מלחמה.
[הקלטת מבזק חדשות – שריפות בצפון] "ובגליל המערבי צוותי כיבוי פועלים לשריפות שפרצו כתוצאה מנפילות בשטחים פתוחים. פרצו שריפות במספר מוקדים בין היתר ביער ביריה ובמשך שעות פעלו כוחות הכיבוי על מנת להשתלט על גובה הלהבות. כתבנו קובי מנדל מעדכן שבעקבות נפילות מוקדם יותר היום פרצה שריפה במטעי אבוקדו ליד בצת שבגליל המערבי ורקטות פגעו בשני מבנים ביישוב ללא נפגעים בגוף. שריפות פרצו גם ביער הבעל שם טוב באזור צפת לוחמי אש פועלים בשעה זו לכיבוי הדלקות."
יהושע: עכשיו זה יותר חמור מזה משום שבשביל לכבות שריפות בקני מידה גדול בחורש ים תיכוני צריך מטוסים בלי מטוסים אי אפשר לכבות היום אתה לא יכול להפעיל מטוסים כי יורידו אותם יורידו אותם זה לא רק מהגבול הלבנוני זה גם מהגבול הסורי בקיצור אנחנו נמצאים פה במיצר וואלה המון המון המון שריפות.
נעמה: ופה בעצם התחשיב שלך כמדען אומר אוקיי אני צריך לחשב מסלול מחדש אני צריך לחשוב על שיקום השטח בטווח הקרוב הבינוני הרחוק או שהשריפות זה זה משהו שקורה והוא מתחדש ואין מה לעשות בקשר לזה.
יהושע: תראי, קודם כל בוא ננסה להבין מה זה שריפות במדינת ישראל. למה היו פחות שריפות בעבר מאשר היום שיש הרבה יותר? משום שזו הייתה ארץ פתוחה יחסית ולא הייתה כל כך צפופה והצומח לא התלקח כל כך בקלות. יותר מזה, איך תיגרם שריפה בישראל באמצע הקיץ? בארצות אירופה יש לפעמים ברקים באמצע הקיץ. אצלנו אין. נכון? או כמעט ואין. זה נדיר מאוד. אז שריפות אצלנו כולן זה מעשה ידי אדם. אז בוא נגיד נבהיר את זה גם. עכשיו שריפות היו בישראל מאז שאני זוכר את עצמי. השאלה כמות וכמה שריפות חוזרות יש. בוא נסתכל מה קורה בשריפה. כל הצמחים נשרפים אבל הצמחים יודעים להתאושש. בעלי החיים הגדולים רובם מצליחים לברוח. חוץ מאלה שמקננים בדיוק או שיש להם צעירים וזה מתקשה. אז הקנים נשרפים. אלה שמקננים על הקרקע הם בבעיה. ומי שנפגע בעיקר זה קטני הארץ זה המכרסמים זה הלטאות זה השבלולים
נעמה: הקרובים לקרקע.
יהושע: הקרובים לקרקע זה החרקים הרבה מאוד נשרף עכשיו אם זה קורה פעם בשמיטה ופעם ביובל השטח יודע להתאושש חבל כואב הלב השטח יודע אבל כשיש הרבה מאוד שריפות חוזרות גם הכימיה של הקרקע משתנה והקרקע הופכת להיות לפחות פורייה פחות מגדלת את הצומח ואנחנו משנמכים את הערך של הטבע העתידי במקום אני לא כל כך יודע איך משקמים משריפה כי אין מה לעשות לפעמים
נעמה: אתה יודע עולה בדימוי של כווייה
יהושע: יש בזה משהו כן
נעמה: יש איזשהי דרגה מסוימת של כווייה שבה זה כבר נכנס פנימה לעומק השטח שהעור לא מתחדש או שהוא מתחדש אחרת ממה שהיה קודם ומשאיר צלקת.
יהושע: נכון זה סוג של דברים שאנחנו אומרים שיהיו לנו עוד ועוד וקשה לנו מאוד להתמודד עם זה חוץ מלעשות אמצעי מניעה אמצעי מניעה זה לעשות אזורי חיץ סביב יישובים סביב דרכים כדי לנסות להקל על כוחות הכיבוי לכבות את השריפות אבל במקומות, בוא נגיד כמו רמת הגולן ששמה יש צומח עשבוני בעיקר, קשה לנו אין לא ברור אפילו מה זה שיקום.
נעמה: אז בוא רגע נדבר עוד מילה על שיקום. אני רוצה לדבר איתך על הנושא של ממשק אדם טבע. יש יישובים שחרבו שצריך לשקם אותם גם בדרום, גם בצפון. ואיפה אנחנו בסיפור הזה נכנסים? בפן האקולוגי. זאת אומרת, יש לנו פה גם בני אדם שהם מפונים או שהקיבוצים והמושבים שלהם חרבים לגמרי. אז מן הסתם צריך לעשות פה איזה פעולות ממשק אבל גם הטבע הוא חלק מהסיפור.
יהושע: כבר בימים הראשונים הצעתי לרעיה המנכ"לית של הארגון בוא ניקח יישוב אחד נאמץ אותו ונבוא כל רשות הטבע והגנים ונשקם אותו זה לא כל כך קראם עור וגידים אבל עדיין יש כבר יישוב אני לא זה עוד לא סגור אז אני לא רוצה לנקוב בשמו שאנחנו נהיה שותפים
נעמה: באמת.
יהושע: כן שאנחנו נהיה שותפים בשיקום שלו גם בשיקום הפיזי וגם במה ש אבל עוד פעם זה מה שאני חשבתי שאנחנו רוצים לעשות לא שמענו את התושבים של היישוב אז גם הם רוצים לשקם את היישוב ולעשות אותו יותר ירוק, יותר סביבתי ואנחנו אני מקווה שיצא פה איזה פרויקט שאנחנו נעשה את זה ביחד. אז זה האינטראקציה בינינו לבין התושבים. זה לא האינטראקציה בינינו לבין הטבע.
נעמה: אבל אתה אומר פה משהו חדשני. אתה אומר פה למעשה אם אני הבנתי נכון אנחנו נכנסים ליישוב כדי לשקם אותו אבל גם כדי לשדרג אותו. כלומר את המערכות עם הממשק שיהיה יותר אקולוגי, שיהיה יותר ידידותי לסביבה, שיהיה יותר מתחשב.
יהושע: בוא נגיד אני פחות עף על עצמי בעניין הזה.
נעמה: נעוף עליך בשבילך.
יהושע: תודה. נעשה שמה דברים שאנחנו חושבים שנכון לעשות אבל זה בעיקר נעשה ממש ללכת אל התושבים לעשות מה שהתושבים רוצים לעזור להם איפה שהם רוצים ואנחנו יכולים להיות להם לעזר.
נעמה: מחשבה מאוד יפה אני חייבת להגיד גם מחוץ לקופסה.
יהושע: הדברים זזים לאט חוץ מזה הקהילות נפגעו נפגעו מאוד קשה הן צריכות לשקם את האמון שלהן לא במרקם האנושי במדינה אני רשות ממשלתית אני חלק מהמדינה יש הרבה מאוד אנשים שקשה להם מאוד עם המדינה כי הם מרגישים שהם ננטשו, שהם ואני חלק מהזה ואנחנו צריכים לשקם את האמונה הזאת.
נעמה: אילן, אני רוצה לשאול אותך לסיום שאלה אחרונה ואני מחזירה אותך עכשיו לרמה הלוקלית, לרמה המקומית, הארץ ישראלית שלנו. האם מבחינתך היחידה הזאת המיוחדת שככה חלמת אותה ופיתחת אותה והיא קורית ורק גדלה, היא הגיעה לשיא בעיניך או שיש פה עוד כיוונים להתפתחות ועוד מקומות שאתה חולם עליהם ועוד דברים שאתה רוצה שיקרו והפנים שלך לשם?
אילן: אני חושב שאנחנו בתחילת הדרך, בקצה הקרחון בכלל, עד שמחוזות מרכז, דרום ויו"ש, לא יהיה להם קלבן מחוזי במשרה מלאה, אנחנו לא נגיע לאן שאנחנו צריכים להגיע. וכשנגיע לשם אז תתחיל העבודה האמיתית.
נעמה: טוב, למה אני לא מופתעת בכלל מאדם שאף פעם לא מרוצה ותמיד רוצה עוד? אילן יגר, ראש תחום מבצעים ומניעת ציד ברשות הטבע והגנים וסגן נשיא ארגון הפקחים האירופאי וחבר ועד. אני רוצה להודות לך מאוד על השיחה המרתקת והמדהימה הזאת ולאחל לך בהצלחה בכל התפקידים שלך.
אילן: היידה תודה רבה ובשורות טובות ושהחטופים יחזרו כבר.
נעמה: אמן. דוקטור יהושע שקדי אני רוצה לשאול אותך שאלה מוזרה לסיום. האם יש משהו כן טוב שקרה לטבע בעקבות או תוך כדי התקופה הזאת? האם אתה מצליח לראות נקודות אור בתוך כל השריפות והעשן והחושך ואימי המלחמה?
יהושע: מאיפה הוצאת את השאלה הזאת?
נעמה: אמרתי לך שזה יהיה מוזר. שקדי אני הבהרתי.
יהושע: אני מניח שבעד כל אותם מקומות שבהם אנשים שחקו בגלל עודף של ביקורים הם עכשיו יוכלו טיפה להשתקם ואני לא קשה לי ובמיוחד מאוד קשה לי לדבר על דברים טובים.
נעמה: כן. אתה בתוך האירוע התחלנו עם אוהד יהלומי.
יהושע: כן. קשה לי לראות משהו טוב עד שאוהד יהלומי לא יושב לידי ונותן לי כאפה.
נעמה: אז אנחנו נסיים בתקווה הזאת ובתפילה ובאמונה הזאת שאנחנו מחזיקים אותה ביחד. אתה יודע את זה? שאנחנו עוד נקליט פודקאסט יחד איתו. מה אתה אומר?
יהושע: אשב יחד עם אוהד ואני אשתוק כל הפודקאסט. ניתן לו לדבר כל החיים.
נעמה: אני מאמינה שיהיה לך מה להגיד אבל דוקטור יהושע שקדי תודה רבה על השיחה המרגשת והמחכימה הזאת.
יהושע: תודה לך.
נעמה: אני חושבת שהיא גם נותנת לנו המון מידע וגם כלים לעתיד. ואני מקווה בעזרת השם שאנחנו גם נצליח לראות את הצמחים והפרחים עוד פורחים סביבנו. תודה רבה לך.
יהושע: תודה לך.
נעמה: הסכת ארץ ישראלי מצוי פרק מיוחד לציון שנה למלחמת חרבות ברזל. עד כאן הסכת ארץ ישראלי מצוי של גלי צה"ל ורשות הטבע והגנים. העורכת שלנו איילת טריאסט, הפיק את ההסכת ליעד פוסטלניק. תודה לצוות הטכני גליזר אביב ומיכאל הראל. תודה לאנשי רשות הטבע והגנים שלומית שביט, רותם וידר כהן, מתת בן שושן ואבישג איילון. תודה גם לאופק רוזנטל. אני נעמה טוכפלד ואנחנו ניפגש בפרק הבא.
[שיר סיום] "יום אחד ראינו אור רחוק בקצה המנהרה. נקודה קטנה זוהרת מאירה באש קטנה. התקרבנו לאיתנו מסרבים להאמין. מלאכים עמדו בפתח שרים אשרי המאמין. החיים עוד לא חזרו למסלולם. לא, הפצעים עדיין לא הגלידו. אולי זה יישאר כבר לעולם. אולי צריך לתת לזה עוד זמן. מה יהיה ימים יגידו? אולי צריך לתת לזה עוד זמן זמן."
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
דפים קשורים






















