אוכלוסיית הנשרים בישראל בסכנת הכחדה חמורה. בכדי להעלות את המודעות ולעורר שיח ציבורי בנושא,
יצרנו מהדורה מיוחדת לחיי הנשרים יחד עם 'נשר מאלט' והעלמנו מהבקבוקים את הנשר המפורסם ביותר בישראל.
אנחנו פועלים למען הנשרים בעוד המון חזיתות, עם פעילויות, תוכן והדרכות, ולא ננוח עד שהנשרים יחזרו לשמיים.

לנשרים חשיבות מכרעת במערכת האקולוגית. בהיותם אוכלי פגרים הם החוליה האחרונה בשרשרת המזון ותפקידם "לנקות" את גורמי התחלואה המצויים בפגרים.

לנשר קיבה חזקה במיוחד: היא מפרישה מיצי עיכול והם מנטרלים את הרעלים ואת חומרי הריקבון שבבשר הגוויות. בזכות תכונה זו עוזרים הנשרים לשמירה על מינים אחרים מפני מחלות כמו כלבת.

שם מדעי  –  Gyps fulvus

"מלך העופות": הנשר נחשב סמל תרבותי משמעותי בארץ ובעולם. הוא מוזכר במקרא פעמים רבות. בהיותו אחד הגדולים והמרשימים בעופות הדורסים בישראל.

הנשר המקראי הוא עוף דורס גדול ממשפחת הנציים, ותפוצתו רחבה: מחצי-האי האיברי במערב עד הודו במזרח דרך דרום אירופה וכן בצפון אפריקה. רוב אוכלוסייתו נשארת באזור מסויים אך ישנן אוכלוסיות חורפות ונודדות, לדוגמה חלק מהאוכלוסיות האירופיות נודד בחורף לאפריקה ולחצי האי ערב.

הנשר מקנן ולן במושבות במצוקים גבוהים ותלולים. בישראל הוא מקנן ולן באזורים ים-תיכוניים, ערבתיים ומדבריים, בהם מצוקי גמלא, הגליל המזרחי, מדבר יהודה ומצוק הצינים בנגב. לאחרונה נוסדה מחדש מושבת הקינון במצוקי הכרמל, לאחר עשרות שנות היעדרות מן המקום.

הנשר המקראי הוא חלק מקבוצת עופות דורסים גדולים הניזונה מפגרים כמו הרחם, הפרס, עזניית הנגב והעזנייה השחורה.

• מבנה גוף – צבע נוצות הנשר הוא חום-אפור, ראשו וצווארו הארוך לבנים ומקורו מאונקל. רגליו קצרות ורק ירכיו עוטות נוצות. בעת דאייה ניכרות כנפיו הרחבות בדמות מעין אצבעות ארוכות, ובולט הניגוד בין גופו וסככות זנבו וכנפיו הבהירים לבין צבען הכהה של אברות הזנב והכנף.
• התנהגות חברתית – הנשר הוא עוף חברותי, והוא מתקבץ סביב פגרים שמהם הוא ניזון. לאחר נחיתתם בקרבת הפגר הנשרים עשויים לחכות שעות ואף ימים בטרם יאכלו אותו. באכילה לבוגרים יש זכות קדימה ברורה על פני הצעירים, ובין הנשרים עשויים לפרוץ ריבים מלווים בצריחות צורמניות.
• איתור מזון – בחיפושם אחר מזון הנשרים יכולים להתרחק גם מאות קילומטרים ממקום לינתם. את הפגר הם מאתרים בעזרת חוש ראייתם המפותח ובהתבוננות בתנועה של נשרים אחרים, דיות, עורבים ובעלי חיים אחרים שהקדימו אותם באיתורו. נשר שמבחין במזון יכול להאיץ את מהירותו עד 140 קמ"ש.
• התאמת מבנה גוף למזון – הנשר מותאם לתפקיד זה היטב: מקורו גדול, כפוף וחזק, ומסוגל לבתק את עורה של חיה גדולה. צווארו ארוך מאוד ומאפשר לו לחטט בנבכי הפגר, וראשו וצווארו מכוסים רק בפלומה קצרה שאינה מתלכלכת כדרכן של נוצות. לנשר קיבה חזקה במיוחד: היא מפרישה מיצי עיכול והם מנטרלים את הרעלים ואת חומרי הריקבון שבבשר הגוויות.
• רבייה – החיזור מתחיל בדצמבר-ינואר במעופי ראווה לאורך המצוקים. הקשר בין בני הזוג יציב שנים רבות בדרך כלל. יחד הם בונים קן העשוי ממצע של ענפים ומעט ריפוד, ובדרך כלל ניתן להבחין בקן ממרחק בזכות הלשלשת הלבנה הבוהקת על המצוק. הנקבה מטילה ביצה אחת בלבד בינואר-פברואר בדרך כלל. משך הדגירה כחודשיים ושני ההורים משתתפים בה.
• גידול צאצאים – הגוזל בוקע פקוח עיניים ועוטה פלומה. ההורים מאכילים אותו ממקורם במזון מעוכל למחצה שהם מקיאים. כשהוא גדל מעט הם מניחים את המזון לידו בקן. תהליך הפריחה של הגוזל מתחיל בהיותו כבן 3 חודשים והוא פורח לעצמאות כשהוא בן 100-125 יום. אם ניסיון הקינון הראשון נכשל, הזוג עשוי לנסות שוב והנקבה תטיל עוד ביצה, הנקראת "ביצת מילואים".

פעילות האדם יוצרת סכנות רבות לנשרים, ביניהן: הרעלות, צמצום מקורות מזון זמין לחיות בר, ציד, התחשמלות וטורבינות רוח.

נוכחות האדם – הנשרים נפגעים מהפרעה במקומות הלינה שלהם שגורמים מטיילים, מטפסים, שריפות, ועוד.

הרעלות : פסולת רבה שנשארת בשטח וכן פגרים שלא מפונים, מספקים מזון לטורפים כגון שועלים, תנים, כלבים משוטטים וזאבים. כתוצאה מכך אוכלוסיות הטורפים הללו גדלות וגדלה טריפת הצאן והבקר הגורמים לנזקים לחקלאים.

בניסיון להתגבר על הנזקים, מיעוט מהחקלאים משתמש באופן לא חוקי ברעלים אשר מוכנסים לפיתיונות של פגרים ומכוונים להרג הטורפים. בנוסף לטורפים, הנשרים הניזונים מהפגרים המורעלים מתים גם הם.

הדבר החשוב ביותר הוא לצמצם את הפסולת המהווה מזון זמין לחיות בר.

טורבינות רוח : בהיותם עופות דואים הנעזרים בזרמי אוויר, נשרים חיים במקומות המבוקשים להקמת טורבינות רוח. מנתונים שנאספו במדינות אחרות עולה שסכנת ההתנגשות בלהבי הטורבינות והתמותה מהם גבוהה למדי.

התחשמלות:  עופות דורסים גדולים עומדים על עמודי החשמל. כאשר הם פורשים את הכנפיים הגדולות הם עלולים לגעת בשתי נקודות, להתחשמל ולמות.

חברת החשמל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים הקימו ביחד את פרויקט "פורשים כנף על הנשרים והדורסים" שעוסק בין היתר במיגון עמודי החשמל לטובת העופות הדורסים. פירוט נוסף על הפרויקט תוכלו לקרוא כאן בהמשך.

•   עידוד רבייה וגידול גוזלים : בשמורת הטבע חי-בר כרמל של רשות הטבע והגנים מגדלים נשרים בשביה בגרעין רבייה. הביצים נאספות מהנשרים המקננים בגרעין הרבייה ומודגרות באופן מלאכותי על מנת להבטיח את שרידותן. לאחר בקיעתן, הגוזלים מוחזרים אל הקן של ההורים, שם הם גדלים בחברת נשרים אחרים בתנאי חשיפה מזערית לאדם. בגיל שנתיים, לאחר אקלום, הפרטים מוחזרים לטבע.
•       סניטציה ומניעת הרעלות : רשות הטבע והגנים מובילה, יחד עם משרד החקלאות, הקרן לנזקי טבע והמשרד להגנת הסביבה – תכנית סניטציה בשטחים הפתוחים. מדובר בפינוי של פגרים משטחי מרעה במקומות שבהם הם עלולים לסכן את הנשרים. פגרים אשר אינם כוללים חומרי וטרינריים מפונים לתחנות האכלה מסודרות, המיועדות לנשרים, ופגרים החשודים כמורעלים מפונים לכילוי.

במקביל לפעולות הללו מקיימת רשות הטבע והגנים תכניות הסברה וחינוך כדי להגביר את המודעות של החקלאים לחשיבות הסניטציה כהתמודדות עם נזקי חיות בר לחקלאות וכדי למנוע הרעלות.

אך לצערנו הדבר אינו מספיק .

•   פרויקט פורשים כנף: רשות הטבע והגנים בשיתוף החברה להגנת הטבע וחברת החשמל מפעילה את פרויקט פורשים כנף לאישוש אוכלוסיית הנשרים בישראל. מטרת הפרויקט היא למנוע את היכחדות הנשרים והעופות הדורסים בארץ באמצעות פעולות למניעת התחשמלות על עמודי חשמל, מיגון קווי מתח במקביל לפעילות חינוכית לתלמידי בתי ספר.
•   ניטור מצב האוכלוסייה בארץ – ספירת קינים, מעקב אחר הצלחת קינונים, ומעקב אחר תנועת נשרים ששוחררו בישראל באמצעות משדרים מיוחדים המאפשרים לימוד של תנועתם במרחב בישראל ובחו"ל. ממעקב זה ניתן ללמוד על אורחות חייהם של הנשרים ולדעת היכן הם נעים, כולל מקומות שעלולים לסכנם בגלל הרעלות, התחשמלות או התנגשות בטורבינות רוח או בתשתיות אחרות.
•   הקמת תחנות האכלה בצפון ישראל ובחבל המדברי בדרומה ואספקה קבועה של פגרי צאן ובקר, כדי להבטיח שהנשרים יאכלו מזון שאינו מכיל רעלים או תרופות וטרינריות העלולות לסכן את חייהם.

נשמח לעזרה נוספת של חקלאים בהעברת פגרי בקר שלא טופל בתרופות. יכולים לסייע? צרו איתנו קשר במוקד רשות הטבע והגנים 3639*.

הפעולות שנעשו עד כה למען הנשרים עדיין לא הצליחו לשפר את מצבם בצורה מספקת. כיום יש רק כ-200 פרטים בטבע. מאות  אנשים והמון תקציבים הושקעו בשמירה על הנשרים אך הדבר אינו משפר את מצבם.

בשנת 2022 מתו 12 נשרים מאכילת פגרים מורעלים או מאכילת פגרי בקר שנזרקו בשטח והיו בהם תרופות בעייתיות לעיכול לנשרים (כמו וולטרן) . בשנת 2021 מתו 24 נשרים.

אנחנו דורשים תקציב נוסף למשאיות פינוי פגרים בשטח. המשאיות מסתובבות בשטחים הפתוחים ומפנות פגרים שהושלכו ועלולים לפגוע בנשרים. חשיבות הפינוי רבה וכפולה: מעבר למניעת הפגיעה הישירה בנשרים,  היא תסייע גם בהפחתת האוכלוסיות של מינים טורפים כמו תנים וכלבים משוטטים, ובכך תקטין את הפגיעה בחקלאות ואת הצורך לפזר רעלים.

ככל שיהיו לנו יותר משאיות נוכל למגר את התופעה.

בנוסף רשות הטבע והגנים דורשים שינוי חקיקה שלא יאפשר מכירה של רעלים ללא פיקוח ובקרה.

הנושאים הוגשו לשולחנם של השרים להגנת הסביבה והחקלאות.

בעבר תפוצתו העולמית של המין הייתה רחבה: מחצי האי האיברי במערב ומדינות דרום אירופה ועד הודו במזרח, וכן צפון אפריקה. חלק מהאוכלוסיות האירופיות והדרום-מערב אסייתיות נודדות בחורף לאפריקה ולחצי האי ערב, אולם היום האוכלוסייה מקוטעת והמין נעלם או התמעט מאוד בחלק ניכר מתחום תפוצתו.

גם בישראל תפוצת המין הצטמצמה, ובשני העשורים האחרונים היא פחתה מ-120 זוגות מקננים ל-50 זוגות בלבד. בצפון מקננים נשרים רק בכרמל, ובדרום במדבר יהודה ובהר הנגב.

היום רוב אוכלוסיית הנשרים בישראל מתרכזת בחבל המדברי, ומספר הפרטים הנצפים ומספר הקינים המתועדים בו יציב ואף עולה באופן מתון. לעומת זה מספר הקינים במדבר יהודה ירד ירידה חדה בהשוואה לנגב, שבו ניכרת יציבות ועלייה מתונה.

תוצאות ספירות ב- 2020 תואמות את המגמה הנצפית בעשור האחרון: בלימת הירידה ואוכלוסייה יציבה של הנשרים בישראל. ובכל זאת, זוהי רק תגובה בטווח קצר ביחס למשך דור הנשר, ותמותת בוגרים בעיקר כתוצאה מהרעלות והצלחה חלקית בלבד ברבייה מונעות גידול מורגש של האוכלוסייה. לפיכך היום אוכלוסיית הנשרים בישראל נתונה בסכנת הכחדה חמורה, ומתקיימת בזכות מאמצי שימור נרחבים.

תמונת הרבייה עגומה: בצפון שיעור ההצלחה של הרבייה היה 10% בלבד, במדבר יהודה כל הקינים נכשלו, ורק בנגב שיעור ההצלחה של הרבייה היה 75%.

בשני העשורים האחרונים כמות הזוגות המקננים ירדו מ-120 זוגות מקננים ל-50 זוגות בלבד.

9 נשרים נולדו ב-2022 בגרעיני רבייה של פרויקט 'פורשים כנף' (המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, חברת החשמל, שמטרתו להגן ולבסס את אוכלוסיית הנשרים ושאר העופות הדורסים בישראל) ובשיתוף גן החיות התנ"כי. (רק 5 ב-2021).

38  קינוני נשרים נרשמו ב-2022 (47 ב-2021). יתכן שהירידה מוסברת בהרעלה שהתרחשה באוקטובר 2021 בה מתו לפחות 14 פרטים, רובם בוגרים המוכרים כמתרבים ועוד הרעלה של 3 פרטים מתרופה ווטרינרית בנובמבר 2021.

4 נשרים מגרעין הרבייה שוחררו ב-2022 בישראל לטבע, 3 בשמורת גמלא ו-1 בחי-בר כרמל (6 ב-2021).

12 נשרים נמצאו מתים ב-2022 בישראל לעומת 24 ב-2021. 7 מהם מתו הרעלה מתרופות ווטרינריות (וולטרן שאכלו כנראה במדבר יהודה במזרח הר חברון וקרוב לקו התפר).

הפרויקט פועל משנת 1996 מטרתו של הפרויקט המשותף הינה להגן על העופות הדורסים בישראל.

רשות הטבע והגנים בשיתוף החברה להגנת הטבע וחברת החשמל מפעילה את פרויקט פורשים כנף לאישוש אוכלוסיית הנשרים והעופות הדורסים בישראל.

מטרת הפרויקט היא למנוע את היכחדות הנשרים והעופות הדורסים בארץ באמצעות פעולות למניעת התחשמלות על עמודי חשמל, מיגון קווי מתח במקביל לפעילות חינוכית לתלמידי בתי ספר.

התוכנית מאגדת מגוון פעולות לשמירה על הנשרים, ודו"ח מצב הנשרים בצפון מציג נתונים על פעולות הממשק הנעשות לאישוש אוכלוסיית הנשרים: הפעלת גרעיני רבייה ושחרור פרטים לטבע, הבאת נשרים מחו"ל לעיבוי מספר הפרטים בגרעיני הרבייה, הספקת מזון לנשרים בטבע כדי להבטיח להם מזון זמין נטול כימיקלים, ועוד. כדי לנטר אותם בישראל וכדי להבין את הדמוגרפיה שלהם סומנו יותר מאלף נשרים, ועל חלקם הותקנו משדרים המאפשרים מעקב אחר תנועתם בישראל ובחו"ל. פעולות נוספות לאישוש האוכלוסייה הן מיגון קווי מתח לשם מניעת התחשמלות של פרטים; תיאום עם חיל האוויר ועם גורמי התעופה האזרחית למניעת הפרעות כלי טיס לנשרים; שמירה על קינון מפני הפרעות וכן פעולות הסברה וחינוך. התוכנית "פורשים כנף על הנשרים והדורסים" משותפת לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, חברת החשמל לישראל ועוד גורמים.

תוכלו לקרוא עוד מהנעשה בפרויקט >>  

•   הימנעו מטיפוס על צוקים ומגלישה עליהם באזורי קינון כדי לא להפריע לנשרים.
•   אם תמצאו נשר מת או סימני הרעלה דווחו למוקד המידע של רשות הטבע והגנים 3639*.
• עזרו לנו והפיצו את המידע לכמה שיותר אנשים, ביחד נוכל להוביל לשינוי