אישוש אוכלוסיית הצבים הרכים

במי נחל אלכסנדר, באזור שבו נשפך הנחל אל הים, חיה אוכלוסיית הצב הרך הטבעית הגדולה בארץ.

אודות אוכלוסיית הצבים הרכים

הצב הרך הוא צב מים מתוקים גדול ממדים, משקל גופו מגיע ל-50 ק"מ, ואורך גופו ל-1.2 מ'. שריונו שטוח, בגוני אפור ירקרק מנומר בנקודות לבנות ונועד לצורכי הסוואה. השריון נוצר מהתרחבות של הצלעות שעליהן שכבת אפידרמיס רכה וגמישה. לצב הרך אף ארוך המאפשר לו לנשום מחוץ למים גם בשעה שהוא רובץ על קרקעית הנחל הבוצית והרדודה. רגליו של הצב דמויות משוט, והאצבעות מאוחות בקרום שחיה.

הצב הרך הוא בעל חיים בסכנת הכחדה בעולם

בעבר חיו בנחלי החוף בישראל אלפי פרטים, אך בעשורים האחרונים התמעטה האוכלוסייה משלל סיבות: צמצום בתי גידול, דיג, זיהום המים, השתלטות צמחייה על הגדות ופגיעה באזורי הטלה, טריפת קינים ואכילה של לחם (שנתנו להם מטיילים) שפגעה בבריאותם ובפוריותם. זו הסיבה שהארגון הבין-לאומי להגנה על חיות הבר הכריז שאוכלוסייה זו עומדת בסכנת הכחדה קריטית, וברשות הטבע והגנים נקטו כמה פעולות לעידוד רבייתם.

מלכת הטלת הביצים

נקבות הצב הרך מטילות את ביציהן על גדת הנחל, ולכן עוד בטרם מתחילה עונת ההטלה, דואגים ברשות הטבע והגנים לפנות צמחייה שהשתלטה על אזורי ההטלה המוכרים. בהמשך ממגנים את חוות הקינון כדי למנוע פגיעה של בני אדם וטורפים, ועם ההטלה פותחים סדק בכלוב המיגון כדי שהצבונים שבקעו יוכלו לשוב לנחל.

במהלך עונת ההטלה מנטרים את הקינים ניטור קפדני: פקחי רשות הטבע והגנים סופרים את הביצים וסוקרים את סביבת הקן, ולאחר הבקיעה בודקים כמה אחוזים מהביצים בקעו, כמה ביצים לא היו פוריות ומדדים נוספים. הידע המצטבר עדיין אינו מספק, ולכן ממשיכים ברשות להתחקות אחר אורחות חייו של הצב הרך כדי ללמוד ולסייע ליציבות האוכלוסייה.

כחלק מהתהליך הותווה ברשות הטבע והגנים ממשק פעולה הנוגע לצב הרך ומופעל בידי פקחים ומתנדבים זה 15 שנה. בעבר הועתקו קינים לחוות קינון, ואילו בשנים האחרונות הופסקה ההעתקה ונשמרים ארבעה אתרי הטלה עיקריים. למרות הירידה במספר ההטלות, מצב האוכלוסייה בנחל יציב.