אכיפה באזורים אסורים בדיג בכנרת

שם כתב: אלדד איתן, פקח היחידה הימית, צוות כנרת 09.09.2019

בחודש מאי 2018, כשהוקמה היחידה הימית של רט"ג, נכנסנו לעבודה בכנרת בעיצומה של עונת איסור הדיג. אני זוכר אותנו יושבים ומנסים לדלות כל פיסת מידע רלוונטית כדי להתמודד בדרך יעילה עם אכיפת איסור הדיג. עדיין לא הכרנו את שמות הדייגים, את שיטות הדיג ואת הפינות הנסתרות בסבך, אבל הרגשתי באופן כללי שהעבודה די פשוטה: ביום יושבים בעמדת תצפית גבוהה במורדות הגולן, ובלילה סורקים את האזורים האסורים בדיג בעזרת פרוז'קטור.
נשמע מגניב וקל? אז זהו, שלא....

רשת דיג שנתפסה באגם בבטיחה. צילם אלדד איתן רשת דיג שנתפסה ב"אגם" בבטיחה. צילם אלדד איתן

בפועל עבדנו כמו משוגעים, ביום בלילה וגם בשישי ובשבת. פקחים עמיתים גיבו אותנו בעוד משמרות, ובסיכום שלאחר סיום עונת איסור הדיג התחושה הייתה שבעקבות נוכחותנו הרבה בפרופיל גבוה בשטח לא התבצע דיג באזורים האסורים.

בכנרת עונת איסור הדיג מתחילה בחודש אפריל בדרך כלל ונמשכת 90 יום. האזורים האסורים בדיג הם צפון הכנרת (הבטיחה) מחוף אמנון ועד חוף כינר, ובמערב הם מאזור מגדל ועד אתר ספיר. שני האזורים עשירים בצמחייה עבותה, בהמון דרכי גישה מהחוף ובמקומות מסתור טובים, שבהם גם סירה יכולה להתחבא בקלות בתוך העשבייה.

שנה חלפה וצברנו ידע רב ומשמעותי. במבט לאחור היה ברור לשנינו (לאיליה קשקרוב ולי) שבמאי 2018 היינו נאיביים ו"ירוקים" מאוד, ואילו באפריל 2019 כבר הגענו לאכיפת איסור הדיג בבטיחה ובגינוסר מנוסים ומחושלים יותר, ועם הרבה יותר הבנה של מה שמתרחש במים ובשיחים.

דייג שנתפס "על חם" מניח רשתות בבטיחה.
צילום: אלדד איתן

בעזרת סטודנטים ממכללת כנרת שהצטרפו אלינו חילקנו את היום לשלוש משמרות, וכך כמעט בכל היממה הייתה נוכחות בשטח. בכל משמרת אחד הפקחים יצא לפיקוח עם סטודנט וחלוקת הכוחות (כוח אדם וכוח פיזי) נעשתה בצורה יעילה יותר. פקחים עמיתים מים תיכון הצטרפו ופקחי רט"ג "יבשתיים" נתנו גיבוי. במהלך 90 הימים הוצאנו מהמים בבטיחה ובגינוסר כ-30 רשתות דיג ונפתחו 10 תיקים נגד דייגים.

תמונה מאירוע שבו הדגים הוחבאו מתחת למכסה המנוע.
צילום: אלדד איתן

רוב הרשתות היו של דייגי חוף בלתי חוקיים ושני תיקים נפתחו לדייגים מקצועיים. באחד האירועים זיהינו דייגים בתוך הסבך באזור גשר אריק בצפון הכנרת, וחיכינו להם מספר שעות. כשהם יצאו מהשיחים עשינו חיפוש ברכבם ותפסנו רשתות וציוד כללי, אך לא דגים, ורק בזכות ערנותו של אחד הפקחים מצאנו את שק הדגים מוסלק מתחת למכסה המנוע.

רוב הדיג נעשה בתוך העשבייה או בצמוד לה בקו המים הראשון, וב"אגמים" שנוצרו עקב עליית מפלס המים ואליהם מגיעים הדייגים בלילות ופורסים בהם רשתות. האכיפה על הדייגים החופיים נהייתה קשה יותר ויותר מכיוון שהדייגים הפנימו את העובדה שיש פיקוח. הם נעשו זהירים וחשדניים, ושלא כמו בעבר הם עובדים ללא פנסים. במקרים רבים כשחתרנו למגע עם הדייגים הם ברחו לתוך עומק הסבך ונעלמו, ולנו לא נותר אלא לתפוס את הרשתות ולשחרר את הדגים למים. במקרים מעטים הצלחנו לברר את זהותם של החשודים ולהזמינם לחקירה במועד אחר.

משיכת רשת דיג שנתפסה על פי תקנת גינוסר-הגדרת שטח האסור בדיג. צילום: אלדד איתןמשיכת רשת דיג שנתפסה על פי תקנת גינוסר-הגדרת שטח האסור בדיג.
צילום: אלדד איתן

לדוגמה, השתמשנו במצלמות האבטחה של מלון סמוך כדי לאתר את מספר הרכב של החשודים שברחו, וכך הגענו אליהם. החשודים הוזמנו לחקירה, הודו ונקנסו, אך מספר ימים לאחר מכן נגנבו מאותו מלון פסלים בשווי 60,000 ₪. לאחר פעולות אלו ואחרות של בעלי המלון הפסלים הוחזרו והתברר שהגנבים היו אותם דייגים, שחשדו שבית המלון הלשין עליהם.

בסיכום עונת איסור הדיג 2019 הבנו עד כמה היינו נאיביים שנה קודם לכן ועד כמה למדנו והשתכללנו שנה אחר כך.