אם חופים - לא נוהגים

מהמסוק הקל נראית רצועת החוף הישראלית פסטורלית ושלווה–חופים יפים, מים בגוני תכלת וטורקיז שממשיכים את השמים הנקיים ואזורי רחצה מותרים, המנוקדים בהמון אדם ואוהלים. ככה זה ביום קיץ ישראלי שמשי, כשחוף הים מציע מפלט מהחום ואפשרויות לבילוי ולהנאה. הטיסה במסוק, שבה השתתפתי, הייתה חלק מפעילות מבצעית שעורכת רשות הטבע והגנים לאורך כל השנה ובעיקר בעונת הרחצה, במטרה לאכוף את חוקי איסור הנהיגה ברכבי שטח בחופי ישראל.

הפיקוח באמצעות המסוק היה רק חלק מהפעילות, ועל הקרקע שולבו כוחות רכובים ובהם פקחי הרשות, שוטרים ממשטרת התנועה, בוחני תנועה ונציגי שיטור עירוני מהמרחב הדרומי שבין פלמחים לזיקים. בפעילות נוטלים חלק גם שוטרים מתחנות משטרה צמודות חוף, אשר הטיפול בעברות בריונות ובהפרות סדר ציבורי ממלא חלק מרכזי בעבודתן.

סימני הקוליס (עקבות צמיגי הרכב באדמה) פוגעים גם בצמחייה- צילום יגאל דקל, סימני הקוליס (עקבות צמיגי הרכב באדמה) פוגעים גם בצמחייה- צילום יגאל דקל

מבצע האכיפה המשולב שאליו הצטרפתי היה אחד הראשונים בעונת הרחצה הנוכחית ואלכס גלעדי, פקח יחידת חופמי של הרשות, הפועלת לאיסור נהיגה בחופי הים,האיר את עיניי באשר למורכבות היומיומית שעמה הוא מתמודד. אחרי תדריך והוראות שחילק ל-14 הצוותים, יצאנו מאשקלון צפונה לאורך החוף. הצפיפות בחופים הייתה נמוכה, ולמרות זאת חילקו הפקחים יותר מ-50 דוחות באותו יום לנהגים שנסעו עם כלי רכב על החופים, בניגוד לחוק.

מבצע האכיפה ארך כשש שעות, וגלעדי מספר שבמשך כל עונת הרחצה מתקיימים מבצעים רבים כאלה, לאורך כל חופי הארץ, בכנרת ובמפרץ אילת, ושהאכיפה וההסברה בשטח אינן נפסקות לרגע. הסבלנות של הפקחים והמחויבות שלהם לשמור על איפוק מול קהל עוין מחד גיסא ולהפגין אסרטיביות כלפי "עבריינים" סדרתיים מאידך גיסא–ראויות להערכה.

תן לשים ת’ראש על דיונה

לפני יותר מעשור היו שני סוגים של נהגים ברכבי השטח: כאלה שהנהיגה בג’יפ הייתה לדידם אמצעי לטיול בטבע, וכאלה שראו בנהיגה בג’יפ מטרה בפני עצמה ובחנו את יכולותיו בשטח, כולל בחוף הים. באותם ימים הייתה רצועת החוף עמוסה בעשרות ג’יפים שחנו על קו המים, רק כי מי שנהגו בהם יכלו לעשות זאת, ושכחו שיש טבע מסביבם ולא פחות מזה – נופשים אחרים. ואולם, הזמנים השתנו.

אלדד פלד, מנהל אגף הפיקוח והמבצעים ברשות הטבע והגנים, מספר שיש תנודה בסוג כלי הרכב ובגיל הנהגים, ושהיום נעים בחופים בעיקר רכבי שטח קטנים כגון טרקטורונים ורכבי שטח נוספים הנהוגים בידי בני נוער וצעירים. אלו נוהגים בשטח בעיקר כדי לבחון את יכולות הרכב, אגב סיכון הנופשים בחוף, רמיסת צמחים, פגיעה בבית הגידול החופי העשיר בבעלי חיים וגרימת נזק בלתי הפיך לפני השטח.

בשנת 1997, חוקק חוק איסור נסיעת כלי רכב בחוף הים התקף לכל חופי הארץ (ים תיכון, כנרת, ים המלח ומפרץ אילת) ותכליתו הגנה על הציבור הנופש בחופים וכן שמירה על ערכי הטבע והסביבה. ואולם, רק בשנים 2011-2010 עבר החוק תיקונים שאפשרו אכיפה יעילה, שעיקרה העברת האחריות להימצאות הרכב בחוף על בעל הרכב. במסגרת תיקון זה התאפשרה העברת סמכות האכיפה גם לרשויות המקומיות וגם למפקחי המשרד להגנת הסביבה.

התיקון לחוק מתיר לרשום דוח לרכב על החוף שצולם מלמעלה- צילום יגאל דקל, התיקון לחוק מתיר לרשום דוח לרכב על החוף שצולם מלמעלה- צילום יגאל דקל

בזכות החוק אפשר כיום לאכוף את איסור הנסיעה בחופי הים ולהגן בכך הן על הנופשים והן על הסביבה. המטרה הכפולה של החוק גרמה לחיבור טבעי בין משטרת ישראל לרשות הטבע והגנים, המשתפים פעולה במבצעי אכיפה רבים לטובת האינטרס הציבורי המשותף.

רשות הטבע והגנים הקימה לפני ארבע שנים, בסיוע אגף התקציבים באוצר ובהנחיית השר להגנת הסביבה, את "חופמי", יחידת האכיפה שפרושה לאורך קו החוף מצפון לדרום."לפקחים סמכות להטיל קנסות של עד אלף שקל לכלי רכב שנוסעים או חונים בשמורת טבע שעל חוף הים", מספר פלד. עוד הוא אומר שעל פי תיקון משנת 2010, הפקח יכול לרשום דוח לרכב שחונה על החוף גם ללא נוכחות בעל הרכב. "הפקח משאיר את הדוח על השמשה או מצלם את הרכב ומספרו ואז הדוח נשלח לביתו של בעל הרכב.

התיקון לחוק מתיר אף לצלם את הרכב מלמעלה, וזו אחת הסיבות לכך שאנו משתמשים במסוק, במטוס או בכלים סמויים אחרים במבצעי אכיפה". תיקון חדש לחוק שעבר לאחרונה מתיר תפיסת כלי רכב ל-30 יום ותשלום על הגרירה והאחזקה שלו במגרש עד השחרור. "אני מאמין שצעד זה יסייע בפעולות מול אותם ’פורעי חוק’ סדרתיים", מסכם פלד.

חוף טוב הכול טוב

עיקר מאמץ האכיפה מושקע על ידי רשות הטבע והגנים בחופים שהם שמורות טבע או צמודים לשמורות טבע. "בשנים האחרונות יש תנועה ערה של כלירכב בלילות על החופים,לשם דיג בחשכה באמצעות חכות. תנועת כלי הרכב מסכנת את צבות הים, העולות בלילות לחופים כדי להטיל בהם ביצים, ולכן אנו משקיעים מאמץ אכיפתי גם בחופים המשמשים כאזורי הטלה לצבי הים", מסביר גלעדי. לדבריו, סימני הקוליס (עקבות צמיגי הרכב באדמה) פוגעים גם בצמחייה, ותנועת כלי הרכב גורמת לתלישת פקעות רבות של חבצלות חוף מהקרקע וצריך להשיבן אליה בעבודה ידנית.

גם רכס הכורכר נפגע קשות ואי אפשר לשקם עוד חלק ניכר ממנו.פגיעות דומות בשטח נצפות גם על ידי פקחי יחידת חופמי הפועלים בצפון, בחופי הים מאזור חדרה ועד ראש הנקרה. "רצועת חוף זו מתאפיינת בחופיים רחבים וחוליים בדרום ובחופים צרים וכורכריים בצפון", אומר עוגן ליכט, פקח יחידת חופמי בצפון. לדבריו ביחידת חופמי צפון פועלים בשיתוף פעולה עם גורמי אכיפה רבים במטרה ליצור כיסוי מלא של רצועת החוף בכל שעות היממה. "אנו מקיימים פעילות מבצעית עם משטרת ישראל, כולל אכיפה מתוך הים בשיתוף השיטור הימי, פעילות עם יחידת הג’יפים והפרשים של משטרת ישראל ועבודת מודיעין. כמו כן, אנו נעזרים במתנדבים של רשות הטבע והגנים ובסיוע המועצות המקומיות והעיריות", מסכם ליכט.

מלבד צעדי אכיפה וענישה, הרשות מבצעת גם פעולות מניעה והסברה. כך למשל, שבילים רבים נחסמו, שלטים הוצבו ונעשו פעולות הסברה בשיתוף עמותת אור ירוק."אנו רואים הבנה של האזרחים", אומר פלד. "יש מגמת ירידה בכמות הדוחות. רוב ציבור המשתמשים בחוף תומך בפעולות האכיפה ואפילו בקרב הג’יפאים יש הבנה שהימים האלה עברו. אנשים למדו שצריך לחנות במרחק.פלד מוסיף שאף שאפשר לשלוח את הדוח לביתו של החונה, הפקחים מעדיפים ליצור עמו מגע לצורך הסברה כך שיש ערך למפגש שבין האזרח לפקח.